מילת מפתח: מורי הגיל הרך
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא ללמוד כיצד מחנכי הגיל הרך מקבלים החלטות אתיות. המחקר גם בוחן כיצד מחנכים אלה עשויים ללמוד לבסס את החלטותיהם האתיות על קוד אתי מקובל מבחינה מקצועית באמצעות תהליך השתתפותי של פיתוח מקצועי. תוצאות הניתוח מראות שמהערכה מוקדמת ועד ההערכה שלאחר מכן, המורים שינו את האופן שבו הם זיהו ופתרו דילמות אתיות מקצועיות. כתוצאה מהשתתפות בלמידה המקצועית ובדיונים לגבי דילמות אתיות, המשתתפים השיגו הבנה חדשה והיכרות עם התנהגות אתית מקצועית, והיו מסוגלים להבחין דילמות אתיות משיפוטים אחרים כאשר היכרותם עם הקוד האתי גדלה והיו מסוגלים להשתמש בו (French-Lee, Stacey; Dooley, Caitlin, 2015).

  • לינק

    תפיסת מקצוע ההוראה כפרופסיה, בצד הדרישה להתחדש ולהתייעל במסגרת המחויבות המקצועית מופנית לא רק כלפי מורים אלא גם כלפי גננות העובדות במסגרת הציבורית והפרטית כאחת. בזיקה לכך בחן המחקר הנוכחי את הקשרים בין תפיסתן של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה לבין עמדותיהן כלפי שינויים פדגוגיים. המחקר התמקד בזיהוי התפיסה של גננות את ההוראה בגן כפרופסיה בזיקה לוותק בעבודה, בזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת ובזיהוי עמדות של גננות כלפי שינויים פדגוגיים בזיקה לוותק בעבודה ובזיקה למסגרת החינוכית שבה עובדת הגננת, מסגרת ממלכתית ומסגרת פרטית (דיצה משכית ואסתר פירסטטר).

  • לינק

    המאמר חוקר את ההשפעה של תכנית לפיתוח מקצועי מתמשך, במיוחד מודול לגבי פרקטיקה מקצועית, על הזהות כאנשי מקצוע לגיל הרך של אנשי מקצוע בתחום בחינוך והטיפול בילדים בגיל הרך. מחקר הפעולה מעודכן לגבי ההתפתחות של התכנית והבטיח שקולו של כל אחד יישמע.סופקה גם תמיכה בפיתוח הידע הפדגוגי בהוראה ובלמידה של המשתתפים. ניתוח של הנתונים חשף כיצד, באמצעות פרקטיקה רפלקטיבית ותכנון פעולה, השתנתה התפיסה של אנשי המקצוע בתחום הטיפול והחינוך לגיל הרך את עצמם (Bleach, Josephine, 2014).

  • לינק

    תוכנית חדשה של משרד החינוך ומכללת לוינסקי תכשיר לעבודה כגננים וגננות בגני הילדים. סטודנטים מצטיינים, בעלי ציון פסיכומטרי של 630 ומעלה. בתמורה הסטודנטים יהיו זכאים למלגת לימודים חינם ו"דמי כיס" בסך 5,000 שקלים. בנוסף הלימודים יתנהלו במסגרת מקוצרת ויימשכו שלוש שנים בלבד ולא ארבע שנים כפי שמקובל כיום. בכיתת המצוינות, שתפתח בשנת הלימודים הקרובה, ילמדו בשלב הראשון כפיילוט כ-30 סטודנטים. בהמשך מקווים במשרד החינוך להרחיב את התוכנית, במטרה לבנות סגל איכותי של גננים וגננות שיעבדו בכל רחבי הארץ. אגב, עד כה תנאי הקבלה להכשרת גננות כללו תעודת בגרות בלבד. פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, הסבירה כי מדובר במהפכה שמטרתה לשים דגש על הכשרת הגננות לכל ילדי הגיל הרך – גילאי 0-6. "מחקרים בינלאומיים רבים מוכיחים כי על כל השקעה של דולר בגיל הרך, מרוויחים עשרה דולרים בגילאי הבגרות. בעזרת עבודה נכונה ניתן להטמיע בילדים הרגלי סקרנות וחשיבה, שמסייעים להם מאוד בהמשך לימודיהם".

  • סיכום

    מדינות רבות בארה"ב פיתחו תוכניות הסמכה אלטרנטיביות לחינוך הגיל הרך וחינוך מיוחד בכדי להתגבר על בעיה של מחסור בכוח אדם, רובן מקצרות את תהליך ההסמכה הפתוח רק לבעלי תואר. המאמר מתרכז בתכנית שכזו במדינת נבאדה, שאמורה בסופו של דבר להעניק תואר ראשון בחינוך לבוגריה בדגש על חינוך הגיל הרך. הבוגרים אמורים להיות מורים "כלליים", אך בתמיכה של מומחים (מורים לחינוך מיוחד, תרפיסטים) יהיו מסוגלים לעבוד במגוון סביבות לפיתוח תוכניות עבור ילדים בעלי יכולות שונות. הם מפתחים מיומנויות לשיתוף פעולה ולעבודת צוות עם אנשי מקצוע מדיסציפלינות אחרות וכן בני משפחה של הילדים. רוב המשתתפים בתכנית, רוכשים ניסיון רב על ידי עבודת שטח וניתן להעריך ששיעור ההישרדות שלהם במקצוע יהיה ארוך יותר מאשר מועמדים מסורתיים להוראה. כמו כן הם בעלי הבנה טובה יותר לגבי תוכניות לימודים מאוחדות בחינוך המכליל וזכו להיות מעורבים באופן אקטיבי בהצגת תכנים ויישומם כבר במהלך הכשרתם. (Yaoying Xu, Jeffrey Gelfer, John Filler)

  • תקציר

    החל משנת תשס"א, סטודנטיות המתמחות במכללת "אוהלו" בהתמחות תנועה וצליל, שולבו בבית ספר מאמן במסגרת עבודה מעשית. הסטודנטיות מתנסות בהוראת תכני ידע שונים באמצעות תנועה ומוסיקה ברצף הגילאים גן, א', ב'. במהלך השנים מודל ההכשרה שינה פניו ומבנהו בהתאם לשותפים לתהליך ההכשרה. במאמר ניתנת סקירה על מבנה ההכשרה למתמחות בתנועה וצליל בגיל הרך במסגרת בית ספר מאמן, יתרונותיו וחסרונותיו, בשלוש שנים נחקרות: תשס"א, תשס"ב ותשס"ג. (עפרה וולטר)

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק כיצד תופסים המורים לגיל הרך את תפקידם בהוראה-למידה ממוחשבת לגיל הרך. מניתוח כמותי של השאלונים, בהקשר לתפיסת התפקיד של המורים בסביבה הלימודית הממוחשבת, נראה שהמורים מצהירים על עיקר תפקידם כמנחים ומתווכים לחשיבה בסביבה הלימודית הממוחשבת לגיל הרך. מאידך, מניתוח הממצאים האיכותיים, נראה שבפועל רוב המורים ממשיכים בשגרת ההוראה, המכוונת בעיקר למתן ידע והדרכה הקשורים לתפעול הטכני של המחשב והתוכנה בה משתמש הילד ולא להנחיה בתחום הקוגניטיבי. לגבי מכלול הנתונים הללו לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות המחקר (מורים, גננות וסטודנטים לגיל הרך). נתונים אלה תומכים בהשערת המחקר הראשונה, לפיה מורי הגיל הרך תופסים את עיקר תפקידם בסביבה הממוחשבת בהנחיה טכנית-תפעולית של טכנולוגית המחשב. (עפרה ניר גל עפרה, רינת אורן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין