מילת מפתח: מחקר נרטיבי
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • לינק

    ספר מרתק זה מפתח את כישוריהם של הקוראים בעריכת ראיונות עומק שנועדו לענות על שאלת מחקר מסוימת. תוך שימת דגש על הדינמיקה של מערכת היחסים בין החוקר לנחקר, רותאלן ג'וסלסון מיטיבה להציג את השלבים של ריאיון מוצלח. כל שלב מודגם באמצעות קטעים מראיונות במגוון נושאים. הספר מתאר כיצד לבנות ראיונות ביעילות, לנסח שאלות שיעלו נרטיבים בעלי משמעות, לטפח כישורי הקשבה ותגובה אמפתית, להתחמק ממלכודות נפוצות ולהתמודד עם בעיות שנוצרות בזמן הריאיון. במישור הפדגוגי הספר כולל תרגילים שלקוחים מסדנאותיה המבוקשות של ג'וסלסון, דוגמאות מוארות מתוך ראיונות, עזרים לעריכת ריאיון, שאלות לדוגמה ונוסח של טופס הסכמה (רותאלן ג'וסלסון).

  • לינק

    המאמר, שהוא פרק מספר, מתאר תוכנית להכשרת מורים לגיל הרך לבית הספר היסודי, לחטיבת ביניים ולחינוך המיוחד במכללה להכשרת מורים. התוכנית מבוססת על תפיסת המושג האריסטוטלי "Phronesis" שלפיו, ההוראה מבוססת על ידע פרקטי ועל דרכי הווייה (being) הקשריים הנלמדים באמצעות מעשה וחקר, ולא באמצעות יישום של תיאוריות. נושא יסוד בתוכנית הוא הכרת הגישה של חקר נרטיבי/ הפרק מביא שלושה מעגלים סיפוריים בהוראת חקר נרטיבי כחלק מתוכנית ההכשרה. כל אחד מהמעגלים מתאר חלק מתהליך הפיתוח של חכמת המעשה האישית והמשותפת של הסטודנטים . (2011).Gidron, A., Turniansky, B. Tuval, S. Mansur, R. & Barak, J).

  • לינק

    במאמר של ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל סקירה מאירת עיניים על התפתחות המחקר הנרטיבי, הפרדיגמה הנרטיבית, אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, והמתודולוגיה הנרטיבית. באשר לשיטות הניתוח של הסיפורים במחקר הנרטיבי היא חייבת לדעת , ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל להתאפיין בשני עקרונות בסיסיים, העיקרון הראשון הוא התייחסות לסיפור כאל מושא לבחינה. הואיל והסיפור אינו תמונת ראי תופעה שמחוצה לו, גם מחקרים המתעניינים בתופעות "שמעבר" לסיפור חייבים להידרש לאופנים שבהם הן מיוצגות בו.

  • לינק

    מודל "שרשרות נרטיבים" הוא מתודולוגי בעיקרו ו"משאיל את עצמו" למחקר מרובה נרטיבים. המודל ניתן ליישום בשני מסלולים: מסלול שבו המורה ו/ או פרח הוראה חוקר את עצמו ומסלול שבו המורה חוקר את זולתו. בשני המסלולים חשף המודל צרכים משתנים של לומדים שעלו מתוך עולמם המעשי-אישי, ושימש כר נוח לחשיפת רגשות אינטימיים הנלווים להתנסויות ומשפיעים עליהן. מן הממצאים עולה תובנה, כי הכשרה שתעצים את הניסיון המעשי של הלומדים ותאפשר להם להפיק ולחקור מתוכו נושאים שמטרידים אותם, עשויה להצמיח טקסטים נרטיביים אמינים שישקפו צרכים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית. הכשרה זו תתאפיין ביצירת מרחב מכיל ותהא בעלת אפקט תירפוייטי מעצם מהותה ועיסוקה בסיפורי התנסות שאותם יכתבו ויחקרו הלומדים. היא תפרוץ דלת במודע לכיווני חקירה שיאפשרו הבעה של התנסויות וחוויות טעונות ותאפשר ללומדיה את ה"מרחב מוגן" לחקור בביטחון רגשות וזיכרונות כואבים (דרורה פריצקר).

  • לינק

    ד“ר אריאלה גדרון, חוקרת נרטיבים, מייצגת את המחקר העצמי. הקול שהיא חוקרת הוא קולה. מתודות המחקר הפרשניות שאובות מתחומים רבים. ההשראה למחקר מהחיים עצמם. מבחינתה, כולנו מספרי סיפורים. הנה הסיפור/הפרשנות שלה. "אז איך להגדיר את המחקר בו אני עוסקת? בגדול אפשר לומר שזה מחקר נרטיבי חינוכי המעוגן בתפישות קונסטרוקטיביסטיות- פרשניות" ."אני מתייחסת למחקר נרטיבי כגישה מחקרית אבל גם כאופן של למידה וחשיבה. היכולת לספר סיפורים מצויה באופן כללי בידי אנשים ומאפשרת להם לתת משמעות לחייהם באמצעות סיפור ולחלוק בו עם אחרים. היכולת להבין סיפור אינה מובנת מאליה ומצריכה פרשנות. האופן הקרוב ביותר בו יכול אדם להתחלק בחוויותיו עם האחר, הוא הסיפור. האופן הקרוב ביותר שבו יכול אדם להבין את החוויה של האחר, היא באמצעות פרשנות של אותו סיפור. המושג אותו אני חוקרת, ”מרחבים אישיים של ידיעה“, מסייע לי לחשוב על מסגרות אישיות של יצירת משמעות",

  • לינק

    המאמר עוסק בהבנת המשמעות של מתודולוגית מחקר נרטיבי כמתודולוגיה חקר של יחסים( relational inquiry) באמצעות המושג "מתחים", כשהכוונה לאינטראקציות/מתחים הנוצרים בין השותפים למחקר ומקומם. כותבי המאמר מעידים על עצמם כי כך הם מתייחסים בדרך כלל למתודולוגיה זו (Clandinin & Connelly, 2000, Craig & Huber 2007). באמצעות המחקר המהווה בסיס למאמר זה, הם מציגים את המשמעות והמהות של מחקר נרטיבי בעיניהם, את מקומו של החוקר במחקר הנרטיבי, ואת החשיבות המרכזית של מערכות יחסים שנוצרות במחקר: חוקר-נחקר, נחקרים ביניהם וחוקר-חוקר ( Clandinin, D.J., Murphy, M.S., Huber, J. & Orr, A).

  • לינק

    מהו נרטיב ומדוע הוא נתפס כערוץ מרכזי לחוויות שלנו, לזהויות שלנו ולמשמעויות שאנו מייחסים לעצמנו ולעולמנו? מדוע נדמה כי המושג נרטיב נמצא היום בכל הקשר – אישי, קבוצתי ולאומי? בעשורים האחרונים גבר מאוד השימוש המחקרי בנרטיבים במדעי החברה והביא להתפתחויות תאורטיות ולתובנות אמפיריות מרתקות, ואלה התגבשו לכלל "מִפנה נרטיבי". חוקרים ישראלים מדיסציפלינות שונות דנים בפרקי הספר בסוגיות תאורטיות, מתודולוגיות ויישומיות הכרוכות במחקר הנרטיבי: מהי "חשיבה נרטיבית", האם המחקר הנרטיבי הוא פרדיגמה, מה בין מחקר נרטיבי לפמיניזם; בהיבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת שבין חוקרים נרטיבים לנחקריהם , מספרי הסיפורים; ובהיבטים שונים הקשורים בפרשנות של הנרטיבים ובעולם העשיר של "נרטיבים בפעולה" בזירות חיים מגוונות ( גבריאלה ספקטור-מרזל , רבקה תובל-משיח).

  • לינק

    הקטגוריה של סיפורי חיים אינה עשויה מקשה אחת. חרף הנטייה לדבר על סיפור חיים בלשון יחיד "- "הסיפור-חיים. " לתפיסת כותבת המאמר ישנם סוגים שונים של סיפורי חיים, שאנו מספרים בנסיבות נבדלות של הקשר. סוג מעניין במיוחד של סיפור חיים, השכיח מאוד בראיונות מחקריים, הוא מה שכותבת המאמר מכנה "תעודת זהות נרטיבית". כל אחד מסוגי הסיפור שמונה גבריאלה ספקטור-מרזל הוא סיפור זהות במובן זה שהוא חושף דבר-מה על המספר – על הדרך שבה הוא מציג את עצמו בתוך מארג ייחודי של תרבות, חברה, הקשר מקרו, מיקרו ומידי. אבל כל אחד מהם מראה היבט אחר בזהות המספר. כפי שאומר פרימן, בהקשר לוויכוח בין סיפורים "גדולים" ו"קטנים", כל אחד מסוגי הסיפור הוא חלק מהחיים, אלא שהוא מספר על אזורים שונים של החוויה (Freeman, 2007). כדי לקבל תמונה מקיפה על זהות, על האופנים שבהם אנו מבינים את עצמנו, מגדירים מי אנו ומוסרים גרסאות של עצמנו לאחרים, דרושה כברת דרך מחקרית שתבחן כל אחד ואחד מהטיפוסים של סיפורינו, תוך השוואה מתמדת ביניהם (גבריאלה ספקטור-מרזל).

  • תקציר

    סיפורים מקצועיים של מורים מאפשרים לנו ללמוד לא רק על רכיבי הזהות המקצועית, אלא כיצד אלה מכוננים את הזהות הזו. שני מנגנונים – ההשוואה ובחינת השייכות – מחוללים קונפליקטים, מתחים, עימותים, הכרעות והעדפות בין אידיאולוגיות שונות ; בין מחויבויות סותרות שיש למורה בהוראת תכנים שונים; בין מאוויים שונים בהגשמת דרכו; בין המציאות שהוא חווה עם תלמידיו לבין פנטזיות שהוא נושא עימו; בין תפיסתו האישיתאת עצמו, את תרבותו ואת הפרקטיקות המקצועיות השונות. התלבטויות אלה משמשות כזירת ההבניה של זהותו. הדוגמאות שהוצגו מלמדות על מתחים ועל קונפליקטים בתחומים שונים, ויתרה מכך, על דרכה של הבניית הזהות המקצועית. חשיפת תהליך זה באמצעות סיפורים עשויה "להפוך את בית הספר למקום טוב יותר" למורים, למערכת הבית-ספרית ולמעצבי מדיניות (אורנה שץ-אופנהיימר).

  • סיכום

    המאמר מתמודד עם ההתעלמות של המחקר הקיים היום, בעיקר בשדה המחקר-העצמי של הוראה והכשרת מורים, ממקומו של שוואב ומשנתו בהקשר זה. במאמר החוקרת עוקבת אחר מסעה האישי בהכרת תרומותיו של שוואב שסלל דרך לשיטת מחקר זו ואף התנסה בה בצורה מסוימת, בכך שהפך את ההוראה האישית שלו למושא מחקריו. לדעת הכותבת סלל שוואב באופן פרקטי ותיאורטי שביל למחקר העצמי של ההוראה וההכשרה הרבה לפני שקו מחקר זה הפך להיות תחום כה מוכר ומקובל (Craig, C.J.)

  • לינק

    הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).

  • תקציר

    המדריך למחקר נרטיבי בעריכת D. Jean Clandinin הוא אוצר הידע המעמיק והשיטתי ביותר בתחומי המחקר הנרטיבי והוא מאגד בתוכו רשימה נכבדת של חוקרים מובילים ומומחים בינלאומיים לז'אנר זה של מחקר. המאמרים המעולים באסופה כוללים סקירות על ההתפתחות ההיסטורית והמתודולוגית של המחקר הנרטיבי, תצורות שונות של מחקר נרטיבי, היבטים תפיסתיים של מחקר נרטיבי, היבטים יישומים של מחקר נרטיבי, שיטות תיעוד של מחקר נרטיבי, תפיסות של מחקר נרטיבי בתחומי דעת שונים, מחקר נרטיבי בארגונים, צמיחתו של מחקר נרטיבי כסיפור חיים והשקפת חיים, עיצוב המחקר הנרטיבי בהקשרים שונים של תיעוד וראיונות ושיקוף הסיפור הנרטיבי. משמעות השיח בחקר הנרטיב והיבטים אתיים של מחקר נרטיבי.

  • סיכום

    המחקר בוחן כיצד השימוש בשיטות מחקר נרטיביות עשוי להוות אסטרטגיות פדגוגיות בהכשרת מורים. המחקר מצביע על קשר בין מחקר נרטיבי לבין סיפורים כפדגוגיה, קשר שרק לעיתים רחוקות נבחן בדרך שיטתית. המחקר בוחן נתונים שנאספו במסגרת מעקב אחר שני מתכשרים להוראה במסגרת לימודיהם בהכשרה, בהתנסות המעשית וכמורים במתחלים. המטרה הייתה לבחון את הרפלקציה שלהם, את השאלות שהעלו ואת מה שלמדו מן ההתנסויות השונות. נותחו הזדמנויות שבהן המחקר הנרטיבי שימש ככלי פדגוגי. (Coulter, C., Michel, C., & Poynor, L.,)

  • לינק

    מחקר נרטיבי הוא חקר התנסויות כסיפור. זוהי דרך של חשיבה על התנסות. כמתודולוגיה יש בו התבוננות בתופעה. כדי להשתמש במתודולוגיה יש צריך לאמץ ראייה מיוחדת, נרטיבית, של התנסות כתופעה נחקרת (Connelly & Clandinin,2006 ). הכותבים מתמקדים במאמרם במחקר הנרטיבי בתחום החינוך. כותבי המאמר מדגימים את תהליך המחקר הרטיבי שהם מציעים תוך שילוב שתי דוגמאות מחקרים לאורך המאמר ( Clandinin, D.K., Pushor, D. & Murray Orr, A).

  • סיכום

    המתודולוגיה של המחקר הנרטיבי אהודה על מורים ומורי מורים. אולם, לאהדה ולתחושת הנוחות יש מעלות וחסרונות. יש המניחים שמחקר נרטיבי הוא קל לביצוע ובעל פורמטים ידועים בכתבי עת, בעבודת מחקר או בספרים. כותבי המאמר סבורים שחקר נרטיבי הוא יותר מאשר "לספר סיפורים". יש בשלבי המחקר השונים מורכבויות רבות, ובמאמר הנוכחי הם מפנים את תשומת הלב לחשיבה על תכנון מחקרים נרטיביים תוך התמקדות בדרכי העבודה של מורים ומורי מורים. הכותבים משרטטים שלושה צומתי הכרעה ושמונה מרכיבים תכנוניים שיש לקחת בחשבון בתכנון מחקר נרטיבי. הם מתייחסים גם לנושא הכתיבה של המחקר. המאמר כולל גם תיאורים של שני מחקרים נרטיביים שמהם נלקחות דוגמאות להסבר המרכיבים השונים המופיעים במאמר. (Clandinin, J. D., Pushor, D., Murray Orr, A)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין