מילת מפתח: מיומנויות טכנולוגיות
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • סיכום

    מחקר זה דן בתופעה של התנגדות הורים לשימוש בטלפונים ניידים בלמידה. המחקר ממפה את גורמי ההתנגדות השונים ובוחן את הקשר שבין גורמים אלה, סגנונות ההורות ותפיסות ההורים בנוגע לתפקיד החינוך לבין רמת התנגדותם. ממצאי המחקר מאפשרים ליצור מודל להתמודדות עם התנגדות הורים לשימוש בטלפונים הניידים ולבחינתה לנוכח מטרות החינוך המעוצבות מחדש במאה ה-21.

  • תקציר

    פרק זה חוקר כיצד טכנולוגיות דיגיטליות וחברתיות עשויות להשפיע על המסעות ההתפתחותיים של סטודנטים בקולג' בגילאים המסורתיים (22-18). הוא מספק הבחנות מושגיות חשובות וחוקר את היישום של התיאוריה ההתפתחותית של סטודנטים בקולג' במרחבים דיגיטליים יחד עם השלכות עבור פרקטיקה ומחקר (Brown, Paul Gordon, 2016).

  • לינק

    עבור רבים מחברי הסגל האקדמי הטמעה של עבודה במרחב הדיגיטלי היא חידוש שדורש שינוי. מרצים משלבים טכנולוגיות בקורסים שהם מלמדים במידה שאינה מספקת או שהם אינם מדביקים את קצב השינויים מבחינת האמצעים הטכנולוגיים הזמינים להוראה. במאמר זה נדון בדרכים להכשרת אנשי הסגל האקדמי לבצע את השינויים הנדרשים בהוראתם לשם שילוב טכנולוגיה בהוראה. נתאר סביבת למידה ייחודית בתכנית המצטיינים בהוראה במכללה האקדמית בוינגייט כדוגמה ליישום של הוראה משולבת טכנולוגיה. נתבסס על מודל קיים לפיתוח סגל ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ונציע כמה צעדים מעשיים שעשויים לקדם שינוי בכיוון זה (שמחה אבוגוס ורוני לידור).

  • לינק

    התחושה שצריך להכין את הדור הבא ל"מיומנויות המאה ה-21", מעוררת את המערכת להשקיע כספים אין קץ בניסיון נואש להפוך את המורים ל"מלמדים דיגיטליים". אין ספור השתלמויות מורים, שעות הנחיה, ומשאבי ציוד וכ"א, מושקעים בניסיון הזה, מזה עשרות שנים, ונראה שלשוא. שום בשורה לא צומחת, שום שינוי משמעותי לא קורה, רוב המורים עדיין משתמשים בטכנולוגיות של הדור הקודם (לוח וגיר), וגם אלה שמשתמשים במחשבים, ב'לוחות חכמים', בטבלטים ובמקרנים לא מציגים שיפור משמעותי. פרופ' גבי סלומון שהלך לעולמו בשבועות האחרונים, כבר כתב מאמר שצוטט בעיתון הארץ עם הבשורה "המחשב לא תורם ללמידה" (ינואר 2010). כבר אז נזעקתי וכתבתי תגובה בשם "המחשב תורם ללמידה באבוע" ובה השאלה: איזו פדגוגיה משרתת הטכנולוגיה: פדגוגיה קדם-מודרנית (ואז אין לה סיכוי כמו שאומר פרופ' סלומון) או פדגוגיה מודרנית (ואז יש לה את כל הסיכויים שבעולם). מה שקראתי אז 'פדגוגיה מודרנית', עיצבתי למונח 'פדגוגיה דיגיטלית' (חנן יניב).

  • לינק

    התלכדות מדיה (media convergence) היא תהליך המאפיין את השנים האחרונות ואשר כתוצאה ממנו ניתן לבצע מספר פעולות שונות במכשיר אחד, וכן להעביר מידע מסוים בין סוגי מכשירים שונים – למשל, סרטון המופץ במחשבים, בסמארטפונים ובטלוויזיה. תהליך זה, לצד השימוש המרובה במכשירים המחוברים לרשת, מחולל שינויים בדרך שבה הדורות החדשים לומדים וניגשים למידע. לפיכך, בני דור ה-Z (ילידי שנות ה-2000) חייבים לרכוש מיומנויות דיגיטליות חדשות אם ברצונם להתמודד עם אתגרי החברה הדיגיטלית. מחקר כמותני זה, שנערך בקרב מדגם של 678 תלמידי בית הספר היסודי, נועד לספק מצע אמפירי בעניין רמת המיומנויות הדיגיטליות של תלמידי דור ה-Z.

  • לינק

    הנוכחות של משאבים טכנולוגיים בבתי הספר והביצועים הגבוהים של תלמידים הידועים בשם "דור הטכנולוגיה" (Generation Z) אינם מספיקים כדי לפתח את היכולת הדיגיטלית של התלמידים. במאמר זה, המחברים מתכוונים לנתח את רמת המיומנות בטכנולוגיית המידע והתקשורת (Information and communications technology) של מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ולכונן מסגרת יכולות שהותאמה לסביבה חינוכית ספרדית, תוך שימוש כבסיס בסטנדרטים שכוננו על ידי ארגון אונסק"ו בשנת 2008 ונוסחו מחדש בשנת 2011 (Fernandez-Cruz, F., & Fernandez-Diaz, M., 2016)

  • לינק

    מאמר זה מדווח על סקירת ספרות לגבי המושג "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) והמונחים הקשורים אליו. באופן ספציפי יותר, המאמר מדווח על הרעיון של דור הומוגני של משתמשים מיומנים ופוריים בטכנולוגיה הדיגיטלית אשר נולדו בין השנים 1980 ל-1994. על בסיס הממצאים, נראה כי אין הגדרה מקובלת של "יליד דיגיטלי". המושג משתנה בקרב אנשים, חברות, אזורים ואומות, וכן במהלך הזמן (Eliana Esther Gallardo-Echenique, Luis Marques-Molias, Mark Bullen, Jan-Willem Strijbos, 2015).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט על מחלקה אשר מלמדת סטודנטים להמציא את משחקי העתיד באוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). ליבוביץ כותבת כי "בפני עצמו- זה מרתק. איך ייראו משחקי העתיד. תוכלו לראות בסרטון. אבל אם נסתכל על המחלקה כסביבת למידה עתידית לכיתות שלנו, נוכל לצפות בתופעה מתפתחת- כיתה בה הלומדים יושבים יחד (בצורות מגוונות), עם טכנולוגיה, מומחים (מתחומים שונים) מסתובבים בה ומשוחחים עם הלומדים, ומסביבם- 27 מסכי ענק המקרינים את מסכי המחשבים שנמצאים במרכז בכל רגע נתון" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    הרשת היא כבר מזמן לא רק מקום לאיתור מידע. הרשת נהפכה לתשתית המשמעותית ביותר למציאה וקידום של פתרונות לבעיות ברמת הפרט, הקהילה, הכלכלה והלאום. מי שלא יידע להשתמש בה באופן מכוון ומושכל יישאר עם מפה ישנה ביד בעידן שכל האחרים נעים במהירות עם GPS (ערן רביב).

  • לינק

    יש סטריאוטיפים מסוכנים רבים בסביבה בה אנו חיים, כמו,"סטודנטים אסיאתים טובים יותר במתימטיקה", "בנים תמיד יותר טובים בספורט", ואולי המסוכן מכולם , הוא, ש"ילידי הדור הנוכחי, כולם ילידים דיגיטלים". קל לראות את הסכנה בשני הסטריאוטיפים הראשונים, הם נוטים להשפיע על הדרך שבה מורים, הורים, עמיתים והחברה בכלל, מסווגת ומצדיקה טיפול בקבוצה המיוצגת על ידי הסטריאוטיפ. מחברת המאמר Mary Beth Hertz , איננה בטוחה שמספיק אנשים מקדישים מספיק מחשבה לסטריאוטיפ השלישי המסוכן באותה מידה, המיתוס ( Mary Beth Hertz) .

  • לינק

    ממעקב אחר כיווני החשיבה במערכות חינוך בעולם כיום מסתמן כי הנושא של אוצרות דיגיטאלית בחינוך זוכה לאחרונה להתעניינות גוברת. אנשי החינוך וגם אנשי התקשוב החינוכי הגיעו למסקנה כי הלומדים , בין אם הם תלמידים או סטודנטים , צריכים להתמודד עם הבניית הידע באופן פעיל על מנת לחוש את יתרונות הלמידה המשמעותית . תהליך האוצרות הדיגיטאלית מחייב את הלומד לאסוף מידע אך גם לגבש אותו בהקשרים שונים וגם לדעת כיצד להפיצו בערוצי הפצה שונים ומגוונים , כגון רשתות חברתיות .

  • לינק

    ביסוד תחומי החובה נכללת האוריינות הבסיסית, הקריאה והכתיבה. עד היום לימודי האוריינות הגיעו עד לימוד הכתיבה, בתוספת הבעה בכתב ולעתים כתיבה יוצרת, ושימוש במעבד תמלילים. האם די בכך? בחוגים מסוימים גוברת התפיסה שלמיומנויות היסוד בבתי ספר צריך לצרף את יכולת התכנות. המצדדים אומרים שכיום תכנות חשוב לא פחות מלוח הכפל וביאליק. כמו שסיכם סטיב ג'ובס בראיון מצוטט מ־1995: "כולם צריכים ללמוד איך לתכנת, כי זה מלמד אותך לחשוב ( שיזף רפאלי) .

  • לינק

    מערכת החינוך היום, עסוקה בתוכנית לאומית לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, רשימה זו אמורה להציע כיוון נוסף להתבוננות וטיפוח מיומנויות כאלה שיחפו על התערערות מיומנויות המאה ה-20 וינצלו את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות החדשות לטיפוח מיומנויות חדשות. מכאן מונה פרופסור חנן יניב אתגרים נוספים שעומדים בפנינו עם חדירת טכנולוגיות חדשות לאורח החיים שלנו ולסיום מציע מערכת לגיבוי היסודות שאותם נרצה לשמר ( חנן יניב) .

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות אנו עדים להתפתחות של מיומנות דיגיטאלית חדשה בשם אוצרות דיגיטאלית , שעיקרה איסוף ומיון מושכל של מקורות מידע טקסטואליים או חזותיים וארגונם לאוסף או מאגר בעל משמעות. הכישורים של אוצרות דיגיטאלית מיושמים בחינוך על פי העקרונות החינוכיים של עבודת אוצר/ת התערוכות והאוספים במוזיאונים . טענת כותבי המאמר היא , שאוצרות דיגיטאלית היכולה לתמוך בלמידה אינה רק איסוף ומיון פריטי מידע לשמם , אלא גם עבודת חקר ותחקיר מעמיקים. פעולת החקר , משמעותה העמקת הרצף הנרטיבי של האוסף אותו מציג הלומד באינטרנט . מדובר על פעולת שכתוב מחדש של חלקי הסיפור המוצג וגיבושו מחדש בעקבות תחקיר ע"י הלומד ( Wolff, Annika and Mulholland, Paul ).

  • לינק

    בכיתה פוסט-תעשייתית מאפייני תהליך הלמידה הם : לימוד הנושא, גלישה ברשת, חיפוש מידע, ניתוח, ושמירת התוכן וזה מוביל אותנו לאוצרות דיגיטלית. ממצאים ראשונים במחקר של פרופסור איליה לוין ורבקה גדות באוניברסיטת תל אביב מצביעים על כך שתרומת הסוציאליזציה על איכות האוצרות הדיגיטלית גבוהה מאשר תרומת הגיוון במקורות המידע. נמצא מתאם גבוה בין רמה גבוהה של פעילות אישית של סטודנטים לתהליך (PIO) – כלומר: רמת התרומה של אישיותם האוצרות הדיגיטלית – לבין רמה גבוהה של שיתוף חברתי ( רבקה גדות ואיליה לוין) .

  • לינק

    סרט תיעודי חדש באינטרנט המציג תפיסה חדשנית לגבי המיומנויות הנדרשות בעתיד בלמידה והמשמעויות מכך מעורר עניין רב בעולם החינוך וגם קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק דנה בו ארוכות. בסרט התיעודי החדש איש החינוך מיטרה מציג את שלושת המיומנויות החשובות ( שכדאי ללמוד בבית ספר) : הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע. "בתחילת הסרטון סברתי שמדובר בעוד סרטון סיסמאות ריק מתוכן, אך מיד עם הופעתו של סוגאטה מיטרה, הבנתי שאלי יש כאן יותר".

  • לינק

    סקר קצר של תפיסות מוכיח, כי מרבית האנשים מפרשים טכנולוגיה ככלים, במיוחד כלים ומכשירים משוכללים. אלה שעוצרים לחשוב על ההגדרה יותר לעומק עושים צעד נוסף וטוענים שהטכנולוגיה היא ידע המיושם לייצור כלים ומתן פתרונות מעשיים לצרכים אנושיים. אך הגדרה זו אינה כוללת את מלוא ההיקף של מהות הטכנולוגיה, כשם שיצירה מוסיקלית או אפילו היכולת ליצור אותה אינם מגדירים את מלוא ההיקף של מהות המוסיקה. הטכנולוגיה היא תהליך חשיבה ועשייה מורכב, ספירלי ותמידי, הנובע מצורך בסיסי המייחד את האדם: לתת מענה לצרכיו ולשפר אותו, שוב ושוב ללא לאות, הפסקה או סיפוק. בחינת היכולת הטכנולוגית מגלה כי היא מורכבת ממערכת שלמה של כישורים, ששום יצור חי אחר אינו מפגין.מסיבות תרבותיות-היסטוריות, פיתוח תבונה טכנולוגית בחינוך עדיין נתפסת כחינוך סוג ב'. אנחנו עדיין מתעקשים להנחיל פריטי ידע ולהשתמש בשיטות ואמצעי הוראה מסורתיים ועיוניים במהותם, מבלי לעצור ולחשוב באופן אמיץ וכן מה מכל זה עדיין נדרש – ומדוע ( ליאת בן דוד) .

  • לינק

    מתוך סיקור שיטתי של מקורות מידע על מערכות חינוך בעולם , נראה כי תחום למידת תיכנות לילדים ולתלמידים זוכה עתה להכרה מחודשת בעולם , בעיקר בארה"ב ובחלק ממדינות דרום מזרח אסיה. תחום הלמידה הפעילה המשלב פעולות תיכנות ע"י תלמידים הוא לדעת מומחי חינוך אחת הפעולות הקוגניטיביות שיש להקנות ללומדים כיום. המאמר הנוכחי מציג כמה וכמה כלים מתוקשבים וערכות למידה להקניית מיומנויות תיכנות לילדים בבתי הספר. בין הכלים והסביבות בסקירה, ניתן למנות את שפת התיכנות הויזואלית , Scratch אותה לומדים מעל 800,000 ילדים ברחבי העולם.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין