מילת מפתח: מורים
מיון:
נמצאו 1336 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    בהתייחסו למאמרון "למה כיסוי התוכן של חומר הלימודים מיותר: גילוי דעת!" מאת אנדרו מילר (Andrew K. Miller), כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי: "החזון שמילר מציג במאמרונו איננו חדש אבל כבר שנים רבות רבים מאתנו מייחלים להתגשמותו והוא מתעכב. מורים רבים וטובים היו מצטרפים אל החזון. מחוייבות ללמידה עמוקה וקביעת סדרי עדיפויות על פי צרכי התלמידים וקבלת החלטות תוך התכוונות אליהם, הינם אבני יסוד בחינוך. מילר גם מביע רצון לשלב למידה שמעבר למבחן, שאולי היינו קוראים לה בשם למידה משמעותית, וזאת בלי לזנוח כליל את הצורך במבחנים ובהיבחנות התלמידים בהם. בכך הוא מפגין אחריות משום שהתקוממות נגד המערכת כולה ובנייתה מחדש באופן שונה לחלוטין אינה מעשית במיוחד, ואף עלולה להזיק לתלמידים, שאליהם אנו מכוונים ללמד ולחנך" (יורם אורעד).

  • סיכום

    מאז הופעת המושג ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986) (CPK) הוא אומץ ע"י חוקרים שונים במחקרים תיאורטיים ואמפיריים. בשנים האחרונות פותחו כלים למדידת חשיבת מורים במחקרים שהובילו לאישור אמפירי של טענת שולמן שידע תוכן פדגוגי הוא בעל חשיבות מרכזית להוראה איכותית וללמידת תלמידים (Baumert, et al., 2010 Kunter et al., 2013). המחקר המוצג במאמר מציג סקירה של 85 מחקרי התערבות שעסקו בנושא הנדון (Evens, M., Elen, J., & Depaepe, F).

  • לינק

    נשירת מורים ממערכת החינוך הינה אחת מהתופעות המטרידות ביותר במדינות מפותחות בשנים האחרונות. אף כי תהליך נשירת מורים הינו טבעי ורצוי לנושרים, למערכת החינוך ולחברה בכללותה, לתופעה זו השלכות על מקצוע ההוראה, על איכות המורים, על אי השיוויון בחינוך ועל ההוצאה הציבורית בכלל. העלויות הגבוהות שתופעה זו יוצרת נובעות, בין היתר, מעלויות גבוהות של הכשרות מורים ומאיבוד זמן הוראה כתוצאה מהעיכוב באיוש משרות של מורים שנשרו. שיעורים גבוהים של נשירת מורים יוצרים מכשול להתפתחות תלמידים ולאספקת שירותי חינוך באיכות גבוהה, ועלולים להוביל להעסקת מורים בלתי-מנוסים או לא מתאימים. הם יוצרים חוסר יציבות בבתי הספר ומשפיעים באופן דרמטי על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך (דניאל שפרלינג).

  • לינק

    מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אמונות מורים, ידע ופרקטיקה כיתתית לגבי למידה מכוונת עצמית (Self-regulated learning) עבור עשרה מורים בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים. החוקרים השתמשו במודל הלמידה מכוונת עצמית של בארי זימרמן (Barry Zimmerman) כמסגרת עבור השיטות והתוצאות שלהם. הם אספו נתונים באמצעות שאלונים, תצפיות בכיתות וראיונות עם המשתתפים. נמצא כי למורים היו אמונות חיוביות לגבי תפקידה של למידה מכוונת עצמית בכיתות שלהם אך היו להם מספר הסתייגויות לגבי היכולת של התלמידים לווסת באופן עצמי את הלמידה בכיתות (Spruce, Robin; Bol, Linda, 2015).

  • תקציר

    קריאה מקוונת דורשת אסטרטגיות ומיומנויות הבנה מסורתיות וחדשות, שיש ללמוד אותן ולתמוך בהן, בייחוד עבור קוראים מתחילים צעירים. המשמעות של קריאה מונחית באינטרנט היא שקריאה זו מספקת אסטרטגיית הוראה מוצלחת עבור המורה בבית הספר היסודי, כזו התומכת בילדים צעירים ברמות השונות של מיומנות בקריאה בדפוס ובקריאה באינטרנט תוך לימוד קריאה של טקסטים אינפורמטיביים ברשת (Salyer, David, 2015).

  • סיכום

    אחרי תקופה מעוררת השראה בבית הספר ביאליק רוגוזין שבדרום תל אביב, ביקשה סמדר מורס לעבור לאתגר חדש – ניהול בית הספר היסודי נופים בעיר, שסבל מאקלים בית-ספרי גרוע ומהישגים נמוכים במיוחד. חמש שנים אחרי, לאחר תהליך העצמה מרתק של צוות המורות ובזכות עבודה מאומצת, "הילדים כבר לא רוצים להיות רתכים או פדיקוריסטיות, אלא חוקרי חלל" (תמירה גלילי).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מספרים את הסיפור של חקירה, תכנון, יישום ולמידה של גילום של פרקטיקות הערכה לא-מסורתיות בקורס לשיטות מחקר לחינוך יסודי באוניברסיטה. המחברים ארגנו מחקר זה תוך שימוש במטאפורה של תכנייה (Playbill), החל בפרולוג, בהמשך שלוש מערכות והפסקה, ומסכמים באפילוג. מטרתם הייתה להתאים טוב יותר את פרקטיקות ההערכה שלהם לאמונות ולערכים שלהם לגבי הוראה ולמידה (Cydis, Susan; Galantino, Mary Lou; Hood, Cara; Padded, Mary; Richard, Marc, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שבו השתתפו אחד-עשר בתי ספר יסודיים ותיכוניים, שבהם המורים היו מעורבים בפיתוח של תכנית לימודים מבוססת חקירה שיתופית עבור חינוך לאזרחות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את ההבנה של המורים לגבי חינוך לאזרחות, את מה שהמורים מחשיבים כהתמקצעות הנדרשת עבור חינוך לאזרחות וכיצד ניתן לעודד התמקצעות זו. התוצאות מראות כי קיימת עלייה במודעות של המורים לגבי חינוך לאזרחות ואת הנוכחות המרומזת שלו בפרקטיקות שלהם (Willemse, T. Martijn; ten Dam, Geert; Geijsel, Femke; van Wessum, Loes; Volman, Monique, 2015).

  • סיכום

    המחבר טוען שאנו חיים בעולם שבו החינוך מונע על ידי התוכן. הוא טוען שהמורים חשים לחץ ללמד את תכנית הלימודים, משום שהכוחות בעבודה מכתיבים שחייבים לעבור על חומר רב מתכנית לימודים. אולם המורים הם אנשי מקצוע, המכירים את תלמידיהם ויודעים למה התלמידים זקוקים. ולכן על המורים לקבוע סדרי עדיפויות לגבי כיסוי חומר הלימודים (Andrew Miller, 2015).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בוחן יוזמה מקומית לפתח שירותי תמיכה בהורים דרך מערכת בית הספר. במוקד המחקר נמצאים השיח לגבי הקשרים בין בית הספר לבין הבית והתמיכה בהורה והפעולה ההדדית בין השיח לבין התרחשויות פרקטיות (Bergnehr Disa, 2015).

  • סיכום

    כותבי המאמר מציגים בו מיפוי של שאלות רחבות העומדות בפני מערכות חינוך כיום ודרכי הטיפול בהן. השאיפה למצוא פתרונות יוצר מחלוקות מקוטבות סביב שאלות כמו: מי צריך להיכנס למקצוע ההוראה, מהן הגישות ללמידת מורים ומהו הקשר בין למידת מורים לבין פיתוח ההוראה בכיתה. ההמשגה המחודשת של ההכשרה המוצעת במאמר מדגישה כי: (1) ההכשרה, הקליטה במקצוע וההתפתחות המקצועית לאורך הקריירה הם רצף שמחייב קשר בין חלקיו; למידה ניתנת להתפתחות באמצעות תפיסת הרצף המקצועי ובמהלכו. (2) כל המורים הם מורי מורים בעלי ידע וניסיון שווי חשיבות, ויש לכך השתמעויות לתוכניות ולאתרי ההכשרה וללמידת מורים (McMahon, M., Forde, C., & Dickson, B).

  • תקציר

    שיעור הנשירה של מורי חינוך מיוחד מוכשרים מאוד הוא בעיה נרחבת בארצות הברית. מחקר זה בחן את הקשר שבין תתי-הסולמות של השחיקה כמו תשישות רגשית, נתק מן העצמי והישגיות אישית ביחס ל-10 משתנים דמוגרפיים. הנתונים מצביעים על כך שקיים קשר בין כל המשתנים הדמוגרפיים לבין שחיקה. אולם, ניתוח היסקי של מגדר ומצב משפחתי הקשורים לשלושת תתי-הסולמות הראה כי ההבדלים אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית (WILLIAMS, JOY; DIKES, CATHERINE, 2015).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברת בחנה את הקשר בין ידע מתמטי של מורים לבין הוראה. המחברת עקבה במשך שלוש שנים אחרי עשרים ואחד מורים לכיתות א' עד ח' (K-8) שנרשמו לתכנית לתואר שני, כדי לבחון כיצד הידע המתמטי וההוראה שלהם השתנו עם הזמן. התוצאות של מודלים רב-רמתיים (Multilevel Growth Models) הצביעו על כך שההישגים בידע המתמטי של המורים חזו שינויים באיכות של תכנון השיעור שלהם, בסדר היום המתמטי שלהם, ובאקלים הכיתתי (Copur-Gencturk, Yasemin, 2015).

  • תקציר

    המאמר מתאר דרך מושגית של ניתוח פרקטיקת ההוראה ומדווח על התוצאות של חקר מקרה יחיד. למרות מגבלות המחקר, המאמר הנוכחי מושך תשומת לב לקטגוריה מסוימת של ניתוח, הריקוד, ומנסה לקרוא את ההוראה כפעילות פרקטית וממוקמת (Pastore, Serafina; Pentassuglia, Monica, 2015).

  • לינק

    המאמר דן בחשיבות המשוב עבור הצמיחה וההתפתחות של מורים בארה"ב. הוא מציע טיפים למתן משוב למורים הכוללים: בדיקה מחדש של תיאור תפקיד המורה וציפיות לביצוע, זיהוי של נהלים לאיסוף נתונים וניהול שיחות כנות, אנושיות ומאפשרות צמיחה באופן קבוע (Fisher, Douglas; Frey, Nancy, 2015).

  • לינק

    ספר זה מתבסס על עבודת שדה אינטנסיבית שנמשכה שלוש שנים – תופעה חריגה, אם לא ייחודית, בנוף של מחקרי בית הספר. למרות אופיו המחקרי הספר מתייחד בעובדה שאינו פרסום אקדמי שגרתי ואף אינו מתיימר להיות כזה. אני רואה בכך מעלה ראויה לציון. הספר מציג בצורה שובת לב סוגה חדשנית לדיון בסוגיות של חינוך בכלל ושל בית ספר בפרט. כותבי הספר הם מדען חברה ותאורטיקן של החינוך, הנוטלים לעצמם רשות להיות מספרי סיפורים ולתאר את בית הספר מתוך התרשמות אישית ישירה ומידית (עידן ירון ויורם הרפז).

  • תקציר

    מחקר זה, המתבסס על פסיכולוגיה חיובית, תיאוריית ההגדרה העצמית ופרספקטיבה לגבי איכות המורה, בוחן גישה מבוססת-כוחות להתפתחות המקצועית של המורה. התוצאות חשפו עלייה ניכרת מבחינה סטטיסטית ברגשות של אוטונומיה ומסוגלות עצמית בהדרכת אחרים (Rosanne C. Zwart, Fred A.J. Korthagen & Saskia Attema-Noordewier, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הסיבות לכך שמורים מציגים חדשנות בהוראה שלהם. נערכו ראיונות עם שלושים מורים בבית ספר יסודי, בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה בקהילה במערב-התיכון של ארה"ב. כל המשתתפים אמרו שהם יזמו חדשנות בעקבות הרצון לשפר את למידת התלמידים; אחרים הזכירו לעתים קרובות סיבות, כגון: התנסויות של התפתחות מקצועית מבחירתם ואת הרצון להימנע משעמום אישי (Emo, Wendy, 2015).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי "במשך מספר שנים, עד לפני בערך שנה, בהרצאות על התקשוב בחינוך, הרביתי לצטט קטעים מתוך המבוא של ספר שהתפרסם ב-1843 מאת ויליאם אלקוט, Slate and Black Board Exercises. נהגתי לעשות זאת כדי להמחיש שגם לוח הגירים היה פעם טכנולוגיה חדשה והשימוש ה-"נבון" בו לא היה מובן מאליו…הגדולה של לוח הגירים איננה בתכונות שטבועות בלוח עצמו, אלא בנסיון שהמשתמשים בו יוצקים לתוכו, נסיון מצטבר המועבר בצורה מושכלת לעוד ועוד מורים" (ג'יי הורוויץ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין