מילת מפתח: מגמות וכיוונים
מיון:
נמצאו 124 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    דוח הורייזון 2017: מהדורת החינוך הגבוה מתאר ממצאים שנתיים מפרויקט הורייזון, פרויקט מחקר מתמשך שתוכנן לזהות ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על למידה וחקירה יצירתית בחינוך. שש מגמות עיקריות, שישה אתגרים משמעותיים ושש התפתחויות חשובות בטכנולוגיה החינוכית ממוקמים ישירות בהקשר של השפעתם הצפויה על משימות הליבה של האוניברסיטאות והמכללות. שלושה החלקים העיקריים של דוח זה יוצרים מדריך עזר בהיר לתכנון טכנולוגי עבור מחנכים, מנהיגים בחינוך הגבוה, מנהלים, קובעי מדיניות ואנשי טכנולוגיה. המחברים מקווים שמחקר זה יסייע לתרום לבחירות שהמוסדות מקבלים לגבי טכנולוגיה בכדי לשפר, לתמוך, או להרחיב את ההוראה, הלמידה, והחקירה היצירתית בחינוך הגבוה ברחבי העולם (NMC).

  • לינק

    מצגות, מקרנים, לוחות חכמים, מחשבי PC, מחשבים ניידים, מערכות ניהול למידה- כל אלו לא יהיו ברשימת טכנולוגיות הלמידה של העשור הבא. כך, על פי סקר סגלי הוראה בנושא טכנולוגיות למידה במוסדות להשכלה גבוהה. במקומם יגיעו טכנולוגיות תלת-מימד, מובייל בכיתה, טאבלטים ושירותי ענן (מתודיקה).

  • תקציר

    המאמר דן בפרסי בחירת הקוראים לשנת 2016 של הירחון "THE Journal", שבהם הקוראים בוחרים את הטכנולוגיות המועדפות עליהם במגוון קטיגוריות. הנושאים שנידונו כוללים מספר טכנולוגיות יקרות ערך לבתי ספר כגון פלטפורמת לקסיה, כרומבוק של גוגל והפלטפורמה מבוססת ענן אדסבי, עשר הטכנולוגיות המועדפות לשימוש כגון תוכנת מיקרוסופט אופיס, האייפדים של אפל, מצלמות מסמכים, ומשחק הווידאו מיינקראפט, שהוא המשחק הלא לימודי המוביל המשמש להוראה. מוזכרת גם התוכנות הטובות ביותר לניהול כיתה או מפגשים וירטואלים כגון גוגל הנגאאוטס, גוטומיטינג ומיקרוסופט סקייפ (Schaffauser, Dian, 2016).

  • לינק

    סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו. מטרת הסקירה היא לעורר מחשבה ודיון במגמות ובאתגרים בקרב בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך. הבנה של המגמות והאתגרים תסייע בגיבוש כיווני מענה ופעולה ממוקדים ואפקטיביים בתחום החינוך, שיקדמו את החינוך ואת החברה בישראל ויתאימו אותם לצרכי המאה ה-21 (עמליה רן, דניאל שפרלינג).

  • לינק

    מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא שבשנים האחרונות עלה קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וקצב הצמיחה של החינוך החרדי והחינוך הערבי הואט. למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר. הסיבה המרכזית לכך היא שינויים בשיעורי הפריון בחלקיה השונים של החברה הישראלית. הסבר אפשרי נוסף הוא שתלמידים נוטים לעבור ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות, אולם היקף המעברים מצומצם ולכן הם מסבירים רק חלק קטן מהשינוי (נחום בלס וחיים בלייך).

  • לינק

    רבים מדברים על אודות "חדשנות פדגוגית", אך נשאלת השאלה – מה למעשה עומד מאחורי מושג זה? הספר הכשרת מורים במבוך החדשנות הפדגוגית מציג פסיפס מגוון של נקודות מבט על חדשנות פדגוגית בהכשרת מורים בישראל ועל משמעויותיה. דיון זה אינו מצטמצם לדיון מהסוג ה"טכני", הבוחן דרכים חדשות ויצירתיות לפתרון בעיות. אדרבה, פעמים רבות הוא מגלם בתוכו שאלות פוליטיות-אידאולוגיות רחבות, שמאחוריהן מיוצגות תפיסות עולם מגובשות ועמדות ערכיות. בתקופות של שינוי וחוסר יציבות גובר הצורך בדיון ער בשאלות פדגוגיות למיניהן ומתפתחת נטייה להציע כיוונים חדשים של חשיבה ועשייה (יעל פויס).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על פטירתו המצערת של פרופ' סימור פאפרט (Seymour Papert): "קשה לתאר את תחום התקשוב החינוכי מבלי להכיר בתרומה האדירה של פאפרט, גם אם היום, למרבה הצער, התרומה הזאת מופיעה יותר כהערת שוליים מאשר כאחד מעמודי התווך המרכזיים של התחום. אני בטוח שעבור אנשי חינוך כמוני שהחשיפה לשפת ה-Logo לפני שנים רבות הייתה בין הנגיעות הראשונות שלנו בתקשוב החינוכי פאפרט היה, ועוד נשאר, אחד מענקי התחום" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    אם עד היום חשבתם שטכנולוגיה במרחב הלמידה זה מקרן ומחשב, חשבו שוב… (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    על רקע הזרימה ההולכת ומתגברת של הביג-דאטה (big data), מאמר זה בוחן את ההזדמנויות ואת הדאגות הנוגעות לביג-דאטה בחינוך. בפרט, מאמר זה מציג את הביג-דאטה, ומשרטט את ההזדמנויות הפוטנציאליות של שימוש בביג-דאטה בחינוך בשני תחומים: ניתוח למידה (learning analytics) ומדיניות חינוכית, ודן בדאגות הנוגעות לאבטחת נתונים, הגנת פרטיות וגבולות אתיים של גישה לנתונים דיגיטליים אישיים (Wang, Yinying, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ במבט רטרוספקטיבי לרגל עשור לבלוג החשוב שלו "למידה, אינטרנט … ומה שביניהם": "במשך שנותיו הראשונות הבלוג הזה עסק בעיקר בפוטנציאל של ה-WWW לפתוח את עולם המידע ללומדים שעד אז יכלו לינוק מידע כמעט באופן בלעדי מספרי הלימוד. בנוסף, התלהבתי מיכולתם של כלי Web 2.0 ליצור למידה פעילה שמעמידה את הלומד במרכז. פעמים רבות כתבתי על בלוגים ועל כלים שיתופיים למיניהם והדגשתי שכאשר כלים כאלה נמצאים בידיהם של הלומדים החינוך הופך לממוקד לומד. הדגשתי גם שהנגישות לעולם פתוח ובלתי-מוגבל של מידע מאפשרת סוג חדש של קשר בין מורה לתלמיד ומכרסמת בסמכות המסורתית של המורה. במהלך השנים אמירות כאלה הצליחו להשתרש בשיח החינוכי עד שהן נעשו לקלישאות, אבל על אף העובדה שמשמיעים אותן באופן תדיר, קשה להגיד שהן באמת התממשו, או הביאו לשינוי המיוחל" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    מבול של ספרות מחקר אמפירית לגבי קורסי מוּק הפכה זמינה בשנים 2015-2013 וספרות מחקר זו זמינה במקורות שונים לגמרי. מאמר זה פונה למספר פערים בהבנה המחקרית של קורסי מוּק ומציג תמונה מקיפה של הספרות על ידי בחינה של התפוצה הגיאוגרפית, אמצעי פרסום, ציטוטים, שיטות לאיסוף וניתוח נתונים, והיבטים מחקריים של ספרות המחקר האמפירית המתמקדת בקורסי מוּק בתקופת זמן זו (George Veletsianos and Peter Shepherdson , 2016).

  • לינק

    שחר עוז מסכם בבלוג שלו את רשמיו מתערוכת הטכנולוגיה למערכות החינוך BETT 2016 בלונדון. "הכנס ארך ארבעה ימים והתארחו בו מאות דוברים, עשרות דוכנים, יזמים, סטארטאפים, חברות גדולות וכאלה צעירות, מנהלי בית ספר ומורים", כותב עוז. הדיווח כולל מידע מעניין על הרצאות, מערכות ניהול למידה, לימוד תכנות, משחקים וצעצועים לימודיים, ופיתוחים טכנולוגיים אשר הוצגו בתערוכה (שחר עוז).

  • מאמר מלא

    בספרות ובמסמכי מדיניות ההערכה של מדינות שונות נהוג להבחין בין שתי גישות להערכה – הערכה מעצבת (formative appraisal) והערכה מסכמת (summative appraisal) – בעיקר בהתאם למטרות העומדות בבסיסה (Scriven, 1967). הבחירה במודל ההערכה הרצוי, ביעדיו ובאופן יישומו היא מורכבת וקשה. למעשה, היא תלויה בבחינה רחבה יותר של שאלות יסוד הנוגעות לארבעה מישורים: (1) האינטרסים השונים של השחקנים המעורבים; (2) הקשר שבין שני המודלים והשפעתם של גורמים המתערבים בתהליך ההערכה על קיומו של קשר אפקטיבי בין ההערכה לבין הפיתוח המקצועי של המורים ועל שיפור איכות ההוראה; (3) התפיסה הרצויה באשר לפרקטיקת ההוראה; (4) התפיסה הרצויה באשר לבית הספר כארגון (דניאל שפרלינג).

  • לינק

    בהמשך לפרסום הדוח המתריע על כך כי רוב התלמידים לומדים מקצועות שלא יהיו קיימים בעתיד, כותב יורם אורעד במאמרון בבלוג שלו ש"כדי שהתלמידים של היום, שיהיו בעוד שנים בוגרי העתיד, יהיו מוכנים לכך צריך לחשוב כיצד להכינם אל העתיד הן במישור הפרקטי והן במישור הרגשי, לא רק משום שרוב העבודות כבר לא יהיו קיימות אלא גם משום שאלה שיישארו על כנן (עבור בני אדם) יצריכו הסתגלות לשינויים מהירים מאד" (יורם אורעד).

  • לינק

    לאחרונה מסתמן מעבר אינטנסיבי בארה"ב ללמידה מטאבלטים למחשבים ניידים מסוג כרומבוק. מחשבי כרומבוק שמריצים את מערכת ההפעלה כרום OS של גוגל הפכו ברבעון השלישי של 2014 להתקני המחשוב הפופולריים ביותר שנרכשים על ידי בתי ספר בארה"ב לשימוש התלמידים. המחשבים הללו השאירו מאחור את מכשירי האייפד של אפל שמילאו את המשבצת הזו בשנים האחרונות. גם בישראל החל ניסוי של משרד החינוך ליישום מחשבי כרומבוק בלמידה פעילה בבתי הספר. הסקירה סוקרת את תהליכי היישום בבתי הספר בחו"ל ובישראל (עמי סלנט).

  • לינק

    שנת לימודים נוספת נפתחת, ולצד ההתרגשות, מתריע דוח חדש כי 60% מהלומדים "רודפים" אחר מקומות עבודה שלא יהיו קיימים בעתיד. על פי הדוח, 44% מהמקצועות הקיימים כיום יהפכו לאוטומטיים בטווח של 10 שנים, ואנשים צעירים צפויים להחליף 17 מקומות עבודה לאורך החיים שלהם (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015 כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות כרבע עד שליש משוק צריכת הספרים ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר. המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה (יפה אהרוני).

  • תקציר

    מחקר הרוחב בן ארבע השנים, שנערך באוניברסיטה אמריקנית, חקר את השימוש של 206 פרחי הוראה ברשת החברתית בהכשרת מורים ואת הנטייה שלהם להשתמש בה בהוראה העתידית שלהם. תוך שימוש במתודולוגיית סקר תיאורית, התוצאות חשפו כי כמעט כל פרחי ההוראה השתמשו בשירותי הרשת החברתית (לדוגמא, facebook), אבל כ-40% מהם מעולם לא קראו בלוגים, כתבו בלוגים, או קראו wikis; כ-90% מהם מעולם לא כתבו wiki וכ-80% מעולם לא קראו או כתבו ב-Twitter. המגמות הצביעו על כך שהשימוש ברשתות החברתיות (לדוגמא, Facebook) וב-Twitter היה לרוב אישי, בעוד שקריאה בבלוגים, ב-wikis וכתיבה בבלוגים היה באופן שווה אישי וחינוכי וכתיבת wiki הייתה לרוב חינוכית (Hughes, Joan E ; Ko, Yujung; Lim, Mihyun; Liu, Sa , 2015).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס בבלוג שלו ב-Horizon Report שהמהדורה להשכלה גבוהה לשנת 2015 שלו התפרסמה לאחרונה: "הדוח די מדייק במגמות שהן מובנות מאליהן, ומפספס בסוגיות שהן מורכבות יותר. מתברר שלטווח הקצר איננו זקוקים למומחים כדי לזהות מגמות הקשורות לטכנולוגיות בחינוך. אם זאת, דווקא לא היה מזיק אם היו לנו מספר מומחים שהיו מסוגלים לראות מעבר לצפוי והשטחי" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לנתח את מאמרי המחקר שהתפרסמו בשבעה כתבי עת מקובלים מאוד בתחום כדי ללמוד על המגמות העכשוויות בתחום החינוך מרחוק במהלך 2013-2009. לצורך כך הועלו שאלות המחקר הבאות: מהם 1. מילות המפתח, 2. תחומי המחקר הנבחרים, 3. הרקע התיאורטי/מושגי המודגש, 4. מערכי המחקר, 5. כלי איסוף הנתונים וטכניקות ניתוח הנתונים, 6. משתני המחקר, 7. אוכלוסיית המטרה ו/או קבוצות המשתתפים, 8. המקורות המצוטטים ו-9. המחברים המצוטטים, המופיעים בתדירות הגבוהה ביותר במחקר של חינוך מרחוק בין השנים 2013-2009? (Aras Bozkurt, Ela Akgun-Ozbek, Sibel Yilmazel, Erdem Erdogdu, Hasan Ucar, Emel Guler, Sezan Sezgin, Abdulkadir Karadeniz, Nazife Sen-Ersoy, Nil Goksel-Canbek, Gokhan Deniz Dincer, Suleyman Ari, and Cengiz Hakan Aydin).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין