מילת מפתח: מודלים
מיון:
נמצאו 98 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    חשיבותה של יצירתיות בחינוך ידועה ומוכרת בכל העולם. יצירתיות נחשבת לאחד מהכישורים הבסיסיים של התלמיד במאה ה-21. באמצעות סקירה שיטתית ואינטגרטיבית של ספרות המחקר שיצאה לאור בין השנים 2006- 2017 (187 מחקרים) ועסקה ביצירתיות של תלמידים בבתי הספר היסודיים, המאמר הנוכחי מבקש לפתח מסגרת המבוססת על עקרונות תיאוריית המערכות הדינמיות המורכבות (complex dynamic systems theory) כדי לתאר ולהסביר יצירתיות אצל ילדים.

  • סיכום

    ב-2012 חלה מהפכה בחינוך המדעי בארה"ב, במסגרתה בוצע מעבר לפדגוגיה אקטיבית ומרוכזת בתלמיד. במקום לימוד תיאורטי ומופשט, נעשה מאמץ להקנות מובן לתופעות יומיומיות המוכרות לתלמידים מחייהם. מהפכה חינוכית זו הגדילה את הרלוונטיות של השיעורים, ולכן גם את המוטיבציה של התלמידים. ד"ר תום ביאליק, מאוניברסיטת מישיגן סטייט, הציג בכנס שנערך במכון ויצמן כלי חינמי המאפשר למורי מדעים ליצור ביחד עם תלמידים מודלים מדעיים המעניקים מובן לתופעות.

  • סיכום

    ההתנסות המעשית של המתכשר להוראה מתקיימת בגני הילדים ובבתי הספר בליווי המוסדות האקדמיים המכשירים כדי שהמורה החדש ישתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך. תכנית "אקדמיה-כיתה" מעמיקה את הקשר בין האקדמיה לשדה, כחלק מהתכנית הלאומית לקידום הכשרה והוראה משמעותית בכל רמות החינוך. בבתי הספר שבהם מתנסים סטודנטים במסגרת תכנית "אקדמיה-כיתה" קיים פוטנציאל להוראה בצמד של מורה מכשיר וסטודנט מתכשר להוראה. מטרתו של נייר עמדה זה היא לאפיין את הפדגוגיה והפרקטיקה של הוראה בצמד מתוך רצון לסייע למורים המכשירים ולסטודנטים ביישום ההוראה המשותפת בכיתה. במטרה לכסות את כל האפשרויות שיש בהוראה בצמד, צוות החשיבה פיתח מודל אחד המורכב משלושה חלקים: הוראה טורית, הוראה מקבילה והוראה דיאדית.

  • תקציר

    סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם. הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה (עמליה רן).

  • לינק

    סקירה זו עניינה קהילות למידה מקצועית למורים במדינות שונות בעולם וכן בתחומי ידע שונים ומגוונים. מטרת הסקירה היא להציג מודלים שונים של קהילות למידה מקצועית למורים המוטמעים במקומות שונים בעולם, ונכללות בה מדינות בעלות תרבויות שונות וכן קהילות העוסקות במקצועות לימוד שונים ומגוונים. בסקירה מתוארים הרקע להופעת קהילות אלו, הגדרת המונח "קהילה מקצועית למורים", מאפייני המודלים והדגשים הייחודיים בכל אחד מהם. בהמשך הסקירה מוצגים המודלים בטבלה השוואתית, בשמונה פרמטרים, ומהם ניתן ללמוד על ההבדלים ביניהם בדגשים, במטרות השיח הפדגוגי ותהליך הלמידה ובתוכניהם, וכן על דרכי הפעולה של כל קהילה וההקשר המוסדי והגיאוגרפי שבו היא פועלת. הסקירה מסתיימת בפרק נרחב הכולל המלצות מעשיות לבניית קהילה מקצועית למורים וניהולה ביעילות ובאפקטיביות, בהסתמך על מחקרים שבחנו מודלים של קהילות למידה (יערית בוקק-כהן).

  • סיכום

    המיקוד של המחקר הנוכחי הוא על תפיסות מורים את ההתפתחות המקצועית שלהם, מבלי לנסות לשבח את האפקטיביות של התהליך עצמו או מרכיביו שבהם ניתן למצוא על פי רוב סדנאות, קהיליות הדרכה ולמידה ועוד. מטרות: א) לבחון את הדרך שבה מורים שחוו יישום של רפורמה ארגונית תופסים את תהליך התפתחותם המקצועית, ב) לבחון את ביטויי התפיסות האלה בדפוס ההתפתחות של מורים. שאלות: 1. כיצד מורים המעורבים ברפורמה מאפיינים את תהליך ההתפתחות המקצועית? 2. על פי תפיסות המורים הללו, אלו גורמים הניעו אותם להמשיך בהתפתחות המקצועית? 3. אילו דפוסים של התפתחות מקצועית היו שכיחים בין המורים האלה? אוכלוסייה: 43 מורים מ-10 בתי ספר שונים שהשתתפו ברפורמת "אופק חדש". זהו מחקר איכותי בפרדיגמה של סיפורי חיים (Orit Avidov-Ungar).

  • תקציר

    המאמר בוחן את הבחינה ותהליך התיקון של "המודל של פרקטיקה הולמת" (Model of Appropriate Practice), מחוון הערכה לפרחי הוראה המבוסס על "מסגרת ההוראה" (Framework for Teaching) של שרלוט דניאלסון (Charlotte Danielson). המטרה הייתה לאשש את איכות המחוון. ניתוח גורמים שימש כדי לבחון את העקביות הפנימית וכדי לתקף אותו. הניתוח הניב מחוון הכולל 16 פריטים שהראה הערכות חזקות של מהימנות ושל תוקף על פני ארבעה תחומים של הוראה – הכנה ותכנון, סביבת הכיתה, הדרכה ותחומי אחריות מקצועיים. נידונה החשיבות של תהליך זה לשיפור ההוראה והכשרת המורים (Camille L. Bryant, Saoussan Maarouf, Jan Burcham, Deirdre Greer, 2016).

  • תקציר

    בעשור שעבר, מחברי המאמר הציגו מודל לתיאור ואפיון של מרכיבי פלטפורמה ללמידה מקוונת. כיום, מטרת מאמר זה היא להעריך ולשדרג מודל זה. במהלך תקופה זו, דברים רבים השתנו ברשת (ההכנסה של רשתות חברתיות, פרוטוקולים חדשים של מולטימדיה וכו'): מה השתנה בפלטפורמות הלמידה המקוונת? כיצד להעריך את פלטפורמות הלמידה המקוונת כיום? במאמר זה מודל ההערכה יעודכן ולאחר מכן ישמש כדי להעריך את הפלטפורמות הקיימות הידועות ביותר (Ballarano, Alessandra; Colace, Francesco; De Santo, Massimo; Greco, Luca, 2016).

  • סיכום

    המאמר אינו עוסק בחונכות בחינוך דווקא אלא במושג "חונכות קבוצתית" ובמשמעותו. ניתן לגזור מהסקירה והדיון גם ליחסי חונכות בהתכשרות להוראה ובמסגרת ההתמחות. לחונכות קבוצתית תפקיד חשוב בלמידה ובצמיחה, בייעול ארגונים ובהתפתחות וקידמה של קהיליות שלמות. הקהילייה המדעית שהחלה לחקור את תופעת החונכות הקבוצתית התמקדה עד כה בעיקר ברציונל ובתוצאות שלה (Mullen, 2009 ,Darwin & Palmer, 2009). עדיין יש צורך לחקור ולהסביר דרך עבודה זו ולהציע בסיס ופרמטרים לבחינתה ולהבחנה בינה לבין חונכות בזוג (Jonathan Kroll).

  • לינק

    הסוגיה העיקרית שבה עוסק מאמר זה היא כיצד לשפר את מצב הלמידה של למידה מכוונת עצמית בחיפוש ובארגון משאבים מהרשת. במאמר זה, המחברים מציעים ראשית מודל של מפה רב-שכבתית הממחיש התנהגויות למידה בסיסיות בעת שימוש ברשת לצורך איתור וארגון משאבי הלמידה. המודל מספק ללומדים את המבנים של המשאבים שנמצאו, הכלים לניהול הסמנטי שלהם, וגם שיטה פשוטה לשתף את המשאבים דרך ייצוג המפה. פותחה גם מערכת אשר מבוססת על המודל המוצע המאפשרת ללומדים אינדיבידואלים לאתר בקלות משאבי למידה מתאימים מהרשת על ידי התייחסות למפות משאבים וגם לארגן אותן כמפות נושא אישיות (Li, Hangyu; Hasegawa, Shinobu; Kashihara, Akihiro, 2015).

  • לינק

    המאמר מתמקד ביכולות מורים כגורם עיקרי המשפיע על למידת תלמידים. בסופו של דבר, כל הניסיונות לשפר את החינוך מתכנסים במורה ובאיכות עבודתו/ה עם התלמידים. המורים יכולים להבנות את סוג סביבת הלמידה אשר תקדם או תעכב למידה באמצעות שיטות ההוראה, התקשורת וניהול הכיתה שלהם. מטרת המאמר היא לנתח את ספרות המחקר אודות יעילות חינוכית על מנת לברור את יכולות המורים החשובות ביותר הקשורות להישגי תלמידים (Peklaj, Cirila, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד אנשים המכשירים את המורים הפיניים מיישמים חינוך ליזמות בהדרכה שהם מספקים. המחברים מראים כיצד למידה באמצעות, למידה עבור ולמידה לגבי יזמות מתבטאות בהערכות העצמיות של מורי המורים הפיניים (Seikkula-Leino, Jaana; Satuvuori, Timo; Ruskovaara, Elena; Hannula, Heikki, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן חקר מקרה לגבי שימוש בבלוגים קולקטיביים של סטודנטים, ששימשו כחלק ממודול שהוערך באופן פורמלי במוסד להשכלה גבוהה. חקר המקרה שימש כדי לחקור את האופן שבו ניתן לראות כי ההוראה והלמידה משתנות דרך מודל למידה קונקטיביסטי של שימוש בבלוג (Garcia, Elaine; Elbeltagi, Ibrahim; Brown, Mel; Dungay, Kerry, 2015).

  • לינק

    המודלים של למידה מסורתית לא נדרשו בעבר להתמודד מעולם עם היצף המידע והתכנים והשמירה על רמת ההתעניינות הערה של הלומד המבוגר. המציאות כיום השתנתה. במהלך הלמידה המתוקשבת באינטרנט נחשף הלומד לכמויות עתירות מידע מחד ומצד שני צריך לשמור על התעניינות רציפה במהלך הלמידה. על רקע זה מנסה המרצה האוסטרלי Ryan Tracey להציע מודל תפיסתי להפעלת סביבות הלמידה המתוקשבות האינטרנטיות עם לומדים מבוגרים (למידת מבוגרים) ועם סטודנטים (עמי סלנט).

  • תקציר

    בדיקת הספרות הבין-לאומית הראתה שקיימת ספרות מחקר קפדנית מוגבלת המצביעה על ההשפעות בפועל של עומס העבודה בסביבות של הוראה מקוונת ומעורבת בהשכלה הגבוהה. מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר בארבע אוניברסיטאות אוסטרליות, ועל התפיסות של קבוצה מייצגת של חברי סגל אשר חשו שההוראה המקוונת הגבירה את עומס "זמן ההוראה" שלהם, וש"המודלים של הקצאת עומס עבודה" (Workload Allocation Models) לא התחשבו באופנויות הוראה עכשווית (Tynan, B., Ryan, Y. and Lamont-Mills, A., 2015).

  • לינק

    מחקר זה בחן הבדלי מגדר אפשריים בקבלה הנתפסת של סטודנטים להוראה את הטכנולוגיה בעבודתם המקצועית במסגרת המודל של קבלת טכנולוגיה (Technology Acceptance Model). הממצאים חשפו כי בעוד שלא נמצא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לפי מגדר לגבי השימושיות הנתפסת, עמדות כלפי טכנולוגיה וכוונה להשתמש בטכנולוגיה, הסטודנטיות להוראה השיגו תוצאות נמוכות יותר לגבי קלות השימוש הנתפסת(Timothy Teo, Xitao Fan, Jianxia Du, 2015).

  • תקציר

    המחבר טוען בעד מודל חדש לאחריותיות חינוכית במחוזות בית-ספריים בארה"ב, ומציע שהמערכת מבוססת המבחנים היא האחראית לכך שמורים עוזבים את המקצוע ולירידה במספר הפונים לבתי הספר לחינוך. הוא מציין שמודל של אחריותיות המבוסס על ניהול תעשייתי הוא מודל מיושן למאה ה-21 (Tucker, Marc, 2015).

  • לינק

    אימפרוביזציה אינה 'שליפה מהמותן' אלא התמודדות יצירתית עם אי-הוודאות השורה בחדר החזרות בתאטרון, בהוראה בכיתה ובחיים בכלל. אך האם ניתן ללמד לאלתר בין שמדובר באמנות או בהוראה? כיצד ניתן ללמד זאת, אם אימפרוביזציה היא מעשה ספונטני, בלתי-צפוי ויצירתי? כיצד ניתן ללמד להתכונן למה שלא ניתן לחזותו, לאירוע מפתיע שאינו מתוכנן ביסודו? פרדוקס זה נמצא בבסיס האתגר של הספר. מודל הוראה מאלתרת (improvisational teaching) עשוי להיות מפתח להתמודדות עם מורכבות זו, שהיא דחופה ומבקשת מענה בהכשרת מורים בפרט ובמעשה ההוראה בכלל (נפתלי שם טוב).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על רפלקציות של מורים לגבי תהליך תכנון ויישום של תכנית למידה רגשית-חברתית בגישה כלל בית-ספרית תוך התמקדות בפתרון קונפליקט, שנקראה "שיפור היחסים בקהילות בית הספר". בראיונות שנערכו עם המשתתפים, 29 מחברי צוות הליבה תיארו את השינויים המשמעותיים ביותר שהתרחשו, אילו גורמים סייעו לשינויים אלה ומה סייע להם להתגבר על החסמים. מודל הממזג אמצעים המסייעים ליישום פותח על בסיס הראיונות הללו (Freeman, Elizabeth; Wertheim, Eleanor H.; Trinder, Margot, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את התופעות המתרחשות בין חברי הצוות במהלך השתתפותם בלמידה מבוססת צוות תוך שימוש בתוכנה שיתופית Web 2.0.בהתבסס על הגישה של התיאוריה הצומחת מהשטח (Grounded Theory), מחקר זה מנתח את המשוב שנתנו הסטודנטים וקשור ללמידה שיתופית של צוות תוך שימוש בכלי שיתופי של Web 2.0. מחקר זה מציע שסביבת הלמידה השיתופית של Web 2.0 מגלה כלי תקשורת שונים לתמיכה בסינכרוניות ובמודעות של הקבוצה. כתוצאה מכך, הסינכרוניות והמודעות של הקבוצה מקדמות למידה מבוססת צוות (Kam, Hwee-Joo; Katerattanakul, Pairin, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין