מילת מפתח: מיומנויות תקשוב
מיון:
נמצאו 25 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

  • תקציר

    הולך ומתהווה כיום גוף מחקרי העוסק בהשקפות של מורים בחינוך לגיל הרך לגבי השילוב של טכנולוגיות דיגיטליות בפרקטיקה שלהם. למרות העדויות לדיגיטציה בבתים בחברות השפע ולאינטראקציות של ילדים בתיווך גבוה של סביבות דיגיטליות, מעט מורים שילבו עד כה מכשירים דיגיטליים בפדגוגיה מבוססת משחק. לפיכך, מטרת פרויקט זה היא לבחון את העמדות ואת הנטיות של המורים כלפי שימוש במכשירים דיגיטליים בחייהם האישיים ובפרקטיקה המקצועית שלהם בחמש מדינות (אנגליה, לוקסמבורג, מלטה, יוון וכווית) (Palaiologou, Ioanna, 2016).

  • תקציר

    מיומנויות דיגיטליות חשובות יותר ויותר עבור תוצאות בשוק העבודה ולהשתתפות חברתית. האם גם יש להן חשיבות עבור ביצועים אקדמיים? מאמר זה חוקר את ההשפעות של אוריינות דיגיטלית על תוצאות חינוכיות על ידי מיזוג של נתונים מ"ההערכה הלאומית האיטלקית" בבתי ספר תיכוניים ומאוסף נתונים מקורי על מבחני הערכה של מיומנויות אינטרנט עבור תלמידי כיתות י' (Pagani, Laura; Argentin, Gianluca; Gui, Marco; Stanca, Luca, 2016).

  • תקציר

    בשנת הלימודים תשע"א הושקה "תוכנית התקשוב הלאומית- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המבוססת על תקשוב מקיף ופדגוגיה חדשנית. מטרות המחקר היו להעריך את מידת המוכנות לשינוי בקרב מורים בבתי ספר המשתתפים בתוכנית התקשוב הלאומית, ולבחון את הקשר בין התאמת ערכי היחיד והארגון למוכנותם של המורים לשינוי. כמו כן, עקב ייחודה של הרפורמה הנחקרת, שבה על המורים לאמץ טכנולוגיה חדשה במטרה לפתח פדגוגיה חדשנית, נבדקו הקשרים בין תפיסות לגבי השליטה המוקדמת בישומי תקשוב וההתנסות בתקשוב בבית הספר לבין מוכנות המורים לשינוי, בנוסף נבדקו הקשרים בין מאפייני הרקע הכללי והמקצועי של המורים למוכנותם לשינוי (גילת כהן, גלית ברנשטוק).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על סקירת ספרות לגבי המושג "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) והמונחים הקשורים אליו. באופן ספציפי יותר, המאמר מדווח על הרעיון של דור הומוגני של משתמשים מיומנים ופוריים בטכנולוגיה הדיגיטלית אשר נולדו בין השנים 1980 ל-1994. על בסיס הממצאים, נראה כי אין הגדרה מקובלת של "יליד דיגיטלי". המושג משתנה בקרב אנשים, חברות, אזורים ואומות, וכן במהלך הזמן (Eliana Esther Gallardo-Echenique, Luis Marques-Molias, Mark Bullen, Jan-Willem Strijbos, 2015).

  • לינק

    יש הרבה מה לאהוב במדיניות הפנים של הנשיא אובמה, עליה הכריז החודש בנאום מצב האומה (State of the Union address): שירותי בריאות, חופשת לידה, מכללות ברות-השגה. אך יש משהו אחד שטעה בו. כחלק מהבטחתו להכין ילדים אמריקניים לעולם תחרותי יותר ויותר, הוא נדר "לשמור על אינטרנט חופשי ופתוח" ו"להרחיב את השגתו לכל כיתה ולכל קהילה". טכנולוגיה רבה יותר בכיתה משמשת כבר זמן רב תרופת פלא של קביעת מדיניות. אך עדויות הולכות וגוברות מראות שהרעפת כלים מתוקשבים לא תצמצם את הפערים בכיתה בחינוך. יתרה מזאת, היא תרחיב אותם (Susan Pinker).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ חוזר להתייחס לנושא הקריאה ו/או כתיבה דיגיטאלית לעומת הכתיבה ביד והקריאה על הנייר: "באופן כללי, השאלה הבסיסית נשארת כפי שהיתה: האם הלמידה של תלמידים שקוראים טקסטים על גבי המסך טובה באותה מידה (או, סליחה, רעה באותה מידה) כמו הלמידה של תלמידים שקוראים מטקסטים מודפסים. יש מחקרים שרומזים שלמודפס יש יתרון, אבל מול אלה יש גם עדויות שככל שעובר הזמן מיומנויות הקריאה והכתיבה הדיגיטאליות נרכשות עד שבעתיד הלא רחוק לא יהיה הבדל מהותי בין הלמידה בסביבה הדיגיטאלית לעומת המודפסת. אבל גם אם אין "חדש", לפעמים אפשר לראות את הנושא באור קצת שונה, ונדמה לי שיש אור כזה במאמרון חדש של ג'ף אוטכט".

  • תקציר

    המאמר מתאר סקר אינטרנטי שנערך בקרב 792 הורים הולנדים לילדים בגילאים שנתיים עד 12 שנים. ניתוח גורמים חשף שהורים משתמשים באופן חלקי עבור השימוש באינטרנט באותן אסטרטגיות שהם כבר מיישמים עבור שימוש במשחקי וידאו ובטלוויזיה: "שימוש משותף", תיווך פעיל" ו"תיווך מגביל". בנוסף, הם גם מפעילים אסטרטגיות חדשות: "פיקוח" ו"הדרכה של בטיחות טכנית" (Nikken, Peter; Jansz, Jeroen, 2014).

  • לינק

    החשיבות החינוכית של הפעלת לומדים (תלמידים או סטודנטים) במשימות של אוצרות דיגיטאלית הולכת וגדלה כיום בעידן האינטרנט וכמויות המידע האדירות שמסביבנו. מדובר על תהליך חינוכי של בחירה מושכלת של מקורות מידע וארגונם התימטי סביב נושא או סוגיה נושאית. לדעת אנשי חינוך מדובר במיומנות חשובה במאה ה21 , פירושה לא רק דליית מידע אלא גם הבניית המידע בדרך משמעותית . הלומד נדרש כאן לא רק ליישם מיומנות טכנולוגית של חיפוש אלא גם לגלות ביקורתיות לאורך כל תהליך הבחירה וארגון מקורות המידע ( עמי סלנט) .

  • לינק

    הבוגר הרצוי הוא אדם בעל כישורים מגוונים המכשירים אותו להתמודד עם אתגרים כלליים ואישיים שהמאה העשרים ואחת מציבה לו. יש רשימות מפורטות (מדי) של כישורים ויש גם מכשולים בדרך לפיתוחם . בשנים האחרונות אימצה מערכת החינוך שלנו שניים מתוך כישורי המאה העשרים ואחת: פיתוח חשיבה גבוהה ומידענות – יכולת לאתר מידע בהתאם לצורך, להעריך את טיבו, לעבדו, להסיק ממנו מסקנות ולהציגן בצורה בהירה. לא מעט מחשבה ומעשה הושקעו בפיתוח שני הכישורים האלה, וההשקעה נושאת פרות. יש עוד עבודה רבה לעשות וכדאי למהר; יותר מעשור של המאה העשרים ואחת כבר חלף ( עוזי מלמד) .

  • לינק

    בכיתה פוסט-תעשייתית מאפייני תהליך הלמידה הם : לימוד הנושא, גלישה ברשת, חיפוש מידע, ניתוח, ושמירת התוכן וזה מוביל אותנו לאוצרות דיגיטלית. ממצאים ראשונים במחקר של פרופסור איליה לוין ורבקה גדות באוניברסיטת תל אביב מצביעים על כך שתרומת הסוציאליזציה על איכות האוצרות הדיגיטלית גבוהה מאשר תרומת הגיוון במקורות המידע. נמצא מתאם גבוה בין רמה גבוהה של פעילות אישית של סטודנטים לתהליך (PIO) – כלומר: רמת התרומה של אישיותם האוצרות הדיגיטלית – לבין רמה גבוהה של שיתוף חברתי ( רבקה גדות ואיליה לוין) .

  • לינק

    המאמר דן באוריינות אתית דיגיטאלית, שהיא חלק בלתי נפרד מאזרחות דיגיטאלית עדכנית, תוך הפניית הזרקור אל האוריינות האתית כחלק מכישורי המאה ה-21, על רקע התהליכים בעידן זה, בו מתעצבים ומשנים פניהם ערכים וזכויות בסיסיות של אדם, חברה ותרבות. לצורך כך מתואר מיפוי ופרוט המושגים המרכזיים והקשרים ביניהם של כישורי אוריינות העידן הדיגיטאלי הנדרשים מאזרח ולומד כחלק ממיומנויות "המאה ה-21". הדיון ופרוט המושגים המאמר, מהווים עוגן ותשתית לפריסת ארגז הכלים הנדרש ללמידה וליישום אוריינות האתיקה הדיגיטאלית על ידי כל לומד ואזרח דיגיטאלי, כתנאי הכרחי לקיום חברה בעידן הדיגיטאלי, חברה הוגנת המכבדת את כל אזרחיה ( עידית אבני ואברום רותם ).

  • לינק

    מתוך סיקור שיטתי של מקורות מידע על מערכות חינוך בעולם , נראה כי תחום למידת תיכנות לילדים ולתלמידים זוכה עתה להכרה מחודשת בעולם , בעיקר בארה"ב ובחלק ממדינות דרום מזרח אסיה. תחום הלמידה הפעילה המשלב פעולות תיכנות ע"י תלמידים הוא לדעת מומחי חינוך אחת הפעולות הקוגניטיביות שיש להקנות ללומדים כיום. המאמר הנוכחי מציג כמה וכמה כלים מתוקשבים וערכות למידה להקניית מיומנויות תיכנות לילדים בבתי הספר. בין הכלים והסביבות בסקירה, ניתן למנות את שפת התיכנות הויזואלית , Scratch אותה לומדים מעל 800,000 ילדים ברחבי העולם.

  • לינק

    בימים אלו כאשר תכנית התקשוב הארצית נכנסת להילוך גבוה יותר, כדאי, אולי, להשתמש בניסיון מצטבר של פרויקטים ותיקים בתחומי התקשוב בארץ. סרגל מיומנויות התקשוב שפותח לפרויקט כתו"ם יש בו כדי לשמש בסיס לתכניות עבודה של בתי ספר הנכנסים לראשונה לתכנית התקשוב הארצית. סרגל המיומנויות שפותח במקור בפרויקט כתו"ם לכיתות ז'-ט בחטיבות ביניים כולל את הנדבכים הבאים: מיומנויות של התהליך המידעני , מיומנויות של כלי "אופיס", מיומנויות של הפקת תוצרי מידע ויכולות לפרסום תכנים ברשת באמצעות ויקי ובלוגים. טרי פרידמן מאנגליה סבור כי הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר.

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר שנערך בניו-ג'רזי ובחן את יכולתם של פרחי הוראה לזהות את גורמי ההנעה ואת יכולות הלמידה המקושרים למשחקי מחשב. במחקר נעשה שימוש בשיטה המשלבת מספר אמצעים כדי לבחון את תגובות הסטודנטים לשימוש במשחקים: עבודה עם מרצה מצוות ההוראה, צפייה במנחה המלמד שימוש במשחק, צפייה בעמיתים המלמדים באמצעות המשחק והשתתפות בקורס בנושא במסגרת הלימודים. הממצאים מראים כי הסטודנטים זיהו את מיומנויות הלמידה שמפותחות באמצעות משחקי מחשב. בנוסף, רוב המשתתפים במחקר ציינו כי הם חשו בנוח לשלב משחקי מחשב בהוראה לאחר צפייה בעמיתיהם ולאחר שהנחו תלמידים כיצד לשחק במשחקים. המחקר ממליץ על קורס הכנה במסגרת לימודי ההוראה, שיתמקד בהתנסות במשחקי מחשב ויבחן אפשרויות לשימוש במשחקים כאלה במסגרת הוראה בכיתה. בנוסף, הכנסת מודול של משחקי מחשב לקורס הכשרה קיים תוך פיקוח על בחירת המשחקים עשוי להניע את פרחי ההוראה ללמוד את הטכנולוגיה הזו ולהתמחות בהוראה ולמידה בעזרת משחקים. לשם כך, חשוב למצוא מרצה מצוות הוראה בעל יכולת טכנולוגית שינחה קורס כזה ויעריך את יכולות הסטודנטים בעת המשחק ואת השימוש שלהם במשחקים במסגרת ההוראה בכיתה. לבסוף, המחקר ממליץ גם לשלב משחקי מחשב במוסדות להכשרת מורים על מנת להשיג אפקטיביות בפיתוח מיומנויות הלמידה של פרחי ההוראה (Sardone Nancy B., Devlin-Scherer Roberta).

  • לינק

    המורה רותי בן ישי מדווחת על התמודדות עם הוראת מקצוע המקרא באמצעות מחשבים ניידים בכיתה. כמה תובנות שהיא מעלה בדיווח החשוב : השילוב של למידה ועבודה במחשב – הוא שילוב טוב. הילדים באופן בסיסי אוהבים לעבוד עם המחשב. מי שאומר כי "אינו אוהב" את העבודה עם המחשב, אומר לי כי "אינו יודע" לעבוד איתו. יש די הרבה ילדים כאלו, וצריך לתת להם מענה. השיעור חייב לשלב בתוכו מטלה, שיש לה תוצר מאוד ברור, שניתון להכין אותו במהלך זמן השיעור, או לפחות את רובו.. חשוב כרגע מאוד לשלב במטלות תכנים עם מיומנויות בתוכנת ה – word כי רוב הילדים אינם שולטים בכל רזי התוכנה. . יש תלמידים שלא יודעים בכלל לעשות תרשים זרימה בתוכנת word.

  • לינק

    האסופה החינוכית שהוציאה באפריל 2010 העמותה האמריקאית לפיתוח מיומנויות עתידיות (Partnership for 21st Century Skills ) היא מלאכת מחשבת של חשיבה פדגוגית שמובילי החינוך בעולם נטלו בה חלק. בקובץ המאמרים סקירות מרתקות על דרכי למידה רצויות ומיומנויות למידה שנכתבו בין היתר ע"י מובילי החינוך הבאים: Linda Darling-Hammond, Chris Dede, Rebecca DuFour, Richard DuFour, Douglas Fisher, Robin Fogarty, Nancy Frey, Howard Gardner, Andy Hargreaves,. כל אחד מן המאמרים מציע גישה חינוכית מושכלת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות של תלמידים ודרכי הוראה הנדרשות לכl בעתיד. אחד המאמרים המעניינים הוא "חזון סינגפור : ללמד פחות אך ללמוד יותר" ( נכתב ע"י RICHARD DUFOUR ). מאמר מעניין אחר הוא : "מודל להערכת מיומנויות למידה במאה ה21 ( Douglas reeves ). עורכי קובץ המאמרים הם James Bellanca and Ron Brandt.

  • לינק

    סקר מעמיק שנערך ע"י IDC במדינות אירופה לגבי הציפיות של המעסיקים באירופה לגבי מיומנויות התקשוב הנדרשות של העובדים בעתיד. הנחת היסוד של התעשיות באירופה כיום היא כי ללא חדשנות טכנולוגית של חברות אין להם סיכוי להתחרות בארה"ב ובמדינות המזרח הרחוק. ממצאי הסקר, אשר התבסס על מאות ראיונות עם גורמיםשונים בתעשייב ובמגזר התעשייה, מלמדים כי תוך חמש שנים מרבית העובדים החדשים יידרשו להיות בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב בניגוד למצב כיום בו רק 15% מהעובדים הם בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב. אם כיום הנטייה היא להקנות לבוגרי בתי ספר תיכוניים ומכללות ידע בסיסי בתקשוב הרי תוך חמש שנים יידרש מהעובדים ידע ברמות הגבוהות של תקשוב, החל מהבנה דיגיטאלית של יישומים ועד הפעלת יישומים מורכבים בתחומי התקשוב. המעסיקים באירופה טענו כי הידע הבסיסי והמיומנויות בתחומי התקשוב שמעניקה מערכת החינוך בכל מדינה ( ויש לזכור כי באירופה החינוך הטכנולוגי מפותח יותר מאשר בישראל ) נמוך למדי ואינם עונים על הדרישות שלהם לא בהווה ובוודאי לא בעתיד. יש צורך בתוכניות לימודיות טכנולוגיות מעמיקות יותר בתחום התקשוב לא רק לקבוצה נבחרת של תלמידי תיכון אלא לכל תלמידי התיכון .

  • תקציר

    המחקר הנוכחי , שנערך בקנדה , בדק את הקשר בין ביטויי רגשות ובין ידע במיומנויות תקשוב אצל סטודנטים להוראה. השערת המחקר הייתה כי הסטודנטים להוראה יביעו רגשות כגון , כעס , תסכול , חרדה או הקלה במהלך שלבים שונים של ההתמודדות שלהם עם סביבות התקשוב והמחשבים. במחקר השתתפו 184 פרחי הוראה אשר צוידו במחשבים ניידים במהלך לימודיהם . הממצאים מלמדים כי רמות הכעס וחרדה יורדות משמעותית כאשר מתחזקות המיומנויות של תקשוב וידע בתחום האינטרנט והיישומים. יתר על כן , כאשר הסטודנטים להוראה מצליחים לשלוט טוב יותר במיומנויות התקשוב הם חשים הקלה ושמחה התורמים בהמשך לתחושת המסוגלות והשליטה שלהם במהלך לימודיהם (Robin H. Kay ) .

  • לינק

    חומר להעשרה וחשיבה שגיבשו ד"ר אברום רותם ועידית אבני במהלך חודש אוקטובר 2008 : מסמך המתאר את נוף הידע של המורה המקוון המשלב סביבה מקוונת בהוראה למידה ובהתנהלותו החינוכית. במאמר זה מפורט מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון ב- 3 שלבי התפתחות מקצועית. שלבים אלה מהווים תשתית לפעילות ההוראה המקוונת ומתווים מדרג לפיתוחו המקצועי של המורה כמורה מקוון. כל היגד המוצג בטבלה משוייך לאחד משלושת שלבי הפיתוח המקצועי של המורה המקוון : מתחיל, חלקי, מתקדם.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין