מילת מפתח: מטלות קוגנטיביות
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    ביצוע בו-זמנית של מספר משימות (multitasking) והפרעות (interuptions) נחקרו תוך שימוש במגוון שיטות בתחומים מרובים (כגון המדעים הקוגניטיביים, מדעי המחשב ומדעי החברה). מגוון זה מוביל לתובנות משלימות רבות. אולם, הוא גם מאתגר את החוקרים להבין כיצד ניתן לשלב בצורה הטובה ביותר רעיונות נפרדים לכאורה כדי לקדם את התיאוריה וכדי לעדכן את התכנון של המערכות האינטראקטיביות. לפיכך קיים צורך בפלטפורמה כדי לבחון כיצד ניתן לשלב בין הגישות השונות להבנת הביצוע בו-זמנית של מספר משימות וההפרעות על מנת לספק תובנות העולות על סכום החלקים שלהן (Janssen, Christian P.; Gould, Sandy J.J.; Li, Simon Y.W.; Brumby, Duncan P.; Cox, Anna L. , 2015).

  • לינק

    המאמר סוקר מחקרים שבדקו מהן ההשפעות על הלמידה של תלמידים וסטודנטים המבצעים בו-זמנית מספר משימות קוגניטיביות בסביבה מתוקשבת (Annie Murphy Paul, 2013).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בודק את השפעת ההפרעה ( Interruption ) ועושרה על איכות הביצוע הקוגניטיבי, תוך השוואה בין הפרעה הנגרמת מקבלת מידע באמצעות מסר 'עשיר' או מסר 'דל' באמצעי תקשורת שונים. תיאורית עושר המדיה ( Daft & Lengel, 1984, 1986; Daft, Lengel, & Trevino, 1987) ) מציעה כי אמצעי תקשורת שונים זה מזה בעושר המידע אשר ביכולתם להעביר וכי דרכי מילוי המשימה משתפרות כשצורכי המשימה תואמים את יכולת הערוץ לשאת מידע. מרכז הניתוח במחקר הנוכחי, מתמקד בהשוואה של השפעת ההפרעה המתווכת על ידי הטלפון הנייד וביישום ה- WWW באינטרנט, וכנשאי עושר מידע 'עשיר' ו'דל' ( אילת חן לוי, שיזף רפאלי , ירון אריאל ) .

  • לינק

    אחת "האגדות" בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה היא הנחת היסוד כי תלמידים או סטודנטים הנמצאים בסביבה מתוקשבת מסוגלים לבצע בו-זמנית כמה וכמה משימות קוגניטיביות (multitasking). המחקר הנוכחי ביקש לבדוק הנחת יסוד זו באמצעות סביבה מתוקשבת סינכרונית המבוססת על צ'אט (instant messaging (IM המחייבת את התלמידים גם לקרוא מאמר וגם לשוחח על כך במערכת הסינכרונית. ממצאי המחקר גילו כי לקח לסטודנטים יותר זמן לקרוא ולהבין את הטקסטים כאשר היו מעורבים תוך כדי כך בתקשורת סינכרונית. יכול להיות שהסטודנטים סבורים שהם מסוגלים לקרוא טקסטים ובו-זמנית לתקשר עם עמיתיהם , אך ממצאי המחקר מלמדים כי למעשה הם זקוקים להרבה יותר זמן בהשוואה לאותה מטלה המתמקדת רק בקריאת הטקסטים ( Laura L. Bowman, Laura E. Levine, Bradley M. Waite and Michael Gendron ).

  • לינק

    המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

  • לינק

    רותי בן-ישי, בבלוג שלה באדיורשת, בו היא מדווחת על המתרחש בכיתה שלה. לפני שבוע רותי כתבה על "שיעור קצת אחר: מסע בעקבות שאלה של תלמיד". במאמרון הזה היא מתארת את מה שקרה בכיתה שלה בשיעור היסטוריה. התלמידים למדו על הקשר בין יוליוס קיסר ללוח השנה הלועזי, ותלמיד אחד שאל על שם מה החודש בו הוא נולד. רותי מתארת את ההרפתקה המידענית המרתקת שאליה יצאה הכיתה בעקבות השאלה, הרפתקה שבה זמינות המחשבים שיחקה תפקיד חשוב. בדוגמה של רותי אפשר לטעום את ההעצמה לתלמידים .

  • לינק

    אחרי עשרות שנים של מחקרים רבים בתחומי הקריאה ועידוד הקריאה עדיין נותרו תהיות ושאלות פתוחות לגבי ההשלכות של תגמול חיצוני (extrinsic rewards) לעומת תגמול פנימי. מה שברור יותר מתוך עיון במחקרים שנערכו עד כה היא לא השאלה האם תגמולים/תמריצים מגבירים את ההנעה הפנימית לקריאה אלא באילו תנאים ונסיבות למידה התגמולים פוגעים במוטיבציה של התלמיד. מחקרים שנערכו לאחרונה סבורים כי המענה לעידוד הקריאה נעוץ באותנטיות של התהליך הלימודי סביב הקריאה. המטלות לעידוד הקריאה אסור להן להיות מלאכותיות אלא הן צריכות לזמן לתלמיד הזדמנויות כאלו שימשכו אותו לקרוא את הספר או הטקסט. המפתח הוא יצירת מעורבות פעילה כזו שהתלמיד יירצה לקרוא את הספר כחלק מסביבה אוריינית פתוחה וסקרנית. עידוד הקריאה היא ביסודה פעולה נמשכת המאתגרת את התלמיד ולא כופה עליו מטלות קריאה לא מזמנות ( Barbara A. Marinak & Linda B. Gambrell ).

  • לינק

    הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.

  • תקציר

    תצפיות הוראה מלמדות שרק מיעוט של התלמידים משתתף ישירות בלמידה ושלרוב המורים אין ידיעה על רמת המעורבות הקוגניטיבית , על הידע או המיומנויות הנרכשות במהלך השיעור. שאלות במהלך ההוראה הן אחת הדרכים הנפוצות בהוראה לעורר קשב ולמידה , אך מספר השאלות הרב בשיעורים אינו מאפשר זמן לחשיבה , ורוב השאלות הן שאלות ברמת ידע או זיכרון. מורים מתמקדים ברמת חשיבה בסיסית – זכירה של ידע ומדגישים פחות רמות חשיבה גבוהות יותר. השתתפות של תלמידים בלמידה היא מאבני היסוד של הוראה יעילה. השתתפות כזו מעלה את המוטיבציה של מורים ותלמידים ותורמת לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית שלהם. העיקרון הוא להפעיל כמה שיתר תלמידים בכמה שיותר שיעורים. ההפעלה כוללת שאלות של ידע ובעיקר שאלות של חשיבה מסדר גבוה. המאמר ממליץ על מטלת פתיחה מפעילה ומעוררת בהתחלת השיעור. מטרת מטלה זו היא יצירת מעורבות של כל התלמידים בכיתה. המטלה חייבת להיות קשורה לתהליך ההוראה-למידה מהשיעור הקודם ומובן שעליה להיות קשורה למטרת ההוראה של השיעור שבו יעסוק המורה היום. העיקרון המנחה הוא לבקש מהתלמידים בכיתה לכתוב ורק אחר כך לענות. כך מאפשרים המורים זמן חשיבה רב יותר. תלמידים שכתבו נוטים יותר להשתתפות פעילה מתוך רצון לענות על השאלה. גם בסיכום השיעור יש לחתור לשיתוף של כל התלמידים. ( קובי גוטרמן ).

  • סיכום

    חשיבה ברמה גבוהה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים (הסותרים זה את זה לעיתים קרובות) ובויסות עצמי של תהליכי חשיבה (אי תלות באחרים בכל צעד מחשבתי. קשה להגדיר מיומנויות חשיבה גבוהות, אך ניתן לזהות אותן כאשר הן מתרחשות. חשיבה מסדר גבוה אינה אלגוריתמית ודפוסי המחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש. היא מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אך לא קיים פתרון יחיד וברור. חשיבה ברמה גבוהה קשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ולקיחת אחריות . התמצית מציגה את סוגי מטלות אופייניות לחשיבה מסדר גבוה שניתן להציג בכיתה ואת ההבדלים העקרוניים בהם.

  • לינק

    פיתוח משימה מתוקשבת בינתחומית הוא עתיר משאבי זמן ומשאבי כוח אדם: יושבים בצוותא מורים משלושה תחומי דעת, מוזמנים יועצים ומומחים להוסיף את הפאן המקצועי שלהם, המשימה עוברת אינספור תהליכי שכתוב ושינוי, מתלבטים המון, חשובים על כל נקודה אפשרית, מנסים כל הזמן להעלות את רף החשיבה של התלמידים, את מורכבות המטלה ורמת המשימות, את רמת השיתופיות, מתלבטים בסוגיות הנוגעות למה ולאיך: באיזה כלי ניצור באופן מטיבי את התוצר הסופי השיתופי? אבל השיח הופך פדגוגי ומקצועי. מורים מתנסים בדברים חדשים שעדיין לא התנסו בהם עם תלמידיהם. יש עשייה והתפתחות מקצועית, תחושה של צמיחה וגאווה (אסתי דורון)

  • לינק

    בפעילות המעניינת המוצגת במאמר זה התלמידים חוקרים בעיה מידענית אותנטית בדרך של משפט ציבורי תוך שימוש בתקשוב המשולב במפגש פנים אל פנים ובעבודה שיתופית קהילתית (ההתנסות המידענית הועברה על ידי ד"ר הנריטה אקרמן ותמר ענבל-שמיר במסגרות קהילת אשכולות הפיס שבמחוז הצפון של משרד החינוך). בדומה ליתר הפעילויות המתוקשבות בקהילה, פעילות זו מעודדת הפעלת תלמידים בדרך של מחקר מדעי אותנטי, המשלב אותנטי המשלב מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ומטפח מיומנויות מידעניות בתחומי המדע והטכנולוגיה באמצעות התקשוב.

  • לינק

    במאמר מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקררשת (WEBQUEST). בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות. בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע. בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה. שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר (בתיה אמסלם)

  • לינק

    במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מתמקד בחקר התנסות רב-שנתית של מורות בכיתות ד'-ו' בגישה של למידה והוראה העושה שימוש במשימות עתירות מידע בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה. המחקר נערך במסגרת פרוייקט המתמקד בשימוש במשימות עתירות מידע שנועד לשנות את סביבת הלמידה וההוראה כך שתתאים לחיים בעידן הבתר-מודרני ולמציאות היום-יומית של חיינו. משימות עתירות מידע הן משימות הקוראות לחיפוש מידע, מאתגרות חשיבה ויצירתיות, מעודדות שימוש בפרשנות אישית וצוותית. המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו לחשוף ולתאר את השינויים שחלו בהשקפות החינוכיות, בהבניית הידע ובדרכי הפעולה של שש מורות שהתנסו במשך שלוש שנים בהפעלת גישה של למידה והוראה הממוקדת במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה (רבקה דמני)

  • רפרנס

    יחידת הוראה המציעה למורים, למחנכים, ליועצים ולמטפלים, כלים יישומיים המאפשרים התנסות קוגניטיבית ורגשית מובנית.תבניות הכתיבה המוצגות הן "מכמורות מילים", המשמשות ככלי קיבול והכלה במסע של כתיבה שמסלולו נע מהמובנה אל הפתוח. התבניות נועדו להדגיש את הקשרים שבין הבנת תופעות לשוניות, צורניות ומבניות לבין הפקת טקסטים אישיים. באמצעותן ניתן להתנסות באופנים מגוונים של מבע, ובכך לשפר ולשכלל את יכולת הביטוי האישי (גילה שחר)

  • לינק

    הוראה-למידה והערכה רב-ממדית מספקות מענה מעניין ומאתגר להטרוגניות התלמידים ול"ריבוי האינטליגנציות" בכיתה (גרדנר, 1996; Lazear, 1999). גישה זו נוסתה במסגרת מחקר זה, בקרב תלמידי תיכון שלמדו בקבוצות באמצעות מטלות ביצוע אותנטיות, ושהוערכו באמצעות דף תצפית ומחוון. פרופיל הביצוע האישי, הקבוצתי והכיתתי שהורכב (מיפוי מפורט על שליטה במיומנויות) שימש לשיפור ולעיצוב המשך ההוראה-למידה.מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות התלמידים שהוערכו באסטרטגיה זו: עמדותיהם כלפיה; יתרונותיה וחסרונותיה בעיניהם; תגובותיהם להערכת המורה ודרך ההערכה המועדפת עליהם (וליצקר מרים)

  • לינק

    בסקירת ספרות, העוסקת בתחומי עתיד מגוונים, זיהה המחבר, ד"ר דוד פסיג, מיומנות חשיבה חדשה בעלת מאפיינים של אינטליגנציה עתידית מסדר גבוה. במאמר זה הוא בוחן את המאפיינים של מיומנות החשיבה הזו אותה הוא מכנה 'השבחה'. קיימים שני סוגים של "השבחה"–השבחה של קונצפציות, והשבחה של כלים. בתהליך השבחה של מידע עתידי זיהה המחבר ששה שלבים: כוונה מלכתחילה, תהליך, תוצר, הערכה, לעיתים גם כוונה בדיעבד, והמשכיות. במאמר זה הוא מגדיר ומסביר את חשיבות מיומנות ההשבחה בתהליכי חינוך והכשרה לקראת העתיד.

  • לינק

    מטלה מקוונת היא חלק ממערך המטלות הלימודיות המלוות את התלמיד במהלך למידתו. מטרת חלק זה היא לתת תחושה לתלמיד "מה יצא לי מזה", ומעבר לכך, פעילות שתבהיר הן לתלמיד והן למורה שיבחן את התוצר מאוחר יותר, מה התלמיד השיג ובאיזה עומק. במילים אחרות, אינדיקציה כלשהי שאכן, ובאיזה מידה, מטרת המטלה הושגה. ניתן לעשות זאת על ידי עימות התלמיד עם מטרת המטלה שמופיעה בראש המטלה. לא מאיים כמובן, אלא ידידותי עם חיוך. למשל, אזכור קצר של המטרה (סיכום המטלה), ובקשה להתייחסות למטרה, האם הבין / השיג, או משהו בסגנון: "בדוק את עצמך" – מספר שאלות פשוטות, עם תשובות לא מורכבות המסכמות למעשה את המטלה. ניתן גם משהו בסגנון: "למדתי כאן ש…" ועוד. (אברום רותם)

  • לינק

    הסקירה שנכתבה על ידי נוסינוביץ, ר. & דודי, ו. (2000). מפרטת בהרחבה את הנושאים הבאים : מה הן מטלות ביצוע ? מאפייני מטלות הביצוע, יתרונות וחסרונות השימוש במטלות ביצוע, דוגמאות עוגן למטלות ביצוע, דרכי עבודה להגדרת מטרות ההוראה וגיבוש מטלות הביצוע , שלבי תכנון העבודה גם תהליך החשיבה לגבי דרך הערכתה. שתי הדוגמאות הספציפיות המובאות בסיום הסקירה כוללות דף המטלה לתלמיד , דף למורה, כולל הצעה לקריטריונים למחוון הערכה וגם דף שאלות רפלקציה לתלמיד . הסקירה השיטתית נכתבה על ידי צוות מומחים של המרכז להוראת המדעים בירושלים , האוניברסיטה העברית, 2000.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין