מילת מפתח: מטא-קוגניציה
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המספר והטווח ההולך וגדל של ספרים מקוונים הזמינים בשוק הספרים לילדים מניע מחנכים וחוקרים לחקור עד כמה פלטפורמות אלה יכולות לתרום לקידום האוריינות המתהווה. המאמר דן במחקר עכשווי שנערך בקרב ילדים בגן בני 4.5 שנים עד 7 שנים. הממצאים ציינו שההדרכה המטא-קוגניטיבית המוטמעת בספר המקוון החינוכי תמכה במודעות הפונולוגית אבל לא ברכישה של אוצר מלים (Adina Shamir, 2017).

  • סיכום

    החשיבה האנושית היא מערכת מורכבת, שביצועיה ניתנים לשיפור באופן משמעותי באמצעות ניהולה. גורם המנהל את החשיבה מכונה מטא-קוגניציה (או בעברית חשיבה על חשיבה). המאמר מבהיר מהי מטא-קוגניציה, עומד על הקשר בינה לבין למידה עם הבנה ובוחן כיצד ניתן להשתמש בה לצרכי למידה והוראה בכיתה (ענת זוהר).

  • תקציר

    ככל שנדידת מחשבות מקושרת לאיכות למידה ירודה, למציאת דרכים לצמצום הנטייה לנדידת מחשבות צריכות להיות השלכות על שיפור הלמידה. המחברים חקרו את האפשרות שלמידת חומרים ברמת קושי המתאימה ליכולות של הפרט – כלומר, לימוד בטווח הלמידה הקרובה (region of proximal learning) – עשויה להפחית נדידת מחשבות (Xu, Judy; Metcalfe, Janet, 2016).

  • לינק

    המחקר במסגרת בית הספר התיכון מראה שניתן לתמוך ברכישת מיומנויות כתיבה על ידי אימון באסטרטגיה יחידה. אולם, המחקר בהשכלה הגבוהה מצוי בצמצום. המחברים בחנו האם ניתן לתמוך באופן אפקטיבי בפיתוח של מיומנויות כתיבה אקדמית על ידי אימון באסטרטגיות יחידות או אפילו באסטרטגיות משולבות. מאחר ומטא-קוגניציה היא מיומנות חשובה עבור לומדים מבוגרים ומתקדמים, המחברים התמקדו במחקר זה בתועלת של אסטרטגיות קוגניטיביות משולבות עם אסטרטגיה של מטא-קוגניציה ובלעדיה (Wischgoll, Anke, 2016).

  • לינק

    המבחנים בכיתה משמשים באופן מסורתי כדי להעריך את הצמיחה של התלמיד ואת השליטה בתוכן. אולם, העושר של המחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית ובפסיכולוגיה חינוכית מראה שפרקטיקת אחזור המידע (בחינה) בסיכון נמוך, יותר מאשר בחינה מסורתית עתירת סיכונים, יכולה גם לשמש ככלי פדגוגי אפקטיבי לשיפור הלמידה לטווח הארוך, הבנת הנקרא ומטה-קוגניציה. מאמר זה מספק המלצות לגבי האופן שבו מורים יכולים ליישם את פרקטיקת אחזור המידע בכיתה כדי להעריך ולייעל את למידת התוכן ( Littrell-Baez, Megan K; Friend, Angela; Caccamise, Donna; Okochi, Christine, 2015).

  • מאמר מלא

    חקר המוח וחינוך חולקים בינהם תחומי עניין משותפים הנוגעים לנושאים מרכזיים בחינוך ולמידה. למרות נושאי העניין המשותפים, אין עדיין בנמצא שיתוף פעולה פורה בין התחומים ולעיתים נדמה שלא ניתן לגשר על הפער ביניהם. שני תחומי הדעת מפותחים, לכל אחד יש את הפילוסופיה, השיטות, הנחות היסוד, ההדגשים והשפה הייחודית לו. ובהעדר שפה משותפת, הנשענת על ידע משותף, התקשורת קשה. בהיות שני תחומי הדעת מפותחים ומקיפים, לא ניתן לצמצם אף אחד מהם למשנהו. שהרי המורה הטוב ביותר אינו בהכרח חוקר המוח הטוב ביותר, וחשוב יותר, חוקר המוח הטוב ביותר אינו בהכרח המורה הטוב ביותר. מה אם כן יכול להיות היחס בין התחומים, ואיך ניתן ליצור נירו-פדגוגיה? (אהוד נורי, יעל עדיני, אבי קרני).

  • תקציר

    זיהוי בעיית מחקר הוא ההיבט המאתגר ביותר בלימוד מיומנויות מחקר ברמת התארים המתקדמים. פרויקט זה של מחקר פעולה מכוון לזהות התערבות מתאימה כדי לעזור לסטודנטים לזהות בעיית מחקר במסגרת חינוכית ולעזור להם לכתוב טענה של בעיית המחקר עבור הפרויקט שלהם (Rahman, Saemah ; Yasin, Ruhizan M ; Salamuddin, Norlena ; Surat, Shahlan, 2014).

  • סיכום

    הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).

  • לינק

    המחקר הנוכחי משווה את ההשפעות של תמיכה רפלקטיבית בסביבה טכנולוגית תחת שני תנאים, תמיכה הממוקדת בלומד (LS) ותמיכה הממוקדת במורה (TS) לגבי הוויסות העצמי הפדגוגי של המורים (Zehavit Kohen and Bracha Kramarski, 2013).

  • לינק

    מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את התרומה של וויסות רגשי-הנעתי לעומת וויסות מטא-קוגניטיבי לתהליכי הוויסות בשלמותם (וויסות רגשי-הנעתי וויסות מטא-קוגניטיבי) ולהישגים של הלומדים בפתרון בעיות אותנטיות במתמטיקה (Meirav Tzohar-Rozen, Bracha Kramarski, 2013).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר לגבי ההשפעות של שלושה סוגים של גורמי רפלקציה בקורס מקוון. התוצאות מראות שהגורמים לרפלקציה הופעלו בצורה מקיפה על ידי הנבחנים ונתפסו כשימושיים למדי לעשיית רפלקציה וללמידה. הנבחנים בקבוצות הניסוי דיווחו באופן ניכר על התעוררות רפלקטיבית יותר ועל רפלקציה אינטנסיבית יותר מאשר אלה שבקבוצת הביקורת (Verpoorten, Dominique, Westera, Wim and Specht, Marcus, 2012).

  • סיכום

    המחקר שנערך בעשורים האחרונים מראה שאנו יכולים לשפר מיומנויות קריאה באמצעות הוראה של "אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות" לתלמידים. ככל שאנו יכולים ללמד תלמידים לחשוב באופן אקטיבי על חשיבתם בעת שהם לומדים, כך תהיה הלמידה שלהם יעילה יותר. למעשה, אנו יכולים ללמד תלמידים להפוך למה שמריסיה לווט (Marcia Lovett) מאוניברסיטת קרנגי מלון מכנה "לומדים מומחים". על פי המחקר של לווט, קבוצת ניסוי של תלמידים שהשתמשו באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות באופן חזק יותר תפסו את עצמם כלומדים יעילים, הפגינו הנעה גדולה יותר ללמידה, והשיגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מקבוצת הבקרה ( Jenkins, B ).

  • לינק

    מאמר זה ידון במידה שבה משוב מעצב מגשים ומחזק את האסטרטגיות של למידה מכוונת עצמית בקרב התלמידים. המאמר מתבסס על 199 מקורות לגבי הערכה, למידה והנעה כדי להציג פירוק מפורט של הערכים, התאוריות, והמטרות של הערכה מעצבת. המחקר מוצא באופן עקבי שוויסות עצמי של מצבים קוגניטיביים ורגשיים תומך בדחף ללמידה במשך החיים על ידי: הגברת הנטייה ההנעתית ללמוד, העשרת היכולת להסקת מסקנות, ליטוש המיומנויות המטה-קוגניטיביות, ושיפור תוצאות הביצוע (Clark I. , 2012).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על התוצאות ממחקר שבוחן את הקשר בין אסטרטגיות של למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית. התוצאות מראות שיש השפעות חיוביות של למידה גמישה ושל שלושת הגורמים שלה, ניהול הזמן, הקשר עם המורה ותוכן על אסטרטגיות של למידה מווסתת עצמית (Bergamin, P., Werlen, E., Siegenthaler, E., & Ziska, S. ,2012).

  • לינק

    המטא-קוגניציה היא היבט חשוב באינטליגנציה האנושית ובלמידה גבוהה יותר. יש הכרה בכך שהמטא-קוגניציה אינה פעילות פנימית פרטית בלבד אלא ממוקמת גם מבחינה חברתית. בהקשר זה, מטרתו של מחקר זה היא לפתח ולתת תוקף לקונסטרוקט מטא-קוגניטיבי המספק הזדמנות להעריך את המטא-קוגניציה בדיונים מקוונים, להפעיל ולפרש את המטא-קוגניציה בחקירה שיתופית מקוונת. התוצאות סיפקו הוכחה לאינדיקטורים של המטא-קוגניציה בפוסטים של הדיון המקוון של הסטודנט והתדירות של האינדיקטורים הללו עלתה במהלך הזמן ( Akyol, Zehra; Garrison, D. Randy).

  • לינק

    למידה מתוקשבת ברשת, ובמיוחד בקורסים מתוקשבים במלואם, תובעת רמות גבוהות של יכולת מטא-קוגניטיבית, ולכן חשוב להבחין בדרישות המטא-קוגניטיביות שמציבה למידה בסביבה כזו . במחקר השתתפו 114 סטודנטים לתואר שני בחינוך, הלומדים קורס חובה מתוקשב במלואו בנושא כלי חיפוש במאגרי מידע. על אף שנמצא, שרמת הפעילות בפורומים של המנחה הייתה גבוהה מעט יותר בקבוצת ההנחיה לעומת בקבוצת הביקורת, הסיבה לכך טמונה בתקשורת ענפה יותר בין הסטודנטים למנחה, תקשורת שאותה יזמו הסטודנטים. כך שמצד המנחה, בשתי קבוצות המחקר נעשה שימוש זהה בלמידה פעילה. בעובדה שקבוצת ההתערבות הייתה ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר מעידה כנראה על השפעת ההתערבות המטא-קוגניטיבית על הפעילות בפורום ( עדן, סיגל, גילה קורץ וזמירה מברך).

  • לינק

    סקירה יעילה של ד"ר עדי בן דוד (מכון ויצמן למדע, המחלקה להוראת המדעים) על מרכיבי המטה-קוגניציה לפי חוקרים מובילים בתחום. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים: מיומנויות מטה-קוגניטיביות, ידע מטה-קוגניטיבי, התנסויות מטה-קוגניטיביות, תרומתה של מטה-קוגניציה לקידום תהליכי למידה, מטה-קוגניציה בכיתה ומקורות מידע מומלצים בתחום . עוד נטען בסקירה כי מחקרים מתחומים שונים מצביעים על כך שתלמידים בעלי רמת הישגים נמוכה , מפיקים תועלת רבה יותר מהוראה של ידע מטה-אסטרטגי לעומת תלמידים בעלי רמת הישגים גבוהה. מתברר כי תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות מסוגלים לפתח בעצמם מרכיבים של ידע מטה-אסטרטגי . לעומתם תלמידים בעלי יכולת קוגניטיביות נמוכות , הם בדרך כלל חסרי יכולת לעשות כן . מכאן שהוראה של ידע מטה-אסטרטגי עשויה להיות משמעותית יותר עבור תלמידים אלו (עדי בן דוד).

  • סיכום

    החוקרת, שהיא מורת-מורים, מקימת בעבודתה מהלך של כתיבה תיאורית ואנאליטית לצורך רפלקציה על מצבי הוראה שעולים במהלך עבודתה. השאלה היא כיצד ניתן לקיים את הרפלקציה הזאת בדרך הטובה ביותר וכיצד יכול המחקר להיות "מיוצג, מועבר ומממומש בשיח המקצועי?" מסקנות המחקר הן בבחינת תוספת לגוף הידע העוסק במחקר-עצמי בשתי רמות מובחנות: רמת הפרקטיקה של החוקרת עצמה ורמת הפרקטיקה של הסטודנטים. (McClanahan, L.G.)

  • סיכום

    מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב בחן את תרומת המחשבים הניידים שניתנו לתלמידים בכיתות. אוריינות המידע שלהם. צוות המחקר עקב אחר בתי ספר בקליפורניה ובמיין שם צוידו כל תלמידי ביה"ס במחשבים ניידים כחלק אינטגראלי מלימודיהם. המחקר מצא כי תלמידים אשר השתמשו במחשבים ניידים אכן רכשו מיומנויות ניהול מדע ואוריינות מידע, אך המיומנויות של ניתוח מידע והערכת מידע לא הועברה בצורה שיטתית, כלומר הקניית מיומנויות ניתוח מידע והערכת מידע הייתה תלויה יותר במדיניות ביה"ס ובגישה החינוכית שלו. חלק מבתי הספר העדיפו להקנות מיומנויות טכניות של אוריינות מידע ורק מעט מבתי הספר דאג להקנות מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מסקנות המחקר מצביעות על כך שתפיסות העולם והאמונות של מנהלי בתי ספר והמורים קובעים יותר מכל את דרך הקניית המיומנויות בכיתות ( (Mark Warschauer)

  • תקציר

    המחקר בוחן את ההבדלים באוריינות מתמטית בין תלמידים הלומדים בקבוצת דיון מתוקשבת עם הכוונה מטה–קוגניטיבית וללא הכוונה מטה קוגניטיבית. האוריינות המתמטית נבדקה בקרב 86 תלמידי כתות ז' על ידי בפתרון בעיות סטנדרטיות, המבוססות על תכנית הלימודים ופתרון בעיות אותנטיות המבוססות על בעיות בקונטקסט יומיומי. ממצאי המחקר מראים כי תלמידים שנחשפו לפורום עם הכוונה מטה קוגניטיבית גילו אוריינות מתמטית גבוהה יותר מתלמידים שלא קיבלו הכוונה כזו. ממצאי המחקר התקבלו בעקבות שיטת ה.ש.ב.ח.ה. המעודדת שאילת שאלות עצמיות במהלך פתרון הבעיה. מסקנת המחקר היא שלמידה בקבוצת דיון מתוקשבת אינה מספיקה לפיתוח אוריינות מתמטית, יש צורך להבנות שיח מתמטי, לתרגל ולחזק את ה"למידה ההדדית בפורום" (ברכה קרמרסקי, נאוה מזרחי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין