מילת מפתח: מורים
מיון:
נמצאו 1336 פריטים
פריטים מ- 1301 ל-1320
  • תקציר

    המחקר המתואר בעבודה זו מתמקד באוכלוסיית המרצים המלמדים במכללה אקדמית אחת להכשרת מורים בישראל. לקבוצה זו משתייך סגל ההוראה האחראי להוראת קורסים דיסציפלינריים להבדיל מהמדריכים הפדגוגיים, אשר מלווים את הפרקטיקום של ההתכשרות להוראה. המחקר מנסה לשאול שאלות על האוכלוסייה הנחקרת באמצעות סיפורים מהסוג האישי שנאספו על פי הזמנה, על מנת לבחון את עולמו האישי של המספר ואת הארגון שבתוכו הוא פועל. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 28 מרצים, 16 גברים ו- 12 נשים. (ורד טוהר, מירב אסף, ענת קינן, רקפת שחר)

  • סיכום

    רשת המורים לגיאוגרפיה (http://geography.boker.org.il) מופעלת על ידי צוות מרכז התקשוב במדרשת שדה בוקר. היא פועלת כ- 4 שנים. במרבית ימי השנה מתקיימת ברשת (באתר, בפורמים וברשימת התפוצה) פעילות של מורים הכוללת חיפוש חומרים, משלוח חומרי הוראה ולמידה למאגר המידע ודיון ברשימת התפוצה בנושאים שונים. (חנה סיון)

  • תקציר

    הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

  • תקציר

    המחקר עוסק במורים לחינוך מיוחד בחינוך הרגיל. נבדקה בו השפעתן של תפיסת מורכבות התפקיד, תחושת הלחץ של המורה ותפיסתו את האקלים הארגוני בבית ספר, על שחיקתו ונטייתו לעזיבה.

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות למידה של מורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית. מהמחקרים עולה כי למורים המלמדים חשבון והבנת הנקרא בכיתות א', יש מודל מנטלי בפעולה כללי על אודות למידה. במחקר הנוכחי, בחרנו לבדוק את גבולות כלליות המודל המנטלי שנמצא במחקרים קודמים. כדי לבדוק את גבולות הכלליות של המודל הקיים, בחרנו תחום דעת השונה במהותו מתחומי הדעת שנבדקו במחקרים הקודמים – אמנות חזותית. שאלת המחקר: האם למורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית יש מודל מנטלי בפעולה על אודות למידה, ואם כן, מה טיבו? אוכלוסית המחקר במחקר הנוכחי השתתפו 20 מורים-אמנים בעלי רקע שונה (מין, מקום הוראה, השכלה, ותק בהוראה וגיל) ומורים המלמדים תחומים מגוונים של האמנות החזותית (ציור, פיסול, עיצוב וצילום).

  • לינק

    מחקר אשר בדק את השימוש בדרכי הערכה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים. המחקר כלל 50 מורים שלמדו בחטיבה העליונה בשבעה בתי ספר מתוך האחד עשרה שנלווים לפרויקט "בגרות 2000". מורים אלו הושוו ל-119 מורים שלא השתתפו בפרויקט, אולם למדו בבתי הספר הנלווים לפרויקט. נמצא ששכיחות כלי ההערכה במקצועות השונים היא תלוית מקצוע. מקצועות המדעים הפעילו מגוון רחב יותר של כלים משאר המקצועות. מבדיקת השיקולים השונים שמנחים מורים בבחירת כלי הערכה חלופיים, ניתן לומר באופן כללי, כי השיקול הדיסציפלינארי הוא הבולט ביותר במערכת שיקולי הדעת של המורים בבחירת כלי ההערכה, אחריו בולטים גם שיקול הלומד בהקשר, והשיקול הפדגוגי. (רעיה לוי, נאווה מסלובטי)

  • לינק

    במאמר הזה משווה וירג'ינה ריצ'רדסון בין שתי גישות לשינוי אצל מורים. בעקבות ההשוואה היא בוחנת שני סוגי דגמים לפיתוח צוות: דגם ההכשרה (The training model) ודגמים רפלקטיביים ושיתופיים (The reflective and collaborative models) ובודקת כיצד מתייחס כל דגם לשינוי המורים. מאמרה נשען על ניסיונה האישי, על מחקרים שעשתה ועל ספרות מחקר רחבה. על פי ניסיונה של ריצ'רדסון, הדעה שהמורים אינם משתנים ושהם מתנגדים לשינוי כי הם נוטים לדבוק בהרגליהם והשינוי מעורר בהם אי נוחות, כמו שקורה לכל בני האדם, היא דעה מוטעית ביסודה; למעשה המורים משתנים כל הזמן. אמנם לעתים קרובות המורים מתנגדים לשינוי שאחרים יוזמים ומנהלים, אך הם משתנים כאשר השינוי נעשה ביזמתם ומתוך צורך פנימי שלהם. (Virginia Richardson)

  • לינק

    האומנם יכולה כתיבת סיפורים לעזור ברפלקציה על פעולה בעבודת ההוראה? המאמר הזה מנסה לאפיין את השימוש בכתיבת סיפורים בהקשר של מחקר פעולה. עניינו העיקרי של מחקר פעולה זה היה לאפשר למרצות שהדריכו סטודנטים בעבודות אוניברסיטאיות לעשות רפלקציה על היבטים בעבודתן ולזהות תחומים שכדאי להתייחס אליהם.העניין בשימוש בסיפורים לחקר אירועים בעבודה גדל והולך. הם יכולים לשמש אמצעי לחקירת היבטים בהדרכה אקדמית, ובעזרת רפלקציה פרטנית ובקבוצות – לאפשר זיהוי של סוגיות ודילמות ואז להתייחס אליהן. (Burchell Hellen, Janet Dyson)

  • לינק

    מאמר זה בוחן את שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. המאמר מציג מחד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בחקר אירוע כאמצעי לטיפוח שיקולי הדעת של המורים בהתמודדות עם דילמות בהוראה, ומאידך הוא מצביע על קשיים שעולים מניתוח שיקולי הדעת של המורים (פנסו צופיה, שהם עדנה, שילוח נעמי).

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק כיצד תופסים המורים לגיל הרך את תפקידם בהוראה-למידה ממוחשבת לגיל הרך. מניתוח כמותי של השאלונים, בהקשר לתפיסת התפקיד של המורים בסביבה הלימודית הממוחשבת, נראה שהמורים מצהירים על עיקר תפקידם כמנחים ומתווכים לחשיבה בסביבה הלימודית הממוחשבת לגיל הרך. מאידך, מניתוח הממצאים האיכותיים, נראה שבפועל רוב המורים ממשיכים בשגרת ההוראה, המכוונת בעיקר למתן ידע והדרכה הקשורים לתפעול הטכני של המחשב והתוכנה בה משתמש הילד ולא להנחיה בתחום הקוגניטיבי. לגבי מכלול הנתונים הללו לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות המחקר (מורים, גננות וסטודנטים לגיל הרך). נתונים אלה תומכים בהשערת המחקר הראשונה, לפיה מורי הגיל הרך תופסים את עיקר תפקידם בסביבה הממוחשבת בהנחיה טכנית-תפעולית של טכנולוגית המחשב. (עפרה ניר גל עפרה, רינת אורן).

  • לינק

    המחקר מנסה לבדוק משתנים שונים שקיימים במערכת בתי הספר התיכוניים בישראל, ואת השפעתם על תחושות הניכור של תלמידיו. במסגרת המחקר נבדקו שלושה משתנים מסביבתו של התלמיד הקשורים להיותו חלק משכבת התלמידים בני גילו: גודל בית הספר, עיצוב תפקיד מרכז השכבה וגיל התלמידים (שפר מלאכי).

  • לינק

    מרכזי מורים הם המסגרת אשר אמורה לתת מענה להתפתחותם המקצועית של המורים ולקידומם, תוך ראיית צורכי מערכת החינוך באזור. המחקר נערך בשני שלבים: בשלב הראשון, בהתבסס על בהתבסס על ספרות מקצועית ועל סקרנו את הספרות המקצועית וערכנועל ראיונות עומק מובנים פתוחים למחצה זוהו ארבע אשכולות של ערכים המבטאים את ההתפתחות המקצועית של המורים והם: התפתחות אקדמית, התפתחות דידקטית, התפתחות אישית והתפתחות חברתית. בשלב השני הועברו שאלונים הכוללים שאלות פתוחות ושאלות סגורות, במטרה לבדוק את חווית התפתחותם המקצועית של המורים בכל אחד מממדים אלו. במחקר נטלו חלק 125 מורים בפועל, שלמדו במרכז מורים במכללה אקדמית בשנה"ל תשנ"ט-תש"ס, סה"כ 50 גננות ומורים לגיל הרך, 50 מורים מנחי מחשב ו- 25 מורי מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה. (עפרה ניר-גל, אורית אבידב, עמוס פליישמן)

  • לינק

    מטרת המחקר לזהות את המודל המנטלי של מורות על האופן שבו תלמידים לומדים בכיתה. המודל הוסק מדבריהן של מורות על הוראתן. למחקר שלוש השלכות בתחום ההתפתחות המקצועית של המורים. ההשלכה הראשונה היא בתחום הכשרת מורים. המודל המנטלי שזיהינו במחקר שלנו יכול לשמש כפריסמה למורי מורים כאשר הם מנתחים ודנים בשיעוריהם של פרחי הוראה ומורים. המודל יאפשר למורי המורים לנתח ולדון בהוראת המורה בתוך מערכת קונספטואלית שלא פותחה לפני מחקר זה. ההשלכה השנייה היא בתחום הרפלקציה של מורים. התיאור של המודל המנטלי על-פעולה יוכל להנחות את החשיבה של המורים על הוראתם ולשמש כלי לרפלקציה. ההשלכה השלישית היא בתחום הרפורמה בחינוך. כדי שמורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יש לכתוב תוכנית שתתאים למורי מורים בעבודתם. תוכנית זו תוכל להתבסס על המודל המנטלי שזיהינו במחקר זה. אם מורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יתכן שהם יהיו פתוחים להפנים וליישם גישות נוספות בהוראה (ג'ודי שטיינר)

  • תקציר

    המחקר בדק את הקשר בין דרכי הערכה ודרכי הוראה. החוקרת ביקשה לבדוק אם שימוש במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכת הישגי תלמידים בבית הספר היסודי ישפיע באופן חיובי על איכות ההוראה של המורים. שאלות המחקר היו: האם השימוש של מורים במשימות חקר במתמטיקה ככלי להערכה – 1. ישפיע על דרך ההסתכלות שלהם על מתמטיקה? 2. ישפיע על דרך ההוראה שלהם, ואם כן, באיזה אופן? 3. ישפיע על דרך ההערכה שלהם, ואם כן באיזה אופן? (ג'ין אלברט)

  • לינק

    מאמר זה מציג אינטגרציה של ארבעה מחקרים שנעשו על-ידי חוקרים שונים בשיטות מחקר שונות, במוסדות שונים, ועל אוכלוסיות שונות של מורים. מחקרים אלה הגיעו למסקנות דומות לגבי ממדי על, לגבי טכניקות ואסטרטגיות של הוראה יעילה באוניברסיטה, וגם לגבי המאפיינים של מורים מצטיינים. סיכום המאמר מציג רשימת ממדים ואסטרטגיות של הוראה יעילה ושל אופן השימוש בהם על-ידי מורים מצטיינים. (נירה חטיבה)

  • לינק

    בשנים האחרונות יותר ויותר מורים מרגישים בודדים ומבודדים בהתמודדותם היומיומית עם בעיות משמעת והתנהגות. המאמר מציג תכנית חדשנית להתמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות, מתוך תפיסה אלטרנטיבית של בית הספר כקהילה. התכנית יושמה בבית ספר יסודי בעזרת כלים ברוח גישת 'הסמכות החדשה' וההתנגדות הלא אלימה. הגישה נוסחה במקור בהקשר של התמודדות הורים או מורים עם בעיות התנהגות של ילדים ברמה הפרטנית, והמקרה המוצג ממחיש כיצד היא הותאמה להתמודדות עם קשיים שעלו ברמת הכיתה ( טל מימון, תרי שטרנברג ועידן עמיאל).

  • סיכום

    תחום ההעברה הוא יסוד מרכזי וחוצה תחומים שונים בפסיכולוגיה, עידן התקשוב, מפלי הידע והמצבים המשתנים מאיצים את הצורך "להעביר" מתחום לתחום והמשמעות החינוכית היא שעל המורה להיות מתווך העברה ולא מעביר ידע. תחום ההעברה, הוא מסובך, מורכב וקשה לקדם בו את המערכת החינוכית. האור בקצה המנהרה מצוי בתכנית לימודים יעילה שבה מורים מומחים להעברה ישתמשו בתכניות לימודים שמטרתן ההעברה עצמה, ויובילו למטרת-על שתתבטא בתלמיד המומחה להעברה. (שלמה קניאל)

  • לינק

    המטרות המרכזיות של המחקר היו לבדוק ידע מתמטי תכני של פרחי הוראה ושל מורים הן לגבי ביצוע הליכים (ידע "מה") והן לגבי היכולת להסבירם (ידע "מדוע"). מטרה נוספת הייתה לבדוק עד כמה מורים מכירים תפיסות אופייניות של תלמידים (ידע "מה"), מקורות אפשריים לתפיסות אלה (ידע "מדוע"), ואם הם משתמשים בידע שלהם לגבי תפיסות תלמידים בתכנון ההוראה. התמקדתי בנושא הספציפי של מספרים רציונליים אי שליליים התופס מקום רחב בהוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי. בניתוח הידע השתמשתי במסגרת תאורטית שפותחה על ידי פישביין (Fischbein, 1993), לפיה לכל פעילות מתמטית שלושה היבטים מרכזיים: ההיבט האלגוריתמי, ההיבט הפורמלי וההיבט האינטואיטיבי (רונית קליין).

  • לינק

    מורים עושים רבות לשיפור ההוראה שלהם: משתתפים בהשתלמויות מקצועיות, מקבלים רעיונות, מתייעצים עם מפקחים, מנהלים ועמיתים, מקשיבים לתלמידיהם, מתלבטים בשלבי התכנון ביחס לתכנים חדשים ולדרכי הוראה נוספות המתאימות ללומדים ועוד כהנה וכהנה. מאמר זה עוסק במהלך אחד מני רבים לשיפור ההוראה – העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות. המאמר יבהיר את המושג "אני מאמין" מקצועי ומשמעותו בהוראה, יעסוק בגורמים המקשים על מימושו ויציע דרכים להעלותו למודעות, וכל זאת כדי לגשר בינו לבין הגורמים המקשים על מימושו ולבדיקתו מול גורמים אלו. (לאה שובל, נעה נאבל)

  • סיכום

    לצד התועלת הלימודית האמיתית או המדומה, התרגול בבית הספר ובשיעורי הבית נועד להשיג מטרה נוספת –שליטה. כאשר מורה מטיל שיעורי בית, הוא מאלץ את תלמידיו להקריב את שעות הפנאי שלהם לטובת פעילות בית-ספרית גם כשאינם בבית הספר. מכיוון שתלמידים רבים משתמטים מעשיית שיעורי הבית, בית הספר מפתח מערכת מורכבת של פיקוח ביורוקראטי והטלת סנקציות על המשתמטים. שיעורי הבית הם מושא למחקר כבר שנים רבות . מחקרים ומאמרים שנכתבו בארצות הברית העידו ששיעורי הבית מקדמים למידה והישגים. אבל ניתוחי על ( מטא-אנליזה) שנערכו בעת האחרונה מראים שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי , תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. ככלל , מעט שיעורי בית עדיפים על פני היעדרם וגם על פני עומס רב מדי. עוד מתברר ששיעורי הבית אינם משפרים הרגלים ומוטיבציה. האם כדאי להפסיק את השימוש בחוברות העבודה ? לדעת מחבר המאמר אי אפשר להשיב את הגלגל אחורה. החוברות הפכו זה מכבר לאמצעי שכיח שהשימוש בו הולך ומתרחב. במקום החוברות, או בנוסף עליהם, הוא מציע לאמץ את התובנות של התלמידים שרואיינו במחקריו- לתת מטלות משמעותיות, לא שגרתיות, כאלה שכרוכות בחשיבה עמוקה, ברכישת ידע חדש ובעבודת מחקר. כדאי שמטלות אלה יכללו פעילות משותפת עם חברים והורים.( יריב , אליעזר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין