מילת מפתח: מועמדים להוראה
מיון:
נמצאו 19 פריטים
פריטים מ- 1 ל-19
  • סיכום

    מאמר זה הינו סקירה של 70 מחקרים, שפורסמו בין השנים 2007-2016, ושדנה בגורמים שונים, אשר מסבירים את המוטיבציה לעסוק במקצוע ההוראה. באופן ספציפי, הסקירה מנתחת שלושה מוקדים עיקריים של מוטיבציות לקריירה בהוראה: מקום המגורים, מגדר ותפקיד האדם המשמעותי בחייו של המתכשר להוראה.

  • תקציר

    חקר מקרה זה בוחן כיצד שני פרויקטים של סיפור דיגיטלי של מועמדים להוראה שנוצרו בקורסים לשיטות אוריינות הפכו לגלוי את חזונם המתפתח וניתן למיקוח של הוראה ולמידה. הסיפורים הדיגיטליים נוצרו כדי להראות ולתאר את כיתות האוריינות העתידיות שלהם. תוך שימוש בניתוח מטאפורי, החוקרים חשפו מטאפורות מרומזות של סטודנטים ושל מורים הקיימות בכל אחד מהסיפורים הדיגיטליים של מועמדים להוראה. במטאפורות אלה ניתן לראות בבירור את המתחים בין האופן שבו מועמדים להוראה חזו את תפקיד המורה ואת תפקיד הסטודנט לבין האופן שבו הם מתייחסים למודלים בולטים של חינוך כולל מודלים תעשייתיים ומודלים של חקירה (Tammi R. Davis,Jackie Sydnor,Sharon Daley &Linda Coggin, 2017).

  • תקציר

    מחקרים קודמים לגבי חרדת מתמטיקה נטו להתמקד בתחושות הפיזיות המופיעות במהלך מצבי היבחנות. מחקר זה מנתח כיצד שלוש מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים תיארו, הסבירו, ושייכו את התנסויותיהן לגבי חרדת מתמטיקה בזמן שלמדו מתמטיקה כתלמידות מהגיל הרך עד סוף בית הספר התיכון ובזמן שלמדו ללמד מתמטיקה. מחקר הכותבת חושף שחרדת מתמטיקה עשויה להגיע מעבר למצבי הערכה ולהשפיע על היסטוריות מתמטיות גדולות יותר של מועמדות להוראה בבתי ספר יסודיים (Kathleen Jablon Stoehr, 2016).

  • תקציר

    אחד מהדיונים החמים והחשובים יותר בהכשרת מורים כיום נוגע לשיטות הוראה שבהן משתמשים בתכניות ההכנה ולידע ולמיומנויות שהמועמדים להוראה צריכים לרכוש. במחקר זה, המחברת בוחנת את ההתבוננות בלמידה כגישה פדגוגית המיועדת לגרום למעבר של מועמדים להוראה מהתפיסות הטכניות של הוראה שהם מביאים לשדה לעבר תפיסה המתיישבת יותר עם המחקר לגבי האופן שבו אנשים לומדים לשם הבנה (Hughes-McDonnell, Fiona J., 2016)

  • תקציר

    המאמר בוחן את הבחינה ותהליך התיקון של "המודל של פרקטיקה הולמת" (Model of Appropriate Practice), מחוון הערכה לפרחי הוראה המבוסס על "מסגרת ההוראה" (Framework for Teaching) של שרלוט דניאלסון (Charlotte Danielson). המטרה הייתה לאשש את איכות המחוון. ניתוח גורמים שימש כדי לבחון את העקביות הפנימית וכדי לתקף אותו. הניתוח הניב מחוון הכולל 16 פריטים שהראה הערכות חזקות של מהימנות ושל תוקף על פני ארבעה תחומים של הוראה – הכנה ותכנון, סביבת הכיתה, הדרכה ותחומי אחריות מקצועיים. נידונה החשיבות של תהליך זה לשיפור ההוראה והכשרת המורים (Camille L. Bryant, Saoussan Maarouf, Jan Burcham, Deirdre Greer, 2016).

  • לינק

    המושג של מסוגלות עצמית, שהינו משתנה חשוב בתהליך ההוראה, והאופן שבו הוא משתקף בהוראה זוכים לאחרונה להיות במוקד תשומת הלב. עקב כך, מחקר זה עוסק בקשר בין אמונות לגבי מסוגלות עצמית בהוראת מדעים של מורים עתידיים למדעים לבין פרקטיקות ההוראה שלהם. הוא נערך בקרב ארבעה מורים עתידיים למדעים בשנת הלימודים האחרונה שלהם באוניברסיטה ציבורית. המחברים עקבו אחר תהליכי ההוראה של המורים העתידיים למדעים, אשר לכולם היו רמות שונות של אמונות לגבי מסוגלות עצמית להוראת המדעים, תוך שימוש בחקר מקרה (Saka, Mehpare; Bayram, Hale; Kabapinar, Filiz, 2016).

  • מאמר מלא

    האגף להכשרת עו״ה, בתמיכה משמעותית של מנהלי מינהל עו״ה, גילה נגר ואיל רם, מנסה זה שנים מספר לקדם הנהגת תהליכי מיון שיטתיים ומבוקרים בכלי מיון תקפים ועל ידי אנשים שהוכשרו לכך, למבקשים להתקבל ללימודי הוראה. חרף הקשיים הקונספטואליים, הארגוניים והתקציביים הצלחנו בשנים האחרונות לקיים תהליכי מיון קפדניים למועמדים ללימודים בכמה תכניות. אנו מבקשים להפיק תובנות מההתנסות בתהליך המיון: לבחון את האפקטיביות של המיון, ללמוד על השימוש הנעשה בממצאים בקבלת ההחלטות במכללה, לאתר קשיים בהפעלה בקנה מידה רחב ועוד (נח גרינפלד).

  • תקציר

    המורים ביפן זוכים בקביעות ביום ההעסקה הראשון שלהם – לא לאחר שנתיים של ניסיון בהתבסס על הערכות לגבי ביצועי ההוראה שלהם או בהתבסס על ציוני המבחנים של התלמידים. אם כל כך קל לקבל קביעות, כיצד היפנים מבטיחים שהמורים שלהם, בייחוד מורים מתחילים שנשכרים לעבודה עם מעט ניסיון בהוראה, מספקים הוראה איכותית? כיצד הם מטמיעים אחריותיות בקרב המורים? (Ahn, Ruth; Asanuma, Shigeru; Mori, Hisayoshi, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה יישם את המסגרת המושגית קהילת חקירה (Community of inquiry) ללמידת מורים על ידי תכנון וחקירה של פרקטיקה משתתפת מקוונת שבה 14 מועמדים להוראה היו מעורבים בהערכה והבנייה מחדש משותפת של המשוב הכתוב שלהם לגבי נוכחותם בהוראה, נוכחותם הקוגניטיבית ונוכחותם החברתית. הנתונים כללו את יומני הפעולה של המועמדים להוראה בשלוש הנוכחויות, רשמי התצפית שלהם לגבי פרקטיקת המשוב של מורים עמיתים, המשוב שלהם לגבי גרסאות שונות של טקסטים של תלמידים, ותעתיקי פורומים של דיונים ושל חדרי צ'ט (Yang, Shih-Hsien, 2016).

  • סיכום

    הכותבים חקרו את הקשר בין מאפייני מועמדים, תוצאות קבלה לעבודה וביצועי הוראה לאחר מכן. הם השתמשו בנתונים מפורטים על תהליך בקשת עבודה רב-שלבי, וכן בהערכות שנתיות של כל המורים במחוז הנבדק; ההערכות התבססו על קריטריונים שונים. הם זיהו קשר בין הנתונים לבין האפקטיביות הצפויה של מורה, אך לא בין הנתונים לבין הסיכוי לקבלה לעבודה. החוקרים בחרו לנתח את התהליך במחוז זה כי: א) במחוז זה קיים תהליך בקשת עבודה מרכזי רב-שלבי הנותן מדגם רחב של מועמדים וניתן למצוא בו מגוון של מאפיינים וציונים בעקבות הערכות כתובות, ראיונות אישיים והדגמת שיעורים; ב) מעבר של כל שלב בתהליך התבסס על עמידה בסף מסוים של ציונים שעזר לחוקרים לבדוק את התהליך; ג) המחוז מבצע הערכות שנתיות של כל המורים – IMPACT – שבהן נאספים נתונים מגוונים של ביצוע הוראה (מדובר במערכת של תמריצים וגמולים על הוראה ועוד). כך יכלו החוקרים להעריך את ביצועי המורים בכיתות ובתחומי דעת שונים, ולא היה עליהם להגביל את עצמם למדגם מסוים (Jacob, B., Rockoff, J.E., Taylor, E.S., Benjamin, L., & Rosen, R).

  • סיכום

    זוהי ביקורת על ספר ערוך הכולל 13 פרקים שנכתבו על-ידי 20 מורי מורים והמתאר ניסיון בין-לאומי בתכניות להכשרת מורים. נושא הספר הוא בעל חשיבות לאור הממצאים ההולכים וגדלים לפיהם רק קומץ קטן מהמועמדים להוראה מקבלים פרספקטיבה בין-לאומית ביחס לנושאי הלימוד או לאסטרטגיות ההוראה שלהם ומכאן שרוב המורים פחות מוכנים כיום לחנך את תלמידיהם, החיים בסביבה משתנה מבחינה גלובלית (Elizabeth Demulder, Stacia M. Stribling & Laura Dallman).

  • תקציר

    המחקר נועד לזהות את מוקדי המשיכה ומוקדי הדחיה של מקצוע ההוראה ולהתוות דרכי פעולה שיהפכו אותו לאטרקטיבי בעיני מועמדים ראויים. שתי קבוצות נבדקים השתתפו במחקר: א. צעירים שהגיעו ל"ימים פתוחים" במוסדות אקדמיים וברובם אינם מתכוונים כלל לפנות להוראה (n=358). ב. סטודנטים העוברים הסבה מקצועית להוראה, לאחר שעסקו במקצועות אחרים (n=186). הנבדקים מלאו שאלון שבו התבקשו להעריך את החשיבות שהם מיחסים לשיקולים שונים בעת בחירת מקצוע בכלל ובאיזה מידה הם מתקיימים במקצוע ההוראה. בדיקת הפער בין ההערכות המקבילות הצביעה על מאפיינים שקיימים בהוראה בצד מאפיינים שנתפסים כחסרים בהוראה (רחל ארנון, פנינה פרנקל, עדנה רובין).

  • סיכום

    המחקר נערך במכללה לחינוך של אוניברסיטה בנברסקה. הקשר בין המכללה לבין בתי הספר הנמצאים עימה בקשרי עמיתות השפיע על בחירת משתתפי המחקר. החוקרים בקשו לבדוק את הרלוונטיות של דגם ההערכה של המתכשרים לתהליך הקבלה לעבודה. אוכלוסיית המחקר כללה: בעלי תפקיד בשיבוץ להוראה, מתכשרים להוראה, מורים מאמנים ומדריכים פדגוגיים. במחקר היו שני חלקים: חלק א' – בסיום ההכשרה מוערך כל מתכשר על מידת ההבנה והשליטה בשמונה תחומים ספציפיים הנחשבים בסיסיים להכשרה. לצורך המחקר פותחה טבלה, שהגדירה את שמונה התחומים הנ"ל ולפיה הושוו התשובות של ארבע קבוצות הנחקרים כשהדרוג של המשבצים לעבודה היה קו הבסיס להשוואה שמטרתה לבחון את מידת ההתאמה בין המדרגים השונים; חלק ב' – כל משתתף במחקר התבקש להציע עד חמש תשובות לשאלה הבאה: "כאשר שניים או יותר מועמדים להוראה מפגינים שליטה והבנה של המרכיבים הנ"ל מהם הגורמים שיבחינו/יבדילו ביניהם לצורך קבלה לעבודה?" (Ziebarth-Bovill, J., Kritzer, J., & Bovill, R).

  • לינק

    סוגיית מעמד המורה וכישוריו מעסיקה אותנו יותר ויותר בשנים האחרונות והיא הולכת ומכה בנו בהתאמה, נוכח התוצאות ההישגיות העגומות של תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים גם יחד. ברור לכל כי קיימת זיקה בין מעמדו של המורה וחוסר האונים שלו מול המציאות הקשה, לבין ההישגים הנמוכים של התלמידים והטיעון לפיו ציוני הסף של הפונים ללימודי הוראה נמוכים בממוצע מציוניהם של כלל הפונים ללימודי השכלה גבוהה בישראל. מאמר זה מתמקד במדדים מקצועיים ובאמות מידה הנדרשות בתהליך הקבלה ללימודי הוראה בשני היבטים: עקרונות אתיים ומקצועיים בתהליכי הקבלה למערכת החינוך, ונתוני סף ורף של המועמדים. הטענה המרכזית היא שכדי לשנות את מעמדם של המורים ולחולל מהפכה באיכות ההוראה שלהם וברמת אישיותם, יש צורך לברר קודם מהו תהליך המיון הראוי לקבלתם והאם נבחנו הנתונים שהציגו על פי תבנית גנרית מוגדרת ומוסכמת של קבלת תפקיד כראוי לכל ארגון מקצועי ( קטקו, תמר) .

  • לינק

    ההחלטה של רשות ההכשרה והפיתוח הבריטית לחייב את המועמדים להכשרת מורים לעבור מבחנים פסיכומטריים אישיותיים לפני הקבלה להוראה מעוררת מחלוקת בקרב גורמי חינוך באנגליה , במיוחד בקרב איגודי המורים והמרצים . ההחלטה לפתח כלי דיאגנוסטי שיאפשר למוסדות הכשרת המורים למיין ולאתר את המועמדים הראויים נתקבלה בעקבות ממצאים על קליטת מועמדים לא מתאימים להוראה במשך שנים ועל שיעור נשירה גבוה משורת ההוראה בקרב מורים חדשים בבתי הספר. הכלי הדיאגנוסטי לבדיקת התאמה אישיותיות של מורים יבדוק מיומנויות שאינן רק קוגניטיביות אלא גם רגשיות ואישיותיות .

  • לינק

    על בסיס סקירה שיטתית שעשתה פרופסור דרורה כפיר לצורך כתיבת מאמר זה היא טוענת כי יש לראות בשני מסלולי ההכשרה המומלצים, המסלול המלא האקדמי והמסלול החלופי המקוצר, גישות משלימות ולאו דווקא מתחרות . לכל אחת מהן יתרונות , אך גם חולשות, וכל אחת מהן מספקות צרכים אחרים. בישראל כיום דחוף למצוא מועמדים טובים יותר להוראה , שהרי אקדמיזציה של ההכשרה להוראה , שנעשתה בלי רפורמה במעמד מקצוע ההוראה , לא הצליחה בכך. ייתכן גם כי בעתיד הנראה לעין יחסרו לנו מורים , בעיקר בחינוך היהודי הממלכתי. מאמר זה מציע לפנות אל אוכלוסיות לא מסורתיות ולהציע להן לעסוק בהוראה. ההכשרה תיעשה במסלול חלופי המתאים למעמדן ולצורכיהן , מתוך הקפדה על סטנדרטיים מקצועיים ראויים.

  • סיכום

    המחקר בדק אם התאמות שניתנות לנבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף שיפרו את הישגיהם בהשוואה לנבחנים ללא לקויות למידה. כמו כן נבדקו ההתייחסויות של הנבחנים להתאמות שניתנו להם במובן של שביעות רצונם מתהליך קבלת ההתאמות, מעצם הפעלתן וממידת הסיוע שנתנו להם ההתאמות. בנוסף לכך בדק המחקר את הישגיהם של נבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף ובמבחני הבגרות בהשוואה להישגיהם של נבחנים ללא לקויות למידה ואת דפוסי קליטתם במוסדות להכשת מורים. ממצאי המחקר מראים שככל שיעלה ציון הכניסה למוסדות, יהיו פחות סטודנטים עם לקויות למידה אשר יתקבלו ללימודים. מדיניות של הסתמכות אך ורק על ציוני המבחן הפסיכומטרי עשויה לחבל במאמץ לפתוח את המוסדות להשכלה גבוהה בכלל ואת המכללות להכשרת מורים בפרט בפני סטודנטים עם לקויות למידה. (ורדה שורני, גילה ווגל)

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את תהליך הראיון ההערכה הקבוצתי כמכשיר תקף להערכת התכונות המילוליות, הבינאישיות והמנהיגותיות של סטודנטים המבקשים להתקבל לתוכניות הכשרת מורים בארה"ב . המטרה העיקרית של עורכי המחקר הייתה לבדוק באיזה מידה תקפתו של המודל התיאורטי של שכטמן שנוסה בישראל ישים גם לתוכניות הכשרת המורים בארה"ב. אחת משאלות המחקר החשובות הייתה האם הליכי הערכה קבוצתיים יש בהם כדי לנבא יכולות עתידיות של המועמדים להוראה? במהלך המחקר נמצא כי לשיטת ההערכה הקבוצתית יש יתרונות ברורים בהשוואה למכשירי הערכה אחרים המבקשים לבדוק את מידת הצלחת המועמדים. נמצא כי מהלך הדיון הקבוצתי של 90 דקות יעיל יותר מהפעלת מרכז הערכה במשך יומיים שלושה. במהלך ה-90 דקות ניתן היה להבחין בבירור בתכונות המועמדים וניתן היה לנבא את מידת התאמתם העתידית להוראה (Byrnes, Deborah. Kiger , Gary . Shechtman, Zipora).

  • לינק

    בחינת נתונים לגבי פרחי הוראה גברים במוסדות הכשרה להוראה מגלה שרק 18.3 אחוזים מכלל המתכשרים להוראה הם גברים ושהנתונים נשמרים ברמה דומה לאורך השנים . מטרת מחקר זה הייתה לחשוף את המניעים של הגברים הבוחרים בהוראה בקבוצות השונות זו מזו בהשתייכות התרבותית שלהם : פרחי הוראה יהודים צברים, פרחי הוראה יוצאי אתיופיה ופרחי הוראה בדואים במכללה בדרום הארץ. שאלות המחקר: מה הם מניעי הבחירה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה וכיצד התגבשו תפיסות אלו? מה הם המאפיינים של מניעי הבחירה בהוראה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה מתרבויות שונות? המחקר התבסס על הגישה האיכותית-פרשנית מסוג של חקר מקרים ( עדנה רובין, אתי גלעד, שוש מלאת ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין