מילת מפתח: מחקר מורים
מיון:
נמצאו 17 פריטים
פריטים מ- 1 ל-17
  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מציג שני נרטיבים של הוראה ולמידה של מחקר מורים במדעי החברה. על רקע מושג העבודה על הדיאלקטיקה, שני מחנכים במדעי החברה דנים בהתנסויות שלהם כמורים וכלומדים של מחקר מורים. מאמר זה מדגיש את כוחו של מחקר איש המעשה לשינוי הוראה ופרקטיקות של הכשרת מורים, וכיצד ניתן להשתמש בו ככלי עבור פרקטיקה רפלקטיבית ולצורך חקירת הדרכים בהן אנו מלמדים אזרחות דמוקרטית (Martell, Christopher C.; Sequenzia, Maria R., 2016).

  • לינק

    המאמר הנוכחי מציג ומנתח דוגמאות מתוך מחקרים מיקרו-אתנוגרפיים של מורים ותיקים, הלומדים בתכנית לתואר שני בחינוך במסגרת הסמינריון "האוריינות כפעילות דיאלוגית". מחקרים אלה נחלקים לשתי קבוצות: באחת הנתונים נאספו תוך צפייה משתתפת של המורים במורים עמיתים; ובשנייה הצפייה הייתה חלק ממחקר עצמי שנערך כדי שהמורים יוכלו להבין טוב יותר את עבודתם ( מיכל צלרמאיר).

  • תקציר

    העשור הראשון של המאה הזו חזה בהתהוות מתודולוגיית מחקר חדשה במחקר חינוכי – מחקר עיצוב (design-based research). מספר חוקרי חינוך מוערכים וגיליונות מיוחדים של כתבי עת נודעים היללו את הפוטנציאל של מחקר העיצוב ליצירת שינוי משמעותי באיכות ובשימוש של מחקר חינוכי. אולם האם מחקר העיצוב עמד בציפיות אלו? מחקר עיצוב הוא מתודולוגיה שתוכננה בידי ועבור מחנכים במטרה להגדיל את ההשפעה, ההעברה, והתרגום של מחקר חינוכי לידי פרקטיקה משופרת. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך בבניית תיאוריה ופיתוח של עקרונות עיצוב המדריכים, מיידעים, ומשפרים הן את הפרקטיקה והן את המחקר בהקשרים חינוכיים ( Anderson, T., & Shattuck, J.)

  • סיכום

    מקצוע ההוראה איבד ברבע האחרון של המאה העשרים מזוהרו.המחקר בחן את הקשר בין סולם השכר האחיד והארצי של המורים, לבין איכות הפונים להוראה מצד אחד, ומיצובם של המורים מבחינת שכרם יחסית לבעלי מקצועות אחרים מצד שני.עפ"י ממצאי המחקר מיצובם היחסי של המורים המתבטא בשכרם, קשור באופן הדוק למקום המגורים שלהם: בישובים שרמת החברתית-כלכלית נמוכה יחסית, שכר המורים גבוה יחסית וביישובים שרמתם החברתית-כלכלית גבוהה, שכרם נמוך בהרבה.ממצאי המחקר ניתן להניח שיוקרתם החברתית של המורים גבוהה יחסית ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ולהפך.

  • סיכום

    המאמר עוסק בשילוב מחקר מורים כמרכיב מרכזי בתוכנית לימודים לתואר שני כנתיב של התפתחות מקצועית, כמענה לכך שרוב התכניות להתפתחות המקצועית אינן כוללות מערכות תמיכה מתמשכות החיוניות לשימור הנלמד בהתפתחות המקצועית ולקידום שינויים בעבודה .המחקר היה חקר מקרה שש שנתי של דגם התפתחות מקצועית רפלקטיבית תלת-שנתית לתואר שני שפותח כנתיב להתפתחות מקצועית. המרכיב של מחקר–מורים עמד במרכז התוכנית והמחקר המדובר. החוקרים עקבו אחר הפיתוח וההפעלה לאורך שש שנים עם שני מחזורים, שכל אחד למד שלוש שנים. מטרת התוכנית הייתה לסייע למשתתפים לצמוח כמורים מובילים ולהניח מסד למערכת בית ספרית משתנה ( Killingsworth-Roberts, S., Crawford, P.A. & Hicknann, R) .

  • לינק

    הרפלקציה של המורים בעקבות המחקר כללה שיקולים תרבותיים מהותיים כמו השאלה כיצד אינטראקציות וארגון כיתתי משפיעים על לומדים שונים, מהי מדיניות שיעורי הבית הנכונה, כיצד משפיעות תוכניות על לומדים שונים ועל הזדמנויות למידה ועוד. המורים הצליחו להשתמש בהבנה רחבה של רב-תרבותיות כדי להתחיל להתעמק בתחומים שקודם לכן לא התייחסו אליהם. ההתנסויות שעלו מן המחקר מצביעות על הדרך שבה בניית פיגומים ופיתוח ידע מורים בתחום זה וקישור לידע הייחודי שלהם הם כלים משמעותיים להתפתחות מקצועית. ההזדמנות שניתנה למורים שבמחקר לראות במבט רחב מהי תרבות ומה משתמע מכך לעבודה בכיתה קידמה אותם כאנשי מקצוע. ההזדמנות לבצע מחקר מורים על היבטים תרבותיים ולבחון את תוצאות ההתערבויות שלהם היוו תוספת ידע והעמקתו בהקשר המדובר ( Wiseman, A., Fox, K.R ) .

  • לינק

    מחקר חדש משנת 2009 של אוניברסיטת קולומביה מצא כי תלמידים בבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים מפיקים תועלת חינוכית כאשר המורים שלהם עוסקים במחקר מדעי מחוץ לתכנית הלימודים. במסגרת המחקר נבדקו מורים למדעים מניו יורק שהשתתפו בתכנית מחקרית באוניברסיטת קולומביה ((CUSRP, כאשר במקביל בדק המחקר גם את התקדמותם והישגיהם של התלמידים בכיתות המדעים שלמדו אצלם. ממצאי המחקר מלמדים כי ההשפעה על התלמידים אינה מיידית אלא לאורך זמן של כמה שנים. כלומר, תהליך ההטמעה של המורים שנחשפו לשיטות מחקר ועסקו במחקר הוא איטי אך בסופו של דבר משפיע משמעותית על התעניינות התלמידים, הסקרנות שלהם וההתקדמות שלהם בתחומי המדעים בבתי הספר.

  • לינק

    הפרויקט המחקרי על התפתחות מקצועית ראשונית (early professional learning=EPL) זימן למורים חוקרים התנסות שונה שעיקרה איסוף ממצאים כחוקרים-אתנוגרפים בתחום שאינו קשור ישירות לפרקטיקה שלהם. המורים אספו נתונים על תחום שאמור היה לסייע בתוכניות לקליטת מורים חדשים ורק בעקיפין גם להם כמורים. המאמר מציג היבטים של תשומות ותפוקות ביחס למעורבות המורים-החוקרים במחקר מסוג זה: א) לקחים על תרומת התהליך לבניית זהותם של המורים-החוקרים כצוות או כ"קהיליית חקר" ; ב) לקחים בדבר השילוב של התשומות והתפוקות של המורים-החוקרים בתהליך המחקרי העשוי לתרום לבניית תפישה חדשה של תפקידם ( Smith, C., et al).

  • לינק

    הצורך בבניית יכולת (capacity) מחקרית בהכשרת מורים בבריטניה עולה כנושא רציני בדיונים על חינוך. המאמר מנתח יוזמה של קבוצת מורי מורים לבנות יכולת מחקר במסגרת ההכשרה ע"י הקמת רשת מחקר של הכשרת מורים (TERN ). לדעת הכותבים הדבר דורש חיזוק מוטיבציה וריבוי הזדמנויות לבניית רשתות קשר בין חוקרים. הכותבים חוקרים את הקשרים בין שינויי מדיניות לאומיים, תרבויות מחקר מוסדיות והרגלים אישיים בבניית יכולת מחקר ( Murray, J., et al.) .

  • סיכום

    המאמר מבוסס על פרויקט מחקר ופיתוח שנוהל בחט"ב בנורבגיה. מטרת המאמר להראות כיצד פרויקט ששותפים לו חוקר וקבוצת מורים מעודד את המורים לרפלקציה על תהליכי הוראה ויותר מכך, מצביע על הצורה והתוכן האפשריים של רפלקציה כזאת ועל ההשלכות על עבודת המורים. ממצאי הפרויקט מראים שכשמורים מציגים שאלות על עבודתם הם יכולים להרחיב את חשיבתם על ההוראה. מורים לומדים מקישור בין תיאוריה למעשה כיצד לקיים רפלקציה לפני פעולה ותוך כדי פעולה ולקשר מושגים תיאורטיים למעשה ההוראה. בדרך זו יכולות התיאוריות לשמש כלי לתהליכים רפלקטיביים. (Postholm, M.B.)

  • לינק

    המאמר דן בשאלת איכות מחקרי המורים (Cochran-Smith & Lytle,1999) ושואל: א. מהו בדיוק "מחקר מורים"?; ב. מדוע על מורים ומורי מורים לנהל מחקרים על עבודתם? מטרת הכותבים הייתה לתת לגיטימציה למחקר מורים במונחים של ראיה חלופית של הקשר בין מחקר לבין הוראה או בין תיאוריה למעשה. מחקר מורים, העשוי לשאת צורות שונות, מתאפיין בהכרה שתובנות מקצועיות, שהן חלק מהידע הנבנה על הוראה וחינוך נרכשות, בין היתר, על ידי מורים ומורי מורים העוסקים בחקר עבודתם במטרה להשתפר וגם כדי לשתף אחרים בממצאיהם ( Lunenberg, M., Ponte P., & Van de Ven, P).

  • סיכום

    קיימות דעות שונות בעולם לגבי השאלה איזה בית ספר מתאים להיות בית ספר לפיתוח מקצועי. החוקרות הציגו דגם לאפיון בית הספר המתאים לשותפות. הדגם מתבסס על המודל של טייטל (2003) והשוני מתבטא בקיצור הזמן בכל שלב – שיטוח הפירמידה. בנוסף הן הציגו את מאפייני בית הספר היכולים להפוך את מערך ה- PDS להצלחה: נכונות כל הגורמים בבית הספר בהפעלת המערך ובבניית שיתוף ואמון בין הגורמים האנושיים שבו, אקלים חיובי של בית הספר ועבודת צוות טובה, מומחיות ומקצועיות ובטחון עצמי של המורים החונכים בעבודתם המקצועית. גורם משמעותי נוסף המשפיע על מידת ההצלחה הוא מימוש האינטרסים הייחודיים של בית הספר (ענת אוסטר-לוינץ, אביבה קליגר)

  • סיכום

    המחקר בוחן כיצד השימוש בשיטות מחקר נרטיביות עשוי להוות אסטרטגיות פדגוגיות בהכשרת מורים. המחקר מצביע על קשר בין מחקר נרטיבי לבין סיפורים כפדגוגיה, קשר שרק לעיתים רחוקות נבחן בדרך שיטתית. המחקר בוחן נתונים שנאספו במסגרת מעקב אחר שני מתכשרים להוראה במסגרת לימודיהם בהכשרה, בהתנסות המעשית וכמורים במתחלים. המטרה הייתה לבחון את הרפלקציה שלהם, את השאלות שהעלו ואת מה שלמדו מן ההתנסויות השונות. נותחו הזדמנויות שבהן המחקר הנרטיבי שימש ככלי פדגוגי. (Coulter, C., Michel, C., & Poynor, L.,)

  • סיכום

    האם המחקר האמפירי על הכשרת מורים כה רע? מבקרים ממעיטים בערכו בטענות של העדר עקביות באיכותו ובאי יכולתו להיענות באורח משכנע לבעיות קשות בתחום. חוקרי הכשרת מורים מציינים שמחקר רחב ומתמיד בתחום זה הוא קשה, דורש משאבי זמן רבים ויקר. כמה מההתפתחויות התיאורטיות והמתודולוגיות המצויות בתחומים כמו מחקר של למידת תלמידים רק מתחילים להיראות במחקרי ההכשרה. מאמר זה סוקר ארבע סוגות מרכזיות הקיימות במחקר האמפירי על הכשרת מורים: השפעות של הכשרת מורים; מחקר מפרש; מחקר הנעשה ע"י מורי המורים; מערך. (Borko, H., Liston, D., Whitcomb, J)

  • תקציר

    סקירת ביקורת חיובית אודות ספרו החדש של Smokey Wilson שנועד להנחות ולסייע למורים לבצע מחקר עצמי בכיתה לצורך זיהוי ובחירת האסטרטגיה הלימודית המתאימה לתלמידים משכבות אוכלוסיה שונות ובעלי סגנון למידה שונה. הספר הזוכה להמלצות רבות בארה"ב יש בו כדי לסייע למורים בכיתה להביע את תפיסת עולמם וראייתם הפדגוגית בתהליך החקר שהם עוברים בכיתה ולתרום את תרומתם הייחודית למניעת כישלונות של תלמידים. הספר החדש יש בו כדי לסייע למורים בגיבוש שאלות המחקר הנכונות לחקר המצב בכיתה כולל ניתוח הממצאים שאספו בכיתה ומחוצה לה (Susan Loudermilk Garza)

  • מאמר מלא

    האם מסוגלים מורים לחקור את דרכי הוראה שלהם וההתנסות שלהם בהוראה בגישה אתנוגראפית היכולה להציב עצמם מעל שגרת היום-יום החינוכית תוך הקניית זוויות ראייה ותרבותיות מעמיקות יותר? זו השאלה העיקרית שנשאלה במאמרו המעניין של פרופ' Mark Dressman מאוניברסיטת אילנוי. מחקרו של דרסמן נערך במסגרת קורס לתואר שני בחינוך למורים אשר התנסו הלכה למעשה במחקר אתנוגראפי באוניברסיטה. המורים התנסו במסגרת הקורס בשיטות מחקר אתנוגראפיות ונדרשו ליישמם בכיתות הלימוד שלהם על מנת להעצים את ראייתם העולם הפדגוגית-חברתית והתרבותית שלהם. ממצאי המחקר של פרופסור דרסמן מלמדים כי מרבית המורים הנחקרים לא הצליחו לסגל ראייה ביקורתית "משוחררת" של הגורמים והנסיבות לאימוץ דרכי הוראה ותפקידם בביה"ס.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין