מילת מפתח: מחקרים
מיון:
נמצאו 55 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מה משותף לסוכני שינוי בבתי ספר וליזמים בסטארט-אפים בעמק הסיליקון? הם מה שאדם גרנט מכנה "מקוריים" (originals). "מקוריות מתחילה ביצירתיות: יצירת מושג שהוא גם חדש וגם מועיל. אך זה אינו נעצר שם. מקוריים הם אנשים הנוטלים את היוזמה להפוך את החזון שלהם למציאות", הוא כותב. גרנט מסביר כיצד מקוריים מממשים את הרעיונות שלהם ומייעץ כיצד לשלוט בתהליך זה, כולל כיצד לשלוט בסיכון, לזהות רעיונות מקוריים כשאתה רואה אותם, להשמיע את קולך, ליצור שותפויות, וכמו הכותרת של אחד הפרקים, " לנענע את הסירה ולהשאיר אותה יציבה" באותו הזמן. גרנט מבסס את עצתו במחקר מבלי להיתקע בו ומספק דוגמאות רבות של מקוריים מכל המקצועות (Adam Grant).

  • לינק

    אוניברסיטת פלורידה חנכה השבוע ספרייה דיגיטלית חדשה וחדשנית הכוללת גם מרכז משאבים למחקר. הספריה הדיגיטילית DigiNole מייצגת את המילה האחרונה בתחומי הספריות הדיגיטליות האקדמיות, אך יותר מכך היא מהווה מיזם תיעוד ומידע שיתופיים של חוקרי ומידעני אוניברסיטת פלורידה כולה. בסקירה מוצגת גם הערכה לגבי מערכת החיפוש המתקדמת בספרייה הדיגיטלית של אוניברסיטת פלורידה (עמי סלנט).

  • לינק

    RLetters היא אפליקציית רשת חינמית בקוד פתוח המספקת לחוקרים סביבה שבה הם יכולים לבחור קבוצות מאמרים מכתבי עת ולנתח אותם בעזרת כלי ניתוח טקסטואליים עדכניים. RLetters מאפשרת למשתמשים ללא מומחיות קודמת בניתוח טקסטואלי לנתח שכיחויות מילים, צירופי לשון, הופעות סימולטאנית, רשתות מונחים ועוד (Pence, Charles H. , 2016).

  • סיכום

    המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. שלוש קבוצות המחקרים ("Research programs") שעלו בסקירה: מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים – נסקר במאמר הראשון; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע- נסקר להלן; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון – נסקר להלן (Cochran-Smith, M., Villegas, A. M., Abrams, L., Chavez-Moreno, L., Mills, T., & Stern, R).

  • סיכום

    המחקר על הכשרת מורים הוא תחום מורכב ורב-פנים המושפע מרעיונות נוגדים על מטרות המחקר והחינוך. העבודה הנוכחית התפרסמה בשני מאמרים (חלק 1 וחלק 2). היא נבנתה על בסיס מחקרים אמפיריים ושפיטים על הכשרת מורים ראשונית להוראה ביסודי ובעל-יסודי שהתפרסמו בין השנים 2000–2012. הניתוח הוביל להכללה של שלוש קבוצות של מחקרים (“Research programs”): מחקרים על אחריותיות, אפקטיביות ומדיניות בהכשרת מורים; מחקרים על הכשרת מורים בחברת הידע; מחקרים על הכשרת מורים לשונות ושוויון (Cochran-Smith, M. & Villegas, A. M).

  • תקציר

    הוראה ומחקר הם שני מרכיבים בלתי נפרדים בהשכלה הגבוהה. קיימים ויכוחים מתמשכים לגבי היחס ביניהם. האם הוראה טובה תמיד מובילה למחקר טוב, ולהיפך? מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את ההשפעה של המדיניות הנוכחית על שתי הפרקטיקות האקדמיות ודן באופן שבו היא מעצבת את הערכים המקצועיים ואת פיתוח הקריירה של אדם מסוים (Fanny Chan Fong Yee, 2014).

  • תקציר

    זיהוי בעיית מחקר הוא ההיבט המאתגר ביותר בלימוד מיומנויות מחקר ברמת התארים המתקדמים. פרויקט זה של מחקר פעולה מכוון לזהות התערבות מתאימה כדי לעזור לסטודנטים לזהות בעיית מחקר במסגרת חינוכית ולעזור להם לכתוב טענה של בעיית המחקר עבור הפרויקט שלהם (Rahman, Saemah ; Yasin, Ruhizan M ; Salamuddin, Norlena ; Surat, Shahlan, 2014).

  • סיכום

    המאמר עוסק בכניסה להוראה במסגרת הכשרת מורים (Zeichner, 2005). המחקרים העוסקים במעבר לתפקיד זה הצביעו על התובענות והקושי הקיימים בתהליך (Murray & Male, 2005). לדעת הכותב סיבה אחת לקושי היא השינוי באופי תפקיד ההוראה ובציפיות לאקדמיות והרחבת תפיסת ההוראה אל מעבר לנדרש בהקשר הבית ספרי (Brandenburg, 2008). נראה שבמוסדות הכשרה רבים פיתוח מומחיות בתחום ההכשרה אינו זוכה להערכה גבוהה ונתפשת כ"עבודה קלה" (Labaree, 2005). הביקורת על מורי מורים ושל מורי מורים מתמקדת בכך שהם פועלים לבדם ובעצמם בבניית הידע המקצועי שלהם. אין הכוונה לומר שכל מורה מורים זקוק להתחלה מן הבסיס אלא במיוחד לצורך בשינוי תפיסת ההוראה (Berry, 2013) ברמה אישית וברמה מוסדית (John Loughran).

  • סיכום

    העיסוק באיכות ההוראה של מורי מורים ובבסיס הידע הנדרש להם מועט למדי ( Martinez, 2008, Goodwin & Kosnik 2013). המחקר הנוכחי מתייחס לכך: א) מהם מרכיבי הידע הבסיסיים הנדרשים למורי מורים על פי דעתם? ב) כיצד מעריכים מורי מורים את התכשרותם בתחומים אלה? ג) כיצד ניתן להשתמש בהתנסויותיהם כבסיס להכשרה עתידית של מורי מורים? במחקר השתתפו 293 מורי מורים בעלי תואר דוקטור העוסקים בפועל בהכשרת מורים (Goodwin, A. L., Smith, L., Souto-Manning, M., Cheruvu, R., Tan, M. Y., Reed, R., & Taveras, L.).

  • תקציר

    בשנים האחרונות, בעיה משמעותית אשר באה לידי ביטוי בחיפוש להפיק תועלת מהפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיה בבתי הספר היא שמורים ותיקים אינם מוכנים לשלב משאבים אלו בפרקטיקות שלהם. מאמר זה מכוון לשפוך אור על סוגיית חוסר העניין על ידי הצגה של ממצאים מבוססים אמפירית מבחינה בת חמש שנים של תיאוריה מעוגנת בשדה לגבי הפרקטיקות של הטכנולוגיה בקרב קבוצה קטנה של מורים ותיקים (Orlando, Joanne, 2014).

  • סיכום

    הוראה הדדית, (Reciprocal Teaching (RT, הינה גישת הוראה באמצעות דיאלוג, מוכחת ניסיונית, לשיפור הבנת הנקרא באוריינות. ארבעת ההיבטים האיסטרטגים המסורתיים עליהם מתבססת הוראה הדדית, הינם, תחזית (predicting), הבהרות (clarification), הצגת שאלות, (questioning) וסיכום (summarizing). ארבע איסטרטגיות קוגניטיביות אלה ששימשו לצורך לימוד הבנת הנקרא בגישת ההוראה ההדדית, עברו יישום לתמיכה בתלמידים בפתרון בעיות מתימטיות (Kylie Meyer).

  • לינק

    התרחבות השימוש הנלווה בכלים דיגיטאליים והמכשירים דיגיטאליים של הסטודנטים המשתתפים בהרצאות ובקורסים היא כיום סוגיה המהווה אתגר לכל מרצה . עד כה לא נחקרה המשמעות הקוגניטיבית של הסחת דעת זו בצורה שיטתית . במחקר הנוכחי, שבוצע במקביל בשתי אוניברסיטאות אמריקאיות מכובדות ואוניברסיטה קנדית ידועה, הוחלט לבצע מחקר אמפירי של הסחת דעת הסטודנטים המרותקים למכשירים דיגיטאליים באולמות ההרצאות ובחדרי הסמינרים. ממצאי המחקר אינם מפתיעים, אך הם מוכיחים כי הירידה ברמת הערנות והקשב של הסטודנטים היא גבוהה יותר מאשר הונח בהשערות המחקר של החוקרים (Risko, Dawn Buchanan, Srdan Medimorec, Alan Kingstone )

  • לינק

    שימוש במאמר הכולל הפניות שפורסם בכתב עת הכולל הערכת עמיתים (peer-reviewed) הוא האמצעי המכובד ביותר של תרומה לגוף הידע. אולם, המחברים טוענים שפרסום מידע המבוסס על הוכחות דרך המדיה החדשה – בייחוד דרך בלוגים – גם יכול להיות צורה תקפה של למידה אקדמית (Powell, D. A., Jacob, C. J., & Chapman, B. J., 2012).

  • לינק

    קרול דואק היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, המתמחה בפסיכולוגיה של האישיות ושל המוטיווציה, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד . בספר חדש בהוצאת מינדסט, "הפסיכולוגיה של ההצלחה", מאת קרול דואק, היא קוראת לנו להפסיק מיד עם הרעפת השבחים. הרעפת שבחים כזו אינה מחזקת את הילד, טוענת דואק, להפך היא גורמת לו לחרדה, לחץ וחוסר יכולת להתמודד עם כישלונות.

  • לינק

    במאמר זה, עורך הכותב סקירה המקיפה 21 מחקרים על מנת לתת מענה לשאלה- האם הסברים הדרכתיים נלווים לחומרי למידה משפרים את איכות הלמידה מבוססת הדוגמאות? התוצאות המטה- אנליטיות של סקירת המחקרים מובילות לשלוש מסקנות עיקריות: ראשית, היתרונות של הסברים הדרכתיים נלווים בלמידה מבוססת דוגמאות אינם רבים, והינם ברי חשיבות מועטה. שנית, הסברים הדרכתיים הינם בעלי תועלת רבה יותר לצרכי רכישת ידע קונספטואלי מאשר לצבירת ידע פרוצדוראלי. כמו כן, הסברים הדרכתיים נלווים לאו דווקא ברי תועלת רבה יותר מאשר שיטות נוספות התומכות בעיבוד דוגמאות, כגון שיטת הסבר עצמי. המסקנה, מבחינה דידקטית וקוגניטיבית היא שיש לעתים לאפשר ללומד להגיע בעצמו למסקנות נוכח הדוגמאות המובאות בחומרי הלמידה ולא להוסיף בהכרח הסברים הדרכתיים.

  • לינק

    כאשר בתי הספר והמחוזות בארה"ב מחפשים לגייס מורים, אז אנשים שאינם מגיעים ממקצוע ההוראה מהווים מאגר אפשרי של כוח אדם . מורים פוטנציאליים אלה מגיעים עם ניסיון בעבודה ועשויים להיות בעלי מומחיות שתשרת אותם היטב בכיתה. למרות זאת, לא נערך עד כה מחקר שהעריך את האפקטיביות של מורים אלה במונחים של למידת התלמידים. מחקר זה משתמש בנתונים מהעיר ניו יורק כדי להעריך את האפקטיביות היחסית ואת שיעור הנשירה בקרב אנשים שעשו הסבה להוראה (career switchers). המאמר, שנכתב ע"י חוקרי חינוך מובילים בארה"ב מספק הוכחה מסוימת לכך שמורים אלה אינם אפקטיביים יותר ממורים חדשים אחרים, ולמעשה נראה כי הם פחות אפקטיביים בהעלאת הישגי המתמטיקה של תלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ( Boyd, Donald; Grossman, Pamela; Ing, Marsha; Lankford, Hamilton; Loeb, Susanna; O'Brien, Rachel; Wyckoff, James ).

  • תקציר

    מאמר זה מבוסס על הרצאה ביום עיון אשר נערך ב 15.3.2005- במכון מופ"ת.יום העיון ועסק בנושא "מחקר – הלכה למעשה: יחסי גומלין בין מחקר לשדה", וכותרת ההרצאה של פרופסור דרורה כפיר הייתה "מחקר, הערכה ומדיניות החינוך". המאמר פורסם עתה בדפוס ( 2011 ) בקובץ המאמרים החדש "הערכה כתהליך מכוון". פרופסור דרורה כפיר מבקשת לטעון כי ראוי להם למעצבי המדיניות, למנהלים למיניהם ולאנשי הביצוע בתחום החינוך להקשיב לנתונים שאנשי המחקר וההערכה משמיעים באוזניהם. על תובנותיהם של אנשי המקצוע להוות חלק, ואפילו חלק חשוב, ממערך שיקולי הדעת. ראוי לה לחברה ולשופריה לחייב את ראשי המערכת לנהוג כך, מאחר שהאחרונים אינם עושים זאת.

  • לינק

    זהו אחד מהוויכוחים הכי עתיקים בחינוך. האם על המורה להסביר את הדברים לתלמיד , או להניח לו לחקור וללמוד בעצמו . לגלות לילדים " אמיתות " על העולם , זה בהחלט מסייע להם להשיג מהר מידע על הדברים שהמבוגר רוצה שהם ידעו . עם זאת , סוג לימוד לכאורה " יעיל " זה , של עובדות ספציפיות , עלול להוביל להנחה ( המוטעית ) של הילד , שכאשר המבוגר סיים את ההוראה, לא נותר עוד דבר ללמוד ( כיוון שאם היה עוד משהו – המבוגר בוודאי היה אומר זאת ) .המחקר חדש התפרסם ב Cognition .המחקר מבוסס על ניסוי שנערך ע"י Elizabeth Bonawitz מהאוניברסיטה של קליפורניה בברקלי , וע"י Patrick Shafto , מאוניברסיטת לואיסוויל , בקנטאקי – מאשש את הטענה הנ"ל . בגילאים צעירים עדיף לפתח כישורי חקר וגילוי ( כולל " המצאת גלגלים מחדש " ) , אך בהדרגה גם ללמד לסמוך גם על ידע חיצוני שכבר הושג ע"י אחרים , אך בכל מקרה , אף פעם לא למנוע לחלוטין פעילויות חקר וגילוי ספויטאניות , גם בתחומי הלימוד בבית הספר .

  • לינק

    במאמר מוצגים שני מחקרים עדכניים בנושא הופעת ה-ADHD והשלכתיו על ילדים. המחקר הראשון מטרתו היתה לבדוק האם קיים קשר בין הבנה ריגשית לבין כישורים חברתיים אצל ילדים בגילאי חטיבת הביניים הלוקים בADHD. המחקר השני בדק אם קיים קשר בן גיל ומגדר אצל ילדים עם ADHD ובנוסף לכך המחקר השני בדק את השפעת הילד עם סימפטומים של ADHD על משפחתו. במהלך המאמר ניתנים גם פרטים טכניים על המחקרים, המחברת של הסקירה , ציפי גליק, מציינת תימות מרכזיות ומקיימת דיון תוך כדי אינטגרציה בין שני המאמרים שהציגה (גליק ציפי).

  • לינק

    ד"ר אריה קיזל כותב בבלוג המרתק שלו על מחקר חדש בתחום ספרי לימוד בהיסטוריה בערבית בישראל. ד"ר חנה שמש (רש) כתבה עבודה מאירת עיניים תחת הכותרת עיצוב הזיכרון בספרי לימוד בהיסטוריה לבתי הספר הערביים במדינת ישראל 1948 – 2008 (בהדרכת פרופ' אלי פודה וד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009). לדבריה, כתיבת ספרי הלימוד בערבית התפתחה לאור הגישות החדשות להוראת היסטוריה במגזר היהודי גם בתחום עיצוב הספרים וגם בתוכנם: מספרי לימוד מודפסים בכתב אחיד ורציף לעימוד מאיר עיניים וחלוקה ברורה לפרקים ופרקי משנה. מכתיבה פשטנית כרונולוגית לכתיבה אקדמית מעוררת ויכוח ושאלות. מעיסוק בהיסטוריה פוליטית יהודית וציונית להרחבה בנושאי היסטוריה כללית ותולדות הערבים והאסלאם. בתחום ההיסטוריה, קובעת החוקרת, ניתן לומר שפרקים בקורות עם ישראל שולבו בספרי הלימוד בערבית ואילו פרקים מקבילים בתולדות העמים הערבים וההיסטוריה של פלסטין הערבית חסרו או שנכתבו על פי נקודת המבט היהודית-ציונית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין