מילת מפתח: מורים מתחילים
מיון:
נמצאו 306 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    התוכנית למצוינות בהוראה בישראל שואפת להכשיר מורים מצוינים שיהיו גם סוכני שינוי במערכת החינוך. הקשר המחקר הוא תוכניות למצוינים באחת מהמכללות להכשרת מורים בארץ. המחקר נעשה בפרדיגמה איכותנית והתמקד ב-21 סטודנטים ומורים מתחילים שהשתתפו בתוכנית. נמצא פער במעבר מההכשרה לכיתה, מהעולם האקדמי למקום העבודה, בין הציפיות והתקוות לבין מה שקורה בפועל בעבודה היומיומית בכיתה ובבית הספר. בעוד הסטודנטים שלמדו במסלול המצטיינים הציגו חזון פרופסיונלי של השפעה והכנסת שינוי בבית ספר ובכלל במערכת החינוך הישראלית, בוגרי התוכנית, העובדים כבר כמורים, דיווחו על העדר עניין והעדר יכולת לעשות זאת, ועל הסתגלות לעבודה בגבולות ובאילוצי בית הספר (Shayshon, B., & Popper-Giveon, A).

  • תקציר

    למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

  • סיכום

    במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה. ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית (Daryl Dugas).

  • תקציר

    המורים ביפן זוכים בקביעות ביום ההעסקה הראשון שלהם – לא לאחר שנתיים של ניסיון בהתבסס על הערכות לגבי ביצועי ההוראה שלהם או בהתבסס על ציוני המבחנים של התלמידים. אם כל כך קל לקבל קביעות, כיצד היפנים מבטיחים שהמורים שלהם, בייחוד מורים מתחילים שנשכרים לעבודה עם מעט ניסיון בהוראה, מספקים הוראה איכותית? כיצד הם מטמיעים אחריותיות בקרב המורים? (Ahn, Ruth; Asanuma, Shigeru; Mori, Hisayoshi, 2016).

  • לינק

    פרופ' דיאן רביץ' מדווחת בבלוג שלה על סיפורו של אד בולנד אשר סוקר לאחרונה בכתבה בעיתון "ניו יורק טיימס". בולנד צפה בסרטים בהם מורה חכם ואכפתי הציל את חייהם של תלמידים לא-ממושמעים רק בכוח האישיות. הוא עזב את עבודתו, כדי ללמד, לא הצליח להשתלט על כיתתו, רשם הערות, ופרש בסוף השנה כשהוא מרגיש מובס. הוא כתב ספר אודות שנת ההוראה שלו. רביץ' שואלת מה ניתן, אם כן, ללמוד מכך? לדבריה, לא קל ללמד. מורים אינם יכולים "להציל חיים" בשנתם הראשונה. לפני כניסתך לכיתה, היה מוכן היטב. דע את תחום הדעת שלך. למד כיצד לנהל כיתה. הקדש סמסטר או שנה כסטודנט להוראה, בליווי של מורה חונך. הוראה היא מקצוע לא בילוי, ולא לחובבנים (Diane Ravitch).

  • סיכום

    מטרת המחקר המתואר במאמר הייתה לתאר פעילויות של חונכות אדפטיבית כפי שהן מתוארות ע"י מורים חונכים בראיונות המתייחסים לעבודתם, ולחקור מאפיינים של חונכים אדפטיביים. זאת בהנחה שהבנת המאפיינים עשויה לסייע בגישור בין דגמים מרשמיים של חונכות לבין המציאות (Cain, 2009). אוכלוסיית המחקר כללה 18 חונכים מתכניות הכשרת מורים שונות בהולנד. בהתבסס על שאלון ממיין שנערך במחקר קודם (van Ginkel et al., 2015), נבחרו חונכים בעלי תפיסת החונכות כהתפתחותית וחונכים בעלי תפיסה אינסטרומנטלית של חונכות (van Ginkel, G., Oolbekink, H., Meijer, P. C. & Verloop, N).

  • סיכום

    טענת הכותבים היא שמורים חונכים בוחרים בתפקיד זה מתוך מוטיבציות שונות ועל פי תפיסות שונות של חונכות, והן משפיעות בתורן על מעשה החונכות. לכן ראוי לבחון ולשקול זאת בעת בניית תוכניות חונכות למתכשרים ולמורים מתחילים כדי שהפעילות תהייה אפקטיבית ואיכותית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון קשרים בין מוטיבציות לעסוק בחונכות לבין תפיסות חונכות של מורים חונכים (van Ginkel, G., Verloop, N., & Denessen, E).

  • לינק

    המחקר נערך בקרב בוגרי תכניות להכשרת אקדמאים להוראה (בת"ה) ותכניות ייחודיות אחרות, ומטרותיו היו לבחון ולאפיין את מגוון הסיבות והמניעים לבחירה בהוראה כקריירה שנייה, כמו גם את תחושת המסוגלות העצמית של הבוגרים להתמודד בהצלחה עם אתגרי ההוראה והחינוך. המחקר מערב גישות כמותיות ואיכותניות, וכֵליו כוללים: שאלון סגור לאפיון תפיסות מסוגלות עצמית, שאלון חצי-מובנה לאפיון המניעים לבחירה בהוראה וראיונות עומק אישיים במדגם של נחקרים. נמצא כי בין המניעים לבחירה בהוראה בולטים המניעים הפסיכולוגיים והמניעים החברתיים-אידאולוגיים. אשר לתחושת המסוגלות, נמצא כי בתחום משימות ההוראה היא הגבוהה ביותר, ואילו בתחום המעורבות וההשפעה בארגון תחושת המסוגלות נמוכה ביותר. כמו כן, נמצא הבדל במסוגלות בין הקבוצות בנוגע ליחסי הסמכות וההשפעה מורה-תלמיד (דליה עמנואל-נוי, תילי וגנר).

  • תקציר

    תוך שימוש בניתוח שיח ביקורתי, המחברים ניתחו 109 מטאפורות עבור תכנית הלימודים שנוצרו על ידי 27 מורים מתחילים במסגרת Teach for America (TFA) בחמש נקודות במהלך קורס לתכנון תכנית הלימודים שהמחברים מלמדים במשותף כדי לקבוע אלו הבנות ונטיות הקשורים לתכנון תכנית הלימודים חושפות המטאפורות של מורים מתחילים, בייחוד בהקשר של עבודתם בבתי הספר העירוניים מסוג Title One? ניתוח של המטאפורות הראה שמורים מתחילים רבים מעלים כבעיה את תיאור תכנית הלימודים כקונסטרוקט נוקשה שנקבע בצורה חיצונית ושדרכו הם (והתלמידים שלהם) הם אובייקטים יותר מאשר סובייקטים (Teresa R. Fisher-Ari and Heather L. Lynch, 2015).

  • תקציר

    עבודה זו מתייחסת להתפתחות מקצועית של מורים באנגליה בשנת ההוראה הראשונה שלהם. המאמר מתעניין באופן שבו דיונים מקוונים שהמורים משתתפים בהם כחלק מלימודי התואר השני בהוראה תרמו לתהליך ההתפתחות הזה. נמצא שכתיבה עבור קהל של עמיתים למקצוע על הפרקטיקה המקצועית שלהם איפשרה וטיפחה את הישגי הלמידה של המורים באמצעות הדיונים המקוונים. מורים מתחילים אלו פיתחו קולגיאליות הממוקדת בחקירה, רפלקטיביות ומעורבות ביקורתית עם פרספקטיבות חינוכיות רחבות יותר ולאורך זמן רב יותר (Unwin, Adam, 2015).

  • סיכום

    במחקר זה נותח מאמץ קולבורטיבי של כמה גופים להתמודד עם דרכים נכונות לתמיכה במורים מתחילים ולחיזוק התפתחותם המקצועית. התוכנית מבוססת על רשת קהילייתית של בתי ספר הפועלים לשיפור ההוראה בדגם המכונה "בניית רשת להוראה אפקטיבית" (BTEN). במקרה הנדון כאן מדובר בתוכנית שמטרתה שיפור יכולות התמיכה של בתי הספר, מנהלים ומורים, במורים מתחילים. הרשת עבדה שלוש שנים במאמץ להשיג את השיפור המצופה. תוצר מרכזי של העבודה היה פיתוח תהליך משוב למורים מתחילים שהופעל בבתי ספר שונים. התוכנית איתרה מרכיבים מוכרים של תמיכה אפקטיבית במורים מתחילים תוך דגש על מסירה אמינה של משוב ממוקד-תוכן, איכותי ובר-הפעלה במאמץ לפתור את בעיית-העל המתמשכת של נשירת מורים. שאלות המחקר היו: א) כיצד התנהל תהליך המשוב למורים מתחילים בבתי ספר שאימצו את גישת ה-BTEN? ב) כיצד השתמשו בתי הספר במדע של שיפור ביצועים כדי לקדם, לעדן ולשלב תהליכי משוב במערכת הקיימת? (Hannan, M., Russell, J.l., Takahshi, S., & Park, S).

  • סיכום

    חיזוק איכות ההוראה נחשב לגורם מכריע בהפחתת בעיות התנהגותיות של תלמידים ובשיפור הישגיהם האקדמיים (Kyriakides et al., 2009). איכות ההוראה של מורים מתחילים נמוכה לרוב מזו של מורים מנוסים והם עומדים בפני קשיים שתועדו רבות בספרות המחקרית. פחות ידוע כיצד איכות ההוראה של מורים מתחילים מתפתחת לאורך זמן. מידע כזה עשוי להוות כלי להכוונת ההדרכה והתמיכה בידי חונכים ומכשירי מורים. מטרות המחקר המוצג במאמר זה היו לחקור שונות, השתנות והשפעות של גורמים אישיים והקשריים (במיוחד תוכניות קליטה) על איכות ההוראה של מורים מתחילים בשלוש שנות ההוראה שלהם על פי תפיסות התלמידים את ההוראה (Maulana, R., Helms-Lorenz, M., Van de Grift, V).

  • לינק

    קבלת רישיון הוראה בישראל מותנית בעמידה בדרישות הערכה מסכמת הנערכת בתום השנה הראשונה של המורים החדשים בתפקידם, המכונה שנת ההתמחות. המחקר הנוכחי התמקד בחקר תהליכי ההערכה המסכמת של מתמחים בהוראה במסגרת הבית ספרית ובמסגרת הגן. במחקר נדגמו בדגימה שיטתית אקראית גיליונות הערכה מסכמת של 613 מתמחים במסגרות החינוך הרגיל, שסיימו את הליך ההתמחות בהצלחה בשנת תשס"ט והיו זכאים לקבלת רישיון לעיסוק במקצוע ההוראה. מסקנות המחקר עשויות לסייע במתן משוב למתכנני המהלך הבא בהערכת המתמחים ובשיפור הכלי החדש העומד להיות מוטמע במערכת החינוך בישראל (דיצה משכית, ציפי ליבמן, הילה אקרמן־אשר).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר הוא מחקר איכותני המעוגן בגישות פוסט-מודרניות למחקר (Lather, 2012, St. Pierre, 2011 – post-qualitative) בהתאימו לגישה הריזומטית שמדגישה מעין "שיבוש" דפוסים שגורים של חשיבה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן מורה מתחיל, על הלמידה וההתנסויות המקצועיות שלו, נע בזמן ובמרחב בתוך מסגרת הוראה: "כיצד מקשר מורה מתחיל למדעים את מה שלמד בהכשרה לסביבת עבודתו החדשה כשהוא בונה את הפרקטיקה שלו?". מדובר במורה המלמד בכיתות ט', י"א וי"ב מדעי הסביבה ומדעי כדור הארץ. המורה התקבל לעבודה בבית הספר שבו התנסה כמתכשר (Kathryn J. Strom).

  • תקציר

    חקירה זו בחנה את ההתנסויות של שלושה מורים בשנתם הראשונה עם המדריכים למורה ועם יומני המעקב בכיתות של בית הספר היסודי. למרות שהמדריכים למורה סייעו למשתתפים ללמוד את תכנית הלימודים ולהחליט כיצד לערוך ברצף את התוכן, המדיניות הנוקשה של הקמפוס שדרשה מהמשתתפים לעקוב אחר יומני המעקב הובילה לדילמות מקצועיות לא נוחות ולהתנגדות מצד המורים (Bauml, Michelle, 2015).

  • סיכום

    עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה – שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה (Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D).

  • סיכום

    התפתחות מקצועית למורים מתחילים ולמורים ותיקים המבוססת על תוכניות ההכשרה או על התנסויות בית-ספריות היא צורך ייחודי במקצוע ההוראה (Cochran-Smith, 2009, Desimone, 2009). כדי שהתפתחות מקצועית תהייה משמעותית על מורי מורים לקיים מחקרים שיטתיים על האפקטיביות שלה במטרה כוללת לתמוך בלמידת מורים החל משלב ההכשרה הראשוני ודרך העבודה המקצועית לאורך השנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לחקור תכני רפלקציות של מורים מתחילים וותיקים שנאספו כתלקיטים כדי לבחון צמיחה של יכולות רפלקטיבית ולמידה מקצועית והשפעה על דרכי ההוראה כתוצאה מההשתתפות בלמידה מקצועית מתקדמת (Fox, R.K., Muccio, L.S., White, C.S., & Tian, J).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר דרך אחת שבאמצעותה יכול אדם לחקור את פרקטיקות ההוראה המקוונת שלו באמצעות ביצוע רפלקציה שיטתית לגבי ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (TPCK). המאמר מערב זיהוי וביצוע רפלקציה לגבי דוגמאות שבהן ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי היה בולט בתכנון ובסיוע של סביבת הלמידה המקוונת בקורס מקוון לתואר ראשון. נשקלות דרכים לשיפור ההוראה המקוונת המתבססות על מודעות מטה-קוגניטיבית מוגברת של ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (Kennedy, Jolie, 2015).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירת-על שמטרתה להעמיק את ההבנה והידע על הכשרת חונכים למורים מתחילים. הכותבים סקרו 10 מחקרים (1998-2013) שהתמקדו בנושא זה. התפתחות מקצועית של חונכים משמעותה מעבר ממעמד של מורה מנוסה למעמד של חונך השולט בדרכי הוראה ובדרכי חונכות. ניתן לראות הוראה וחונכות כשתי פרקטיקות נפרדות. בהמשגה של התפתחות מקצועית של חונכים במחקר ניכרות שתי גישות עיקריות:הראשונה: התפתחות מקצועית ולמידה בלתי-פורמלית של חונכים; השנייה: למידה פורמלית / תוכניות מובנות או למידה בלתי פורמלית מאורגנת (Aspfors, J., & Fransson, G).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין