מילת מפתח: מחקר שיתופי
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • סיכום

    המחקר העצמי השיתופי המוצג במאמר זה תיווך תהליך של בניה משותפת של אינטראקציה סימביוטית בין ידע תיאורטי וידע מעשי. התנועה הלוך וחזור של החוקרים בין שתי דרכי ידיעה אלה הובילה לעידון ולדיוק בפדגוגיה ובהבנות התיאורטיות שלהם. לדעתם דפוס רקורסיבי זה של אינטראקציה נראה מבטיח כדגם לתמיכה ובחינה של התפתחות של מורי מורים הפועלים בטריטוריות מעשיות חדשות במסגרות ההכשרה. כאן מדובר במעבר לפדגוגית הכשרה מבוססת-פרקטיקה במסגרת עיונית של גישת פרקטיקות ליבה (Peercy, M. M., & Troyan, F.J).

  • תקציר

    המחבר ערך מחקר ניסויי למחצה כדי לחקור את ההשפעות של שילובים שונים של למידה שיתופית המתווכת על ידי הרשת עם/ללא ייזום של וויסות עצמי בלמידה עם/ללא משוב לגבי שילוב הסטודנטים וחיזוק המחשבות שלהם לגבי קורס משולב זה (Tsai, Chia-Wen, 2014).

  • לינק

    כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).

  • לינק

    המחקר מתאר פעילות חקר שיתופית של מורים כחלק מהתפתחותם המקצועית ומציע כמה תובנות לניהול אפקטיבי של התהליך. הממצאים מלמדים על חשיבותם יצירת התרבות השיתופית של המורים והפעלתם המאתגרת בפרויקט חקר חוצה גבולות ביה"ס. הפעילות המונחית המתוארת במאמר היא חלק מיוזמה רב-שנתית בארה"ב (PRISSM ) לקידום ההתפתחות המקצועית של מורים למדעים ולמתמטיקה בבתי ספר תיכוניים ( Tamara Holmlund Nelson, David Slavit, Mart Perkins & Tom Hathorn).

  • סיכום

    מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

  • סיכום

    מחברת המאמר מתארת את התפקיד של מתאם מחקר בעמיתות מכללה-שדה, על סמך התנסויותיה בתיאום המחקר של המסלול היסודי במכללת לוינסקי. המחברת מציגה את מורכבות התפקיד, את הדינאמיות וההשתנות שלו בהתאם לצרכי הלמידה של הקבוצה ואת חשיבותו להתארגנות מחדש של הקהילה בתחומי הידע הפרופסיונאלי שהיא מבנה. המחברת מנסה להציג את תפיסת השליחות של חבריה ומערכות היחסים ביניהם, ולבסוף את ההזדמנויות שתפקיד זה זימן לה ללמידה ולהתפתחות פרופסיונאלית. הוא אפשר למחברת לראות את עצמה כחברה בקהילת שיח של המובילים תהליכי שינוי – ולא רק בתחום החינוך – שרבים מהם עוסקים בבניית קהילות פרופסיונאליות הלומדות וחוקרות את פעולתן. כמו כן, עוסק המאמר בשאלות אתיות, המתייחסות למערכות היחסים עם המשתתפים בקהילה, באופני הייצוג של מחקר ממעלה שנייה, וכיצד ניתן לתת בו ייצוג לשלושת הקולות הדוברים בקהילה, ובמטרותיו ובמגבלותיו של המחקר ממעלה שנייה (מיכל צלרמאיר)

  • תקציר

    המחקר בדק את התפיסות, האמונות והפרקטיקות של השותפים לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הכוללות; המורים הכוללים, בעלי תפקידי ניהול והמורים המשלבים, כלפי השילוב. כל שלבי המחקר, החל ממיקוד הנושא, ניסוח השאלות, איסוף החומר לרקע התיאורטי וארגונו, תכנון השיטה, בניית הכלים, איסוף הנתונים, ניתוחם והדיון בהם, נערכו על ידי קבוצת סטודנטים במסלול מצוינות במכללת לוינסקי לחינוך, במסגרת סמינריון "המורה, הכיתה ובית הספר בעידן של שילוב", בהנחיית מרצה מתחום החינוך המיוחד ובשיתוף עם ראש יחידת המחקר במכללה. התהליך כולו נעשה מתוך מגמה לטפח יכולות מחקר ובד בבד לפתח את הידע בתחום הנחקר. ביצוע תהליכי המחקר וממצאיו תרמו להעשרת הידע של המתכשרים להוראה ומנחיהם ולפיתוח ידע הדרוש למערכת החינוך, בהתמודדות עם סוגיית השילוב (בלה גביש, שרה שמעוני).

  • סיכום

    שיתוף פעולה מחקרי זה בחן שלוש תכניות של הכשרות מורים עירוניות על מנת לעמוד על הדרכים באמצעותן מוכשרים מורים חדשים לבצע רפלקציה ביקורתית. באמצעות מחקר שבחלקו התנהל באופן עצמאי ובחלקו היה משותף, בנפרד ובצוותא, צוות החוקרים ניתח והשווה בין המתודות הפדגוגיות של שלוש הכשרות המורים העירוניות ובין מאפייניהן. מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד ישפיעו שיטות הוראה שונות על יכולת המורה לעתיד לבצע רפלקציה ביקורתית. המלצת החוקרים היא לעבוד עם ולצד דילמות, לעקוב אחר פרוטוקולי דיון מובנים ולקיים מחקר המבוסס על שיתופי פעולה, כאמצעי להוראת רפלקציה ביקורתית. עם זאת, החוקרים מכירים בצורך להמשיך ולפתח את הנחות העבודה שלהם באשר לרפלקציה ביקורתית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין