מילת מפתח: מיומנויות מידע
מיון:
נמצאו 83 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בחודשים האחרונים נעלמה תבנית החיפוש המתקדם של גוגל שהייתה מוצבת בפינה השמאלית של כרום (גלגל השיניים). אנשי גוגל מסבירים את ההחלטה להסיר את התבנית לחיפוש מתקדם בכך שרק 1 אחוז מן המשתמשים בעולם עשו בה שימוש. אבל התבנית עדיין קיימת מאחורי הקלעים בגוגל והיעילות שלה למידענים ומנהלי תוכן לא תסולא בפז (עמי סלנט).

  • לינק

    השיפורים האחרונים ביישום המקוון של דייגו (Diigo) לאצירת תכנים וניהול תכנים הופך אותו לכלי מקוון ידידותי מאד המעניק חוויית משתמש משופרת. דייגו הוא כיום אחד הכלים המתוקשבים היעילים ביותר לאיסוף תכנים ולארגונם במתכונת של מאגר מקוון של פריטי מידע. בגרסה של דייגו 6.0 ניתן לארגן עץ-נושאים (knowledge trees). בגרסת דייגו 6.0 ניתן לקטלג רשומה של פריט מידע בצורה הרבה יותר ידידותית וקלה, עם אפשרות שיוך לעץ-נושא נבחר או למאגר ידע קבוצתי. מילות-המפתח (נושאי המיתאר של הפריט) מופיעים בבירור בראש כל רשומה וגם כרשימה בצד ימין. ניתן בקלות להוסיף תקציר לכל רשומה מקוונת. המשמעות היא שניתן להוסיף רובד פרשני (ביאורים) על טקסט דיגיטלי (עמי סלנט).

  • לינק

    אַגְרֶגָטוֹר: שירות של שליפת מידע ממקורות שונים והעברתו ללקוח על-פי העדפותיו המקצועיות או תחומי העניין שלו. אגרגטור הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע. מבחינים בין אגרגטור מתוקשב ובין אגרגטור אנושי. כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים: אגרגטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן. אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית. נוכח ריבוי מקורות המידע באינטרנט ובמאגרי המידע הולכים ומתפתחים שלושת סוגי האגרגטורים כל הזמן ומלאכתם משתבחת (עמי סלנט).

  • לינק

    לומד עצמאי הוא לומד שמוכן ויכול לקחת על עצמו את הלמידה של כל תחום עניין שגילה וללמוד אותו בעצמו (תוך הסתמכות על מקורות של ידע ותמיכה זמינים), עד כדי התמחות. לומד עצמאי הוא לומד לאורך חיים. הוא תמיד לומד כל מה שמעניין אותו. המונח "Life Long Learning" המתורגם ל"למידה לאורך החיים" הוא מסורבל. אני מציע לקרוא ללומד הלומד לאורך חייו "לומד עד". מטרתו של מאמר זה היא בראש ובראשונה לעורר מודעות לחובתה של מערכת החינוך להכשיר לומדי עד, לתת להם את הכלים להיות לומדי עד מיומנים ולהציע תחומי דעת נחוצים ודרך ללמידתם (ויש כאן, כמובן, פרדוקס מובנה – האם בכדי להכשיר לומדי עד נשתמש בדפוסי למידה קונבנציונאליים?) (חנן יניב).

  • לינק

    מערכות חינוך בעולם מתלבטות כבר שנים לגבי התפיסה הרצוייה של הקניית מיומנויות לתלמידים בבתי ספר, במיוחד בעידן הדיגיטלי. מרבית התפיסות הפדגוגיוות להקניית מיומנויות לתלמידים נראות כיום מיושנות לנוכח משב הרוח הרענן שנשא בכינוס International Society for Technology in Education בפילדלפיה מרצה מרתק שיש לו ניסיון של שנים רבות בהוראה חדשנית בבתי ספר בארה"ב. אלן נובמבר הציג כמה כיוונים עדכניים להקניית מיומניות לתלמידים, ביניהם חוכמת שאילת השאלות הנכונה, התובנה לגיבוש התשובות הנכונות על ידי התלמידים, היכולת של תלמידים להעריך עבודות ומיזמים של תלמידים אחרים בכיתה, לדעת לתקשר עם תלמידים ברחבי העולם ולשתף אתם פעולה, ויכולת רפלקציה עצמית של התלמידים בכיתה (עמי סלנט).

  • לינק

    כלי ההתראות של גוגל (Google Alerts) הוא כלי חינמי, המאפשר לכל אחד לקבל התראה- הודעה מגוגל, ישירות למייל, על כך שאונקדס בגוגל תוכן רלוונטי, בהתאם לפרמטרים שהוגדרו ביצירת ההתראה. על ידי יצירה של התראת גוגל, תוכלו לקבל הודעות באימייל בכל פעם שגוגל מוצא תוצאות חדשות בנושא שמעניין אתכם. לדוגמה, תוכלו לקבל עדכונים על מוצר שאתם אוהבים, לגלות מתי אנשים מפרסמים עליכם מידע באינטרנט או לעקוב אחר סיפורים חדשותיים (עמי סלנט).

  • לינק

    בניגוד לגוגל שהוא אגרגטור (צובר מידע טכנולוגי ממוכן) מתפתחים כיום תפקידים של מידענים אקטיבים המשמשים בתפקיד "אגרגטורים אנושיים". כלומר, אנשים שתפקידם להתעדכן בתוכן ממקורות שונים ומגוונים, להעביר אותו דרך הפילטר שלהם (שהוא בדרך כלל איכותי יותר ממנוע חיפוש) וזאת על מנת לסנן, למיין ולקשר למקורות המידע המשמעותיים יותר בתחומי תחום הדעת או הנושא הנחקר (עמי סלנט).

  • לינק

    בשיעור הנוכחי נחזור ונלמד כיצד משתמשים בטופס החיפוש המתקדם של גוגל על מנת לבצע שאילתא מורכבת. הכוונה לחיפוש שיש בו 2 או 3 פרמטרים לחיפוש. נלמד כיצד להציב את כל אחד מהפרמטרים הללו בטופס החיפוש, כלומר לבצע חיפוש מתקדם ב-2 שדות חיפוש או ב-3 שדות חיפוש. מערך השיעור כאן לפניכם, יש להורידו אליכם ולתרגל (עמי סלנט).

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

  • לינק

    יש סטריאוטיפים מסוכנים רבים בסביבה בה אנו חיים, כמו,"סטודנטים אסיאתים טובים יותר במתימטיקה", "בנים תמיד יותר טובים בספורט", ואולי המסוכן מכולם , הוא, ש"ילידי הדור הנוכחי, כולם ילידים דיגיטלים". קל לראות את הסכנה בשני הסטריאוטיפים הראשונים, הם נוטים להשפיע על הדרך שבה מורים, הורים, עמיתים והחברה בכלל, מסווגת ומצדיקה טיפול בקבוצה המיוצגת על ידי הסטריאוטיפ. מחברת המאמר Mary Beth Hertz , איננה בטוחה שמספיק אנשים מקדישים מספיק מחשבה לסטריאוטיפ השלישי המסוכן באותה מידה, המיתוס ( Mary Beth Hertz) .

  • לינק

    אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים. יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה . כדאי גם לקרוא את התגובה למאמר( חובב יחיאלי) .

  • לינק

    7 כישורי ההישרדות הנחוצים היום בחיים המודרניים , רשימה מומלצת שגיבש טוני וגנר. בין הכישורים הנחוצים כיום לצעירים : חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, שיתוף פעולה חוצה רשתות ( והובלת שינוי) , זריזות והסתגלות, יכולת איסוף מידע וניתוחו, סקרנות ודמיון , יכולת תקשורת כתובה ותקשורת מילולית . טוני וגנר הוא מגורמי ההשראה החשובים בעולם לתחומי החדשנות בחינוך לא פחות מאשר סר קן רובינסון המוכר באנגליה ובישראל . השאלה היא כמובן , כמה מאלו תורמות, הלכה למעשה, מערכות החינוך ( בתי הספר, המכללות , האוניברסיטאות) .

  • לינק

    בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר. יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור. שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת . להבדיל מ Delicious המתמקד רק בניהול סימניות עם אפשרויות של שיתוף הסימניות כרשת חברתית, Diigo הוא כלי שמאפשר לכם לשמור סימניות, הערות, טקסטים מודגשים, תמונות ועוד על גבי דף האינטרנט בו אתם גולשים. כל מה שתחליטו לשמור יהיה נגיש לכם דרך האתר של Diigo מכל מקום בעולם, למעיין ספרייה של התכנים אותם שמרתם, וגם את זה תוכלו לשתף עם מי שבא לכם..

  • לינק

    מאמרון מעניין של נעמי פורת הכותבת על נושא משמעותי ביותר להקניית מיומנויות מידע לתלמידים . "חייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתה ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות" ( נעמי פורת) .

  • לינק

    החשיבות החינוכית של הפעלת לומדים (תלמידים או סטודנטים) במשימות של אוצרות דיגיטאלית הולכת וגדלה כיום בעידן האינטרנט וכמויות המידע האדירות שמסביבנו. מדובר על תהליך חינוכי של בחירה מושכלת של מקורות מידע וארגונם התימטי סביב נושא או סוגיה נושאית. לדעת אנשי חינוך מדובר במיומנות חשובה במאה ה21 , פירושה לא רק דליית מידע אלא גם הבניית המידע בדרך משמעותית . הלומד נדרש כאן לא רק ליישם מיומנות טכנולוגית של חיפוש אלא גם לגלות ביקורתיות לאורך כל תהליך הבחירה וארגון מקורות המידע ( עמי סלנט) .

  • לינק

    המיומנויות שיש להקנות היום לתלמידים הם לא רק איתור מידע , אלא גם ניתוח והערכה של מקורות מידע. הניסיון של המורים בארה"ב מלמד כי התלמידים יודעים לאתר מידע ולהציגו באמצעות נתונים שהובאו מתוך הוויקיפדיה. אבל הדגש צריך להיות היום על הערכת מקורות המידע שנדלו בחיפוש. התלמידים צריכים לשאול את השאלות הנכונות לגבי אתרי האינטרנט בהם הם מבקרים , עד כמה אתרי אינטרנט אלו מעודכנים , מי עומד מאחוריהם, האם המידע מומן ע"י גורמים מסחריים וכדומה. אין זה פשוט ללמד תלמידים בבתי ספר תיכוניים להעריך מקורות מידע , אך במציאות של עודף מידע ושימוש רב ומרובה בהעתקת מידע מהוויקיפדיה , הדבר הכרחי כיום. התלמידים צריכים לדעת להעריך מקורות מידע מפרספקטיבות שונות ויש להקנות להם יכולות של ניתוח מקורות מידע מזוויות מבט שונות. כותבות המאמר מלמדות בחטיבות ביניים בארה"ב ( Jody Passanisi and Shara Peters ) .

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות אנו עדים להתפתחות של מיומנות דיגיטאלית חדשה בשם אוצרות דיגיטאלית , שעיקרה איסוף ומיון מושכל של מקורות מידע טקסטואליים או חזותיים וארגונם לאוסף או מאגר בעל משמעות. הכישורים של אוצרות דיגיטאלית מיושמים בחינוך על פי העקרונות החינוכיים של עבודת אוצר/ת התערוכות והאוספים במוזיאונים . טענת כותבי המאמר היא , שאוצרות דיגיטאלית היכולה לתמוך בלמידה אינה רק איסוף ומיון פריטי מידע לשמם , אלא גם עבודת חקר ותחקיר מעמיקים. פעולת החקר , משמעותה העמקת הרצף הנרטיבי של האוסף אותו מציג הלומד באינטרנט . מדובר על פעולת שכתוב מחדש של חלקי הסיפור המוצג וגיבושו מחדש בעקבות תחקיר ע"י הלומד ( Wolff, Annika and Mulholland, Paul ).

  • לינק

    במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .

  • תקציר

    אביב צמח , מטובי המורים המתוקשבים בישראל , כתב סקירה מועילה על כלים דיגיטאליים מתקדמים שיש בהם כדי להשביח את ההוראה והלמידה המתוקשבת בבתי הספר. מבין ההמלצות שלו ראויה במיוחד ההמלצה לגבי חיפוש מידע במתכונת שיתופית באמצעות כלי דיגיטאלי שיתופי בשם SearchTeam ( אביב צמח) .

  • לינק

    הבוגר הרצוי הוא אדם בעל כישורים מגוונים המכשירים אותו להתמודד עם אתגרים כלליים ואישיים שהמאה העשרים ואחת מציבה לו. יש רשימות מפורטות (מדי) של כישורים ויש גם מכשולים בדרך לפיתוחם . בשנים האחרונות אימצה מערכת החינוך שלנו שניים מתוך כישורי המאה העשרים ואחת: פיתוח חשיבה גבוהה ומידענות – יכולת לאתר מידע בהתאם לצורך, להעריך את טיבו, לעבדו, להסיק ממנו מסקנות ולהציגן בצורה בהירה. לא מעט מחשבה ומעשה הושקעו בפיתוח שני הכישורים האלה, וההשקעה נושאת פרות. יש עוד עבודה רבה לעשות וכדאי למהר; יותר מעשור של המאה העשרים ואחת כבר חלף ( עוזי מלמד) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין