מילת מפתח: מורים
מיון:
נמצאו 1336 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    מה היא המדיניות המומלצת לשיפור החינוך בעת הזו? האסופה שלפניכם נכתבה עבור השר החדש, אישה או גבר, שייכנס למשרד החינוך. מטרת קובץ המאמרים הזה היא כפולה: להציע לשר/ה הנכנס/ת נקודות מבט שונות על מה שנדרש למערכת החינוך הישראלית בזמן הזה; וליצור שיח מושכל בין אנשי החינוך באשר הם: בתי הספר, אקדמיה, משרד החינוך, ראשי רשויות ובעלי-עניין אחרים (אברהם פרנק ואורן יהי-שלום).

  • לינק

    הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

  • תקציר

    אנשים מתנהגים שונה בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים. המטרה העיקרית של מחקר זה היא לבחון את הסבירות שמורים לעתיד יתנהגו בצורה לא מוסרית בסביבה הממשית ובסביבה הווירטואלית. מורים לעתיד ענו על סקר מקוון ותפיסותיהם נאספו עבור תרחישים שונים. הממצאים חשפו שמורים לעתיד צפויים יותר להתנהגות לא מוסרית בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים (Akdemir, Omur; Vural, Omer F.; Colakoglu, Ozgur M. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מכוון להפריד בין ההקשר (context), התהליכים והתוצאות כשלושת הרכיבים העיקריים של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר בששה בתי ספר שונים בסינגפור. המחברים יצרו מהנתונים מסגרת לפיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר המורכבת מחמישה נושאים שהתרכזו ב"תרבות של למידה". מסגרת זו מספקת ראייה חלופית להמשגה המסורתית של פיתוח תכנית לימודים מבוססת בית ספר על ידי הדגשה של הקשרים הלא-ליניאריים בין שלושת המרכיבים הללו (Chen, Der-Thanq; Wang, Li-Yi; Neo, Wei-Leng, 2015).

  • תקציר

    בתכנית GK-12, שפיתחה הקרן הלאומית למדעים, סטודנטים לתואר שני במדעי הים הוכשרו ללמד תלמידים בחטיבת הביניים ובבית ספר תיכון מושגים ממוקדי מדע באמצעות שיעורים שהתבססו על המחקר שלהם עצמם. הערכה של רמת החקר בכיתה נקבעה על ידי שימוש בסולם מ-0 עד 4, לפי מספר הפעולות המתמקדות בתלמיד. אשר לשיעורים מבוססי המחקר של הסטודנטים, 80 אחוזים מהתלמידים הפגינו הישגים לימודיים משמעותיים מבחינה סטטיסטית ופרקטית. הסטודנטים השפיעו באופן חיובי על הכיתה, וניתן לראות בהם שגרירים טובים של המדע (Gilman, Sharon Larimer, Hitt, Austin M., & Gilman, Craig).

  • תקציר

    המחקר מראה שהטיפול והחינוך של תינוקות ופעוטות הוא תחום שאיננו מיוצג דיו בהכשרת מורים לגיל הרך. הפרויקט שעליו מדווח במאמר זה כוון לצורך זה על ידי מתן משאב למידה מקוון, המכונה U3Vid, למורי מורים לגיל הרך ולסטודנטים להוראה לצורך השגת ידע והתנסות בחינוך ובטיפול בילדים צעירים מאוד. באופן כללי, האתר U3Vid מוכח כמשאב מקוון אפקטיבי עבור הכשרת המורים האוסטרלית לגיל הרך לצורך הבנת הפדגוגיה ותכנית הלימודים המקושרות לילדים בגילאי ינקות ועד שלוש שנים. מאמר זה מדווח על הממצאים מהפרויקט על הפרספקטיבות של סטודנטים להוראה לגבי שילוב של למידה מקוונת תוך התמקדות בילדים צעירים מאוד (Garvis, Susanne; Lemon, Narelle, 2015).

  • סיכום

    מורים רבים בוחרים לשתף את העולם בחוויות מהכיתה, במחשבות על הוראה ובסתם אנקדוטות משעשות. הנה כמה דוגמאות שאולי יעשו לכם חשק לכתוב בלוג משלכם (לימור דומב).

  • סיכום

    במרכז "אייכה" מציעים להורים ומורים ללמוד שפה חדשה, "שפה מגדלת", שפותחה על ידי ד"ר איתן לבוב, ועיקרה דיבור שקול ומחושב המציע לילד כיוון, והופך את ההורה או המורה למגדלור. לבוב: "אנחנו רגילים לחשוב שילד שמקבל חום, כבוד וטיפוח, גדל. אבל ילדים הם לא עגבניות, הם זקוקים לכיוון (נאוה דקל).

  • תקציר

    תוך שימוש בתיאוריית הלמידה החברתית-תרבותית, ספרות אמפירית נרחבת, וממצאים מהמחקר הנוכחי, מאמר זה מפתח מסגרת להבנת הדרך לבניית היכולת של מורה לעשות שימוש בנתונים. בפרט, המאמר מתאר את הפרקטיקות שהמנהלים עשויים להפעיל, מתי בתהליך קבלת ההחלטות מונעת-הנתונים יש להפעיל פרקטיקות אלה, וכיצד מנגנונים אלה עשויים לבנות מיומנויות וידע של מורים (Marsh, Julie A.; Farrell, Caitlin C. , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מפרט יישום של סדנת קריאה בידי מורה לכיתה ב'. המורה סיפקה מסגרת עבודה לקריאה אותנטית תוך שימוש בחמישה מרכיבים של סדנת הקריאה: זמן, בחירה, תגובה, קהילה ומבנה. התוצאות מראות שמתן זמן מדי יום לקרוא ספרים לפי בחירת התלמידים מוביל לעלייה בהבנה, ברהיטות, באיות ובאוצר המלים של התלמידים, אשר תואם את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך לגבי למידת שפה (Hudson, Alida K; Williams, Joan A . , 2015).

  • לינק

    כלים דיגיטליים בתחום החינוך יש בהם כדי לקדם מטרות חינוכיות אמיתיות, מעבר לכאלה שהינן בגדר חיסכון בזמן ויעילות הפעלה. בשימוש נבון הם מסוגלים לקדם מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, פיתוח ערכים, שיתופיות ועוד. יחד עם זאת, צריך להבין ולהפנים שלכלים דיגיטליים אין חשיבות בפני עצמם אלא בתור כאלה המסוגלים, תוך הפעלה נכונה, להשיג את המטרות החינוכיות הנדרשות. כיום, מערכת החינוך מעניקה להם חשיבות מוגזמת. כדי להפיק מהם תועלות חינוכיות כדאי לחשוב כיצד לשלבם נכון במלאכת החינוך. אפשר לעשות זאת למשל על ידי הדרכה שמתמקדת בצרכים החינוכיים, בעדכון מתמיד של פלחים שונים של מורים תוך התחשבות בתחום הדעת שלהם ובשכבת הגיל אותה הם מלמדים. כדאי גם לצמצם את מגוון הכלים הדיגיטליים בהם משתמשים כדי לפנות מספיק משאבים קוגניטיביים לתהליך החינוכי עצמו. ומעל לכל אלה יש לזכור שהמטרה החשובה באמת היא החינוך עצמו ולא לימוד הכלים הדיגיטליים (יורם אורעד).

  • לינק

    במאמר זה, הכותב בוחן את השאלה מדוע החינוך חשוב בהקשר של דיון רחב יותר לגבי התפקיד, המעמד והמשמעות של שאלת המטרה בחינוך.המחבר מציע כי זוהי שאלה נורמטיבית המציבה עצמה כשאלה רב-ממדית, מאחר שחינוך תמיד מתפקד ביחס לשלושה תחומים: הכשרה, חיברות, וסוביקטיפיקציה (Biesta, Gert, 2015).

  • תקציר

    למרות המחקר המקיף והיתרונות המתועדים, למידה שיתופית (cooperative learning) איננה נמצאת בשימוש נרחב באנגליה. חקר המקרה המתואר כאן מספק דוגמא אחת לגישור הפער בין הפוטנציאל של גישת הלמידה השיתופית לבין השימוש בה באמצעות בתי ספר העובדים יחד, ועם קהילה של אנשי סיוע, או מומחים, לצורך תמיכה (Jolliffe, Wendy, 2015).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט בנושא עידוד יזמות של מורים, בתגובה למאמר דעה שפורסם בידי תומר ברץ: "בתי הספר אינם יכולים להתחרות בתנאים הכלכליים המפליגים, בתשתיות ובאפשרויות ההפצה וההטמעה של חברות הייטק אולם אני מאמין שמורים בבתי הספר כן יכולים להגות, להגשים ולקדם יוזמות חינוכיות בהובלתם, ולא במסגרתן של חברות הייטק שהחינוך אינו בהכרח המניע העיקרי שלהן" (יורם אורעד).

  • לינק

    אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך) פרסמה לציבור דוח מנתוני מחקר טאליס 2013. מחקר טאליס (Teaching and Learning International Survey – TALIS), הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי לשיתוף פעולה ופיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development – OECD), הוא מחקר בין-לאומי מקיף בנושא עבודתו של המורה והסביבה הלימודית בבתי הספר. מטרתו העיקרית היא לספק מידע השוואתי ושימושי על אודות מורים שמלמדים בכיתות ז', ח' וט' ועל אודות מנהליהם.

  • סיכום

    איך מלמדים שנה אחר שנה את אותם נושאים בלי להשתעמם ולחוש תסכול? איך באים לעבודה עם אור בעיניים ושיר חדש בלב, למרות הקשיים של המקצוע? יש מורים שמצליחים, לצד הקשיים, לבוא בחדווה אמיתית לעבודה, בכל בוקר מחדש. כמה מורים ומומחים מצביעים על גורמים שתורמים ליכולת להצליח בעבודה ומציעים שיטות ודרכי הסתכלות שיעזרו לשרוד במקצוע ואפילו ליהנות ממנו (לימור דומב).

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר שהתמקד בהתנסות חינוכית של סטודנטים תוך שימוש בפלטפורמה של מיקרו-בלוגינג, טוויטר, עבור פעילויות של דיון בשלוש קבוצות בתכניות שונות של הכשרת מורים באוניברסיטת האיים הבלאריים (University of the Balearic Islands), ספרד. היעדים החינוכיים של פעילויות אלה, למעט עבודה על הנושאים של הדיון, היו להעצים את סביבות הלמידה האישיות של הסטודנטים, לעורר השתתפות של הסטודנטים ולהגביר את השימוש שלהם במדיה החברתית ובמכשירים ניידים ללמידה (Tur, Gemma; Marin, Victoria I. , 2015).

  • תקציר

    החלטה רעה אחת לגבי העסקה עלולה להוביל להישגים נמוכים של תלמידים. ספרות המחקר תומכת בכך שמורים הם המרכיב המשפיע ביותר להצלחת התלמידים. כתוצאה מכך, פרקטיקת ההעסקה הנוכחית של העסקת מורים המבוססת על אינטואיציה והתחבבות חייבת להשתנות. בהינתן עידן עתיר הסיכונים (high stakes), מנהלים זקוקים להבטחה שהמורים שהם מעסיקים אכן יכולים לענות על הצרכים של התלמידים ולעמוד במטרות בית הספר. המטרה של מאמר זה היא לקבוע אילו שאלות של פרוטוקול הריאיון יחזו רמות גבוהות של התנהגויות של הוראה אפקטיבית המופגנות בידי מורים בכיתה (Schumacher, Gary; Grigsby, Bettye; Vesey, Winona, 2015).

  • לינק

    יורם אורעד בוחן בפוסט שלו את הנוהל המסורתי של קידום מורים לעמדות הנהגה: "כולנו או לפחות רבים מאתנו, מעוניינים בשלב מסוים של חיינו המקצועיים, כאשר אנחנו מגיעים לבשלות מספיקה ולרמה מספיקה, להתקדם בתחום בו אנו עוסקים, לעבר תפקידי הנהגה. דבר זה איננו שונה אצל מורים. כיום, דרך מקובלת למימוש שאיפת של מורים לעסוק בתפקיד של הנהגה חינוכית, היא לתת בידיהם תפקיד ניהולי – למשל ניהול בית ספר או ריכוז שכבה. אך האם זו באמת הדרך הנכונה ביותר לכולם? האם זו הדרך שיהיה בה ריצוי אופטימלי של מורים המעוניינים להנהיג ושתענה באופן הטוב ביותר על שאיפתם להענקה ולהפצת הערך שלהם לרבים אחרים? האם זוהי הדרך הטובה ביותר שתעניק להם תחושה של נתינה?" (יורם אורעד).

  • לינק

    פיתוח מקצועי של עובדי הוראה באמצעות קורסים והשתלמויות הוא תחום מורכב. מהלך ההשתלמות, כמו גם תוצאותיה בטווח הקצר ובטווח הארוך, מושפעים מריבוי של משתנים שבדרך כלל לא ניתן להתיר את הקשרים ביניהם. המחקר המתואר במאמר זה מתמקד בתיאור תפיסותיהם של משתלמים את איכות הקורסים שהשתתפו בהם ואת תרומת הקורסים להתפתחותם המקצועית. המחקר מזהה משתנים המשפיעים ישירות ובעקיפין על תפיסות אלו (שלומית אבדור).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין