מילת מפתח: מחקר פרשני
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • לינק

    דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה הוא ספר של דרשות על כל פרשות השבוע של תורת משה מ"בראשית" עד "וזאת הברכה". הוא חוקר את המשמעות האקטואלית של כל פרשה ומעיין בה, הן מבחינה עיונית הגותית והן מבחינה הלכתית מעשית, ומתמודד עם הבעיות המתעוררות מבחינת ההבנה וההסכמה הביקורתיות, והן מבחינת ההגשמה במציאות זמננו ובכלי החשיבה של הפרשנות הספרותית והפילוסופית בת זמננו (אליעזר שבייד).

  • לינק

    דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה הוא ספר של דרשות על כל פרשות השבוע של תורת משה מ"בראשית" עד "וזאת הברכה". הוא חוקר את המשמעות האקטואלית של כל פרשה ומעיין בה, הן מבחינה עיונית הגותית והן מבחינה הלכתית מעשית, ומתמודד עם הבעיות המתעוררות מבחינת ההבנה וההסכמה הביקורתיות, והן מבחינת ההגשמה במציאות זמננו ובכלי החשיבה של הפרשנות הספרותית והפילוסופית בת זמננו (אליעזר שבייד).

  • לינק

    במאמר של ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל סקירה מאירת עיניים על התפתחות המחקר הנרטיבי, הפרדיגמה הנרטיבית, אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, והמתודולוגיה הנרטיבית. באשר לשיטות הניתוח של הסיפורים במחקר הנרטיבי היא חייבת לדעת , ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל להתאפיין בשני עקרונות בסיסיים, העיקרון הראשון הוא התייחסות לסיפור כאל מושא לבחינה. הואיל והסיפור אינו תמונת ראי תופעה שמחוצה לו, גם מחקרים המתעניינים בתופעות "שמעבר" לסיפור חייבים להידרש לאופנים שבהם הן מיוצגות בו.

  • לינק

    ד“ר אריאלה גדרון, חוקרת נרטיבים, מייצגת את המחקר העצמי. הקול שהיא חוקרת הוא קולה. מתודות המחקר הפרשניות שאובות מתחומים רבים. ההשראה למחקר מהחיים עצמם. מבחינתה, כולנו מספרי סיפורים. הנה הסיפור/הפרשנות שלה. "אז איך להגדיר את המחקר בו אני עוסקת? בגדול אפשר לומר שזה מחקר נרטיבי חינוכי המעוגן בתפישות קונסטרוקטיביסטיות- פרשניות" ."אני מתייחסת למחקר נרטיבי כגישה מחקרית אבל גם כאופן של למידה וחשיבה. היכולת לספר סיפורים מצויה באופן כללי בידי אנשים ומאפשרת להם לתת משמעות לחייהם באמצעות סיפור ולחלוק בו עם אחרים. היכולת להבין סיפור אינה מובנת מאליה ומצריכה פרשנות. האופן הקרוב ביותר בו יכול אדם להתחלק בחוויותיו עם האחר, הוא הסיפור. האופן הקרוב ביותר שבו יכול אדם להבין את החוויה של האחר, היא באמצעות פרשנות של אותו סיפור. המושג אותו אני חוקרת, ”מרחבים אישיים של ידיעה“, מסייע לי לחשוב על מסגרות אישיות של יצירת משמעות",

  • לינק

    ההנחה הבסיסית במחקרים המוצגים בספר התודעה הלומדת היא שניתן לחשוף את המחשבות של המורים על תהליכי למידה באמצעות התבוננות בהוראתם. המחקרים מבוססים לפיכך על צפייה בשיעורים ובמפגשים בפועל. המהלך המשותף לכל החוקרים היה צילומם במצלמת וידאו לשם בחינת מורים והוראתם. הספר מאפשר למתעניינים בחקר ההוראה והלמידה להכיר תהליכים של מחקר פרשני המיוצגים בתחומי דעת מגוונים, כגון היסטוריה, אמנות חזותית, ביולוגיה וחשבון, וכן במפגשי ייעוץ חינוכי ותכניות מניעה. בפרקיו השונים מוצעת הסתכלות פרשנית מרתקת במיומנויות הוראתיות הנותנות ביטוי להבנתו המעמיקה של המורה את האופן שבו מתרחשת הלמידה אצל תלמידיו, ונבדק האם לכל המלמדים הבנות דומות לגבי הלמידה, ומה ייחודי או משותף לכל מי שעוסק בהוראה ( מרים מבורך וגילה רוסו-צימט).

  • סיכום

    נקודת המוצא של הכותבת היה המושג "חבר ביקורתי"(Costa & Kallick, 1993), המופיע בהקשר של בחינת תפקידו של חוקר שגם מוביל למידה מקצועית בהקשר בית ספרי (Baskerville & Goldblatt, 2009,Swaffield & MacBeath, 2005). מושג זה היה לחלק מן התיאוריזיציה של הקשר "חוקר – משתתף". המחקר התבצע במסגרת החינוך בגיל הרך בניו-זילנד שבו מודגשת הזווית החברתית-תרבותית, המעריכה במיוחד אינטראקציות הוראה ספונטניות בסביבת לימודים מבוססת-משחק וראיית תחומי העניין של הילדים כמקור מרכזי לתוכנית הלימודים. טשטוש הגבולות המתואר נוצר כאשר הגבול בין שני התפקידים של הכותבת – כחוקרת וכמובילת הלמידה המקצועית- היטשטש, וכשהמורים החלו לקשר בין תיאוריה ומחקר. עם זאת המשא ומתן בהיברידיות של הידע והשיח שהתפתחו (Hulme & Cracknell,2010) יצרו מתחים מסוימים בקרב כל המשתתפים ( Hedges, H ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין