מילת מפתח: מורים
מיון:
נמצאו 1336 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    המחבר פיתח סביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ( Virtual Interactive Student-Oriented Learning Environment (VISOLE), מסגרת הוראה ליישום למידה מבוססת-משחקים מקוונת קונסטרוקטיבית בהוראה של תכנית לימודים פורמלית. במאמר זה, המחבר דן בבחינת הדאגות של 118 מורים לגבי החדשנות החינוכית הזו בעזרת מודל של "שלבי דאגה" (Stages of Concern (SoC) model), המונחים של חמש קטיגוריות של דאגות – הערכה, מידע, ניהול, תוצאה ומיקוד מחדש. כל המשתתפים השלימו את ההכשרה של קורסים התחלתיים בסביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ((VISOLE לפני שהם ענו על סקר לגבי "שלבי הדאגה" (SoC). התוצאות הראו שהדאגה שלהם לגבי "ניהול" הייתה האינטנסיבית ביותר (Morris S. Y. Jong, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מדווח על השוואה כמותית בין-לאומית של תוצאות לימודי תואר ראשון של הכשרת מורים באוניברסיטאות טייוואניות ויפניות לחינוך, בהתייחסות הן לפרספקטיבות והן לתוצאות סטודנטים במבחני הכשרה עתירי סיכונים. ניתוחי גורמים ציינו התאמה טובה עבור מודל של שלושה גורמים בשני ההקשרים, עם גורמים הכוללים הכנה עבור הבנה ויצירת אינטראקציה עם סטודנטים, הכנה עבור תכנון תכניות לימודים והוראה, והכנה לקבלת תחומי אחריות בתוך בית הספר. ניתוח שונות רב-כיווני (MANOVA) וניתוח שונות חד-כיווני ציינו שהסטודנטים בתכנית הכשרת המורים המשתפת (cohort) הטייוואנית תפסו עצמם באופן מובהק כיותר מוכנים להוראה מאשר המדגם מהמוסד היפני (Huang, Carrie; Oga-Baldwin, W. , 2015).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על ClassBadges, כלי מועיל ליצירת תגים דיגיטליים: "מורה יכול ליצור תגים עבור תלמידיו, לעצב ולספק תיאור לכל תג. תג לפי נושא (הצטיינות לימודית, חברתית, מוסיקאלית ועוד…), תג לפי רמה ועוד. לאחר שהמורה יצר כיתה ושייך אליה את תלמידיו, הוא יוכל לשייך לכל אחד מהם תגים. התלמיד יוכל לעקוב אחר קבלת התגים באמצעות האתר או הדוא"ל" (אפרת מעטוף).

  • סיכום

    טכנולוגיות חדשות של כלכלה שיתופית מאפשרות למורים להעלות לרשת תוצרים של עבודתם, ולמכור אותה למורים אחרים. בארה"ב כבר יש אתרים משגשגים בנושא, וסנוניות ראשונות נראות גם בישראל – למרות ההסתייגות של חלק מהמורים מעצם הרעיון (תמירה גלילי, 2015).

  • סיכום

    המנהלים מספקים תמיכה למורים, מעצבים את מערכות היחסים עם התלמידים ועם הציבור, ושואפים ליצור סביבה בית-ספרית מועילה עבור כל אדם העובר בשערי בית הספר. כיצד המנהלים יכולים להפוך לאפקטיביים יותר? המשאבים שלהלן עשויים לספק למנהלים את הדרוש להם (Joy Nelson, 2015).

  • סיכום

    הקשר המחקר המוצג במאמר הוא מגמת התביעה המודגשת לאחריותיות בחינוך בארה"ב לפיה מורים נדרשים לתוצאות למידה מהירות הנמדדות בדרך כלל במבחנים, וגם חווים סנקציות בתהליך זה. מחקר זה נערך בקרב קבוצות מורים במסגרות של עמיתות "אוניברסיטה – בית ספר" ומצביע על השפעות שונות ולעתים בלתי הוגנות כלפי המורים ובתי הספר שסביבות האחריותיות השונות יוצרות. המחקר תורם להבנות קיימות על למידה מקצועית של מורים בהקשר של רפורמות פוליטיות חינוכיות קיימות. ספציפית, הוא מחזק את הנרטיב של אחריותיות עתירת סיכון והשפעותיה על ההוראה ובהן: צמצום קוריקולרי, הוראה למבחן או המבחן כתוכנית הלימודים ועוד (Jacobs, J., Burns, R.W., & Yendol-Hoppey, D).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ עומד במאמרון זה על משמעותה של הוראה מותאמת אישית בהקשר של תקשוב חינוכי: "אף אחד לא יחשוד בי שאני רואה טעם בכיתה שבה התלמידים יושבים מול מסכים וזוכים ל-"שיעורים" שבהם יישום דיגיטאלי כלשהו "מעביר" אליהם "ידע" ומתרגל אותם כדי לבדוק אם אותו "ידע" נרכש בצורה יעילה. כבר כתבתי כאן פעמים רבות שבעיני "הוראה" כזאת היא עיוות רציני של הרעיון של "התאמה אישית". ובכל זאת, אני נוטה להשתכנע ש-"הוראה" מהסוג הזה עתידה לכבוש את החינוך" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    סיסמת יום המורים העולמי 2015, הנחגג מדי שנה ב-5 באוקטובר מאז שנת 1994, היא "העצמת מורים, בניית חברות ברות קיימא". צלמי רויטרס סרקו את הפלנטה ותיעדו את סביבות הלמידה של תלמידים מאומות עתירות משאבים כגון יפן או ארצות הברית, ועד לאלו הנאבקים להשיג חינוך באומות נפגעות מלחמה או עוני (Jason Wells).

  • תקציר

    מחקר חלוץ זה ביקש למדוד את העניין של פרחי הוראה ושל מורים בפועל מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כלפי הוראה מקוונת כדי להשיג תובנה לגבי ההתעניינות האישית של המורים בהוראה מקוונת ומהו העניין שהם מוצאים ביחס להוראה מקוונת. התוצאות הצביעו על כך שקבוצה זו של מורים לעתיד ומורים בפועל אינה מעריכה חינוך מקוון וכי המשתתפים הסתייגו מרדיפה אחר הזדמנויות לימודיות מקוונות (Rakes, Glenda C.; Dunn, Karee E).

  • תקציר

    המטרה של מטא-אנליזה זו היא לבחון את היכולת של סביבות למידה מקוונות לסייע לקידום המאפיינים הקריטיים של התפתחות מקצועית של מורים שזוהו על ידי דסימון (Desimone, 2009) כמיקוד בתוכן (content focus), למידה פעילה (active learning), קוהרנטיות (coherence), משך הזמן (duration) והשתתפות קולקטיבית (collective participation). ניתוח של 20 מחקרים אמפיריים ביקש לחשוף את מטרת המחקר, המתודולוגיות שבהן השתמשו, והממצאים העיקריים. מחקרים רבים ציינו את היכולת של סביבה מקוונת לערב את המורים בלמידה פעילה, בהשתתפות קולקטיבית ובפעילויות למידה ממוקדות תוכן (Surrette, Timothy N.; Johnson, Carla C. , 2015).

  • לינק

    תגובה נוספת לדוח ארגון ה-OECD בנושא "Students, Computers and Learning" ניתן למצוא במאמרון מעניין של יורם אורעד. לדבריו, הדוח בוחן, בין היתר, "…את הקשר בין הגישה לאינטרנט בבתי הספר, השימוש במחשב בכיתות והביצועים במבחני פיז"ה. הדו"ח מתאר מצב שבו תלמידים שהשתמשו במחשב בבית הספר באופן מתון היו בעלי הישגים מעט מעל הממוצע לעומת תלמידים שלא עשו זאת. אבל ההפתעה מגיעה מכיוון בלתי צפוי – דווקא הישגיהם של תלמידים שעשו שימוש במחשבים בבית הספר בתדירות גבוהה היו גרועים בהרבה מהישגיהם של אלה שלא עשו שימוש במחשב" (יורם אורעד).

  • סיכום

    פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לנתח את הידע הטכנולוגי, הפדגוגי והתוכני הדרוש למורים בחינוך היסודי כדי לשלב טכנולוגיות מידע ותקשורת (Information and Communication Technologies – ICTs) בהוראה. התוצאות החשובות הראו כי למורים יש ידע רב יותר בתחומי הפדגוגיה והתוכן מאשר בטכנולוגיה, אשר משמעותו היא שרמת הידע הטכנולוגי שלהם אינה מספיקה כדי לשלב ICTs במשימות ההוראה שלהם (Roig-Vila, Rosabel; Mengual-Andres, Santiago; Quinto-Medrano, Patricia, 2015).

  • תקציר

    בשנת הלימודים תשע"א הושקה "תוכנית התקשוב הלאומית- התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המבוססת על תקשוב מקיף ופדגוגיה חדשנית. מטרות המחקר היו להעריך את מידת המוכנות לשינוי בקרב מורים בבתי ספר המשתתפים בתוכנית התקשוב הלאומית, ולבחון את הקשר בין התאמת ערכי היחיד והארגון למוכנותם של המורים לשינוי. כמו כן, עקב ייחודה של הרפורמה הנחקרת, שבה על המורים לאמץ טכנולוגיה חדשה במטרה לפתח פדגוגיה חדשנית, נבדקו הקשרים בין תפיסות לגבי השליטה המוקדמת בישומי תקשוב וההתנסות בתקשוב בבית הספר לבין מוכנות המורים לשינוי, בנוסף נבדקו הקשרים בין מאפייני הרקע הכללי והמקצועי של המורים למוכנותם לשינוי (גילת כהן, גלית ברנשטוק).

  • סיכום

    התנהגות מחדשת ניתנת לתיאור כתהליך שבו רעיונות חדשים מוכללים, נוצרים, מפותחים, מיושמים, מקודמים, זוכים בהכרה ומותאמים ע"י עובדים לטובת שיפור תפקודם בארגון. סיבות שונות, כמו שינויים חברתיים וטכנולוגיים מהירים, מדגישים את הצורך בהתנהגות מחדשת של עובדים ובמיוחד של מורים. עם זאת, רק מחקר מועט נעשה לבחינת התנהגות מחדשת של מורים ולהבנת הגורמים המשפיעים עליה ובמה חשיבותה. בסקירה זו נכללו 37 מאמרים. בצד הסקירה יש המלצות למחקר עתידי והשתמעויות מעשיות.

  • תקציר

    המאמר משתף בהתנסות ביישום של יוזמת "מרכז ללמידה מותאמת אישית" המטביעה את דגם ה-Bring Your Own Device) BYOD) על מעורבות רפלקטיבית של לומדים בכיתות הפוכות במוסד להשכלה גבוהה. לשם כך פותחה מסגרת של מעורבות רפלקטיבית, המורכבת משלושה מימדים: מעורבות רפלקטיבית אינטלקטואלית, אישית וחברתית. ניתוח הנתונים האיכותניים והכמותיים מספק ראיות להשגת מעורבות רפלקטיבית בידי הלומדים בשלושת המימדים. היוזמה המתוכננת אפשרה ללומדים להשיג תוספת ידע משמעותית להגברת הבנתם את הלמידה המקוונת Kong, Siu Cheung; Song, Yanjie, 2015).

  • סיכום

    מתנדבי עמותת אשנ"ב מלמדים ילדים, הורים ומורים על סכנות השימוש באינטרנט – וכיצד להוציא ממנו את המיטב. "בתי ספר לא באמת יודעים לטפל באירועים שקשורים עם התלמידים. כשילד מרביץ בהפסקה לילד אחר יש הנחיות מה צריך לעשות, אבל כשילד מאיים על ילד אחר ברשת, לבית הספר אין את הכלים לטפל בזה, ולמורים אין די מודעות…בכל הקשור לטכנולוגיה המתפתחת מהר, אין לנו עדיין כחברה מעטפת תרבותית תומכת; אין לנו נורמות איך לנהוג, מה מוסרי ומה לא, מה ראוי ומה לא, ומה ההשלכות על המעשים שלנו" (רותי גליק).

  • לינק

    המאמר מתמקד ביכולות מורים כגורם עיקרי המשפיע על למידת תלמידים. בסופו של דבר, כל הניסיונות לשפר את החינוך מתכנסים במורה ובאיכות עבודתו/ה עם התלמידים. המורים יכולים להבנות את סוג סביבת הלמידה אשר תקדם או תעכב למידה באמצעות שיטות ההוראה, התקשורת וניהול הכיתה שלהם. מטרת המאמר היא לנתח את ספרות המחקר אודות יעילות חינוכית על מנת לברור את יכולות המורים החשובות ביותר הקשורות להישגי תלמידים (Peklaj, Cirila, 2015).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לחקור מבנים של מנהיגות תומכת ומשתפת בבתי ספר כפונקציה של מדיניות ונהלים של תרבות בית-ספרית. המחקר מסכם שמנהלי בתי הספר חייבים לספק מבנים של מנהיגות תומכת ומשתפת עבור המורים כדי להבטיח תרבות בית-ספרית חיובית וקהיליות אפקטיביות של למידה מקצועית המשפיעות על שיפור בית הספר. המנהלים בבתי הספר חייבים לעבוד ישירות עם המורים כדי ליצור מדיניות ונהלים המספקים למורים את מבנה המנהיגות כדי להשפיע ישירות על שיפור בית הספר דרך מאמצים שיתופיים של קהיליית למידה מקצועית (Carpenter, Daniel, 2015).

  • לינק

    בפרוס שנת הלימודים החדשה מציע יורם אורעד 15 עצות מועילות ויקרות ערך לקהילת המורים והגננות. "כמי שהיה בעברו מורה במסגרות שונות במשך למעלה משלושים שנה – במיוחד בחטיבות ביניים ובתיכון, אני רוצה להעז להציע כמה עצות שנבעו בעיקר מנסיוני כמורה אבל גם מספרות חינוכית מוכחת – מחקרית ואחרת, ששכנעה אותי. כמובן שאין לתפוס את העצות האלה ככללי ברזל. ממש לא. אני מציע שכל מורה יבחן אותן ויבדוק האם הן באמת טובות, האם הן באמת מועילות, האם הן מתאימות לו, האם הן רלוונטיות לעבודתו" (יורם אורעד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין