מילת מפתח: מורים למדע
מיון:
נמצאו 72 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לחקור ולהשוות את הקשר בין ההשקפות לגבי הטבע של המדעים לבין החקירה המדעית של מורים למדעים בבתי ספר תיכוניים מבייג'ינג ומניו יורק. חקירה זו ציינה שההשקפות של מורים למדעים לגבי שני הסוגים של האפיסטמולוגיה המדעית היו בשלבים שונים, קטגוריות וסיבתיות ולכן יש לכך השפעה רבה על החינוך למדעים ועל המחקר התרבותי (Wang, J., An, G., Ma, Y., & Cai., C. , 2017).

  • תקציר

    הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף והוא כולל חמישה פרקים: 1. 'מחר 98' כדוגמה לרפורמה בחינוך מדעי, 2. חשיבות החינוך המדעי בקרב מוסדות חיצוניים למשרד החינוך – גופים פילנתרופיים, רשתות חינוך ורשויות מקומיות, 3. מורים ותפקידם ברפורמות בחינוך מדעי, 4. לימוד מרפורמות בחינוך מדעי בחו"ל, 5. תובנות של משרד החינוך ושל צוות המומחים על אודות יישום שלרפורמות (ניב שטראוס).

  • סיכום

    המחברים טוענים כי מורים המקצים פרויקטים מדעיים לתלמידים, מבחינים שהתלמידים משתמשים במידה רבה באינטרנט, מה שמוביל למאמרים הכוללים מקורות רבים יותר של נתונים ושל ספרות. אף על פי שהתלמידים מפיקים תועלת מהעלייה בנגישות לידע, הם לא למדו לנתח באופן ביקורתי את המהימנות ואת האמינות של מה שהם קוראים. המחברים מרגישים שיש צורך בהתחשבות בתכנון המחקר וביצוג/ניתוח הנתונים שיש להציג בצורות השונות של הכשרת מורים, וכתוצאה מכך בכיתות למדעים לגילאי גן ועד סיום תיכון, אם הם מעוניינים שתלמידיהם והציבור הרחב יבנו את הטיעונים שהם רואים, קוראים ושומעים (Norman G. Lederman and Judith S. Lederman, 2016).

  • תקציר

    דוח 'מחר 98 'הוא פרי עבודתה של הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי שמונתה בשנת 1990 על ידי שר החינוך והתרבות דאז, מר זבולון המר. בראש הוועדה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. על הוועדה הוטל לבחון את המצב של הוראת המדעים והטכנולוגיה בישראל, ולהציע תכניות חדשות ומיזמים מיוחדים במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה-21. הדוח היה תחילתה של תקופה חדשה בהוראת המדעים במדינת ישראל (תשע"ב, 1992). תמצית הדוח היא ראייה של מדע וטכנולוגיה כמכלול, של הטכנולוגיה כהיבט יישומי של המדע והדגשת עקרונות מדעיים לכל התלמידים בכל שכבות הגיל ('מדע לכול'). סקירה זו עוסקת ביישום הדוח במשך השנים ובהשלכותיו בשני נושאים שהם אבני בניין להגשמת הדוח, ואכן הוקדשו להם המלצות רבות בדוח: א. חטיבת הביניים – לימודי מתמטיקה ולימודי מדע וטכנולוגיה ב. המורים – הכשרה ופיתוח מקצועי (שרה קליין).

  • תקציר

    אפליה כנגד נשים נראית כאחת הסיבות האפשריות לתת-הייצוג שלהן במקצועות מסוימים בצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (science, technology, engineering, and math – STEM). המחברים מראים שאין זה המקרה לגבי המבחנים התחרותיים בצרפת המשמשים לגיוס כמעט כל המורים והמרצים בחינוך התיכוני והעל-תיכוני. השוואות בין מבחנים "לא עיוורים למגדר" ("non–gender-blind") שנערכו בעל פה לבין מבחנים "עיוורים למגדר" ("gender-blind") שנערכו בכתב בקרב כ-100,000 אנשים ב-11 תחומים שונים במהלך 2013-2006 חושפים הטיה לטובת נשים ההולכת וגוברת בחוזקה ביחס לדומיננטיות הגברית בתחום (Breda, Thomas; Hillion, Melina, 2016).

  • תקציר

    המחברים ביקשו לבחון כיצד מורים העורכים מחקר חינוכי הצליחו (או לא הצליחו) בחציית גבולות אפשריים בין קהילה אקדמית של חוקרי חינוך לבין קהילה של אנשי מקצוע בתחום החינוך, תוך כיוון לשיפור בפועל של הפרקטיקה המקצועית שלהם. כמעט כל המורים חוקרים דיווחו על אתגרים כתוצאה מהשתתפות בשתי קהילות מעשה. ככל שהפרויקטים שבהם השתתפו ענו על הצרכים או המטרות של בית הספר, כך חציית הגבולות בין קהילת החוקרים לבין קהילת המורים נראתה אפשרית יותר (Anouke Bakx, Arthur Bakker, Maaike Koopman, Douwe Beijaard, 2016).

  • לינק

    המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית. המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה (Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz, 2016).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן את האופן שבו סטודנטים להוראת מדעים ומורים למדעים שהשתתפו במועדון קריאת מאמרי מחקר שנמשך 7 חודשים, עסקו בספרות מחקר בחינוך הרלוונטית לפרקטיקה שלהם כדי לצמצם את הפער בין תיאוריה לפרקטיקה. במועדון קריאה זה הייתה להם הזדמנות לבקר ולנתח מאמרים מכתבי עת שפיטים בתחום החינוך המדעי בהקשר של הפרקטיקה שלהם בכיתה (Tallman, Karen; Feldman, Allan, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר המתמקד בהבדלים בין אמונות של מורים לכימיה יהודים וערביים לגבי הוראה ולמידה של כימיה בבתי ספר תיכון בישראל. המטרה העיקרית של מאמר זה היא לקבוע האם לשתי הקבוצות של המורים לכימיה עם רקע תרבותי-חברתי שונה בישראל יש השקפות שונות לגבי חינוך באופן כללי ולגבי הוראת כימיה במיוחד. הממצאים מספקים עדות לכך שבכיתות ישראליות בכימיה, האמונות של מורים ערביים שונות מאלה של המורים היהודים, אף על פי ששתי הקבוצות חיות באותה מדינה ופועלות באותה מערכת חינוך (Markic, Silvija; Eilks, Ingo; Mamlok-Naaman, Rachel; Hugerat, Muhamad; Kortam, Naji; Dkeidek, Iyad; Hofstein, Avi).

  • לינק

    בעבודה זו מעריכים המחברים את השפעת ההטיות המגדריות של מורים בבתי ספר יסודיים על הישגיהם הלימודיים של בנים ובנות בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון ועל בחירתם במגמות מוגברות במתמטיקה ובמקצועות המדעיים בתיכון. מהתוצאות עולה כי ההטיות של המורים לטובת הבנים משפיעות באופן אסימטרי על בנים ובנות – השפעתן חיובית על הישגי הבנים ושלילית על הבנות. הטיות מגדריות כגון אלה משפיעות גם על המשך דרכם של התלמידים בלימודים מוגברים במתמטיקה בתיכון – על בנים באופן חיובי ועל בנות באופן שלילי. התוצאות מצביעות על כך שההתנהגות המוטית של מורים בשלב מוקדם של הלימודים במערכת החינוך נושאת בחובה השלכות ארוכות טווח על בחירת העיסוק ועל ההשתכרות בחיים הבוגרים, מפני שלימודים מתקדמים במקצועות המתמטיקה והמדעים בתיכון הם דרישת קבלה מוקדמת להשכלה גבוהה בהנדסה, במדעי המחשב וכד' (ויקטור לביא, אדית זנד).

  • סיכום

    מחקר זה מדווח על השפעתה של תכנית MEd דו-שנתית בהוראת המדעים לבתי ספר תיכוניים על התפתחות מקצועית של מורים. שאלות המחקר היו: 1) מהן התפיסות של מורים למדעים ולמתמטיקה בנוגע לעבודתם ולסגנונות ההוראה שלהם בתחילת התכנית? 2) באיזו מידה התפיסות שלעיל תואמות את פרקטיקות ההוראה שלהם? 3) האם וכיצד הלימודים בתכנית משפיעים על תפיסות וסגנונות ההוראה של המורים? 4) מהם הגורמים המעצבים את ההשפעה על תפיסות המורים וסגנונות הוראתם? (Trumper, R., & Eldar, O).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון מסוגלות-עצמית, הנעה, יכולות של כיול ידע תוכן (knowledge calibration) ותפיסות של חקר בקרב מורים למדעים במהלך לימודים במסגרת תוכנית התפתחות מקצועית חד-שנתית למורים למדעים (כאן: ביולוגיה ומדעי כדור הארץ). בתוכנית למדו המורים בהובלת מדען שהיה המלווה המקצועי של התוכנית בדגם של שולייתיות קוגניטיבית. החוקרים ביקשו לבחון אם תוכנית כזו משנה מאפיינים קוגניטיביים ולא-קוגניטיביים של התפתחות מקצועית של מורים (Peters-Burton, E.E., Merz, S.A., Ramirez, E.M., & Saroughi, M).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר הוא מחקר איכותני המעוגן בגישות פוסט-מודרניות למחקר (Lather, 2012, St. Pierre, 2011 – post-qualitative) בהתאימו לגישה הריזומטית שמדגישה מעין "שיבוש" דפוסים שגורים של חשיבה. מטרת המחקר הייתה לבחון את הדרכים שבהן מורה מתחיל, על הלמידה וההתנסויות המקצועיות שלו, נע בזמן ובמרחב בתוך מסגרת הוראה: "כיצד מקשר מורה מתחיל למדעים את מה שלמד בהכשרה לסביבת עבודתו החדשה כשהוא בונה את הפרקטיקה שלו?". מדובר במורה המלמד בכיתות ט', י"א וי"ב מדעי הסביבה ומדעי כדור הארץ. המורה התקבל לעבודה בבית הספר שבו התנסה כמתכשר (Kathryn J. Strom).

  • לינק

    בספר חשיבה יצירתית בהוראת מדעי הטבע תמצאו תובנות להוראת נושאים מדעיים באופן יצירתי. הספר נשען על ארבעים שנות ניסיון של המחבר בהוראה ובמחקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובהוראה במערכת החינוך על שלל מסגרותיה, ילדי הגן, תלמידי בית הספר, סטודנטים ופרחי הוראה. מטרת הספר היא לעודד ולטפח חשיבה לא שגרתית – המכונה לעתים "חשיבה מחוץ לקופסה", "חשיבה יצירתית" או "חשיבה מסדר גבוה" – בהוראת נושאים מדעיים. הספר נועד לשכלל את הכישורים ואת היכולת של מורים, מרצים, סטודנטים למדעים, תלמידים ואוהבי טבע, לחשוב ביצירתיות כשהם לומדים, מלמדים או מתבוננים בטבע (אליעזר זמסקי).

  • סיכום

    זיהוי הוראה טובה במדעים על סמך תצפיות בכיתה שונה מזיהוי הוראה טובה באנגלית או במדעי החברה. אף על פי כן, מנהלים נוטים לסמוך על מחוונים (אינדיקטורים) כללים של הוראה טובה דוגמת בחירת הנושאים, מעורבות התלמידים ובדיקות מזדמנות של ההבנה. המחברים מציגים סדרת מחוונים הקשורים להוראה איכותית של מדעים. מנהלים יכולים להשתמש במחוונים אלה להנחיה בזמן שהם עורכים תצפיות במורי מדעים, גם אם הם אינם מומחים בתחום המדעים. מובאות שאלות ספציפיות לכל מחוון שיכולות להנחות מנהלים או אנשים אחרים הצופים במורי המדעים בזמן התצפיות בכיתה או אחריהן (Hutner, Todd L., & Sampson, Victor).

  • סיכום

    הספר פדגוגיה אמיצה: מימוש של חינוך מדעי ביקורתי, שכתב אנדרו גילברט (Gilbert), מביא משב רוח רענן אל החינוך המדעי. זהו ניסיון לבחון את הוראת המדעים והלמידה בבית הספר התיכון מבעד לעדשות של התאוריה הביקורתית (Kabba E. Colley).

  • סיכום

    שתי תכניות הלימודים "הדור הבא של סטנדרטים מדעיים" (Next Generation Science Standards – NGSS) והצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (science, technology, engineering, and math – STEM) מדברות בעד ותומכות בהוראה רב ממדית. במצב אידיאלי, מורים בתחומי תוכן אלה עובדים יחד. בפועל, מורים נדרשים ללמד את כל ארבע הדיסציפלינות של STEM. בהתאם לכך, על מורי מדעים לקבל אימון ותרגול בטיחותי מולטידיסציפלינארי. זה קריטי במיוחד אם מורים עובדים עם ציוד מיוחד ומסוכן באופן פוטנציאלי כגון, כלי עבודה ידניים וחשמליים (Ken Roy).

  • סיכום

    עם התפשטות ההוראה בכיתה ההפוכה (רואים סרטי וידאו בבית ושעורי בית עושים בכיתה) והזדמנויות למידה מעורבות (שיטות מסורתיות מעורבות עם פעילויות המבוצעות באמצעות המחשב) רואים היסט דינמי מכיתות הלימוד המבוססות על הרצאות. שינויים אלה עוזרים לתלמידים להתקדם באופן עצמאי כשהם נעזרים במקורות חופשיים ברשת. טכנולוגיות הקלטות מסך (screencasting) והקלטות קול (podcasting), לדוגמה, מאפשרות למורה למדעים ליצור התנסויות למידה דיפרנציאליות בכיתה ההפוכה ומספקות לתלמידים התנסויות למידה מותאמות אישית יותר (Smith, Ben; Jared, Mader).

  • סיכום

    ידע קודם של מורים מעצב מה ואיך הם לומדים מהתפתחות מקצועית. חשיבות מיוחדת יש לידע פרקטי של מורים, שאותו הם בונים מתוך העשייה ההוראתית היומיומית שלהם. ניתוח הדרך שבה ידע פרקטי של מורים משפיע על שינוי ההוראה בעקבות השתלמויות של התפתחות מקצועית דורש מיקוד בשאלה כיצד הידע הפרקטי מתפתח באקולוגיה הרחבה של עבודת המורה, וכיצד הוא משפיע על קבלה וביצוע של רפורמות חינוכיות (Cobb, et al., 2003). המציאות היא שרפורמות חינוכיות עכשוויות דורשות תיאום ועקביות בין מרכיבים רבים של מערכות מורכבות, ובהן גם המרכיב של ההתפתחות המקצועית (Jackson & Cobb, 2013). כותבי המאמר השתמשו בספרות המחקרית העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים למדעים מגן עד י"ב (NRC, 2013) כדי להבין ולהסביר מתי וכיצד השתתפות בהתפתחות מקצועית עשויה להשפיע על החלטות מורים בהקשר של יישום רפורמות (Allen, D. C, Penuel, W.R).

  • תקציר

    מטרתו של מאמר זה הייתה להציג סקירה מקפת של הכשרתם והכנתם של פרחי הוראה למדעים בסין. הכשרה זו מושפעת במידה ניכרת מהמסורת הסינית, מהקונפוציוניזם ומהתפתחות חברתית וכלכלית מואצת. המדיניות, מערכות הכשרת המורים והתכניות המתייחסות אליהן תרמו במשותף להכשרת מורים למדעים למאות ולאלפי בתי הספר ברמות השונות. בד בבד מציעים עורכי המחקר לבצע עוד כמה רפורמות חשובות ולהכשיר יותר מורים בעלי יכולת לביצוע מחקר חינוכי (Liu, Enshan, Liu, Cheng, & Wang, Jian).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין