מילת מפתח: מוסר וחינוך
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • סיכום

    לעתים קרובות נשמעת מפי מומחים לחינוך ולמדעי החברה הטענה לפיה החברה האמריקנית, לפחות על פי מספר פרמטרים, נמצאת בעיצומו של תהליך הידרדרות מוסרית (Norman, 2017). אף על פי ששיעור האלימות הולך ופוחת ומלחמות הופכות לנחלת העבר, האמריקני הממוצע מרוכז יותר בעצמו, תורם פחות לחברה הכללית וידע מוסרי בסיסי אינו עוד מנת חלקם של ילדים (Smith, Christoffersen, Davidson, & Herzog, 2011). מה ניתן לעשות?

  • לינק

    מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין רינה דודאי, מרצה לספרות בסמינר הקיבוצים, ובין איריס ארז, רקדנית וכוריאוגרפית. ארז היתה בנעוריה תלמידתה של דודאי בבית הספר התיכון. כעשרים שנה לאחר שנסתיים הקשר ביניהן כמורה ותלמידה נפגשו דודאי וארז במטרה להיזכר באירועים המשמעותיים בלמידת ספרות, אלה שהותירו בארז התלמידה חותם. זיכרונותיה של ארז עוררו אצל דודאי תובנות חדשות על תחום עיסוקה, הן בעבר כמורה לספרות והן בהווה כמורת מורים לספרות.מהמפגש עלה כי בכוחם של שיעורי הספרות להפגיש את התלמידים עם החומרים האפלים של החיים: מצבים בלתי-מודעים או מודעים-למחצה ומצבי קיצון מבחינה מוסרית; כתוצאה מכך, מתחדדת רגישותם של התלמידים לקלוט פרטים קטנים ולהבחין בניואנסים וכן הם חווים קתרזיס – זיכוך או ניקוי המתאפשר בזכות צפייה בטוחה מבעד לתווך הספרותי בסיטואציות של רצח, גילוי עריות או קרבה למוות שאליהן נקלעות הדמויות. הספרות מחזקת גם את הרגישות לאחר ומעשירה את התודעה. בכך היא תורמת לחיים משמעותיים יותר הן מהבחינה האסתטית (הגברת היכולת לעבד קלט חושי וליהנות ממנו) והן מהבחינה האתית (התחשבות בזולת, סובלימציה של רגשות ודחפים שליליים).

  • לינק

    בשנים האחרונות המחקר על אודות חוסן תופס תאוצה. הניסיון להגדיר חוסן נעשה באמצעות הגדרות מדיסציפלינות שונות: כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, ולאחרונה גם הגדרות מתחום הגנטיקה. אולם עדיין אין בנמצא הגדרה מכלילה. רוב ההגדרות מציינות את מקורות החוסן כנשענות על ההיבט האישי, הביולוגי, הסביבתי או שילוב של סך הגורמים או חלקם, וכן על סט של מושגים נלווים כמו: חוסן נפשי, חוסן קהילתי, וחוסן חברתי לאומי. העיסוק בתחום החינוך בנושא חוסן ערכי במדינת ישראל לא זכה עדין לדיון מקיף, אי לכך אציג בדו"ח סקירה המנסה להציג באופן מקיף את המושג, תוך התייחסות לנכתב על כך בספרות התיאורטית.

  • לינק

    מה משמעות הביטוי הוראה מעוררת השראה? זה איננו צירוף נפוץ. אנחנו אומרים כל מיני דברים על הוראה — הוראה מקצועית, הוראה סמכותית, הוראה דיאלוגית, אבל לא דברים שקשורים להשראה. השראה "הולכת טוב" עם אמנויות — ספרות, ציור, מוזיקה — אבל לא עם הוראה. מה בין מורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ובין השראה? (יורם הרפז).

  • סיכום

    במאמר זה מתייחס המחבר בקצרה לטיב היחסים בין אתיקה לפדגוגיה, ובעיקר עומד על הצורך הדחוף בביסוס ריבונות חינוכית הנשענת על אתיקה מקצועית. הוא פותח בהצגת האתיקה, או הדעת העיונית והביקורתית המכונה בעברית "תורת המידות", כעיסוק אקדמי וציבורי שמבקש לעמוד על היסודות המכוננים חיי אנוש במיטבם (כיצד נכון וראוי לבני אדם להנהיג את חייהם) ועל הדרכים המוצלחות ביותר להגשמת חיים אנושיים מלאים, מספקים וראויים. בתור שכזאת, תורת מידות ומסכת אידיאליים לחיים ראויים, האתיקה משמשת הבסיס הנורמטיבי לפדגוגיה: שיח פילוסופי בדבר אנושיות במלוא התפתחותה ובשיא תפארתה אשר אמור להנחות את אנשי החינוך בהגשמת שליחותם המקצועית: סיוע לצעירים במימוש הפוטנציאל הגלום בהם, העצמתם לקראת חיים אוטונומיים ומלאים והכשרתם להשתתפות הוגנת ופורייה בחברה (נמרוד אלוני).

  • לינק

    ישנן שלוש טעויות נפוצות בהבנת תיאוריית החינוך המוסרי של אפלטון, לפיהן: 1. אפלטון הוא הוגה "אינטלקטואלי", במובן זה שהוא טוען כי התנהגות מוסרית נרכשת אך ורק באמצעות לימוד וידיעה תיאורטיים של הטוב, בניגוד לתרגול מעשי או לחיקוי של דמויות מופת. 2. אפלטון הוא אליטיסט הסבור כי רק חלק מהאנשים, המלכים-פילוסופים, מסוגלים להגיע לידיעה של הטוב, ולכן רק הם ראויים לשלוט בחברה – תפיסה הנוגדת את ערכי השוויון והדמוקרטיה. 3. תיאוריית החינוך המוסרי שלו נשענת על תורת הצורות שלו: מטפיסיקה ביזארית שאדם מודרני יתקשה מאוד לקבל או להאמין בה. מטרתו של מאמר זה היא להפריך את שלוש הקביעות האלה שהביאו לזניחתו של אפלטון בתחום התיאוריה של החינוך המוסרי בעידן המודרני, באופן שיוכיח אי אפלטון יכול וצריך להיות רלוונטי למחנכים גם בימינו.

  • לינק

    עמנואל לוינס הוא מגדולי הפילוסופים בעת החדשה, ורבה חשיבותו לשיח המוסרי של המאה העשרים ואחת, הן לשיח היהודי הישראלי והן לשיח הפילוסופי והפוליטי בכללו. בספר זה חושף חנוך בן-פזי, מן החוקרים הבולטים בישראל של משנת לוינס, את הרלבנטיות של לוינס למחנכים ולחוקרי חינוך. משנתו של לוינס מתגלה כאן ככזו הממירה את שיח הזכויות הרווח בשיח של חובות וצווים מוסריים, והופכת את הערבות ההדדית והסולידריות החברתית ליסוד המארגן של כל עשייה חינוכית. באותה נשימה היא מלמדת על חשיבותו של המפגש האישי בין מורים ומורות לתלמידיהם ומצביעה על הנשגב, הפורה והמתחדש שיכול להתרחש רק בתחום ההוראה (חנוך בן-פזי).

  • לינק

    מדוע מערכת החינוך הישראלית מאוהבת במוסרנות הטבועה ב"קבלת השונה"? משום שהגדרת השונה מחזיק כדבק את כל הנותרים – השייכים לזהות הלאומית שלי, הג'נדרית שלי, השבטית שלי. היא מאפשרת את קיומו של בית, של זהות מובחנת מזו של ה'שונים'. בבסיסה של ההשקפה הישראלית הלוקה לעתים בחוסר הומאניות לטעמי עומד הניסיון לייחד על ידי סימון ה'שונה' כמאיים, כאויב, כזה שצריך "לסובלו", "לכבדו" כביכול אבל בלא הסרת ה"שונות" שלו משום שהיא מאפשרת את הקולקטיב והגדרת תנאי המאבק שלנו באותו שונה שהוא כאמור מאיים (אריה קיזל).

  • לינק

    בימים אלה, ימים עצובים של פילוג, גזענות, שחיתות, ניכור, התעררות ערכית, חובה עלינו לשאול איך זה קורה? איך קורה שערכים הופכים לסיסמאות ריקות מתוכן? חוקרים והוגי דעות רבים מסכימים שעיקר ההתפתחות המוסרית מתרחשת בשנות הילדות. רבים מסכימים גם עם תפקידו החשוב של הבית בעיצוב התובנות המוסריות של הילדים, אבל אין עוררין רבים גם על תפקיד בית הספר בעיצוב דמותו הערכית של האדם. מאמר זה בא להציג טענה קשה: בית הספר מעמיד את הילד בפני מצבים חסרי מוצא שבכדי לשרוד אותם חייב הילד לגייס דרכי פעולה שבמודע אינן הולמות את התפישה המוסרית שלו (חנן יניב).

  • סיכום

    המאמר משווה את מושגיו של מרטין בובר – ”אני-אתה״, ”אני-הלז״ ו״זיקת גומלין״, הדנים בסוגי קשר ושיח בין בני אדם, וכן המושגים ”דיאלוג חלקי״ ו״אחריות״ (בין מורה לתלמיד) – למושגים ”הפנים״, ”האחר״ ו״אחריותי הקבועה כלפי האחר״ של עמנואל לווינס. על רקע מושגים אלה מציג המאמר את המשותף לעמדותיהם של שני הוגי החינוך ביחס לחינוך ואת המבדיל ביניהן (יונתן כהן).

  • תקציר

    אתיקה היא הליבה הבסיסית של הוראה, למידה ומנהיגות חינוכית דמוקרטיות. זה הכרחי שהפיתוח של תובנה מוסרית והגיבוש של עמדה מוסרית יהפכו לאלמנטים בסיסיים הן של הכשרת המורים ההתחלתית והן של ההשכרה המתמשכת. המחנכים חייבים להיות מומחים בטיפוח תרבויות מוסריות בתוך בתי הספר והמחוזות. עליהם לדעת כיצד לטפח באופן יעיל את היכולת המוסרית הקולקטיבית של כל אלה שאותם הם נקראים לשרת(Smith, Deirdre, 2014).

  • תקציר

    לפעמים התפאורה מתמוטטת, כותב אלבר קאמי, ואנו מוצאים עצמנו בעשייה מכנית, ללא אוריינטציה ערכית ורעיונית – מתנסים בחרדת האבסורד. בעקבותיה, על פי רוב, יגיעו יקיצה ותובנה בדמותה של תביעה למשמעות, פשר וכיוון. מאמר זה מבקש להתמודד עם חרדת האבסורד כפי שמתנסים בה מורים ומחנכים אידאליסטים, בבקשם את ההגיונות המנחים והמצדיקים של מלאכת חוקם בחינוך ובהוראה (נמרוד אלוני).

  • לינק

    חינוך טוב לא נולד במגדל השן והוא אינו ספר מן הספרים "היושבים על הגדר", כי אם כתב עמדה שמתיימר לקדם צעירים למיטבם. לפיכך, הוא מציג חזון ערכי של הראוי ומשנה סדורה בדבר הדרכים הנאותות להגשמתו. הטוב שאליו מכוון הספר הוא משולש: הטוב החווייתי שבשמחת החיים ובחדוות הלימוד והיצירה; הטוב האיכותי שבסטנדרטים גבוהים בתחומי החשיבה, הדיבור, האזרחות, העבודה, האמנות והגנת הסביבה; והטוב המוסרי שבדאגה לרווחתם ולכבודם של אחרים ובמניעת כל פגיעה בזולת ( נמרוד אלוני) .

  • לינק

    הספר החדש בעריכת פרופסור רוני ריינגולד וד"ר דורית אלט הוא אסופת מאמרים רצינית ומעמיקה על השינויים הנדרשים בתפקידו המוסרי של המורה. פרקי הספר מדגישים את חשיבות תפקודו הפדגוגי של המורה לא רק כסוכן שינוי אלא בראש ובראשונה כסמכות מוסרית בתחומי החינוך בכלל והחינוך הדמוקרטי בפרט. כותבי המאמרים דנים בחשיבות הקניית ערכים, חשיבה מוסרית ויצירת סובלנות ע"י המורים במקביל להקניית תכנים וידע בביה"ס וביתר שאת. חלק מן המאמרים מדברים על תכנית לימודים ייחודית שיש לפתח, תכנית לימודים אתית. המאמרים עוסקים בנקיטת אומץ מוסרי ע"י מורים ואירועים התורמים לכך. חלק מהתפיסות המוצגות בספר צמחו על הקרקע של תיאוריית הקונסרקטיביזים בהוראה ובלמידה כיצירת מעורבות בלמידה בצורה פעילה ( Dorit Alt, Roni Reingold ).

  • לינק

    המחקר נותן מסגרת קונצפטואלית לדיוני-מקרים המדגישים את הממדים המוסריים של הוראה. למורי מורים המחפשים ללכת בכיוון זה, יכולה מסגרת זו להוות הנחייה לבחירות הפדגוגיות שלהם ולתת בסיס להערכת הדיאלוג הנוצר בדיונים מעין אלה. המחקר גם חושף את מאמצי החוקרים לתמוך בהבנה של הממדים הנ"ל באמצעות שימוש בפורמט מקוון לדיונים. השפעות של מאפייני השיח המקוון על תכני הדיונים – המחקרים על מאפייני שיח מקוון מציגים מאפיינים שונים ורבים של השיח המקוון ובהם, למשל, אורך התגובות, מספר הכניסות של כל משתתף, מספר השרשורים בשיחה, מתן אפשרות לשמיעה ולהשמעת קולם של כל הסטודנטים (Larson & Keiper, 2002), שונות של תגובות המובילה לשונות ברעיונות ובתובנות. (Whitcomb, J.A. & Tinkler, B ).

  • לינק

    התגברות האלימות, לחץ חברתי שלילי, העדר יחסי אנוש ופגיעה ביושרה במוסדות החינוך בארץ ובעולם, מצביעים על הצורך הרבה בהכשרת מורים אתית שתוביל לשינוי ברמתם המוסרית של תלמידי בית הספר. למרות זאת, קיימים מחקרים בודדים העוסקים בתהליך הכשרת המורה לחינוך מוסרי, הן בארץ והן בעולם. שאלת המחקר: עוסקת בבירור המדיניות, האקלים, המטרות והתכנים של תוכנית ההכשרה וכן בעמדותיהם, השקפתם של מרצים וסטודנטים כלפי החינוך המוסרי והשפעת משתני רקע עליהם. המחקר הנוכחי הינו מחקר מעורב שיטות: כמותי ואיכותני, המתבסס על הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. המחקר נערך בשמונה מכללות להכשרת מורים משלושת המגזרים" ממלכתי, ממלכתי דתי וערבי. במחקר השתתפו 127 מרצים ו- 536 סטודנטים ( אהרן, בוזגלו).

  • לינק

    אף על-פי שהדאגות לגבי הממד המוסרי של ההוראה הועלו במשך עשרות שנים, תשומת לב מעטה ניתנה למחקר האמפירי לגבי הטיעון המוסרי של פרחי הוראה. התוצאות של המחקרים הקודמים המעטים מציינות שהטיעון המוסרי עשוי להיות פחות מתקדם אצל פרחי ההוראה מאשר אצל סטודנטים בקולג' המתמחים בדיסציפלינות אחרות. מחקר זה (א) השווה בין רמות הטיעון המוסרי לפני ההתערבות בקרב סטודנטים לתואר ראשון המתכשרים לבית ספר יסודי ולבית ספר תיכון לבין סטודנטים לתואר ראשון שנרשמו לקורסים בפילוסופיה ובספרות אנגלית; (ב) יישום של תכנית התערבות (הוראה בכיתה בנושא של פיתוח טיעונים מוסריים ודיון בדילמות באמצעות לוחות מודעות מקוונים) כדי לקדם טיעון מוסרי בקרב פרחי הוראה לתואר ראשון המתמחים בחינוך לבית הספר היסודי ולבית הספר התיכון ( Rhoda Cummings, Cleborne D. Maddux).

  • תקציר

    יש הסכמה הולכת וגדלה שהוראה היא פעולה בעלת מהות פנימית מוסרית וכי ההיבטים המוסריים של עבודתם החינוכית הם משמעותיים ביותר. עם זאת , הביקורת היא שתוכניות הכשרת המורים בארה"ב לא משקפות הכרה זו בתוכניות הלימודים שלהן. הפער וחוסר העקביות נובעים גם מכך שחוקרי החינוך עדיין לא הפנימו את חשיבות האופי המוסרי של הוראה בכיתה ואת ההתמודדות הנדרשת מצד המורים במהלך ההוראה בכיתה ובמהלך ההוראה המקצועית שלהם. לא ניתן להפריד בין המהות המוסרית של עבודת ההוראה והציפיות הפדגוגיות מהמורה . המאמר טוען שנדרשת גישה פדגוגית ברורה, עקבית ומגובשת יותר של חוקרי החינוך בעולם בכלל ובארה"ב בפרט להבהרת ההיבטים המוסריים של עבודת ההוראה וההכשרה הנגזרת מכך ( Sanger,-Matthew-N )

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין