מילת מפתח: מטלות מקוונות
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בכנס הבינלאומי ה-39 בהערכה חינוכית שנערך בחסות ארגון ה-IAEA הרצו ד"ר שרה הרשקוביץ וד"ר יניב ביטון על משימות אינטראקטיביות מבוססות מחשב בלימוד מתמטיקה והתמקדנו בפוטנציאל הטמון בשילובן כמשימות הערכה מעצבות. משימות הערכה כאלו מאפשרות להעריך רעיונות מושגיים, להסתכל על התהליך ולא רק על התוצר הסופי, לסייע בתיעוד התהליך, לעקוב אחר האסטרטגיות של התלמיד ולזהות תפיסות מוטעות שלו. למידע הנשמר בעקבות ביצועי התלמיד יש ערך מוסף: הוא מסייע למורה בתכנון המשך ההוראה ומסייע לתלמיד לא לחזור על טעויות.בהרצאה הם הציגו שתי דוגמאות למשימות אינטראקטיביות, הכוללות שימוש באנימציה או בגרפיקה אינטראקטיבית והמגשרות על הקושי לתקשר אותן מילולית בפשטות ולבצע אותן עם נייר ומספריים ( שרה הרשקוביץ , יניב ביטון).

  • לינק

    מומלץ שתהליך הפיתוח של פעילויות לימודיות מתוקשבות יתבצע בצוותים בני שניים עד שלושה מורים מפתחים. שלבי הפיתוח הם: שלב החשיבה, שלב איסוף והכנת חומרים, בניית משימה , עיצוב פדגוגי, הערך המוסף של התקשוב , הערכת המשימה ושדרוגה (תמר ענבל שמיר)

  • לינק

    כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם. אביב צמח המורה לאזרחות ( וללא ספק אחד מטובי המורים המתוקשבים בישראל) החליט ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות ( אביב צמח) .

  • לינק

    באחת המשימות המקוונות שנתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידיו הלומדים אזרחות ביקש מהם להתחלק לזוגות ולבחור חוק המייצג את ישראל כמדינה יהודית. את החוק היה עליהם להציג בקצרה את עיקרי החוק, ולהסביר אילו היבטים יהודיים הוא מדגיש. כותב המורה אביב צמח : "העבודה התנהלה במסמך עבודה משותף אחד בתשתית google docs, והבהרתי לתלמידים שלאחר שכל הזוגות יסיימו את חלקם, אבדוק את המסמך, אתקן את הדרוש (ואתן ציון, כמובן) ואז המסמך כולו יהפוך לחומר מחייב לבגרות. להפתעתי, התלמידים התלהבו מאופי המשימה (שניתן לראות בה סוג של ג'יגסו מקוון)." החלטתי להעלות את רמת המשימה, והוספתי לה נדבך נוסף: לסיכום של עיקרי החוק היה על התלמידים להוסיף שתי קישוריות (hyperlinks) – קישורית אחת מדגימה ואחת מבארת/מסבירה, כל אחת ממקור מקוון שונה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בודק את השפעת ההפרעה ( Interruption ) ועושרה על איכות הביצוע הקוגניטיבי, תוך השוואה בין הפרעה הנגרמת מקבלת מידע באמצעות מסר 'עשיר' או מסר 'דל' באמצעי תקשורת שונים. תיאורית עושר המדיה ( Daft & Lengel, 1984, 1986; Daft, Lengel, & Trevino, 1987) ) מציעה כי אמצעי תקשורת שונים זה מזה בעושר המידע אשר ביכולתם להעביר וכי דרכי מילוי המשימה משתפרות כשצורכי המשימה תואמים את יכולת הערוץ לשאת מידע. מרכז הניתוח במחקר הנוכחי, מתמקד בהשוואה של השפעת ההפרעה המתווכת על ידי הטלפון הנייד וביישום ה- WWW באינטרנט, וכנשאי עושר מידע 'עשיר' ו'דל' ( אילת חן לוי, שיזף רפאלי , ירון אריאל ) .

  • לינק

    בחלק הראשון סוקרת הסקירה את ההתפתחויות בתחומים הבאים: מהותה של המשימה המידענית ומרכיביה, השפעת טכנולוגיות הWEB 2.0¬ על הקניית מטלות מידעניות , הערכה ביקורתית של מקורות מידע לאחר ביצוע החיפוש, לאופייה של המטלה המידענית המקוונת כיום: מה בין איה למאיה? שלבי העיבוד של מקורות מידע לאחר איסוף במנועי החיפוש : מיזוג מידע . חלק ב' : דגמים ודוגמאות בבתי הספר בישראל, מטלות מקוונות שפותחו ע"י מורים בבתי הספר על מנת להפעיל תלמידים במשימות מידעניות . מטלות חיפוש אינטגרטיביות , ומטלות הערכת מקורות מידע במרחב לימודי שפותחו בפלטפורמת MOODLE בבתי ספר בישראל .

  • לינק

    עד כה לא נחקרה סוגיית ההתפתחות המקצועית בסביבה מקוונת בהקשר של האיכות והשילוב של סוגי הידע הנדרשים בפיתוח מטלות מקוונות שהמורים מפתחים. מחקר זה עוסק בפיתוח מקצועי של מורים בסביבה מקוונת, וייחודו הוא בבדיקת איכות המטלות שפיתחו המורים במהלך כמה שנים ובבדיקה של שילובי הידע השונים בעזרת מחוון דיגיטלי ייחודי. אוכלוסיית המחקר: נבדקו 53 מטלות מקוונות, שפיתחו 14 מורים בבית ספר תיכון אחד, במקצועות לימוד שונים. מתוצאות המחקר עולה כי מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה בחמישה ממדים מתוך שבעה: ידע פדגוגי, מתודיקה ייחודית למקצוע (ידע תוכן פדגוגי), יישום הוראה בסביבה מקוונת, מקוריות וייצוגים, ושימוש במטלה המקוונת ( אוסטר, ענת ואביבה קליגר).

  • לינק

    מחקר זה עוסק בעקרונות שצריכים להנחות א מעצב המטלה השיתופית המקוונת בעת התכנון, הפיתוח והעיצוב של המטלה ובעת הגדרתה ללומד, וכן בדרכים להפעלתה ובמקומו של המנחה במהלכה. התהליכים והכללים המתוארים כאן מבוססים על הניסיון שנרכש באוניברסיטה הפתוחה בשילוב פעילויות שיתופיות מקוונות בלמידה מרחוק. במאמר זה נפרשה המורכבות של הפיתוח וההפעלה של מטלה שיתופית מקוונת. אם לרגע היה נדמה שלמידה שיתופית כרוכה בהעברת האחריות ללמידה ללומדים, ושלכן היא משחררת בפועל את מעצב המטלה ואת המנחה מאחריות על התהליך, הרי שכל הנאמר לעיל מבהיר עד כמה מרכזי ומהותי תפקידם של אלו- לפני, במהלך, ובתום המטלה. תכנון קפדני של המטלה השיתופית וניהולה המוצלח, תוך מתן מרחב תמרון ועצמאות ללומדים בהבניית הידע, מהווים גורמי מפתח ביצירת התנאים המתאימים להפעלה אפקטיבית ומוצלחת של תהליכי למידה שיתופיים מקוונים( מישר-טל, חגית).

  • לינק

    מערך השיעור לקורס בלמידה מרחוק (מורים ומנהלי בתי ספר העוברים השתלמות שנתית של הוראה מקוונת) מציג מאפיינים שונים של מטלת הלמידה המקוונת והתבניות שלה. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים של מטלות מקוונות, דגמים של דפי הפעלה אינטגרטיביים מתוקשבים, גישות שונות בספרות המקצועית להערכת פעילויות מתוקשבות (קריטריונים שונים) . ביקור וירטואלי במטלות מקוונות שפיתחו מורים בבתי ספר בישראל. מאגרי מידע ייעודיים לאיתור הפעלות מתוקשבות ללמידה פעילה ועוד ( עמי סלנט) .

  • לינק

    כמות ההפעלות המקוונות באינטרנט הולכת וגדלה , אך לא תמיד איכותם של המטלות המקוונות שכתבו מורים עבור הכיתה והתלמידים היא ברמה נאותה . כלומר , המטלות אינן מאתגרות ואינן עונות על דרישות סף כגון איסוף מידע או אינטראקציה.בטבלת העזר הזו אשר הכינה הילי חכם ניתן לראות חלוקה מתודית של קריטריונים אפשריים להערכת מטלות מקוונות בחינוך. החלוקה העקרונית היא עפ"י שלושה מכלולים ( אשר לעתים יש חפיפה ביניהם) . מדובר על טבלת עזר למערך שיעור על מטלות מקוונות מה-4 לאפריל 2011 .

  • לינק

    נעמי פורת כותבת בבלוג שלה על הכנת משימות מתוקשבת במטרה להראות כיצד ניתן לעשות אותן אחרת. היא מניחה כי מורים רבים בונים משימות מתוקשבות לרוב ובכל אתר לימודי ניתן למצוא אוסף אדיר של משימות מתוקשבות, ולא כאן החידוש…במאמרון שלה היא מתייחסת לאופן העבודה עם המשימה המתוקשבת, ועושה זאת דרך דוגמא מעניינת מהשטח. אחד המקצועות הנלמדים בכיתות י' (תלמידים לקוי למידה) אצלה בבית הספר הינו 'תולדות ארץ ישראל' והנושא המרכזי הינו 'ירושלים לאורך התקופות' ( נעמי פורת) .

  • לינק

    ההפעלה שנכתבה ע"י מוריה כהן ליאון באפריל 2010 משקפת את הדרישה לפיתוח יכולות חשיבה מסדר גבוה אצל תלמידים. יש בה אלמנטים של הבניית מידע והפקת מידע הנדרשת מתלמידים תוך טיפוח יצירתיות של התלמידים ( פיתוח משחק הפעלה) , זו משימה לתלמידי כיתות ו' –ה' ובוודאי אינה קלה , אך יש בה כדי לאתגר את התלמידים. התלמידים נדרשים להעלות את התוצרים שלהם לפורום המקוון בכיתה וגם לשלוח את התוצר לבלוג הכיתתי.

  • לינק

    אסתי דורון מדווחת על פעילות סינכרונית של למידה מרחוק ביום מקוון שנערך בחטיבת הביניים בו היא מדריכה ומייעצת. "הרציונאל לקיום היום המקוון היה הרצון לשבור את אחידות המקום שמאפיינת את הלמידה בבית הספר ולאפשר לתלמידים בשכבה ז' ללמוד מהבית. מאחר והתלמידים הצטוותו לזוגות אפשרנו להם להתחלק כראות עיניהם, מבלי להתחשב בכתות ובקבוצות של הכיתות". בתגובות למאמרון מצאנו כמה תובנות חשובות של מארגנת היום המקוון בביה"ס ומורים מבתי ספר אחרים שארגנו ימים מקוונים.

  • לינק

    יש חשיבות דידקטית וקוגניטיבית להפעלת תלמידים בבניית מפות מושגיות ועוד יותר מכך לבניית מפות מושגיות כחלק מפעילות מתוקשבת באינטרנט. גישה זו נוקטת המורה מוריה כהן בהפעלות המתוקשבות שהיא מכינה לתלמידי ביה"ס היסודי (כיתה ה') בו היא מלמדת בחיפה. ברגע שהתלמיד יוצר מפה מושגית בתחילת הפעילות הוא מפתח את היכולת שלו המטא-קוגניטיבית שלו לקשור בין מושגים ולסווג אותם. יש כאן פיתוח מיומנות של תכנון ויצירת אנלוגיות כחלק מעבודת התלמיד באינטרנט (להגיע למשמעות באמצעות הבנת המושגים השזורים בטקסט האינטרנטי, מהכוללני ועד הספציפי ביותר) .

  • לינק

    המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

  • לינק

    המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

  • לינק

    המחקר הנוכחי השווה בין הכנת שיעורי בית ידנית רגילה בחשבון ובין הכנת שיעורי בית במערכת מתוקשבת. אוכלוסיית המחקר כללה 92 תלמידים מכיתות ד' בביה"ס אמריקאי שלמדו ב4 כיתות נפרדות. ל54 מהתלמידים היה חיבור לאינטרנט מהבית והם יכלו להפעיל את המטלות בחשבון בסביבה מתוקשבת. המחקר השווה בין אותם התלמידים אשר עבדו על שיעורי בית ידניים ושיעורי בית מקוונים. בקבוצה זו נמצא כי 28 תלמידים למדו בצורה משמעותית ומעמיקה יותר כאשר קיבלו משובים מממוחשבים מהמערכת המתוקשבת בהשוואה לתלמידים שעבדו על השיעורים בצורה ידנית ( עם עפרון ונייר). ממצאי המחקר מוכיחים כי יש עדיפות להכנת שיעורי בית בסביבה מתוקשבת הנותנת לתלמידים משוב מיידי על פני סביבה ידנית מסורתית. לכן סבורים המחברים , יש הצדקה כלכלית מבחינת בתי הספר לאפשר לתלמידים להתחבר מהבית לשרתי האינטרנט של ביה"ס על מנת להשלים בצורה מקוונת את שיעורי הבית (Mendicino Michael, Razzaq Leena, Heffernan Neil T. ) .

  • לינק

    רותי בן ישי המלמדת בכיתה עתירת מחשבים ניידים בביה"ס במרכז הארץ מדווחת באתר אדיורשת על ההתמודדות שלה בהפעלת תלמידים באמצעות סביבה מתוקשבת באינטרנט בכיתה ובבית. המשימה המתוקשבת אשר היא תכננה והפעילה בשיעור היסטוריה נועדה להקנות לתלמידים מושגי יסוד בתחומי מוסדות השלטון ברפובליקה ברומא , לעורר אצלם עניין, לפתח מיומנויות תקשוב מתקדמות ויותר מכל להפעיל אצלם תהליכי חשיבה. על התובנות שלה והספקות שלה היא כותבת במאמרון באדיורשת .

  • לינק

    במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.

  • לינק

    הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין