מילת מפתח: מדעי המחשב
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • סיכום

    ב-26 במרץ 2018 נערך במכון ויצמן כנס תחת הכותרת: "שילוב טכנולוגיות למידה של מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך: חדשנות והיבטים פדגוגיים". אחד המושבים המעניינים במסגרת זו היה רב שיח בהשתתפות שלושה תלמידים בכיתות י' עד יא' ועוד חייל אחד: כולם לומדים מדעים בצורה מקוונת בתכנית "אקדמיה בתיכון" או בתוכנית "כימיה ברשת" של האוניברסיטה הפתוחה. ערכו של הדיון הזה טמון בהזדמנות לשמוע "מפי הסוס" את עמדותיהם וחוויותיהם של התלמידים: נמעניה ומטרותיה של מערכת החינוך.

  • לינק

    אחרי שהבינה המלאכותית הזניקה את העולם הדיגיטלי קדימה, טובי החוקרים רוצים לפצח את האתגר האמיתי: לגרום למחשב ללמוד לגמרי לבד, בלי עזרה אנושית. המערכת שפיתחה מג'יק פוני (Magic Pony) נראתה עד לאחרונה כלקוחה מסרטי מדע בדיוני, שמאחוריהם עומדים תסריטאים שלא מבינים איך באמת טכנולוגיה עובדת. היא משפרת תמונות וסרטונים באיכות ירודה, ומוסיפה להם פרטים יש מאין. תמונת פנים מפוקסלת הופכת חדה, וצילום של חלק קטן ומטושטש מקיר לבנים ייהפך לתמונה אמינה ומפורטת להפליא של הקיר כולו. הטכנולוגיה שעליה נשען ההישג המרשים מעניינת אפילו יותר: היא מבוססת על בינה מלאכותית מתקדמת במיוחד, מהסוג המכונה בז'רגון המקצועי "למידה עמוקה בלתי מונחית" (עמי סלנט).

  • לינק

    במרכז התכנית: תוספת של כ-2 מיליארד ₪ יופנו להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית תוך הפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (BIG DATA) ולמובילה בתחומי המחקר הבסיסי ובכלל זה מדעי המחשב; תוספת של כ-1 מיליארד ₪ לשילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה: ערבים, חרדים, המגזר האתיופי ותושבי הפריפריה (סה”כ התקציב לשילוב יעמוד על 2.3 מיליארד ₪ ); הכשרת הון אנושי איכותי והתאמתו לצרכי המשק והתעסוקה; קידום הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרתה יגיעו אלפי סטודנטים מאמריקה, אירופה והמזרח הרחוק ללמוד בישראל (המועצה להשכלה גבוהה).

  • לינק

    עמי סלנט מפרסם בבלוג שלו סקירה מעניינת אודות מנוע החיפוש המדעי Semantic Scholar של פרופסור אורן עציוני: "בדקתי את מנוע החיפוש הסמנטי (בשבועיים האחרונים) ומצאתי כי הוא יעיל מאד לחיפושים אקדמאיים, בעיקר לראיית הרשת הסמנטית של משפטי מפתח [Key Phrases] הקשורה מעבר לניתוח הטקסטואלי. כלומר, זהו לא חיפוש נקודתי המציג תשובות מדויקות של השאילתה שנשאלה כמו בגוגל. במבט ראשון לא רואים קשר בין משפטי המפתח, אך במבט נוסף ניתן לגלות קשרים של נושאי החיפוש בדיסציפלינות מחקר שונות, ולכן מדענים עשויים להפיק תועלת ממנוע החיפוש הסמנטי יותר ממידענים הרגילים לחיפוש טקסטואלי או חיפוש בוליאני. מנוע החיפוש הסמנטי עשוי לסייע יותר באיתור כיווני מחקר או נתיבי מחקר ופחות באספקת תשובות עובדתיות חד-משמעיות. ניתן גם למיין את הממצאים על פי רלבנטיות או עדכניות" (עמי סלנט).

  • סיכום

    האם ייתכן שבתודעה האנושית יש איזשהו רכיב רוחני שאינו ניתן לכימות ולהנהרה על סמך חוקי הפיזיקה, הכולל את הרצון החופשי, את הכוונות, את ההכרעות הערכיות ואת הרגשות? המאמר מציג את יסוד הרוחניות בתודעה ובחינוך, אבל מן הסוג האתאיסטי, הלא-מיסטי (יקיר שושני).

  • תקציר

    מאמר זה מציג מחקר השוואתי של יכולת הגישה לשלוש מערכות בקוד פתוח מבוסס רשת לניהול תוכן של למידה: מערכת Moodle, מערכת ATutor, מערכת Sakai. תוצאות המחקר מציינות שהחסמים ליכולת הנגישות נמצאים בכל אחת משלוש המערכות שהוערכו (Iglesias, Ana; Moreno, Lourdes; Martinez, Paloma; Calvo, Rocio, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה ניסה לבחון את ההשפעה של שימוש במילונים מודפסים בהשוואה לשימוש במילונים ניידים למטרות תרגום.התוצאה הראתה שקבוצת הניסוי עלתה בביצוע שלה על קבוצת הביקורת.תוצאה זו מובילה למסקנה שלשימוש במילונים מודפסים יש השפעה אפקטיבית יותר על יכולת התרגום ועל איכותו בהשוואה לשימוש במילונים ניידים(Khodashenas, Mohammad Reza; Khosrofar, Zahra; Amouzegar, Elaheh, 2014).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).

  • לינק

    למרות שיש בארץ ביקוש עצום לבוגרי מדעי המחשב, ושירות צבאי בתחום , רק ב 62%- מבתי הספר העל-יסודיים במגזר היהודי מלמדים את המקצוע, כך עולה מסקר שביצע משרד החינוך לפני כשנה. לעומת זאת, במגזר הערבי 80% מהתיכונים מלמדים מדעי המחשב. צה"ל מגייס כיום את רוב בוגרי מדעי המחשב ליחידות התקשוב, כך שהשירות הצבאי מקנה גם ניסיון נרחב וגם כניסה חלקה ללימודים גבוהים ( צוות קו לחינוך) .

  • לינק

    בשיטת למידה מבוססת בעיות מציג המורה או המרצה לתלמידים בעיה מורכבת ומאתגרת שקשורה למציאות. המוטיבציה של התלמידים לפתור בעיות מסוג זה גבוהה יותר מאשר לפתור תרגילים לשם התרגול. כך, מפתח התלמיד הנעה עצמית ללימוד ולפתרון הבעיה. בחלק מן הבעיות הניתנות לתלמידים כתרגילים, הם משובצים בקבוצות עבודה קטנות, כשכל חבר בקבוצה עובד על משימה נפרדת אשר משתלבת במטלה כללית שקיבלה הקבוצה. התלמיד משתלב בתהליך הלמידה שלו ושל אחרים (למידה פעילה), צובר ידע חדש ולא פחות חשוב מכך – הוא מחזיק בידיו חלק משמעותי בתהליך הלמידה שלו והופך להיות אחראי עליו. הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא בידיו ( אודי מלכה) .

  • לינק

    מספר המורים למדעי המחשב בחינוך הממלכתי-עברי בישראל ירד ב-42% מ-1999 ועד היום, כך מתברר מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמבוסס בעיקרו על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחינוך הממלכתי-דתי צנח מספר המורים למחשבים ב-15.2%. המגזר היחידי שבו נרשמה עליה במספר המורים למחשבים הוא המגזר הערבי – שם נרשמה עליה של 50% בתוך עשור, כמו גם במספר המורים בכל שאר המקצועות הריאליים.

  • לינק

    הרצאה ומצגת שהועברו בכנס מורי מדעי המחשב ה-9 , הטכניון , חיפה , 29 לדצמבר 2008 ( הטכניון – המחלקה להוראת המדעים והטכנולוגיה ). תהליכי הוראה במדעי המחשב מתבססים ברובם על הקניית כלים ל"פתרון בעיות" . בפני התלמידים מוצגת בעיה ועליהם לפתח אלגוריתם/תכנית מחשב הפותרים את הבעיה. מה שחסר כיום הוא התנסות בהנחיית לומדים במהלך פתרון בעיות ואפשרויות תרגול בהקניה של כלים לפתרון בעיות. בפרויקט והמחקר הנלווה המתוארים במצגת הדגש הוא על החונכים. המטרה היא לקדם את החונכים ובפרט לקדם את כישורי בהנחיה שלהם בתהליכי פתרון בעיות . הדגש שהושם במחקר הוא על תהליכי הנחייה בתהליכים של פתרון בעיות . מטרות המחקר היו בחינה של מודל החניכה ואופן יישומו וההערכה האם המודל משיג את מטרתו . במחקר מתוארים במפורט תהליכי החונכות ותהליכי התמיכה כגון פורומים , רפלקציה ומפגשי חניכה (נוע רגוניס , אורית חזן ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין