מילת מפתח: מיומנויות חשיבה
מיון:
נמצאו 30 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המאמר הנוכחי דן ביתרונות השימוש במשחקים בכלל, משחקי-תפקידים וסימולציות בשיעורי היסטוריה. בתוך כך הוא מעמיד לרשות המורים המלמדים מספר דוגמאות לחוויות למידה המעמידות את התלמיד במרכז, המבוססות על 16 שנות הוראה של כותבת המאמר. המאמר מציג מחקרים מרכזיים קודמים שעסקו ביתרונות הלמידה באמצעות משחקים, ובמיוחד בפיתוח החשיבה הביקורתית, מיומנויות פתרון הבעיות ויכולת שיתוף הפעולה של התלמידים.

  • סיכום

    מאז ראשית שנות ה-80 נשבו בתי הספר ברעיון לפיו תלמידים צריכים לקבל במסגרת לימודיהם מערכת מיומנויות חשיבה כלליות שיאפשרו להם לשגשג בעולם בן זמננו ובמיוחד בשוק התעסוקה העכשווי. תחת הכותרת המשתנה "מיומנויות למידה למאה ה-21" או "חשיבה ביקורתית", מאוגדים כישורים שמטרתם לצייד את התלמידים במערכת גישות כלליות לפתרון בעיות, הניתנות ליישום, בעת הצורך, בכל תחום ותחום. באופן טבעי שואפים מבוגרים, מורים והורים, להעניק לצעירים כלים קוגניטיביים רב תכליתיים שיאפשרו להם לנווט דרכם בים האפשרויות שתפתחנה בפניהם. אך האם אין לפנות לאותם כישורים יצירתיים וביקורתיים כדי להעמיד בסימן שאלה את ההנחה לפיה חשיבה ביקורתית אכן ניתנת ללימוד?

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לנתח שני תהליכים מקבילים במערכת החינוך הישראלית: ראשית, הרעיון של אוטונומיה בית-ספרית, חקירת מקורותיו, השלכותיו הפדגוגיות והאפקטיביות שלו; ושנית, פיתוחו של החינוך הפרוגרסיבי הבולט בעיקר בתחום הקוגניטיבי של מיומנויות המאה ה-21, תוך התמקדות בטיפוח "ידע עמוק" ומיומנויות חשיבה של ילדים. כתב היד חוקר את "הגלים" השונים של פדגוגיות פרוגרסיביות שהתרחשו במערכת הבית-ספרית הישראלית במהלך השנים, תוך תיאור וניתוח התהליכים המאפיינים אותם. בהתבסס על פרספקטיבה היסטורית, המאמר מתאר באופן כרונולוגי את ההתפתחויות העיקריות הקשורות לאוטונומיה בית-ספרית וליוזמות מדיניות של מיומנויות המאה ה-21, בהתבסס על סקירת ספרות וניתוח מסמכי מדיניות (Nir, Adam; Ben-David, Adi; Bogler, Ronit; Inbar, Dan; Zohar, Anat, 2016).

  • סיכום

    החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

  • לינק

    דיוויד פרקינס דיבר על שלושה עקרונות יסוד ב"עולם הלמידה" של תלמידים בכיתה: 1. חיבור – כלומר, לשאול עם מה הלמידה של המורה מתחברת אליו? 2. הארכה – איך המורה מצליח להרחיב את החשיבה שלהם? 3. איתגור – איך המורה מצליח לאתגר את הקונספציות השגויות שלהם (או את הידע המוקדם)? (דניאל גלילי).

  • סיכום

    מושג האידאולוגיה נדון בהקשר החינוכי על ידי צבי לם. לגישתו, מה שידוע כתיאוריה חינוכית הוא אידאולוגיה בעלת תוכן פדגוגי. הוראת חשיבה היא אידאולוגיה פדגוגית ולכן אינה עולה ישירות ממצב עניינים בעולם אף שהיא תואמת לרוב למצב כזה. במקום, היא צומחת מנטייה מוסרית או מרגש פדגוגי של מי שמציע אותה. חשיבה כזו מונעת מלפחות שלושה דימויים אוטופיים של ה"חושב הטוב", המציעים מצדם שלוש גישות, וליתר דיוק אידאולוגיות אידאליות, להוראת חשיבה – גישת המיומנויות, גישת הנטיות (דיספוזיציות) וגישת ההבנה. עם זאת, פיתוח יכולת החשיבה והמוטיבציה אליה היא עניין ראוי, והיא הולמת את התנאים התרבותיים העכשוויים ואת האתגרים העתידים. הפרספקטיבה האידאולוגית מסייעת לנו להבין את טבע הוראת החשיבה כך שניתן יהיה ליישם אותה בצורה מושכלת יותר (יורם הרפז).

  • לינק

    אנו מוצפים במסרים אין קץ שלמדנו לקבל כמובנים מעליהם ומפסיקים לשאול מה אמיתי, מה באמת מסתתר מאחורי המסרים האלה. חונכנו להפסיק לשאול. בכדי לעורר מחדש את הזכות לשאול ולתת לשואלים כלים להערכת התשובות, חשוב לפתח אצל ילדים (ומבוגרים) מיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית איננה חשיבה של הטלת ספק או חשד למרמה. חשיבה ביקורתית, לטענת מאמר זה, היא היכולת לבחור את המתאים לי ביותר (או הכי פחות גרוע) מבין אלטרנטיבות אפשריות (חנן יניב).

  • תקציר

    המטרה של פרויקט זה הייתה להעריך קורס מקוון בהתפתחות הילד, שבו הוחדרו אסטרטגיות של למידה פעילה. שישים ואחד אנשים נרשמו לחלק המסורתי של הוראה פנים אל פנים של הקורס, וחמישים וארבעה אנשים נרשמו לחלק המקוון של אותו הקורס.התוצאות הראו שלא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בהישגיות הכוללת, אבל נראה הבדל מובהק בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר.פרחי ההוראה שלמדו את השיעור המקוון הראו עלייה ניכרת בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר מתחילת הקורס ועד סופו; אולם, אלה שלמדו את הקורס בלמידה פנים אל פנים לא הראו עלייה מעין זו (Brown, Amber L. , 2014).

  • מאמר מלא

    דיוויד פרקינס, פרופסור אמריטוס בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד, פרסם ספרים רבים ואין־ספור מאמרים, רובם עוסקים בהוראה בכלל ובהוראת החשיבה בפרט. דייוויד פרקינס תרם יותר מכל הוגה או חוקר אחר להוראת החשיבה — תחום עיוני־מעשי שמטרתו ללמד תלמידים לחשוב היטב (יורם הרפז).

  • לינק

    כדי למדוד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כדאי לשלב את הטכנולוגיה בתהליך ההערכה. כך עולה מהמחקר של Yigal Rosen ו-Maryam Tager שהוצג בכנס ה-IAEA שנערך לאחרונה בישראל. במסגרת המחקר הוצגה בפני 190 תלמידים בני 14 (מארצות הברית, בריטניה, סינגפור ודרום אפריקה) דילמה – האם להכניס חלב אורגני לקפיטריה של בית הספר, והם היו צריכים לקבל החלטה ולכתוב המלצה לגביה על סמך מידע במגוון אתרי אינטרנט. על התלמידים היה למיין את האתרים השונים, לנתח את המידע המוצג בהם, לאסוף טענות ועובדות, לארגן אותן ולקשר ביניהן, להחליט מה חשוב ורלוונטי לצורך בחירת החלופה המועדפת ולכתוב המלצה לגביה. משימה כזאת משלבת מיומנויות של המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ניתוח והערכת מידע וכן בניית טיעון ( תמר אבירם).

  • לינק

    האם ניתן ללמד תלמידים לתפיסה והבנה טובים יותר של תרשימים בספרי הלימוד שלהם? האם הוראה שכזאת יכולה להעביר את התלמיד לתרשימים שאינם בתכנית הלימודים, באותו תחום או תחום חדש? איזה שיטות פועלות באופן הטוב ביותר להשגת מטרות אלה? תוך התבססות על מחקר קודם המראה תוצאות חיוביות בהשוואה לקבוצות ביקורת, גם בלימוד והפעילות המעבדתית וגם בהתערבויות קצרות של המורים, מחברי המאמר פיתחו שלושה ניסויים כיתתיים של ששה שבועות, כל אחד, והשוו את האפקטיביות שלהם במדגם של 137 תלמידי מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ( Cromley, Jennifer G.; Bergey, Bradley W.; Fitzhugh, Shannon; Newcombe, Nora; Wills, Theodore W.; Shipley, Thomas F.;) .

  • לינק

    7 כישורי ההישרדות הנחוצים היום בחיים המודרניים , רשימה מומלצת שגיבש טוני וגנר. בין הכישורים הנחוצים כיום לצעירים : חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, שיתוף פעולה חוצה רשתות ( והובלת שינוי) , זריזות והסתגלות, יכולת איסוף מידע וניתוחו, סקרנות ודמיון , יכולת תקשורת כתובה ותקשורת מילולית . טוני וגנר הוא מגורמי ההשראה החשובים בעולם לתחומי החדשנות בחינוך לא פחות מאשר סר קן רובינסון המוכר באנגליה ובישראל . השאלה היא כמובן , כמה מאלו תורמות, הלכה למעשה, מערכות החינוך ( בתי הספר, המכללות , האוניברסיטאות) .

  • לינק

    המחברים טוענים כי המודל המתאים ביותר לרכישה אפקטיבית של מיומנויות החשיבה הוא המודל של "למידה שיתופית מבוססת בעיות" (Problem-Based Collaborative Learning (PBCL). לפי מודל זה, המטרות של למידה מוכוונת עצמי הן הגדרת הבעיה; יצירה שיתופית של מערך של רעיונות אפשריים לפתרון הבעיות ובחירה ברעיון הקונסטרוקטיבי; השגת המידע הדרוש לפתרון הבעיה הכולל מידע מנושאים מקבילים ובניית ידע מסדר גבוה יותר; ופעולות לפתרון הבעיה (Amgad Seif, Oleg Tilchin, 2013).

  • לינק

    המחבר Larry Ferlazzo מספק לקוראים קישור לתוכן העניינים של ספרו החדש "למידה המונעת עצמית: אסטרטגיות הוראה להנעת התלמיד". זהו ספר המשך לספרו "לעזור לתלמידים להניע עצמם" (Helping Students Motivate Themselves). (Larry Ferlazzo , 2013).

  • סיכום

    בשנים האחרונות הולך וגדל בארה"ב מספר הסטודנטים הנרשמים לקורסים מקוונים. הגידול במספר תכניות ללמידה מרחוק ומגוון אוכלוסית הסטודנטים הנרשמים, עוררו במוסדות החינוך הגבוהים המובילים דאגה לגבי הערכת האפקטיביות של הדרכים השונות המשמשות להעברת החומר. בסקר משנת 2005 שנערך בארה"ב, 62% מהחוקרים המובילים סברו שתוצאות הלמידה של סטודנטים בלמידה מקוונת, טובות יותר מאלה שלמדו בלמידה פנים אל פנים. בעוד שמחנכים/מרצים מעוניינים בשיפור מיומנויות של חשיבה ביקורתית אצל הסטודנטים, לא נמצאה כל ראיה שכותבי תכניות הלימוד הכניסו פרקי לימוד בעלי אופי שכזה לתכנית הקורס. מחקר זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים בזה שהוסיף את המיומנויות של חשיבה ביקורתית, כתוצר נוסף שאין בו הבדל משמעותי. העדר הבדל משמעותי הוא זריקת עידוד ללמידה מקוונת, אשר זכתה לביקורות נוקבות על איכותה הנמוכה לעומת הלמידה פנים אל פנים ( Derwin, E).

  • סיכום

    ההנחיות המוצעות במאמר מציעות כיצד ניתן להעריך מיומנויות חשיבה ביקורתית באופן "מדעי" בקורסים ותכניות בפסיכולוגיה. המחברים מתחילים בציון דבר מה אודות סגל הפסיכולוגיה שהוא נכון לגבי הסגל של דיסציפלינות רבות אחרות, ההופך מאמר זה לרלוונטי עבור קהל רחב הרבה יותר. "ההסתייגות של פסיכולוגים להעריך את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים שלהם נראית אירונית במיוחד לאור העובדה שרבים כל כך מאשרים את החשיבה הביקורתית כתוצאה…" (עמ' 5). המטרה שלהם היא להציע "הנחיות מעשיות לאיסוף מידע באיכות גבוהה של הערכת תוצאות למידה היכול לספק בסיס מדעי לשיפור הוראת החשיבה הביקורתית" (עמ' 5). ההנחיות רלוונטיות לקורסים בודדים כמו גם לקבוצות קורסים המהוות תכניות לתואר. מרביתן רלוונטיות לקורסים או תכניות בדיסציפלינות רבות; אחרות ניתן בקלות להפכן לכאלה (Maryellen Weimer).

  • לינק

    בשעה שמערכות חינוך ברחבי העולם מחפשות כיוון לחינוך איכותי ולהכשרת דור העתיד של התלמידים היה הראוי להתייחס לרשימה הזו של מיומנויות עתידיות אשר להן יידרשו עובדים בעתיד. הדרישה מגיעה כמובן מארגונים ומתאגידים היודעים דבר וחצי דבר אודות כישורים התורמים לקדמה ולהתפתחות המקצועית של העובד . המיומנות הראשונה היא יכולת מצרפית של הפקת משמעות מפיסות מידע ותהליכים שונים, המיומנות השנייה היא חשיבה מקורית ומותאמת , כזו היכולה לחשוב על פתרונות יצירתיים "מחוץ לקופסא" . ספק אם מערכות החינוך יוכלו לסייע במיומנות זו אצל העובדים העתידיים ( Marcia Conner).

  • תקציר

    הסוגיה של הקניית המיומנויות הנכונות ללומדים במאה ה21 ממשיכה לעורר עניין במערכות חינוך בעולם ( וגם בישראל). לאחרונה פורסם סקר מומחים יותר שיטתי בארה"ב בו התראיינו מעל 100 מומחי חינוך וניהול לגבי המיומנויות שיש להקנות כיום ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות. הסקר נערך ביוזמת .University of Phoenix . הרוב הגדול של מומחי חינוך ומומחי ניהול סבורים שהמיומנות החשובה ביותר שיש להקנות לסטודנטים כיום היא חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות ושאילת שאלות ( 67%). במקום שני ניתנה עדיפות למיומנויות של נגישות מידע וידע , לניתוח והסקת מסקנות ולמיזוג ידע ומקורות מידע , כלומר סינתזה של מקורות מידע ( 37% ).

  • לינק

    המורה והמחנכת רותי בן ישי כתבה מאמרון מעניין ברשת "שלובים" המחזק את עדויות המורים בשדה לקשיים המנטאליים של תלמידים להסתגל לבחינות במחשב/אינטרנט הדורשות כישורי חשיבה וניתוח ביקורתי. קשה כנראה לשנות הרגלי עבודה של שנים ולכן התלמידים הנחשפים להתמודדות קוגניטיבית אחרת מופתעים. כותבת רותי : "הם יודעים לדקלם ש"עם חומר פתוח" – זה יותר קל ". אבל כאשר הם לא נדרשים להפעיל זיכרון ושינון ולתאר במבחן נתונים, להסביר אותם", הם ומופתעים וקשה להם למרות שלמדו בכיתה לנתח נתונים ולהתמודד עם קטעי unseen בגיאוגרפיה. הלקחים ממקרה זה : כל החלטה מערכתית לביסוס הערכה המבוססת על יכולות קוגנטיביות גבוהות צפויה ככל הנראה להיתקל בשטח בהתנגדות מנטאלית של הלומדים ותהליך השינוי הוא לא פשוט.

  • לינק

    בתי ספר כיום אינם מכשירים כלל תלמידים למיומנויות קוגניטיביות של ארגון החומרים , קבלת החלטות פתרון בעיות וחשיבה יצירתית , טוענת ד"ר Christy Folsom ,לכן , היא גיבשה מודל אחר לתכנון הוראה ולמידה בכיתה הלוקח בחשבון מיומנויות חיוניות אלו. המודל הפדגוגי שפיתחה נקרא Teaching for Intellectual and Emotional Learning – TIEL והוא שואב חלק מבסיסו הרעיוני מתפיסותיו של דיוואי בחינוך תוך התאמה פדגוגית למציאות של ימינו . כותב הביקורת ד"ר Maurice J. Elias אינו שולל את נכונות המודל של פולסום אך סבור כי הספר הנוכחי שלה מתעלם לגמרי מכל בסיס הידע שהתפתח בעשור האחרון הנוגע ללמידה חברתית – רגשית בבתי הספר ובכיתה. הביקורת מונה את הפרסומים אלו שחשיבותם נעלמה מעיניה של פולסום. רשימת ספרים חשובים אלו עשויה להועיל לכל מי שמנסה ליישם תיאוריות למידה בכיוון הרגשי-חברתי בכיתה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין