מילת מפתח: מורים מתחילים
מיון:
נמצאו 307 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה בוחן מתודה חדשה לפיה מורים חונכים משתמשים בסרטוני וידיאו קצרים ככלי להנחיית מורים מתחילים בחינוך מיוחד. סרטונים אלו ניתנים לצפייה בזמן הנוח למורים המתחילים כך שהשימוש בכלי אינו מוגבל לזמן מסוים. באופן זה התפתחותם המקצועית של מורים מתחילים מבוססת על כלים נגישים יותר וידידותיים למשתמש מאשר כלים שהשימוש בהם תלוי בזמן ומקום.

  • תקציר

    המאמר מוקדש לאופן בו מורים מתחילים מדווחים על התפתחותם כמנהלי כיתה ובחינת האמצעים המסייעים לשיפור מתודות ניהול כיתה. המחקר מעלה שגורמי ההשפעה העיקריים לשיפור יכולות ניהול כיתה הם תכניות הכשרה, תמיכת אנשי צוות בית הספר וניסיונם של המורים המתחילים. התועלת הגדולה ביותר נבעה מצפיית אנשי צוות בית הספר בשיעורים והדרכת המורים המתחילים תוך ציון מתודות חלופיות לניהול כיתה. כמו כן, מורים דווחו שלמידה מטעויותיהם דרך תהליך של ניסוי וטעייה סייעה להם רבות. באמצעות אימוץ כלים אלו, מורים מתחילים יכולים לשפר את האופן בו הם מנהלים כיתה בשלב מוקדם של תהליך ההתמקצעות.

  • סיכום

    מהם הגורמים המעצבים הבנות של מורים מתחילים בחינוך המיוחד את תפקידם? סקירה חדשה מעניקה מקום מרכזי למנהיגות מנהל בית הספר

  • לינק

    המאמר מציג בחינה של תוכנית קליטה אחת של מורים מתחילים מנקודות המבט של מנהל ביה"ס, המורים המתחילים ומתוך מסמכים בית-ספריים רלוונטיים. ניתוח התוכנית על פי נתונים ממקורות אלה ותוך השוואת מרכיביה למה שנחשב כאיכותי במחקרים רבים ובתוכניות בינלאומיות שונות מוצלחות הביא למסקנה שראוי ללמוד את מרכיביה המרכזיים כדי להצליח בקליטה. המחקר בוצע מתוך מטרה לבסס את ההבנה שיש לראות בתוכניות קליטה של מורים מתחילים השקעה לטווח ארוך בפיתוח הון אנושי ומקצועי ולא – עול תקציבי. הקשר המחקר הוא בתי-ספר עצמאיים באוסטרליה הכוללים כ-15% מכלל התלמידים במדינה.

  • תקציר

    מקצוע ההוראה הוא אחד הנדרשים ביותר ואף על פי כן שיעורי הפרישה ממנו, במיוחד בקרב מורים חדשים, גבוה במיוחד. לעובדה זו סיבות רבות: יחס בלתי מכבד מצד הסביבה, דרישה להשקעת זמן רב ומשאבים מעבר לשעות ההוראה ועל חשבון הזמן הפרטי, בעיות מנהלה (ומנהלים), חוסר סיפוק בעבודה, חוללות עצמית נמוכה, ושינוי קריירה.

  • תקציר

    המחברים ערכו מחקר בקרב בוגרים ומשתתפים של התכנית למצוינות בהוראה" (Program for Excellence in Teaching) במכללה למורים בירושלים בישראל, חושפים קונפליקט אחר. הממצאים מראים כי בקביעת הזהות המקצועית שלהם, מורים מתחילים מתמודדים עם דילמה בין שתי תת-זהויות: המורה כמומחה דידקטי וכמורה המלמד מקצוע והמורה כמחנך הכיתה (Popper-Giveon, A., & Shayshon, B., 2017).

  • תקציר

    המסמך הבסיסי של התנועה העכשווית למען סטנדרטים במדעים – מסגרת מושגית עבור חינוך למדעים מגיל גן ועד סיום תיכון (the Framework for K-12 Science Education)-המבוסס על מחקר לגבי האופן שבו תלמידים המגיעים מרקע שונה לומדים מדעים ולגבי התנאים שתחתם הם יכולים להשתתף בפעילויות לבניית הידע של הדיסציפלינה. המחברים טוענים שעל מורי המורים היה להשתמש בעקרונות חזקים עבור הוראה, הנובעים ממחקר המיוחס למסגרת מושגית, כדי ליידע לגבי תכנון של קורסים ולגבי התנסויות הכנה אחרות עבור מורים מתחילים(Windschit, M. m., & Stroupe, D. ,2017).

  • סיכום

    ראוי להפנות מתכשרים ומורים לקרוא ולדון במאמרים מקצועיים על חזון הוראה של מורים, לצפות בצילומי שיעורים ו"לפענח" את החזון הבא בהם לידי ביטוי ולשתף בזאת גם חונכים ומורים מאמנים

  • תקציר

    מאמר זה מוקדש לשאלת יכולות השיפוט המקצועי של מורים מתחילים. בעקבות המחקר, נמצא שכישורי שיפוט מקצועי של מורים השתפרו במהלך עבודה מעשית בהוראה במידה רבה יותר מאשר במהלך לימודי קורס שנועד לשפר יכולות אלו. בעקבות הממצאים, שואלים מחברי המאמר האם תכניות הכשרת מורים אכן מכינים את המורים העתידיים להשתמש בשיפוט מקצועי כראוי.

  • סיכום

    החוקרים מציגים במאמר תוצאות מחקר שבחן קשרים בין השתתפות בתוכנית אוניברסיטאית / מכללתית לקליטת מורים מתחילים לבין הביצוע וההתמדה שלהם במקצוע.

  • תקציר

    שיעורי התחלופה הגבוהים של מורים מתחילים הם סוגיה לדאגה בחינוך. אולם, מעט ידוע לגבי התהליך ההנעתי שמעודד מורים מתחילים להישאר במקצוע ההוראה.מחקר זה בחן כיצד תנאי העבודה (אי-ביטחון במקצוע, האוטונומיה של המורה, אחריות קולקטיבית, דיאלוג רפלקטיבי, ופרקטיקה לא מופרטת) ומצבים פסיכולוגיים (מסוגלות עצמית של המורה ומחויבות רגשית) משפיעים על הכוונה לעזוב את המקצוע (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2017).

  • תקציר

    מחקר זה עוסק בתפיסות של חונכי מורים מתחילים לגבי חונכות טרם הכשרתם כחונכים. בישראל, על כל המורים המתחילים לקבל תמיכה והערכה מחונך במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. מטרת מחקר זה הייתה להפיק מחונכים עתידיים את תפיסותיהם לגבי חונכות מקצועית, כבסיס לפיתוח קורסים להכשרת חונכים. סופק שאלון ל-170 מורים מנוסים שרק החלו ללמוד בקורסי חונכות בישראל (Schatz-Oppenheimer, Orna , 2017).

  • סיכום

    מחקר זה ביקש לאתר פערים בין הציפיות ותפיסת תפקיד המורה במהלך ההכשרה להוראה, לעומת המציאות עמה המורה מתמודד בשטח, במסגרת תפקיד ההוראה עצמו. מחקר איכותני כלל תהליך התבוננות ולאחריו 3 סבבי ראיונות עומק עם 14 מורים שהפסיקו את עבודתם לאחר 5-3 שנות הוראה. קטגוריזציה חשפה 5 'קטגוריות-על': 1. תפיסת המורה את תפקידו, 2. פערי ציפיות מהמורה, 3. מערכות היחסים, 4. אופן הערכת תפקוד המורה ו-5. מעמד המורה. לכל אחת מהן גובשו המלצות יישומית לשיפור תהליך ההכשרה להוראה, בדגש על מתן תמונה אמתית של מציאות תפקיד המורה בשטח וכלים מעשיים להתמודדות עם מציאות זו (אורי שטרנברג).

  • תקציר

    מחקר מועט חקר את הגורמים המקדמים השתתפות של מורים מתחילים בפעילויות למידה מקצועית הקשורות להוראה דיפרנציאלית (differentiated instruction). מחקר זה בוחן גורמים סביבתיים לפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית במדגם של 272 מורים מתחילים מ-72 בתי ספר יסודיים. ניתוחי נתונים היררכיים (multilevel analyses) מראים שהכשרת מורים, דיאלוג רפלקטיבי, פומביות של הפרקטיקה, סוג החינוך והגיוון באוכלוסיית התלמידים קשורים לשימוש של מורים מתחילים בפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2016).

  • תקציר

    אף על פי שידוע רבות על התפתחות מורים באמצעות פעילויות למידה פורמלית, המחקר לגבי למידה יום-יומית של מורים הוא מוגבל. בסקירה השיטתית הנוכחית, המחברים ניתחו 74 מחקרים המתמקדים בלמידה לא פורמלית של מורים כדי לזהות פעילויות למידה של מורים, תנאים מוקדמים של למידה לא פורמלית ותוצרי למידה. בנוסף, המחברים בחנו באם מורים מתחילים ומנוסים יותר נבדלים ביחס ללמידה לא פורמלית (Kyndt, Eva; Gijbels, David; Grosemans, Ilke; Donche, Vincent, 2016).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את אתגריהם המקצועיים ודאגותיהם של שלושים מורים בקריירה שנייה המשתתפים בתכנית קליטה מואצת חלופית במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. בנוסף, המחקר חקר את הפרספקטיבות של המורים ביחס לתמיכה המוסדית שסופקה להם. המקור העיקרי לנתונים היה דיוני חקר מקרה מקוונים ויומנים רפלקטיביים שנותחו באופן איכותני באמצעות ניתוח תוכן. התוצאות מציעות שהאתגרים והדאגות של מורים בקריירה שנייה, שהוכשרו בתכנית מואצת, אינם שונים במהותם ממורים מתחילים שהוכשרו בתכניות מסורתיות. למרות שמורים בקריירה שנייה נכנסו למקצוע עם ניסיון חיים ועבודה נרחב, נראה כי הם תופסים את אותו חוסר התאמה שנחווה על ידי מורים אחרים בשנת ההוראה הראשונה שלהם, בין מה שהם ציפו לבין מה שהם נתקלו בו בפועל (Haim, Orly; Amdur, Lisa, 2016).

  • סיכום

    במאמר מוצג חקר מקרה אקספלורטיבי שבחן התנסויות של מורה אפרו-אמריקנית מתחילה לשפה האנגלית. חקר הקשר שלה עם התלמידים מגלה כיצד התמודדה עם אתגרים של ניהול הכיתה, דיסוננס תרבותי, פיתוח קשרי מורה-תלמיד ומאבק ב"שליטה" של ערכים "לבנים" של המעמד הבינוני כמעצבי אינטראקציות עם תלמידים במערכת (Coffey, H., & Farinde-Wu, A).

  • לינק

    מחקר זה מכוון להעמיק את הבנת התפקיד של הנעה לעבודה אצל מורים בתחילת הקריירה. המשתתפים היו 589 מורים מתחילים קנדיים-צרפתיים העובדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים. בנוסף לקביעת צורות ההנעה (אוטונומית לעומת מבוקרת) שמניעות את המורים בשלוש השנים הראשונות של הקריירה שלהם, התוצאות מספקות תמיכה עבור מודל המסביר את הנתיבים ההנעתיים שעל פיהם גורמים בסביבת בית הספר (עומס עבודה, פיקוח, הכרה ותחושה של קהילתיות) קשורים לבריאות הפסיכולוגית של המורים (שחיקה רגשית), עמדה כלפי התפקיד (מחויבות תעסוקתית) והתנהגות בכיתה (אקלים שמטפח את תשומת ליבם של תלמידים) (Fernet, Claude; Trepanier, Sarah-Genevieve; Austin, Stephanie; Levesque-Cote, Julie, 2016).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר, שבוחן את הגורמים הבולמים אמפתיה ומקדמים אותה אצל סטודנטים להוראה ומורים מתחילים בישראל. ככזה, המחקר מעמיק את הידע בנושא תפקיד האמפתיה במסגרת עבודת המורים ובתכניות להכשרת מורים – תפקיד שלא נחקר דיו (Tetteghah & Anderson, 2007). הבנת גורמים אלה עשויה לתרום לפיתוח תכניות לחיזוק האמפתיה ולטיפוחה בקרב מתכשרים להוראה ובתכניות העוסקות בסוציולוגיה של ההוראה והכיתה, לרבות קורסים בנושא יחסי מורים-תלמידים או ניהול כיתה. היא יכולה להוסיף לידע על הפרקטיקה של האמפתיה וביחס למדיניות החינוך ותנאי העבודה, שנדרשים לבניית אקלים אמפתי וגם לשמש אנשים העוסקים במדיניות חינוכית וביישומה המיטבי (איריס בקשי).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח של דאגות לגבי ניהול הכיתה של פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך לפני תחילת הקריירה שלהם ובוחן בנוסף את הקשיים שהם חוו בניהול כיתה בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. שישה עשר פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך שנרשמו לאותה תכנית להכשרת מורים רואיינו מיד לפני סיום לימודיהם, ורואיינו שוב בתום שני הסמסטרים הראשונים לאחר תחילת עבודתם בבתי ספר ציבוריים (Akdag, Zeynep; Haser, Cigdem, 2016)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין