מילת מפתח: מדיניות בחינוך
מיון:
נמצאו 398 פריטים
פריטים מ- 381 ל-398
  • לינק

    ניתן לומר כי העולם נחלק לשתי גישות עיקריות בהתייחס לשילוב תלמידים בבתי ספר: א. הגישה הדיכוטומית שלפיה נתפס השילוב כעומד בסתירה לחינוך הרגיל -ארה"ב ב. •התפיסה כי שילוב משמעותו "אי אפליה", קבלת השונה וזכותו להשתלב מההיבט הלימודי, החברתי, התרבותי והאישי ( שונית רייטר) .

  • לינק

    מאגר מידע ייחודי ומעולה על התפתחויות בתחומי התקשוב החינוכי במדינות העולם. סקירות מעמיקות המתארות את מצב היישום של מחשבים בחינוך ותקשוב חינוכי במדינות שונות בעולם. מדובר במאגר חקר מקרים ההולך ונבנה כל הזמן. כרגע קיימות במאגר סקירות מעמיקות על מצב יישום התקשוב החינוכי במדינות הבאות: ברזיל, קנדה, סין, איטליה, קנייה, דרום קוריאה וארה"ב. במקביל הזמינו עורכי המאגר סקירות נוספות על המדינות הבאות: טייוואן, מקסיקו, ניו-זילנד והודו. הסקירות עתירות בנתונים סטטיסטיים והן כוללות תמונות ותיאור מצב גם ברמת המחוז החינוכי וביה"ס (Michael Orey , Tel Amiel, Jo McClendon)

  • תקציר

    הסקירה עוסקת באופן מתודי בסוגיות הבאות: א. שיעורי בית בבית הספר היסודי, ב. מדיניות בית- ספרית בנושא שיעורי הבית, ג. שיעורי בית המביאים תועלת. הסקירה כוללת גם סקירת מחקרים ומאמרים נרחבת ויעילה בנושא שיעורי בית ומתייחסת גם לסוגיות ולדילמות של מעורבות הורים בהכנת שיעורי בית. עורכי הסקירה מסכמים כי שיעורי הבית יכולים כלי מועיל בתהליך הלימודי –חינוכי אם הם ממוקדים בלומדים, מותאמים לטווח הגילאים שלהם, נמצאים בהלימה למטרות שלשמן ניתנו ואם יש מדיניות בית ספרית מוסכמת על ההנהלה, המורים, התלמידים וההורים בהיבטים שונים הקשורים לנושא (יפעת אשרת, חיה גיל, מלכה וידיסלבסקי, לאה יגור, דליה שמש)

  • סיכום

    תיאור מהלכי הרפורמה החינוכית שיזם משרד החינוך היפאני בשנת 2002 והויכוח שהתעורר בציבור ביפאן בעקבות כך. הרפורמה בחינוך הגיעה לשיאה בשנת 2002 כאשר היקף התכנים בכל תוכניות הלימודים צומצם ב30% ובתי הספר הציבוריים עברו למתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע. פרישתה של שרת החינוך מתפקידה באמצע שנת 2004 חיזקה את מבקרי המערכת ואילצה את משרד החינוך היפאני לחזור בו בהדרגה מתכנית הרפורמה המקורית. פורמאלית לא ביטל משרד החינוך היפאני את הרפורמה הליברלית של 2002, אך באוגוסט 2005 הנהיג מחדש את התכנית הארצית לבחינות הישגים בכיתות ח' שבוטלה ביפאן לפני 40 שנה (תכנית בחינות נורמטיבית ארצית הדומה לבחינת הסקר הישראלית שהייתה נהוגה בשנות ה50 בישראל). המשמעות היא הגברת הלחץ על המורים בבתי הספר יסודיים להכין תלמידים לקראת הבחינה וצמצום מרחב ההוראה האינטגרטיבי הגמיש שלהם.

  • סיכום

    מטרת המחקר לזהות ולנתח שינויים כפי שהם באים לידי ביטוי בתכניות הלימודים שפורסמו לאורך שלושה עשורים בשלושה מוסדות הכשרה בישראל – בהתייחס לשינויים דמוגרפיים שחלו בחברה הישראלית תוך השוואה בין הממצאים העולים מן העשורים השונים ובין הממצאים העולים מן המוסדות השונים; מתוך הנחה שאירועים חברתיים, פוליטיים, חינוכיים ואחרים שחלו בחברה ישפיעו על תכניות הכשרה בתוקף היותן כלי המכוון את הכשרתו של המורה לעתיד. נבנתה סכימה ייחודית לניתוח תכניות לימודים באמצעותה נותחו 874 סילבוסים. נמצאה זיקה ברורה בין שינויים דמוגרפיים שחלו בישראל לבין שינויים בתכניות הלימודים של המוסדות להכשרת מורים. (לאה שגריר, יעקב עירם)

  • לינק

    הדיווח הנוכחי מבוסס על ממצאי סקר הערכה שביצעו המחברים בהזמנת משרד החינוך, ועניינו ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר. הניסוי עצמו נערך במהלך שנת הלימודים תשס"ד בעיקר בבתי ספר שבתחומן של המועצות האזוריות, ובעיקר מטעמי חיסכון בתקציב. הסקר נועד לתאר את דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבתי הספר ואת הפעילות (הפורמלית והבלתי-פורמלית) המוצעת לתלמידים בימי שישי, וכן לבדוק עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים רלוונטיים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר – הן מבחינת תפקוד בית שהספר, והן מבחינת הפעילות המוצעת לתלמידים בימי שישי (ניר רסיסי , ורדה גיל)

  • לינק

    הסקירה כוללת שמונה פרקים: הראשון: הגדרת מונחים מרכזיים (למשל, turnover, retention) והצגת הרקע בנושא, מתן הסיבות למחסור במורים ובחינת הסיבות, ההשפעות ושיעור הנשירה, כולל ביטוייה המשתנים בבתי ספר או באזורים מסוימים. מי עוזב? המורים הצעירים ביותר והמורים המבוגרים ביותר (Luekens al., 2004), המורים בעלי הניסיון המועט ביותר ואלה בעלי הניסיון הרב ביותר (Hanushek et al., 2004), יותר נשים מגברים (בשיעור קטן) (Ingersoll, 2001), אם כי יש מחקרים שהראו את ההפך, יותר מורים מן החינוך המיוחד ממורים מהחינוך הרגיל.השני: סקירת מחקר של גישות שונות בהכשרת מורים מסורתית וחלופית. אין הסכמה בין חוקרים בשאלת הקשר בין תוכניות הכשרת המורים לבין יעילות ההוראה שלהם. על בסיס ההנחה שמורים יעילים נשארים בהוראה יותר מאחרים, הרביעי: סקירת מחקר על תגמול מורים – משכורות, תמריצים ויתרונות/רווחים, ודיון במה שידוע על תפקיד התשלום בביצוע הוראה ובקבלת החלטות . החמישי: סקירת מחקר בשלושה היבטים של תנאי העבודה של המורה המשפיעים על עבודתו ( Johnson, S.M., Berg, J.H. & Donaldson, M.L).

  • סיכום

    אנו עומדים בפני מצב שבעוד כמה שנים לא יהיה מי שיחקור מחקרי הערכה לגבי מדיניות חינוכית. לא יהיו חוקרים מתמחים בתחומי מדיניות חינוך. הולכים ונעלמים החוקרים המסוגלים לבצע מחקרי הערכה של מדיניות חינוכית. המצב כיום הוא שאין כמעט מי שייגש למחקרי הערכה גדולים. בעבר היו יחסית הרבה יותר מחקרים גדולים בתחומי ההערכה. ואילו כיום הולך ומצטמצם מספרם. הגורמים העיקריים למציאות זו: מחקרי מדיניות הם מחקרים מתמשכים לשנים. המחקר החינוכי נוטה כיום להיות יותר איכותני ופחות כמותי. ישנם פחות חוקרים לביצוע מחקר כמותי גדול (פרופ' רמי יוגב).

  • רפרנס

    בספרו עמי וולנסקי סוקר ומנתח באופן היסטורי את ארבעת תהליכי השינוי העיקריים שהתחוללו במערכת ההשכלה הגבוהה ודן בהשלכותיהם:א. מעבר ממערכת מונוליטית ואליטיסטית למערכת פלורליסטית, בינארית; 2. צמיחתם של מוסדות למטרות רווח, בעיקר במהלך שנות ה-90 הקרינה על איכות ההשכלה הגבוהה; 3. לאחר שנים של מחלוקת על אופי כלי הניווט הממלכתיים של ההשכלה הגבוהה – המל"ג והוות"ת – ולאחר פעולה של כשלושה עשורים ויותר, החל להתערער מעמדן של השתיים; 4. המתקפה על האוניברסיטאות וראייתן כמונופול מערערות על מעמדן ועתידן כמוסדות מחקר בישראל.

  • מאמר מלא

    האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את קשרי הגומלין בין קובעי המדיניות החינוכית ובין חוקרי חינוך תוך כדי התמקדות בממצאי מחקר (Third International Mathematics and Science Study). המאמר דן בשאלה: האם קידום המצוינות בהישגים הלימודיים פוגע בשוויון בחינוך? ניתוח נתוני TIMSS-1999 הראה כי קיים קשר שלילי חזק בין ממוצע ההישגים לרמת הקיטוב (פער הציונים בין התלמידים המצטיינים בכל מדינה לבין התלמידים הנחשלים באותה מדינה). המאמר מתאר את הלקחים שהפיקו קובעי המדיניות ובתוך כך בוחן את סוגיית הקשר בין מחקר ובין מדיניות לאור מחקרים בין-לאומיים ( זמירה מברך וגלית ליברמן),

  • סיכום

    המאמר עוסק במדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר שבין המחוזות לבין בתי הספר והמורים. החוקרות ניסו לבדוק עד כמה היערכות המחוז ומבנהו משפיעים על ההוראה בבתי הספר ועל ההתפתחות המקצועית של המורים בו בדגש על מורים מתחילים. המאמר המערכתי בחן את האופי הארגוני ואת התפישות החינוכיות של שני מחוזות שונים ואת והשפעתם על בתי הספר. המחברות טוענות שהמחוזות עשויים לשמש כמכשירי מורים. המטלות שהם נותנים למורים המתחילים, המשאבים שהם מספקים, סביבות הלמידה שהם יוצרים, כלי ההערכה שהם מתכננים והשיחות שהם מעוררים עשויים להשפיע על מורים מתחילים כשהם באים ללמוד על הוראת שפות ועל הוראה באופן כללי. (Grossman, P., Thompson, C)

  • מאמר מלא

    במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).

  • סיכום

    המאמר דן במה שנקרא הלמדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה, בהיסטוריה של התופעה, בהגדרות המדויקות של "למדנות","הוראה" ו"למידה" ובסטנדרטים מתודולוגיים וטכניים לניהול מחקרים מוצלחים בתחום. המאמר מתחיל בסיפור יהודי על מסע ממינסק לפינסק המשמש איור לדיון כולו. שולמן מדבר על שלוש הצדקות רחבות לטובת קידום השקעה רצינית בהוראה ובלמידה כפעילויות למדניות: פרופסיונליזם, פרוגרמטיזם ומדיניות (Shulman, L.S.)

  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית. המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה. במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם (Merryfield, M.M).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי חושף, מנתח ומאפיין את השיח הממשלתי הנוגע ליזמות במערכת החינוך באמצעות ראיונות עם חמישים מנכ"לים לשעבר של משרד החינוך. נקודת המוצא שלו היא שיזמות היא תופעה רב-מימדית החוצה גבולות דיסציפלינריים. הוא מבקש להשיב על שתי שאלות מרכזיות: 1) מהם השיח והתפיסות הרווחות בקרב קובעי מדיניות בכירים בתחום החינוך ביחס ליזמות?; 2) כיצד שיח זה מתכתב עם הספרות בנושא יזמות בעולם העסקי, במדיניות איזורית/גלובלית ובמערכות חינוך בעולם?

  • סיכום

    דוח זה מביא שבעה לקחים משמעותיים ממחקר, שנמשך שלוש שנים ושהתמקד ברשתות של בתי ספר, הפועלות לשיפור איכות ההוראה וארגונה בבתי הספר. הדוח מספק דוגמאות מעשיות והנחיות מעשיות למנהלי בתי ספר, מפקחים, ממונים וקובעי מדיניות בנוגע לארגון שירותי החינוך ולקשר שבין בתי הספר.

  • סיכום

    רשימה זו מסכמת את עיקריה של החלטה שיפוטית חדשה, העוסקת בשאלה האם יש פסול בגביית תשלומים עבור "חינוך אפור", דהיינו פעילויות ותכני חינוך המתווספים לתוכנית הלימודים המחייבת. אלה כוללים, למשל מגמות מיוחדות (אמנות, טכנולוגיה, מנהיגות וכיו"ב); תוכניות לימודים ייחודיות (לדוג' בתי ספר דמוקרטיים או אנתרופוסופיים); תוכניות תורניות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים; שעות העשרה ועזרי לימוד משוכללים. כן דנה ההחלטה בשאלה האם משרד החינוך מסדיר את תופעת גביית התשלומים עבור ה"חינוך האפור" באופן חוקי וסביר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין