מילת מפתח: מחקר אתנוגראפי
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    קוראי הספר מוזמנים להצטרף אל חוקרת ישראלית, שתחום מומחיותה הוא הכשרת מורים, למסע מחקר בן ארבעה וחצי חודשים בבית ספר לחינוך באוניברסיטה אמריקאית. שהייה ארוכה כזו היוותה חוויה אישית־מקצועית ייחודית העמוסה באירועים ובהתנסויות ואפשרה לבצע מחקר מעמיק ורחב. כניסה של חוקרת, חברת סגל ותיקה בהכשרת מורים, למוסד שליבת עיסוקו דומה, הציבה אתגרים מרתקים וחשפה הבדלים בין תפיסות עולם מקצועיות ובין דרכי ההתנהלות ואופני העבודה של אנשי הסגל (לאה שגריר).

  • לינק

    מאמר זה בוחן כיצד מאמצי הרפורמה בחינוך לגיל הרך בקוריאה, אשר נועדו לטפח את העצמי של הילדים, יוצרים סביבה חינוכית מקוטעת ומסוכסכת. המחברת מתמקדת בדרכים המורכבות והבלתי אחידות שבהן אידיאלים חינוכיים ומיובאים מיושמים בהקשרים מקומיים (Ahn, Junehui, 2015).

  • תקציר

    המאמר מתאר דרך מושגית של ניתוח פרקטיקת ההוראה ומדווח על התוצאות של חקר מקרה יחיד. למרות מגבלות המחקר, המאמר הנוכחי מושך תשומת לב לקטגוריה מסוימת של ניתוח, הריקוד, ומנסה לקרוא את ההוראה כפעילות פרקטית וממוקמת (Pastore, Serafina; Pentassuglia, Monica, 2015).

  • תקציר

    כאשר בתי ספר עירוניים נמצאים תחת לחץ לשפר את הביצועים האקדמיים של תלמידיהם, אין זה רגיל למצוא אפשרויות למידה לא אקדמיות המשובצות במהלך יום הלימודים. באמצעות דוגמא של בית ספר יסודי אחד המוכן לקבוע זמן עבור המורים והתלמידים כדי שיתרגלו יוגה ביחד, המחקר מצא כי למידה בעלת ערך מתרחשת במהלך תרגול יוגה וממשיכה גם אל תוך הפעילות האקדמית בכיתה (Finnan, Christine , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה פונה לאסטרטגיות כדי לדון בהשפעה של עומס העבודה על פרקטיקות ההוראה בהשכלה הגבוהה. בייחוד, המאמר מתכוון לגלות את התיאוריות ואת ההנחות הטקטיות השוכנות בבסיס התפיסות של הוראה איכותית במדעי החברה. תוך שימוש בגישה האתנוגרפית, המחקר חשף שהאסטרטגיות שבהן השתמשו אנשי הצוות מקושרות לאופן שבו הם מזהים את עצמם: כחוקרים או כמורים "טובים", ומדגיש את חוסר ההתאמה בין הערך שהאקדמאים מעניקים להוראה איכותית לבין מה שהאוניברסיטאות מתגמלות (Hemer, Susan R., 2014).

  • תקציר

    חקר מקרה אתנוגרפי זה בחן את ההשתתפות של מורים בבית הספר התיכון בהתפתחות מקצועית הממוקדת בטכנולוגיה. על ידי זיווג של פרספקטיבה הקשורה לדיאלוג לגבי זהות המורה עם ניתוח ברמת המיקרו של נרטיבים, הממצאים הממצאים מצביעים על כך שהמורים משתמשים בשפה ובמשאבים סמיוטיים אחרים כדי להביע את הזהות שלהם כמו גם כדי להכיר, להרחיב ולהתנגד לתביעות הזהות של האחרים (Curwood, Jen Scott, 2014).

  • סיכום

    ה"מבוא" ו"תמונת המצב" של קובץ מחקרי זה מגדירים ומסכמים באופן צלול את מהותו של המחקר האתנוגרפי בכלל ואת התפתחותו של מחקר כזה העוסק בחינוך בישראל בפרט. הקובץ ערוך היטב ועשוי כהלכה. הוא מקיף, מעודכן ומוקפד מבחינת בחירת המאמרים ואיכותם – אף שטבעו של ספר מסוג זה, כפי מציינים העורכים, אינו מאפשר להדביק את קצב המחקר העכשווי (עידן ירון).

  • תקציר

    המחקר האוטו-אתנוגרפי הזה שוקל את יצירת הזהות המקצועית של מורי מורים לא מסורתיים, אנשים שהקריירה המקצועית שלהם אינה כוללת קריירה כמורים בבית הספר. אף על פי שישנן השפעות משותפות על ההתפתחות המקצועית בין מורי המורים המסורתיים למורי המורים הלא-מסורתיים, כגון: ביוגרפיה, הקשרים מוסדיים, ופדגוגיה אישית, ישנם הבדלים משמעותיים בתהליך כאשר השפעות אלה נחוות (Newberry, Melissa. , 2014).

  • לינק

    בספר זה מוצגים מחקרים על חינוך המבוססים ברובם הגדול על תצפיות משתתפות ועל ראיונות פתוחים במסגרות חינוך שונות – בתי ספר וגני ילדים – על פי מסורת המחקר האתנוגרפי. הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך – מורים וגננות, סטודנטים להוראה, מורי מורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ועוד. התבוננות באמצעות טקסטים מחקריים על עבודת החינוך עשויה לסייע לכל אלה בהבנת דרכי פעולתם ובראייה רחבה יותר של עולם התלמידים. בספר יכולים למצוא עניין גם חוקרים וסטודנטים במדעי החברה המתעניינים בחינוך. המבט הקרוב שהספר מציע על המתרחש באתרי החינוך השונים עשוי לתרום אף למקבלי החלטות שאין עתותיהם בידיהם לשהות בהם לאורך זמן ( ברכה אלפרט, שמחה שלסקי).

  • לינק

    המאמר הנוכחי מציג ומנתח דוגמאות מתוך מחקרים מיקרו-אתנוגרפיים של מורים ותיקים, הלומדים בתכנית לתואר שני בחינוך במסגרת הסמינריון "האוריינות כפעילות דיאלוגית". מחקרים אלה נחלקים לשתי קבוצות: באחת הנתונים נאספו תוך צפייה משתתפת של המורים במורים עמיתים; ובשנייה הצפייה הייתה חלק ממחקר עצמי שנערך כדי שהמורים יוכלו להבין טוב יותר את עבודתם ( מיכל צלרמאיר).

  • סיכום

    במאמר זה מבקשים המחברים להציג את ממצאי המחקר האתנוגרפי של החינוך הפורמלי והלא פורמלי לילדים ולבני נוער בישראל שפורסמו בעשורים האחרונים בארץ ומחוצה לה. מכאן שלא כללו בסקירה זו את החינוך הגבוה ואת הכשרת המורים, שאמנם נעשו עליהם לא מעט עבודות מחקר איכותניות שונות, אך רק מעט אתנוגרפיות ( שמחה שלסקי, ברכה אלפרט, נעמה צבר-בן יהושע).

  • לינק

    לפי הערכות שונות , המחקר האתנוגראפי הוא הנפוץ ביותר בקרב חוקרים איכותניים בשדה החינוך. למרות שברחבי העולם הגישה האתנוגראפית ושיטות המחקר הקשורות בה נלמדות בקורסים וותיקים ומרובי טקסטים, עדיין שוררת אי הסכמה, או שמא נאמר, דיאלוג תמידי , אשר לעיסוק באנתרופולוגיה בכלל ובאתנוגרפיה בפרט. נדמה כי חוקרים בגישה האתנוגרפית מודעים לעמימות הנלווית למשמעות המושג. בסקירתו הקצרה ומאירת העיניים בוחן ד"ר יהודה בר שלום את הסוגיות הבאות: התפתחותה של האתנוגרפיה, אתנוגרפיה וביקורת החברה, מקומו של החוקר ועוד.

  • לינק

    מהו נרטיב ומדוע הוא נתפס כערוץ מרכזי לחוויות שלנו, לזהויות שלנו ולמשמעויות שאנו מייחסים לעצמנו ולעולמנו? מדוע נדמה כי המושג נרטיב נמצא היום בכל הקשר – אישי, קבוצתי ולאומי? בעשורים האחרונים גבר מאוד השימוש המחקרי בנרטיבים במדעי החברה והביא להתפתחויות תאורטיות ולתובנות אמפיריות מרתקות, ואלה התגבשו לכלל "מִפנה נרטיבי". חוקרים ישראלים מדיסציפלינות שונות דנים בפרקי הספר בסוגיות תאורטיות, מתודולוגיות ויישומיות הכרוכות במחקר הנרטיבי: מהי "חשיבה נרטיבית", האם המחקר הנרטיבי הוא פרדיגמה, מה בין מחקר נרטיבי לפמיניזם; בהיבטים שונים של מערכת היחסים המורכבת שבין חוקרים נרטיבים לנחקריהם , מספרי הסיפורים; ובהיבטים שונים הקשורים בפרשנות של הנרטיבים ובעולם העשיר של "נרטיבים בפעולה" בזירות חיים מגוונות ( גבריאלה ספקטור-מרזל , רבקה תובל-משיח).

  • לינק

    מורים מקדישים שנים רבות להוראה מסורה, ללימוד ולחינוך של אלפי תלמידים, תוך חיפוש אחר דרכי הוראה משמעותיות ויישומן. אף על פי שהילדים והמתבגרים לומדים בבית הספר שנים רבות יחסית, מורים מעטים, אם בכלל, זכורים לתלמידים כמורים משמעותיים. זיהוי הרכיבים שיהפכו את המורה למורה משמעותי הוא סוגיה שאין לה תשובה מוסכמת אחת. כמורה וכמכשירת מורים, סוגיות אלה מעסיקות את כותבת המאמר זה זמן רב. ההבנה כי המורה בעת הנוכחית אינו נהנה עוד ממעמד של "יודע כול" וכי ההוראה איננה יכולה להישען על "העברת מידע" או על "הקנייתו", מחייבת חשיבה חדשה, רעננה ואחרת של תהליך ההוראה והחינוך. מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה תפיסה חינוכית הנשענת על המחקר האיכותני בכלל והאתנוגרפי בפרט, שתביא לידי התפתחות אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה. אימוץ תפיסה זו כדרך עבודה יסייע לפרחי ההוראה ולמורים הוותיקים ליצור תרבות של דאגה כנה ושל אכפתיות לתלמידים, שתסייע להם לשפר את הישגיהם הלימודיים ואת דפוסי התנהגותם. בתוך כך תתרחש העצמה אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה, וכן של הארגון הבית-ספרי (מירה קרניאלי).

  • מאמר מלא

    האם מסוגלים מורים לחקור את דרכי הוראה שלהם וההתנסות שלהם בהוראה בגישה אתנוגראפית היכולה להציב עצמם מעל שגרת היום-יום החינוכית תוך הקניית זוויות ראייה ותרבותיות מעמיקות יותר? זו השאלה העיקרית שנשאלה במאמרו המעניין של פרופ' Mark Dressman מאוניברסיטת אילנוי. מחקרו של דרסמן נערך במסגרת קורס לתואר שני בחינוך למורים אשר התנסו הלכה למעשה במחקר אתנוגראפי באוניברסיטה. המורים התנסו במסגרת הקורס בשיטות מחקר אתנוגראפיות ונדרשו ליישמם בכיתות הלימוד שלהם על מנת להעצים את ראייתם העולם הפדגוגית-חברתית והתרבותית שלהם. ממצאי המחקר של פרופסור דרסמן מלמדים כי מרבית המורים הנחקרים לא הצליחו לסגל ראייה ביקורתית "משוחררת" של הגורמים והנסיבות לאימוץ דרכי הוראה ותפקידם בביה"ס.

  • סיכום

    מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

  • לינק

    השאלה שבכותרת נידונה בנייר זה על בסיס מחקר איכותי שעסק ב"ידע פרקטי אישי" של מורים. במערך המחקר היו שני מרכיבים עיקריים: חשיפת הידע הגלוי באמצעות תצפיות פתוחות שנתוניהן נותחו ע"פ קטגוריות emic ועובדו באופן כמותי, וחשיפת הידע הסמוי, באמצעות ראיונות אתנוגרפיים שנתוניהן נותחו ועובדו רק באופן איכותי. שני המרכיבים רלוונטיים למחקרי פעולה אלא שבניגוד להם המחקר האיכותי נועד להבין את התופעה ולא לשנות אותה. השאלה היא: האם עיבוד כמותי שמיושם במחקר פעולה חייב אף הוא להתבסס בלעדית על חשיבה של הפרדיגמה האיכותית או שזהו מערך שיכול להישען בו זמנית גם על חשיבה פוזיטיביסטית? (ניצה שפרירי)

  • לינק

    פרופסור חיים חזן מהחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר את ייחודיות הגישות המנחות אותו במהלך ביצוע המחקר האתנוגרפי במדעי החברה .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין