מילת מפתח: מדיניות
מיון:
נמצאו 79 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    רשימה זו סוקרת הנחיות חדשות בנוגע להחלטה כיצד לחגוג יום הולדת בגן, לשיקולים שעל הגננת לשקול בהקשר זה, לרבות שיתופם של ההורים בחגיגה. הרשימה מדגישה את התפקיד החיברותי ואת הקשרו הרחב יותר של אירוע יום ההולדת ומבקשת להשקיף על תפקיד זה בעת יישום ההנחיות.

  • לינק

    בין המחקר להשפעתו על קובעי מדיניות והשדה פעורה תהום רבה. לדברי פרופ' אליזבת גרנט מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, תהום זו ניתנת לגישור באמצעות התייחסות ישירה לבעיות בוערות, כתיבה ברורה ונרטיבית, מאמצי שיווק ושמירה על תקשורת פתוחה וקשרי עבודה רצופים עם קובעי המדיניות. גרנט הציגה את דבריה במפגש שהתקיים בקיץ 2018 בארגון היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית למדעים ובשיתוף משרד המדען הראשי של משרד החינוך. למפגש זה הוזמנו חוקרים צעירים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים כמו גם אנשי מחקר ותיקים בתחום החינוך, במטרה לייצר שיח על-אודות מדע יישומי בין חוקרים וקובעי מדיניות ולבחון כיצד בונים קשרים בין קהילות אלו.

  • סיכום

    משרד החינוך פרסם את עיקרי תכנית העבודה שלו לשנתיים הבאות. התכנית שואפת להקנות לתלמידים ידע וחדשנות מדעית וטכנולוגית, לצד מחויבות ערכית למדינה. דגש מיוחד יינתן לשיפור הידע במדעים ובשפה האנגלית ולחיזוק התשתית לחינוך בלתי פורמלי במגזר הערבי. התכנית נועדה להגדיל את השוויון, לטפח את הסקרנות והיזמות בקרב התלמידים ולעודד יזמות של מורים. בהתאם לכך, יועלה תקציב תנועות הנוער, שנות השירות והמכינות הקדם-צבאיות ותתבצע פעילות לצמצום נשירה וקידום ילדים ונוער בסיכון. התכנית מציירת דמות נשאפת של בוגר מערכת החינוך: בעל ידע ומיומנויות חשיבה, מיומנויות רגשיות וחברתיות, לצד עמוד שדרה ערכי ומוסרי.

  • סיכום

    דוח זה דן בחשיבותו של החינוך האזרחי ובתרומתו למילוי פונקציות אזרחיות חברתיות בחיים הבוגרים. הדוח סוקר את התחום באופן מחקרי ומציג לדוגמה מדיניות בנושא זה במדינות פלורידה ואילינוי. כן נלווית לדוח טבלה, המפרטת את המדיניות ביחס לחינוך האזרחי במדינות שונות בארה"ב. דגש מושם על התאמת החינוך האזרחי למאה ה-21 ועל המסגרת התשתית-רעיונית, שיכולה לאפשר את התפתחות התחום.

  • מאמר מלא

    מושג ההכלה בחינוך (Inclusive Education) הוא מושג רחב, ולעתים הוא עשוי להיתפס כערטילאי. כדי לבחון את המושג עלינו לעבור בין שלושה ממדים שלו: התרבות, המדיניות והיישום (בות' ואיינסקו, 2002). היבטי התרבות כוללים תפיסות עולם, שפה ומנהגים המשקפים תרבות של הכלה; המדיניות כוללת את המנגנונים ואת שגרות העבודה שבית הספר פועל על פיהם; היישום מתייחס לעבודת ההוראה בתוך הכיתה, המתבססת על ראיית השוניות. עבודת הניהול הבית-ספרי היא אינטנסיבית מאוד, ורוויה בפעולות יום-יומיות שמצטרפות לכלל המעשה החינוכי. הכלי המוצע להלן מסייע למפות את בית הספר באמצעות כמה צירים המתייחסים לשלושת הממדים של ההכלה בבית הספר. איסוף התוצאות שיתקבלו יאפשר מיפוי של תחומי חוזק ותחומים הזקוקים לחיזוק באשר להכלה בהיבטיה השונים (נרקיס שור ואורה גליק).

  • תקציר

    המרכז האמריקאי הלאומי לחינוך וכלכלה סיכם מחקרים רבים שנערכו במשך 25 שנה על מערכות החינוך הטובות בעולם, במטרה לזהות את האסטרטגיות שבהן השתמשו מדינות שהישגיהן החינוכיים טובים מהישגי ארה"ב. תקוות עורכי הדו"ח היא שמעצבי מדיניות החינוך בארה"ב יוכלו להשתמש בממצאים כדי לשפר את ביצועי מערכת החינוך במדינתם. מן הסתם, גם קובעי מדיניות חינוכיים בישראל יוכלו למצוא עניין ותועלת בדו"ח ובתשע האסטרטגיות המצליחות שהוא מונה:

  • לינק

    נשיא המדינה משיב על השאלות של הד החינוך: כמו בטבע, אי אפשר להפריח ניצנים מלמעלה; צריך לטפח את תהליכי צמיחתם מהקרקע. הנכונות של כל שבט לקיים את המשא ומתן הזה באומץ ובפתיחות, לסמן את ציפור הנפש שלו — מרכיבי זהותו שאינם ניתנים לשינוי או לערעור — לצד החלקים שהוא מוכן להגמיש ואולי אפילו להשיל היא אחד הגורמים שיקבעו כמה דורות נצטרך כדי לסלול את הדרך המשותפת שלנו (ראובן ריבלין).

  • לינק

    שיח הרב-תרבותיות חרג זה כבר מן הדיון הפילוסופי-נורמטיבי והתפשט אל שאלות פוליטיות-מעשיות הנוגעות לחלוקת משאבים הוגנת, לשוויון בין יחידים וקבוצות ולהכרה תרבותית. המדיניות הציבורית לגווניה נדרשת להסתגל למציאות החדשה ולדרישות הנגזרות ממנה. כמו במדינות אחרות בעידן שלנו, גם בישראל קיומה של שונות אתנית, תרבותית או דתית הממאנת להיעלם הופך אותה לחברה רב-תרבותית ומציב למדינה ולמוסדותיה אתגרים יום-יומיים. בין השאר נדרשת המדינה לבחון האם היא מייצגת את כלל הקבוצות המרכיבות אותה; האם השירותים שמוסדותיה מספקים הולמים את צורכיהן; והאם יש מקום לאפשר לקבוצות להשפיע על עיצוב המדיניות כדי לחזק את האמון ואת שיתוף הפעולה. הספר מדיניות ציבורית ורב-תרבותיות, המאגד בתוכו מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, בוחן את הדפוסים הקיימים של מדיניות ציבורית רב-תרבותית בישראל ומציע חלופות אפשריות (בשיר בשיר, גיא בן-פורת ויוסי יונה).

  • לינק

    פרופ' יחזקאל טלר שיגר מכתב חריף להנהלת המועצה להשכלת גבוהה שבו גינה את ההחלטה לאחד את המכללות לחינוך עם האוניברסיטאות. פרופ' טלר: מדובר בהצעה גרועה שלא ייצא ממנה כלום. המל"ג: ההחלטה התקבלה לאחר הליך בחינה מקצועי ומעמיק שנעשה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים (אורנה נירנפלד).

  • לינק

    מטרות הרפורמה בנושא מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת היו, בין היתר: חיזוק איכותן ושיפור פעילותן של המכללות האקדמיות להוראה כגופים ייעודיים להכשרת מורים; הבטחת התקציב הנדרש להכשרת עובדי הוראה וניצולו למטרה זו בלבד; התייעלות; פיתוח התמחויות, ובכלל זה פיתוח תחומים תומכי חינוך. רפורמה זו אמורה לשדרג את איכותה של הכשרת המורים. נמצא כי גם לאחר החתימה על הסכם העקרונות בשנת 2011 ועל הסכם המתווה בפברואר 2015 התנהל תהליך מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ללא הובלה סדורה ומתוכננת של משרד החינוך ומל"ג-ות"ת – שני המאסדרים של תחום זה. היעדר תכנית עקרונית של המאסדרים, שבה באים לידי ביטוי הפריסה הגאוגרפית הרצויה ומספר המוסדות הרצויים לכל מגזר, וכן היעדר לוח זמנים מחייב – כל אלה עיכבו את תהליך המעבר, הביאו לידי בזבוז זמן ועלולים להביא להכשלת יישום הרפורמה (מבקר המדינה).

  • תקציר

    יכולת כאמת-מידה ל"התאמה לפרקטיקה" ולהערכתה באמצעות מנגנונים של בחינת ביצועים אישית, הובילה להכנסת מערכות במספר מקצועות הקושרות בין הערכה לבין תמיכה בסטנדרטיזציה מקצועית. תנועה זו לקראת הדרישה לתמוך בצורה פעילה בסטנדרטיזציה הופכת ליותר ויותר מקובלת במקצוע ההוראה במדינות רבות גם כן. במאמר זה, המחברות מנתחות את שיח המדיניות והרטוריקה סביב הכנסת ההסמכה המקצועית מחדש של מורים בסקוטלנד (Watson, Cate; Fox, Alison, 2015).

  • תקציר

    ספר זה בוחן את תשלומי שכר הלימוד כמגמה הבולטת ביותר במדיניות ההשכלה הגבוהה הכוללת את המגמות הניאו-ליברליות העכשוויות בתחום המדיניות של ההשכלה. הספר בוחן את השינויים האחרונים במדיניות של תשלום שכר הלימוד במספר מדינות מערב אירופאיות, בקנדה, בארה"ב ובסין וחוקר את ההשפעות של שינויים אלה על הכניסה להשכלה הגבוהה. לספר זה יש שתי תרומות עיקריות:ראשית, הוא מספק סקירה של הרפורמות הנוכחיות מפרספקטיבה השוואתית, כולל טווח מגוון של ההקשרים הלאומיים; שנית, הוא מפרט ניתוח שיטתי של הרציונל של מדיניות התשלומים של שכר הלימוד, כלים ותוצאות במונחים של הכניסה להשכלה הגבוהה(HUBERT ERTL & CLAIRE DUPUY, 2014).

  • לינק

    לדעת הכותב , חובב יחיאלי עקרונות התוכנית החדשה – "ישראל עולה כיתה" – תואמים כמעט במדויק את העקרונות המופיעים במסמך חוזר מנכ"ל מיוחד תשנ"ו-1996 אבל הפעם הוחלט ללכת "על כל הקופה" , ולבצע שינוי מעמיק בכל ההתנהלות של מערכת החינוך. התכנית הנוכחית מתבצעת באופן גורף ומיידי, ולא בפיילוט של מספר בתי ספר או מספר מקצועות. מורים ומנהלים רבים מרגישים מבולבלים, ויו"ר התאחדות המנהלים כבר פנה לשר בבקשה לדחות את יישום הרפורמה עקב חוסר היערכות ראויה, אך נראה שישנה החלטה נחושה 'לדחוף את כולם למים' על מנת שיתחילו לשחות ( חובב יחיאלי) .

  • מאמר מלא

    למה התכוון השר כשהפך את "הלמידה המשמעותית" לסיסמת הקרב שלו על נפש החינוך? ולָמה נאמר סיסמה כשהכוונה היא, ככל הנראה, למשמעות כלשהי? הרי מדובר לכאורה במובן מאליו, בדבר הלמד מעניינו: אם "למידה" אינה "משמעותית", ספק רב אם היא למידה; היא משהו לגמרי אחר. אומרים משמעות יש בחינוך, מהי אותה משמעות? סתם השר ולא פירש. ננסה אנחנו את כוחנו (יוסי שריד).

  • לינק

    השעות הפרטניות מאפשרות למורים ליישם פדגוגיה אחרת, אך הן אינן מאלצות אותם ליישם פדגוגיה אחרת. מורים יכולים להחיל גם על השעות הפרטניות את הפדגוגיה הבית ספרית השלטת – את דפוסי ההוראה הפרונטלית ודפוסי הלמידה הפסיבית. לכן יש לפתח פדגוגיה חלופית לשעות הפרטניות ולחתור – וזו עיקר הטענה של הדברים שלהלן – להפיכתה לפדגוגיה כללית בבית הספר. רפורמת "אופק חדש" תהווה רפורמה פדגוגית, ולא רק הסכם שכר מורחב, אם היא תצליח להתמודד עם שני אתגרים: פיתוח פדגוגיה פרטנית והטמעתה בבית הספר. פיתוח פדגוגיה פרטנית כרוך בדרכים להבניית למידה בקבוצות קטנות. ישנן תאוריות ופרקטיקות רבות של למידה בקבוצות קטנות; יש להבחין ביניהן, להכיר את יתרונותיה וחסרונותיה של כל אחת ולמצוא או להמציא את התאוריה והפרקטיקה היעילות ביותר לשעות הפרטניות ( יורם הרפז).

  • לינק

    המסקנה העולה מממצאי המחקר של המחבר ומממצאים אחרים היא שאין להסתפק ב"אופק חדש" כהסכם שכר המוגבל בהיקפו, אלא להופכו לרפורמה כוללת שתעסוק במגוון ההיבטים של עבודת המורים, ובכללם הגדרת תפקידם, זמן עבודתם והיקף המשימות המוטלות עליהם. במילים אחרות: אין לקבוע במסגרת "אופק חדש" את מספר שעות השהייה הנחוצות ללא שליטה של מתכנני "אופק חדש" על דרישות משרד החינוך מהמורים.המלצת המחבר אפוא היא להציע הבניה מחודשת של תפקיד המורה כחלק מרפורמת "אופק חדש", אשר תכלול מטלות הניתנות לביצוע בפרק הזמן העומד לרשות המורה ביום עבודה כבסיס ראשוני להקלת עומס העבודה בהוראה. הגדרה זו, לעניות דעתו של המחבר, צריכה להתמקד בראש ובראשונה בתפקידו הפדגוגי של המורה ובצורך למקד את משימותיו בהוראה עצמה ( יזהר אופלטקה).

  • לינק

    כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה) , הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים… כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן ( Trucano, M) .

  • לינק

    כשמעוניינים להציג דוגמת מופת לחינוך איכותי מרבים להשתמש כיום בדוגמת החינוך של פינלנד. בחינוך הפיני באה לביטוי מצד אחד התחשבות מעמיקה בצרכי התלמידים כלומדים וכבני אדם בכלל. מצד שני באים בה לביטוי ההישגים הלימודיים הגבוהים, למרות שאינם בראש מעייניה של מערכת החינוך הפינית ומהווים, למעשה, רק תוצר לוואי של החינוך האיכותי המתקיים בה. הגיליון האחרון של קו לחינוך מדווח על הרצאתו של ד"ר פאסי סלברג מפינלנד שהסביר בצורה בהירה וממוקדת את סוד ההצלחה של החינוך בפינלנד. המוטו שהציג סלברג הוא שמערכת חינוך ניתנת לשינוי על ידי הוצאת גורם מתוכה, המפריע באופן משמעותי להצלחתה. סלברג מציג חמישה עקרונות שהביאו להצלחת החינוך בפינלנד ( יורם אורעד) .

  • לינק

    עפ"י הנחייה חדשה של משרד החינוך, בהשראת שר החינוך , יש לשלב בכל השתלמות מקצועית מורים ותיקים אשר אותרו כבולטים לטובה , בהיקף של כ-20% משעות ההשתלמות. עד כה, השתתפו המורים בהשתלמויות שהועברו על ידי מפקחים ואנשי חינוך אחרים, שרובם כבר לא עסקו בהוראה בפועל שנים רבות. יצוין כי גם בעבר היו מקרים בודדים ולפיהם מורים מצטיינים העבירו השתלמויות מקצועיות אך בצורה אקראית ונקודתית, וכעת נועדה ההנחיה החדשה לספק פלטפורמה שבמסגרתה יוכלו מורים ותיקים ומצטיינים להעביר את הידע שלהם למורים אחרים ( מיכל רשף) .

  • לינק

    רגע אחרי שנכנס לתפקידו שר החינוך החדש הרב שי פירון נשאלו בכירים לשעבר במשרד החינוך מה לדעתם האתגרים העומדים בפניו וכיצד להתמודד איתם, וגם נתבקשו להציע כמה עצות לדרך החינוכית ( דינה גורדון) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין