מילת מפתח: מדינות מתפתחות
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
  • תקציר

    מאמר זה מאתר ודן בהיבטי המפתח של הגישות הנוכחיות לרפורמה בבית הספר בעולם הערבי כנגד הרקע של מה שמקובל כיישומים הנבחרים בספרות הבינלאומית לגבי השינוי החינוכי והרפורמה האפקטיבית בבית הספר. המטרה העיקרית של מאמר זה היא להדגיש את ההנחות ואת הפרקטיקות, שנחקקו באופן עמוק, שעשויות ליצור חסמים עבור הרפורמטורים המעוניינים ביישום אפקטיבי של הרפורמה החינוכית בעולם הערבי (Karami Akkary, Rima, 2014).

  • לינק

    דו"ח השוואתי חדש של אונ"סקו אודות מצב התקשוב החינוכי במדינות דרום מזרח אסיה ואסיה. בדו"ח נכללים 18 מדינות בינהן , סינגפור, דרום קוריאה, יפאן , קזחסטאן , גיאורגיה , הודו ואינדונזיה. הדו"ח כולל את הפרקים הבאים: מדיניות תקשוב חינוכי , תשתית התשתית החינוכי, שילוב המחשב בהוראה – הלכה למעשה, תכניות תקשוב ארציות, הוראה מתוקשבת ולמידה מקוונת. המדינה המובילה היא סינגפור , הדואגת לא רק ליחס של מחשב אחד לארבעה תלמידים אלא גם להפעלה רציפה של תכניות הוראה ייעודיות בתחום התקשוב החינוכי. מדינות נוספות המובילות בתחומי התקשוב החינוכי עפ"י המדד המשוקלל של E-readiness הן דרום קוריאה , יפאן וגאורגיה .

  • לינק

    כדי להצליח לעשות דבר מה קשה, יתכן שיהיה עליך להיכשל תחילה (וללמוד מכישלון זה) , הניסיון לסייע לקהילות מבודדות ועניות לשפר את בתי הספר שלהן ואת החינוך שהן מציעות לילדיהן הינו מאמץ שאינו טריוויאלי. אם ניתן היה להתגבר בקלות על האתגרים הקשורים, ניתן היה לצפות שהיו מתגברים על רבים יותר. למרבה הצער, מקומות כאלה עשויים שלא להיות זרים לפרויקטים 'כושלים' מסוגים שונים, והסיבות לכישלונות כאלו עשויות להיות מגוונות ומורכבות. ההיסטוריה של השימוש בטכנולוגיה בחינוך מציגה גם היא 'כישלונות' רבים. אכן, 'כישלון' הוא מאפיין מגדיר של פרויקטים טכנולוגיים רבים… כולל המצליחים שבהם. מרכיב מרכזי להצלחה הוא לעיתים קרובות היכולת, והנכונות, להכיר וללמוד מהכישלון—ואז לשנות מסלול כנדרש. כיצד ניתן ללמוד מכישלון? מחויבות ללמוד דרך ניסוי וחזרה, בתמיכה של מעקב והערכה נמרצים וסדירים, עשויים ודאי לסייע. הגמישות להיות מסוגל לבצע שינויים, והענווה להודות שיתכן שאינך יודע הכל בשלבי התכנון לגבי הדבר אותו אתה מקווה להשיג, עשויים לסייע גם כן ( Trucano, M) .

  • לינק

    הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי" חושף את האתגרים החינוכיים העומדים בפני קבוצות שוליים בהקשר של מדינות שונות. מדינות מפותחות, כמו ארצות הברית, ישראל וקוריאה, ומדינות פחות מפותחות, כמו סין, הודו וברזיל, מתוארות כולן כבלתי מושלמות במרדף שלהן אחר חינוך שוויוני; יחד עם זאת, כולן הוצגו כבעלות פוטנציאל לשיפור. בניתוח בתי ספר יסודיים ותיכוניים כמו גם מוסדות של השכלה גבוהה, ספר זה מספק הצצה על האופן שבו סדר היום הנאו-ליברלי השפיע על הדרך שבה מדינות חושבות על חינוך. בעיקר, הוא מדגיש כיצד חלקן נלחמות לשיפור האפשרויות החינוכיות המוצעות לאלו הנמצאים בשוליים כך שהן נמצאות בעמדה טובה יותר כדי להצדיק את עצמן. כל פרק מספר סיפור משכנע אודות הבעיות העומדות בפני יחידים ומוסדות המחפשים לספק חינוך דמוקרטי לאלו שאחרת היו עלולים להתעלם מהם או שלא לקבל יחס ראוי בבתי ספר מסורתיים ( Pinkney, A).

  • תקציר

    12 מחשבי טאבלט מלאים בספרים דיגיטליים, משחקים ואפליקציות באנגלית, הועברו לכפר נידח ומבודד בהרי אתיופיה. הארגז נמסר לקבוצת ילדים שלא מדברים אנגלית, לא יודעים קרוא וכתוב ומעולם לא ראו טאבלט או מחשב. איש לא הסביר לילדים מהם החפצים שקיבלו ומה הם יכולים לעשות איתם. בתוך 4 דקות הצליחו הילדים לתפעל את המכשיר וכבר לאחר כמה חודשים ידעו את אותיות הא"ב באנגלית ושרו שירים באנגלית. החוקר שליווה את הניסוי הזה רואה בכך בשורה חברתית עולמית למאה מיליון ילדים בעולם שלא נגישים לאף מסגרת למידה פורמאלית, והוכחה לכוח האדיר שיש ללמידה באמצעות משחקים מתוקשבים וטכנולוגיה. המאמר פורסם במגזין המדעי המפורסם Scientific American.

  • לינק

    המחבר מתייחס להרצאתה של דפנה קולר (Daphne Koller), אחת משני המייסדים של Coursera, בכנס TED. המחבר אמנם משבח את דפנה קולר ואת עמיתיה על פיתוח קורסי ה-MOOCs המקוונים הפתוחים להמון. מאחר וכל ניסיון להפוך את הידע של חלק מהמומחים המובילים בעולם לזמין לכל אחד ללא תשלום הוא מאמץ מצוין. אולם המחבר מתנגד לטענות המטעות שעלו בהרצאתה של דפנה קולר (Tony Bates, 2012).

  • סיכום

    פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.

  • לינק

    במאמר זה, בוחנים החוקרים את אופי העניין במדעים, כפי שמוצג בנתונים של התכנית הבינלאומית להערכת תלמידים PROGMME FOR INTERNATIONAL STUDENT ASSESSMENT (PISA) משנת 2006. הם דנים ביחסים בין מדידות של ידע, הנאה וערכים כמרכיבים של העניין במדע. העבודה בוצעה תוך הכרה שהרבה מהמודלים של מוטיבציה המופיעים בספרות פותחו במדינות מערביות. נבדק האם הדרכים בהן ידע, הנאה וערכים מחוברות ומשולבות במבנה העניין של התלמידים במדעים, עלולות להשתנות כתוצאה ממנהגים מסורתיים תרבותים והיסטוריים ( Mary Ainley and John Ainley).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ , בבלוג המרתק שלו, הפנה את תשומת לבנו למאמר חשוב בתחומי הטמעת התקשוב בחינוך. ההפניה היא למאמרון של מיכאל טרוקנו שמתמחה בתקשוב בחינוך בארצות מתפתחות מטעם הבנק העולמי. טרוקנו כותב על המנהגים הגרועים ביותר בנוגע לתקשוב בחינוך. כזכור, טרוקנו עוסק בארצות מתפתחות, אבל מתוך הרשימה של תשעה "מנהגים" אפשר למצוא רבים שהם נפוצים בארצות מפותחות. המנהג של הצפת חומרה ומחשבים לתוך בתי הספר ניצב בראש הרשימה והוא מיושם לצערנו גם במדינות מפותחות כגון ארה"ב ואנגליה ובכלל זה גם במערכת החינוך בישראל.

  • לינק

    התובנות שסיכם ג'יי הורוויץ במאמרון בבלוג שלו על בעיות הטמעה של המחשב נייד לכל ילד (ה-OLPC ) במדינות מתפתחות מלמדות גם כי התמודדות דומה עשויה להיות במדינות מפותחות יותר כמו ישראל. כתבה קצרה באתר החדשות של פרויקט One Laptop Per Child מדווחת על בעיה רצינית בהטמעת הפרויקט באתיופיה. מתברר שאין התאמה בין השימוש במחשב ה-OLPC בידי התלמידים שמקבלים אותו לבין שיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר באתיופיה . במילים אחרות, יכול להיות שהמחשב עושה דברים נפלאים, אבל הדברים האלה אינם בהכרח מה שמערכת החינוך באתיופיה רוצה שיקרה בבית הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין