מילת מפתח: מומחיות
מיון:
נמצאו 27 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    מחקר פנה לתפקיד של פרקטיקות לימודיות המכוונות-למומחיות ולניהול כיתה של מורים בבתי ספר יסודיים כמתווכים של ההשפעות של הנעת המורה על הנעת התלמיד. התוצאות מניתוחי רגרסיה מרובת-רמות חשפו שהעניין החינוכי של המורה תרם לדיווחים של התלמידים לגבי הפרקטיקות הלימודיות של המורים. פרקטיקות אלה, בתורן, היו מנבאות משמעותיות למטרות המומחיות ולעניין של התלמידים בנושא הלימוד הן ברמת התלמיד והן ברמת הכיתה.

  • לינק

    ידע נוסף או התמחות מעמיקה יותר לא יכולים למנוע מאיתנו מלבצע טעויות שוב ושוב. גם המומחים הגדולים בתחומם עומדים לבצע טעויות טריוויאליות בתחום ההתמחות שלהם. הדרכה נוספת לא תסייע כי הטעות נובעת מהתעלמות שלנו ממידע שסותר את מה שאנחנו כה בטוחים בו. אם מומחים רוצים להימנע מלבצע טעויות בעתיד, הם צריכים שיהיה מישהו לצידם שיוכל להטיל ספק ולשאול שאלות על הפעולות שלהם (מתודיקה).

  • לינק

    בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).

  • תקציר

    כדי לחזק ולהצמיח למדנות (scholarship) אודות ידע של מורי מורים, מאמר זה מתאר חקירת עומק של קבוצת מורי מורים המספקת התפתחות מקצועית. ניתוח הנתונים המעוגנים איפשר למחברים להגדיר אלמנטים עיקריים שונים, אלמנטים משניים, ומרכיבים המהווים ידע של מורי מורים, כמו גם להבהיר כיצד השימוש בידע זה – בהקשר של התפתחות מקצועית בהוראה – משתמש במרכיבים מרובים בכל רגע נתון. לממצאים אלה השלכות הן עבור למדנות אודות ידע של מורי מורים הן עבור הפרקטיקה שלו (elmer, Sarah; Bernstein, Malayna; Bolyard, Johnna, 2016).

  • תקציר

    המחברים חקרו, בשני מחקרים, את השפעתם של בסיסי ידע שונים של מנחים על איכות ההסברים ההוראתיים שלהם. במחקר מספר 1, המחברים ביקשו מ-20 מורים למתמטיקה (בעלי ידע תוכן פדגוגי גבוה, אך ידע תוכן נמוך יותר) ומ-15 מתמטיקאים (בעלי ידע תוכן פדגוגי נמוך יותר, אך ידע תוכן גבוה) לספק לתלמידים הסבר לגבי בעיית קיצון (extremum problem). במחקר מספר 2, המחברים חקרו את האפקטיביות של הסברים שונים אלה. שמונים תלמידים קיבלו את ההסבר מוכוון-התהליך של המתמטיקאי, או את ההסבר מוכוון-התוצאה של המורה למתמטיקה, או שלא קיבלו הסבר ללמידה (Lachner, Andreas; Nuckles, Matthias , 2016).

  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר עסק בהעמקת ההבנה של הוראה מקצועית מתקדמת אל מול סדר היום החינוכי המצוי – Performativity – המדגיש היבטי ביצוע בהוראה, הוראה על פי סטנדרטים, מבחנים ומדידות מתמידים. מורים נדרשים לארגון ההוראה כתגובה ליעדים, אינדיקטורים והערכות, הסטה לשולים של אמונות ומחויבויות אישיות ושאיפה מתמדת למצוינות. בעיני חלק מאנשי חינוך זוהי הזדמנות לביטוי של הצלחה אישית ובעיני אחרים – מצב של היווצרות קונפליקטים פנימיים, העדר-אותנטיות והתנגדות.

  • תקציר

    היפותיזת "חוכמת ההמונים" (Wisdom of Crowds) הוכנסה לתחומים רבים, אך לא לחינוך. קבוצות עם ידע ומיומנויות מגוונים מקבלות החלטות טובות יותר מאשר קבוצות הומוגניות או קבוצות מומחים. המגוון מוסיף נקודות השקפה שונות, שמשפרות את יכולת פתרון הבעיות של הקבוצה. השימוש המוגבר ברשתות חברתיות מאפשר להפעיל את חוכמת ההמונים ביצירת גישות חינוכיות חדשות למטרות הוראה-למידה. מאמר זה מדגים את השימוש בחוכמת ההמונים לצורך הכנת מערכי שיעור ויחידות לימוד. כל מערכי השיעור ויחידות הלימוד שופרו בעקבות חוכמת ההמונים (Klieger, Aviva, 2016).

  • לינק

    משרד החינוך, קרן 'יד הנדיב' וקרן טראמפ, פנו במשותף אל האקדמיה הלאומית למדעים, כדי שתוביל תהליך לימודי להגדרת תפקידו של 'מורה מוביל' במערכת החינוך. האקדמיה השלימה את משימה באוגוסט 2014 בדוח המלצות מסכם, שנכתב בהובלתם של ד"ר ניר מיכאלי, פרופ' לי שולמן ופרופ' מרים בן-פרץ. בעקבות הדוח, הוקמו שלושה צוותי-יישום: צוות מדיניות, צוות מחקר ופיתוח, וצוות פרקטיקה. במסמך שלהלן יוצגו הנקודות המרכזיות שעלו בדיונים ואת עיקרי ההמלצות של צוות הפרקטיקה. הצוות כונס בהובלת מכון דוידסון לסדרה של מפגשים שהתקיימו בין החודשים מרץ ואפריל 2015. הצוות מנה 14 מורות ומורים מובילים מבתי ספר תיכון מתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, ההיסטוריה והתנ"ך שנבחרו בהמלצת המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך (מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע).

  • סיכום

    מאז הופעת המושג ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986) (CPK) הוא אומץ ע"י חוקרים שונים במחקרים תיאורטיים ואמפיריים. בשנים האחרונות פותחו כלים למדידת חשיבת מורים במחקרים שהובילו לאישור אמפירי של טענת שולמן שידע תוכן פדגוגי הוא בעל חשיבות מרכזית להוראה איכותית וללמידת תלמידים (Baumert, et al., 2010 Kunter et al., 2013). המחקר המוצג במאמר מציג סקירה של 85 מחקרי התערבות שעסקו בנושא הנדון (Evens, M., Elen, J., & Depaepe, F).

  • לינק

    השינויים אשר מתחוללים בשנים האחרונות במערכת ההשכלה הגבוהה בארץ ובעולם מציבים במרכז השיח האקדמי את סוגיית מקומו של המחקר במכללות לחינוך. אף שקובעי המדיניות מייחסים חשיבות לפעילות המחקר במכללות, בפועל הפעילות הזו מועטה. נוסף על כך נשמעות טענות בדבר אי-התאמתו של המחקר ל'זהות הליבה' של מורי מורים – מעשה ההוראה. על מנת לבחון כיצד ה'חוקר' יכול להיות חלק קוהרנטי מזהותו של מורה המורים ולשקף את מהותו, נעשה במחקר שימוש במתודולוגיה המשלבת בין שיטות מחקר כמותיות לשיטות מחקר איכותניות (mixed methods) כדי לאפיין את זהותו של 'מורה מורים חוקר' (התכונות המיוחסות לו והפעילויות המצופות ממנו) בעיני מורי המורים. כמו כן נבדק אם יש הבדלים בין בעלי תפקידים במכללה לחינוך בתפיסת זהותו של 'מורה מורים חוקר' זה (אסנת רובין, רינה צדיק).

  • תקציר

    ההבנה כיצד ההכרה וההמשגות של מורים משתנות בין מורים מומחים למורים חדשים היא שימושית להגברת פיתוח התמחותם של מורים מתחילים. המחברים יצרו סכמת קידוד תוך שימוש בתיאוריה הצומחת מהשטח (grounded theory) כדי לנתח את ההתבטאויות של מורים חדשים ושל מומחים המתארות את האירועים בכיתה ואת הרלוונטיות שלהם לניהול הכיתה. ארבע קטיגוריות של קודים הופיעו. קטיגוריות אלה התייחסו לתפיסות/פרשנויות, מוקד תימטי, זמניות ועיבוד קוגניטיבי שהובע (Wolff, Charlotte E.; van den Bogert, Niek; Jarodzka, Halszka; Boshuizen, Henny P. A. , 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לחקור את ההשקפות ואת הדעות של המומחים ללמידה מקוונת לגבי המגמות העתידיות בזירת הלמידה המקוונת. טכניקת דלפי נבחרה כשיטת המחקר. הממצאים מראים שהמשתתפים מאמינים שהשימוש בטכנולוגיות החדשות ישנה את התיאוריות ואת המתודולוגיות החינוכיות העכשוויות ותהיה לו השפעה על המיומנויות של המנחה, על המאמץ, על המשוב ועל האינטראקציה כמו גם על התהליך של הערכת הלמידה (Aharony, Noa; Bronstein, Jenny, 2014).

  • סיכום

    מורים מעולים עושים הרבה יותר מאשר להעסיק תלמידים במהלך זמן השיעור. הם מתכנני שיעור מעולים; הם מומחים לזיהוי תוכן מאתגר לתלמידיהם; הם מנתחים נתונים להבנת התקדמות התלמיד; הם יודעים כיצד לעצב הערכות החושפות באם התלמידים שולטים בחומר; הם מיומנים בשמירה על כך שההורים יהיו מעודכנים ומעורבים בחינוך ילדיהם; הם עושים שימוש בשיעורים מפסיכולוגיה התפתחותית כדי לבסס קשרים אישיים גם עם התלמידים המאתגרים ביותר; ועוד ועוד. העובדה שדורשים ממורים להצטיין בכל התחומים הללו מהיום הראשון ללא צוות תמיכה היא סיפור ישן מאוד ומתסכל. קיים שפע של פתרונות מוצעים, אך השאלה שכמעט אף פעם אינה נשאלת היא האם זה ריאלי לחשוב שנוכל אי פעם למצוא או לפתח מיליונים של מורים שהם מעולים בכל ההיבטים הרבים של ההוראה (Dan Weisberg).

  • תקציר

    מאמר זה מספק סינתזה של פרקטיקות פדגוגיות של מורים מומחים ללמידה מקוונת באמצעות מסגרת של גישות הכוללת ארבעה חלקים: גישה של למידה מחוץ לכיתה, פרקטיקה של שפה משולבת, פרויקטים משולבים תוך שימוש ביישומי ווב 2.0, ולמידה מקוונת. דוגמאות לכל גישה מומחשות באמצעות קטעים קצרים הלקוחים מחקרי מקרים של המורים המשתתפים (Cowie, Neil; Keiko Sakui. , 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מניחים שלמידה מקוונת מציעה לסטודנטים את ההזדמנות ללמוד מהאדם הדוגל בקונסטרוקטיביזם ולהפך, תוך שימוש במצבים חינוכיים שבהם משאבים של ICT נמצאים בשימוש, לאוטודידקט יש את היכולת לתעד את עצמו, להשיג מידע מעודכן, להעשיר את אוצר המלים של תחום העניין ולפתח אסטרטגיות לבניית ידע. מחקר זה נועד לתמוך בהבנת המורכבות של הלמידה האקדמית, בהדגשת הרעיון של התמקצעות ההוראה, ובלמידה קונסטרוקטיביסטית הדורשת ומפתחת יכולות של למידה מקוונת (Stefan, Mihaela Aurelia and Popescu, Alexandrina Mihaela).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לזהות קבוצות בעלות מוטיבציות להוראה השונות באופן מובהק.זוהו ששה מקבצים: מומחיות, תפקיד, נושא, תשוקה, אי-רצון ואי-כשירות. המורים בקבוצות אלה היו שונים באפקטיביות האישית הנתפסת, בעניין ובמאמץ לגבי הוראה (Visser-Wijnveen, Gerda J.; Stes, Ann; Van Petegem, Peter., 2014).

  • לינק

    המאמר מדווח על קו מסוים של התוצאות של התרומה האנגלית למחקר ההשוואתי של הארגון לפיתוח ולשיתוף פעולה כלכלי (Organisation for Economic Cooperation and Development), שכוון לפתח תובנות לגבי האופן שבו הקורסים שנלמדים בשלבים הראשוניים בהכשרת מורים מכינים את הסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיית המידע (ICT) באופן אפקטיבי בהוראה שלהם (Terry Haydn, 2014).

  • לינק

    מורים מאמנים באוניברסיטה צריכים להפעיל סגנונות פיקוח ספציפיים וסוגי שיח במהלך התצפיות לאחר השיעור כדי לסייע לפרחי ההוראה לפתח יכולות של התאמה לתלמיד, כגון: הצדקת קבלת ההחלטות, איזון הניסוי והסיכון עבור התלמידים, ודיון בהתאמות הלמידה כדי לענות על צורכי התלמידים(Soslau, Elizabeth, 2012)

  • סיכום

    מסגרות של התנסות מעשית מהוות סביבות למידה פוריות לפיתוח יכולות הוראה מותאמת של מתכשרים. מורי מורים יכולים למנף שיחות הדרכה במסגרת ההתנסות, להציב אתגרים ולהנחות מתכשרים להערכה-עצמית ולשינוי-עצמי כדי לסייע להם להבין את התנסויותיהם ולפתח יכולות אלה. חיוני לחקור טיפוסי שיח בשיחות הדרכה כדי להכיר את דרכי ההנחיה שמורי מורים נותנים לחיזוק תהליכי הכוונה עצמית, ועל הפעלת יכולתם להבחין במצבים ובבעיות שמתכשרים אינם מבחינים בהם בעצמם. מטרת המחקר הייתה לבחון אילו (1) טיפוסי שיח משוב ו-(2) טיפוסי הדרכה פדגוגית מחזקים או מזניחים הזדמנויות לפיתוח מומחיות בהוראה מותאמת בקרב מתכשרים. זאת בהתייחס ל-(3) שלושה קשיים אופייניים של מתכשרים שנחקרו רבות בספרות המקצועית: תפיסת מהלכי הוראה מוכרים כמובנים מאליהם, התמודדות עם מטרות דואליות והבנת הקשר והשפעתו (Elizabeth Soslau).

  • לינק

    ידע מטה-קוגניטיבי(מ"ק) – הידע של מורי-מורים על ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות עשוי לספק תובנות על הוראת מבנים אלה למתכשרים להוראה. המאפיינים והפונקציה של מטה-קוגניציה ובעיקר ידע מ"ק נחקרים כל הזמן (למשל, Kuhn, 2001,White & Frederiksen, 2005). זהו ידע המוגדר כידע של הפרט על תהליכים קוגניטיביים של עצמו(Brown, 1987). המחקר: מה אומרים מורי מורים על בניית ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות של המתכשרים במסגרת ההכשרה? האם הם עושים זאת? ( Van Velzen, J.H. ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין