מילת מפתח: מדינות אירופה
מיון:
נמצאו 31 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את הדירוגים של מורי ומנהלי חינוך קדם יסודי אסטוניים, פיניים, שבדיים והונגריים ביחס למקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי בהקשר חוצה-תרבויות. לפי הדיווחים של הנציבות האירופאית ושל הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), המקצועיות של מורי החינוך הקדם יסודי היא גורם מרכזי בהבטחת האיכות של החינוך לגיל הרך. שאלת המחקר הייתה: מהם הדירוגים של מנהלים ושל מורים לגבי מקצועיותם של מורי החינוך הקדם יסודי באינטראקציה ובמעורבות משפחתית, בתכנון החינוך ובהערכה של התפתחות הילדים, תוך שימוש באסטרטגיות הוראה ותמיכה בהתפתחות מקצועית ליצירת סביבה התורמת לצמיחה ולהתפתחות של ערכים (Peterson, Tiina; Veisson, Marika; Hujala, Eeva; Harkonen, Ulla; Sandberg, Anette; Johansson, Inge; Bakosi, Eva Kovacsne, 2016).

  • תקציר

    ספר זה בוחן את תשלומי שכר הלימוד כמגמה הבולטת ביותר במדיניות ההשכלה הגבוהה הכוללת את המגמות הניאו-ליברליות העכשוויות בתחום המדיניות של ההשכלה. הספר בוחן את השינויים האחרונים במדיניות של תשלום שכר הלימוד במספר מדינות מערב אירופאיות, בקנדה, בארה"ב ובסין וחוקר את ההשפעות של שינויים אלה על הכניסה להשכלה הגבוהה. לספר זה יש שתי תרומות עיקריות:ראשית, הוא מספק סקירה של הרפורמות הנוכחיות מפרספקטיבה השוואתית, כולל טווח מגוון של ההקשרים הלאומיים; שנית, הוא מפרט ניתוח שיטתי של הרציונל של מדיניות התשלומים של שכר הלימוד, כלים ותוצאות במונחים של הכניסה להשכלה הגבוהה(HUBERT ERTL & CLAIRE DUPUY, 2014).

  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    כשמעוניינים להציג דוגמת מופת לחינוך איכותי מרבים להשתמש כיום בדוגמת החינוך של פינלנד. בחינוך הפיני באה לביטוי מצד אחד התחשבות מעמיקה בצרכי התלמידים כלומדים וכבני אדם בכלל. מצד שני באים בה לביטוי ההישגים הלימודיים הגבוהים, למרות שאינם בראש מעייניה של מערכת החינוך הפינית ומהווים, למעשה, רק תוצר לוואי של החינוך האיכותי המתקיים בה. הגיליון האחרון של קו לחינוך מדווח על הרצאתו של ד"ר פאסי סלברג מפינלנד שהסביר בצורה בהירה וממוקדת את סוד ההצלחה של החינוך בפינלנד. המוטו שהציג סלברג הוא שמערכת חינוך ניתנת לשינוי על ידי הוצאת גורם מתוכה, המפריע באופן משמעותי להצלחתה. סלברג מציג חמישה עקרונות שהביאו להצלחת החינוך בפינלנד ( יורם אורעד) .

  • לינק

    בעזרת רפורמות מקיפות, נפטרה פולין מהמורשת הקומוניסטית שביקשה להפוך את התלמידים לפועלים, ורשמה קפיצה מרשימה בתוצאות המבחנים הבינלאומיים. הרפורמות כללו גם שיפור משמעותי של איכות ההוראה, בדגש על חטיבות הביניים: השתלמויות למורים, מתן אוטונומיה לבתי הספר ולמורים ללמד את החומר כראות עיניהם ושינוי בגישה להוראה – מהעברת ידע חד-כיוונית לתלמידים, לעידוד מעורבות של תלמידים בשיעור ובחומר הנלמד. "שיטות ההוראה השתנו", מספרת אלזבייתה דלאקה, סגנית מנהל ומורה למתמטיקה בחטיבת ביניים בוורשה, בסרטון מיוחד שהוכן על ידי ארגון המדינות המפותחות (OECD) וחברת החינוך המובילה בעולם "פירסון", בנושא השינוי שעשתה מערכת החינוך בפולין. "כעת, מורים משתתפים בתכניות השתלמות שונות בהן שמים דגש על שיטות הוראה אקטיביות. אנו נפרדים מהמודל בו מורים עומדים לפני הלוח ומרצים לתלמידים, ומנסים לערב את התלמידים בשיעור ( מיכל רשף ) .

  • לינק

    אסטוניה נמצאת בקדמת הרפורמה החינוכית בעולם. בשנה האחרונה הוכנסו לתכניות הלימוד של ילדים הגיל 7, נושאים כמו תכנות ורובוטיקה.Conrad Wolfram המייסד של Computerbasedmath. Org ומדען בתחומי המתמטיקה והפיזיקה בעולם טען (בסדרת הרצאות ב-TED) : הפסיקו ללמד לחשב, התחילו ללמד מתימטיקה. במידה רבה בהשראה של קונרד וולפראם יהיו תלמידים מ-30 בתי ספר באסטוניה מעורבים בקרוב בתכנית ניסויית חדשה להוראת מתימטיקה המבוססת על מחשב, אשר מפחיתה את הדגש על חישובים – ביצוע סיכומים- והגדלת הדגש על הבנת השימושים של מתימטיקה בדוגמאות מציאותיות, מחיי היום יום ( Ben Rooney) .

  • סיכום

    'תהליך בולוניה', תהליך שראשיתו בשנת 1999, הוא תוצר החלטות של ועדות בין-לאומיות אשר נוסחו במשרדי החינוך של המדינות השותפות בוועדות אלה. הוא אמור לחולל שינויים כלכליים ומבניים במערכות ההשכלה הגבוהה הוותיקות הקיימות מאז ימי הביניים, כמו גם במערכות ההשכלה הגבוהה במדינות צעירות שהפכו עצמאיות בעשורים האחרונים. מטרתו הראשונית של תהליך בולוניה היא ליצור סטנדרטים אחידים במוסדות להשכלה גבוהה השותפים לתהליך זה ( מירי ימיני, יוסי בן-ארצי ).

  • לינק

    הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

  • מאמר מלא

    נראה שקיימת הסכמה רחבה בעולם על כך שהמורים במאה העשרים ואחת חווים אתגרים ובעיות המצריכים שינוי ושיפור בהכשרתם. במאמר בהיר וממוקד, מציג אנדריאס שלייכר, יועץ מיוחד למדיניות חינוכית ומנהל המחלקה להערכת תלמידים ב-OECD, את עמדתו בעניין. שלייכר אומר, ובצדק רב, שהאתגרים הרבים והדרישות הרבות ממורים כיום, הם רבים מאד ואין זה משנה עד כמה טובה הכשרת המורים בטרם כניסתם לעבודתם – אי אפשר לצפות שהיא תכין אותם לכל האתגרים שיעמדו בפניהם במהלך הקריירה שלהם ( יורם אורעד )

  • תקציר

    ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

  • לינק

    ילדים מתחילים ללמוד שפות זרות בגיל יותר ויותר צעיר באירופה, כאשר מרבית התלמידים מתחילים בגילאי 9-6, על פי דוח שפורסם על ידי הנציבות האירופית. מרבית המדינות או המחוזות הורידו את גיל תחילת לימודי החובה של השפה ב-15 השנים האחרונות וחלקם אף מציעים אותם בגני ילדים – הקהילה דוברת הגרמנית בבלגיה, לדוגמה, מעניקה לימודי שפה זרה לילדים בגילאי 3. אך בעוד שגיל התלמידים המתחילים ללמוד שפה זרה ירד באופן כללי, כמות זמן ההוראה שהם מקבלים לא עלתה באופן משמעותי. אכן, זמן ההוראה המוקדש לשפות זרות הוא די נמוך בהשוואה לנושאים אחרים.

  • לינק

    בקרת איכות והערכת איכות בתחומי הלמידה המתוקשבת עדיין לא הגיעו לבשלות , ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ובמדינות אירופה לפתח ולגבש מתודולוגיה מוסכמת ושיטתית להערכת האיכות של מערכות למידה מתוקשבות . הפרויקט המתואר בשני מסמכים של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה נקרא The E-xcellence methodology for assessing quality in e-learning (EADTU 2009.

  • לינק

    מהי מצוינות חינוכית? בשאלה זו מתלבטים אלפי מחנכים ברחבי העולם, והתשובות שנותנים לה במקומות שונים משקפות, לעתים קרובות, אתוסים תרבותיים יותר מאשר מדד בינלאומי כלשהו. האם הכנה טובה לחיים יכולה להיחשב לחינוך מיטבי? האם רכישת ערכים מעל לכל הישג היא פסגת החינוך? האם כדאי ללמד כיצד לענות היטב על מבחנים, כמו "פיזה" או מבחני הבגרות? במאמר זה נבחנות ארבע גישות חינוכיות הנהוגות בארבע ארצות שונות, כולן ממוקמות גבוה בהרבה מישראל במבחנים הבינלאומיים. לכל ארץ מאפיינים תרבותיים, ממשליים וחברתיים אחרים, שאפשרו לגישה החינוכית הספציפית לפרוח בה. לפיכך, בדיון המתבקש לגבי מידת הרלוונטיות של כל גישה למערכת החינוך הישראלית יש להביא בחשבון את התנאים הדמוגראפיים והתרבותיים של כל מדינה נדונה ( אלחנן בר-לב ).

  • לינק

    אחד האתגרים הגדולים של הרפורמה, אם לא הגדול שבהם, הוא אתגר האמון. אי אפשר לחוקק אמון. יש הסבורים שהתפקיד המרכזי שממלא האמון ביחסי הממשלה והמורים בפינלנד פירושו שלמדינות אחרות יהיה קשה ללמוד מפינלנד, בייחוד אם רואים באמון תנאי מקדים לרפורמות מוסדיות עמוקות מן הסוג הגלום בפיתוחו של בית הספר המקיף. אבל לעניין היחסים בין המורים ובין כלל הציבור, הניסיון הפיני מראה גם שאמון הוא תוצר של החלטות מדיניוּת לא פחות מאשר של תרבות נתונה.

  • לינק

    למרות תנאי השכר הגבוהים המשולמים למורים בבריטניה , המערכת החינוכית שם הביאה למשבר מורלי בקרב המורים . יותר מכך ניתן ללמוד כי דגש יתר על סטנדרטים חינוכיים ומעורבות ממשלתית בבתי הספר יכולה לגרור מצב משברי בקרב המורים בשדה. סקר מאיגוד המורים הגדול ביותר באנגליה (NASUWT) חושף שכמעט חצי מ-230,000 חבריו שקלו פרישה בשנה האחרונה. יותר משליש מהחברים אמרו שאינם מאמינים שהם מוערכים כאנשי מקצוע וחצי אמרו שהסיפוק מעבודתם ירד בשנה האחרונה. נתונים אלו מתפרסמים סמוך להתערבות ממשלתית להגברת רמות הניידות החברתית באמצעות שיפור בתי הספר הציבוריים. האיגודים מתריעים על כך שההתערבות עלולה להוביל לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה ( Boffey, Daniel).

  • לינק

    כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך? מיקי רוזנטל והצלם דודו בוקר נסעו לבדוק איך מדינה שחצי מהשנה נמצאת בחושך הצליחה להשתקם מבחינת החינוך בתוך שנים ספורות. כיצד התחולל השינוי בפינלנד – ראיונות עם אנשי חינוך בפינלנד וביקור בבתי ספר בפינלנד. תכנית המקור של ערוץ 10 ( 27 לדצמבר 2011 באמצעות אתר נענע 10) .

  • לינק

    אין בפינלנד מבחנים סטנדרטיים. יוצא הדופן היחיד הוא מה שנקרא בחינת הבגרות הלאומית, שכולם מבצעים בסוף בית הספר התיכון.במקום זאת, מורי מערכת בתי הספר הציבוריים מוכשרים להעריך ילדים בכיתות באמצעות מבחנים שהם יוצרים בעצמם. כל הילדים מקבלים תעודה בסיום של כל סמסטר, אך תעודות אלו מבוססות על דירוג פרטני של כל מורה. מעת לעת, משרד החינוך עוקב אחר ההתקדמות הלאומית באמצעות בדיקת מספר קבוצות דגימה בקרב בתי ספר שונים. לעומת זאת, אמריקאים עסוקים באופן עקבי עם שאלות מסוימות: כיצד אתה יכול לעקוב אחר ביצועי התלמידים אם אינך בוחן אותם ברציפות? כיצד אתה יכול לשפר את ההוראה אם אין לך כל אחריותיות עבור מורים גרועים או תשלום ראוי למורים טובים? כיצד אתה מטפח תחרותיות ומשתלב עם המגזר הפרטי? כיצד אתה מספק בחירת בית ספר? ( Partanen, A) .

  • לינק

    לנוכח המחסור הגדל במורים במדינות רבות עם פרישה של מורים רבים, נדרשות מערכות של תמריצים נכונים כדי למשוך בוגרים מוכשרים להוראה. רמות השכר יכולות להיות חלק מהמשוואה. אולם, מדינות שהצליחו להפוך את מקצוע ההוראה לעיסוק אטרקטיבית עשו זאת לא רק באמצעות תשלום, אלא באמצעות חיזוק מעמד המורה, מתן צפי מבטיח של קריירה מעניינת ומתן אחריות למורים כאנשי מקצוע וכמובילי רפורמות. הדבר דורש מהכשרת המורים להצמיח מורים מחדשים וחוקרים בחינוך, ולא רק מעבירי תוכניות לימודים. מערכות חינוכית יכולת לגייס מורים איכותיים לא רק באמצעות תשלום הולם אלא גם ע"י יצירת סביבה שבה מורים עובדים כמקצוענים. עליהן לעסוק בזהירות בהיצע ובביקוש, ולשקול אסטרטגיות להבאת אנשים להוראה בכלל ולטפל במחסורים ייחודיים בפרט. מדינות שונות הראו שמדיניות עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על האטרקטיביות של ההוראה. מורים רוצים להיות סוכנים פעילים, לא רק מיישמי רפורמות, אלא גם מעורבים בתכנון ( דו"ח של ארגון OECD משנת 2011 ) .

  • לינק

    במאמר זה המחברים דנים בהוראה של משוואות ליניאריות בפינלנד, בהונגריה, ובפלנדריה. הם מתארים ומשווים בין השיטות של שלושה מורים למתמטיקה, הכוללים מורה פלמי, מורה הונגרי ומורה פיני, ללימוד של מושגים של משוואות אלגבריות ליניאריות. מנתוני המחקר עולה כי שיטות הוראת המתמטיקה בהונגריה יעילות יותר. המחברים מסכמים שהפרקטיקות של הוראת המתמטיקה אצל המורה ההונגרי מדגישות את ההסקה המתמטית ומערבות פתרון בעיות אינדיבידואלי כמו גם שיתוף קולקטיבי של פתרונות במתמטיקה ( Andrews, Paul, Sayers, Judy).

  • לינק

    המאמר סוקר את הגיליון המיוחד של כתב העת, ובו אוסף מאמרים ודוחות העוסקים ברפורמות במדינות שונות תוך התמקדות בהכשרת מורים. הכשרת מספר מספיק של מורים לבין היווצרות מצב שלעודף מורים, והבטחה שהמורים בוגרי תוכניות ההכשרה השונות, יהיו בעלי כישורים, עמדות והלכי רוח המובילים לרמות גבוהות של הישגי תלמידים בבתי הספר, ההופכים אף הם למגוונים ולמאתגרים . בתקופה זו הכשרת המורים סובלת מהתקפות רבות. העדר האמון במורים ובמורי מורים מהדהדת בחלק מהחומר שנסקר כאן. מתקבלת תמונה לפיה נאמר למורי מורים מה לעשות, ומועברות תקנות (acts ) מפקחות על ההכשרה ( Townsend, T).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין