מילת מפתח: מטרות ההוראה
מיון:
נמצאו 22 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה מזהה את טבען של המטרות (purposes) בהוראה בקרב 372 סטודנטים להוראה פיניים מתחומי דעת שונים וכיצד תפיסות אלה יכולות לתרום להכשרת מורים. מחקרים מוקדמים יותר הראו שגם סטודנטים אמריקניים וגם פיניים מצאו את תפקיד מוריהם כחשוב מאוד למטרה בהוראה ובלמידה. נמצא גם שהסטודנטים להוראה הפיניים היו מכוּוני מטרה (purposeful) בהוראה שלהם. הנתונים עבור מחקר זה נאספו בשנת 2013 בעזרת שאלונים כמותיים המודדים אלמנטים שונים של מטרה, כגון זיהוי מטרה, מכוונות ליעד, אוריינטציה של מֵעֵבֶר לעצמי ומטרה של יכולת ללמד (Tirri, Kirsi; Kuusisto, Elina 2016).

  • מאמר מלא

    אזהרה: הדברים המובאים להלן הם בחזקת מניפסט. אף על פי שהדברים מבוססים על מספר מאמרים שפרסמתי, אין מדובר בפרסום אקדמי, אלא בהבעת עמדה אישית, שמטרתה לעורר דיון ביקורתי בנושא. בשורות הבאות אגן על הטענה שהמורה-המחנך, מעצם טיבו, אינו אמור להיות מנהיג, ושכל ניסיון להפוך את המורה למנהיג חוטא לתפקידו ועלול להסתיים במפח נפש (שלמה בק).

  • לינק

    הספר מציע דיון באתגר שמהפכת המידע מציבה בפני מערכת החינוך. בית הספר עוסק בידע ובלמידה, אך לעתים רחוקות מתקיים בין כתליו דיון המתייחס למהות הידע, לצורת ארגונו ולקשר שבין אלה לבין תהליך הלמידה. מהפכת המידע של ימינו מחייבת התמודדות מחודשת עם סוגיות אלה, ומעלה את השאלה אם ניתן כיום להציע רציונל בר-הצדקה לתכנית הלימודית הבית-ספרית, לצורת ארגון הידע בה ולתהליכי ההוראה למידה שהיא טומנת בחובה. במוקד הספר חמישה מאמרים העוסקים במושגים מידע, ידע ודעת ובהשלכותיהם על כישורי חשיבה, על החינוך למשמעות, על הפליאה ועל הדמיון. שניים מהמאמרים עוסקים במחשבתם של הפילוסופים דלז וגואטרי ומישל סר ובוחנים את השלכות הגותם. על כל אחד מהמאמרים מגיבים שני אנשי חינוך נוספים (שלמה בק).

  • לינק

    השאלה "למה בכלל בית ספר?" מובילה כמתבקש אל מטרות החינוך של העשור השני במאה ה-21. השאלה הזאת עולה יותר ויותר בתקופה שבה ניתן להשיג כמויות אדירות של מידע וידע באופן עצמאי ובקלות. הספר בוחן את מאפייני תקופתנו, ובעקבותיהם סוקר 22 מקורות (אישים או אסכולות) מחוללי מטרות חינוכיות. בעקבות הסקירה מחלץ המחבר 14 מטרות מרכזיות, שלטענתו אין אפשרות לקיים בית ספר עם אחת מהן בלבד, ואין אפשרות לממש באותו בית ספר את כולן יחד. הספר בוחן כל אחת מן המטרות מה יש בה ועם אילו מטרות אחרות מתאים לה לחבור, או אם אילו מטרות אחרות היא נמצאת בסתירה. הספר מציג את הבעייתיות לממש מטרות חינוכיות בכלל, ומדוע בתי הספר מתקשים להשתנות, בניגוד לכל מה שקורה בסביבתם. הספר מסתיים בדיון על מטרה חינוכית לאומית – מעבר למוטת כנפיו של בית ספר בודד – כיצד ניתן לצמצם את הפערים החינוכיים הגדולים שקיימים בישראל (אברהם פרנק).

  • סיכום

    החינוך הוא משרתם של שלושה אדונים — אדון חברה, אדון תרבות ואדון יחיד. כל אדון כזה מייצר מגה־נרטיב חינוכי התומך במטרת חינוך שהוא רוצה לקדם; והם לא הולכים יחד (יורם הרפז).

  • מאמר מלא

    שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).

  • סיכום

    המאמר עוסק במתח שבין תפיסת הוראת ההיסטוריה ככלי להבניית תודעה ערכית-חברתית לבין תפיסת הוראת ההיסטוריה כתחום דעת מדעי, ובדילמות העומדות לפני המורה להיסטוריה, המכיר באחריותו הן כמחנך והן כמורה של תחום דעת (ענת קדרון).

  • תקציר

    מאמר זה שואל מהי המטרה של חינוך למדעים? מה אנו רוצים שהסטודנטים יידעו ויהיו מסוגלים לעשות, וכיצד אנו משיגים מטרות אלה? מחברת המאמר טוענת שמטרה מקיפה אחת היא לסייע לסטודנטים להבנות הסברים מכניסטיים סיבתיים של תופעות. המשמעות לכך בכימיה היא שאנו פועלים כדי לסייע לסטודנטים להשתמש בהבנה שלהם את האינטראקציות ברמה המולקולרית כדי להסביר ולחזות אירועים מקרוסקופיים. יתר על כן, בעוד שהבניית הסברים היא מטרה חשובה לכשעצמה, הפעולה של הבניית הסברים מסייעת לסטודנטים לפתח הבנה עמוקה יותר, ומספקת סוג של שביעות רצון אינטלקטואלית ששינון עובדות אינו יכול לספק Cooper, Melanie M. , 2015).

  • סיכום

    סקירה זו מציגה מדגם מספרות המחקר העוסקת בנושאים המרכזיים של הוראה טובה והמורה המצטיין. מכיוון שנושאים אלו משפיעים באופן משמעותי, ולפעמים מכריע, על הלמידה של מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, אין פלא שבעשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים וקיימת כמות עצומה של פרסומים בנושאים אלו. בגלל כמות הידע הענקית, לא תוכל המחברת להביא בסקירה מוגבלת זו תמצית של כלל הנושאים והפרסומים. היא בחרה אם כן להציג כאן סיכום של הנושאים המרכזיים שנחקרו, ולכלול בו ממצאים של החוקרים הידועים והמבוססים בתחומים הרלוונטיים. כמו כן, מכיוון שהנושאים הללו שייכים לאחד מתחומי המחקר המרכזיים שלה, היא מצטטת כאן מבחר של מאמרים שערכה בתחום הזה (נירה חטיבה).

  • סיכום

    סקר מקוון שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים בדק את תפישות הסטודנטים בנושא הוראה איכותית באקדמיה ומאפייני המורה המצטיין. הסקר נערך בסתיו 2014 והשיבו עליו 2,650 סטודנטים ממרבית המוסדות האקדמיים בארץ. למרות המדגם המזדמן, תשובות הסטודנטים עולות בקנה אחד עם ממצאים מתוקפים של המחקר העולמי בנוגע למאפייני ההוראה הטובה. לממצאי הסקר יש חשיבות רבה ליישום עבור המרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה (גרא וינר, גל פילק, דימיטרי קורטיוקוב).

  • סיכום

    מה שמבחין בין מורה כשיר למורה טוב הוא היכולת של האחרון לבצע שיפוטים ולהביאם למעשה החינוכי. המעשה החינוכי כמו גם הכשרת המורים צריכים לכוון ליצירת מחנך טוב. זוהי גישה מבוססת מידות-טובות (של המורה), והיא שונה מגישה המדגישה כשירויות או הנשענת על ראיות ונתונים מנותקים ממיהות המורה. הכשרה ראשונית של מורים משחקת תפקיד חשוב בפיתוח מידות טובות של מחנכים, והיא מזמנת לפתחם של מורים חדשים אפשרויות להוסיף ולגדול בחכמה החינוכית, שבמסגרתה, השאלה מה רצוי מבחינה חינוכית, תוסיף ותהיה שאלה מרכזית גם בהמשך (Gert J. J. Biesta).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי את מאמרם של אברום רותם ועידית אבני 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית (מיזם "מתקוונים לאתיקה"). הורוויץ מדגיש לכל אורך המאמרון שלו את הצורך בהגדרת מטרות החינוך, ומבקר את רותם ואבני על כך "…שהתייחסות לתפיסות מסויימות כ-"מיתוסים" מאפשרת להם להימנע משאלה משמעותית יותר של איזו "למידה" הסביבה הדיגיטאלית יכולה לשרת" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    חינוך הוא הזדמנות לצמיחה, בכל הרמות ובכל הגילאים. שיעור בן 45 דקות הוא לא "עוד שיעור", אלא הזדמנות חד-פעמית שלא תחזור לעולם. גם שיחת המשוב אחרי השיעור בין המורה לבין הצופה היא קרקע פורייה לטיפוח החשיבה הרפלקטיבית אצל המורה. השיעור כמו-שוכב על שולחן הניתוחים והוא מהווה דוגמה והזדמנות להעלות למודעות המורה כיצד לחשוב עליו בצורה אחרת, מתחת או מעבר לרצף האירועים והמידע הכלולים בהם, להסתכל עליו דרך הפריזמה של יסודות שמארגנים את המידע (גדי ראונר, דורון מצא).

  • לינק

    ימי הורים הם זמן מצוין עבור המבוגרים שבחיי הילדים להתעדכן בנוגע למסע החינוכי של התלמיד בבית הספר ובבית.יום הורים מוצלח, אומרים מומחים, צריך לכסות שלושה נושאים מרכזיים: הילד, הכיתה והעתיד (Elissa Nadworny).

  • לינק

    הוויכוח בין אנשי חינוך לגבי חשיבות מטרות ההוראה ממשיך להתנהל בתקופה האחרונה בפרסומים שונים וגם באינטרנט. עד כה היה מקובל לחשוב כי עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת שנועדה לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, עד כמה טוב הם צריכים ללמוד זאת, ובאיזה אופן הם יציגו את הלמידה מכוונות את השיעורים. אנשי חינוך בעלי השראה וחשיבה מקורית כגון John T. Spencer מטילים ספק בנחיצות ובקיבעון של מטרות ההוראה עפ"י הנחות אלו. ספנסר אינו מאמין בהיצמדות של המורים למטרות ההוראה או מטרות השיעור.

  • לינק

    כל מומחי הלמידה הגיעו כבר מזמן למסקנה כי הצבת מטרות ללומדים במצבים מתאימים תורמת רבות לשיפור יכולות הלמידה ולהתקדמות . למעשה , זה מה שעושים החונכים /מאמנים, הם דבר ראשון מציבים מטרות ללומד/סטודנט בצורה נכונה וכך משיגים אצלו יותר מוטיבציה וכפועל יוצא גם התקדמות בציר הלמידה והידע הנרכש .לאחרונה פותחה בארה"ב מערכת מתוקשבת להצבת מטרות עבור לומדים/סטודנטים או עובדים הרוצים להתקדם מבחינה מקצועית ( מערכות הדרכה ארגוניות) .

  • תקציר

    לא משנה מה נחליט שהתלמידים צריכים ללמוד, לא הרבה יקרה עד שהם יבינו מה הם אמורים ללמוד במהלך השיעור ויכוונו עצמם לכך. עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, לא משנה מה נחליט שהתלמידים צריכים ללמוד, לא הרבה יקרה עד שהם יבינו מה הם אמורים ללמוד במהלך השיעור ויכוונו עצמם לכך. עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, במאמר זה המחברים דנים בחשיבות של מטרות הלמידה ומציעים רעיונות שיסייעו למורים לשלב את מטרות הלמידה בשיעורים שלהם ( Moss, Connie M.; Brookhart, Susan M.; Long, Beverly A).

  • לינק

    שנים רבות של עבודה מאומצת קדמו לפרסום התכנית החדשה (תשס"ג) ללימודי היסטוריה בחטיבה העליונה. מתוך חוברת תכנית הלימודים מבקש ד"ר גדי ראונר להתייחס לחלק ה"מטרות" (עמודים 11 – 13), חלק השייך למכלול הקוריקולרי המוכר כ"מעטפת רעיונית". קביעת מטרות וסידורן אינו תרגיל אינטלקטואלי. הוא גם לא מהווה ריטואל בתכנית הלימודים שחייב להופיע למען הסדר הטוב. על מסמך המטרות להיות כלי שימושי וחי. קודם לכל בידי המורים עצמם כאשר הם באים לתכנן וללמד את שיעוריהם. אולם חשוב יותר להצהיר על המשמעות שיש למטרות ביחס להערכה. על המטרות לקבוע מה וכיצד להעריך את ההישגים הלימודיים של התלמידים. המצב הנוכחי הוא של גירושין בין מטרות לבין הערכה. מצב שבו מטרות לחוד והערכה לחוד הוא מצב אבסורדי ומצביע על אי-סדר. לצערי הרב נתק זה נמשך יותר משלושים שנה לפחות ותקוותי היא שכאשר כל המלחמות תגמרנה והפוליטיקה תפסיק להיות עיקר עיסוקינו החברתי והלאומי, אזי נתפנה לתקן את המעוות.

  • לינק

    במאמרה של ד"ר רחל רוזנר מוצגת סקירה של תכניות לימודים רשמיות של משרד החינוך בתחום הדקדוק, בעיקר בבתי הספר התיכוניים, מימי הוועד הלאומי, ועד ימינו. המחקר בודק את הגישות והעקרונות שהמטרות גזורות מהם. משווה ביניהן ועל סמך ההשוואה עומד על השינויים שחלו לאורך תקופה זו במטרות ובעקבותיהם בתוכניות. עם זאת, עולה מן המחקר שעל אף השינויים שחלו במרוצת השנים ועל אף הגישות השונות, מנסחי המטרות של תוכניות הלימודים שנבדקו ייחסו ומייחסים חשיבות רבה למטרות ולתכנים שעמדו במבחן הדורות ולבשו צורות וסגנון.

  • תקציר

    בעקבות מאמרון מעניין של קמי בין, מומחית ללמידה מתוקשבת בארה"ב על חוסר התועלת של הגדרת מטרות הלמידה בקורסים מתוקשבים ובלמידה בכלל התעורר ויכוח מעניין בין אנשי חינוך בעולם על תועלת וחוסר תועלת בהגדרות היבשות של מטרות למידה במסמכי סילבוס, ביחידות לימוד ובאתרי קורסים ללומדים. מסתבר כי רוב הלומדים וגם מרבית מתכנני הקורסים ומעבירי הקורסים שונאים את ההגדרות הפורמאליות של מטרות הלמידה ונוטים להתעלם מהם לחלוטין. במידה רבה הגדרות של מטרות הלמידה נכפות עליהם על ידי המערכות הביורוקרטיות שאיתן הם נאלצים לחיות בדו-קיום בשלום. גם המומחים לתהליכים קוגניטיביים של למידה סבורים כי פירוט מטרות למידה בקורסים, ובמסמכי תכנים ללומדים אינו תורם בהכרח למוטיבציה של הלומדים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין