מילת מפתח: מגדר
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מאמר זה הינו סקירה של 70 מחקרים, שפורסמו בין השנים 2007-2016, ושדנה בגורמים שונים, אשר מסבירים את המוטיבציה לעסוק במקצוע ההוראה. באופן ספציפי, הסקירה מנתחת שלושה מוקדים עיקריים של מוטיבציות לקריירה בהוראה: מקום המגורים, מגדר ותפקיד האדם המשמעותי בחייו של המתכשר להוראה.

  • לינק

    ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת. הדיון הנפרש בו מתחקה אחר הדקדוק הפנימי של מסע החניכה הנשי: מהו סוד המשיכה של רומן החניכה (Bildungsroman) בעיניהן של סופרות; מה הן אותן חוזקות שהפכו אותו ליעד מבוצר גברי; מה הן נקודות ההשקה בין מסע הגיבור למסע הגיבורה; ומנגד, באילו נקודות מתייחד מסע החניכה הנשי מדפוס המקור הגברי. את התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות נבקש לחלץ מקריאה פרשנית צמודת-טקסט ברומנים של רות אלמוג (שורשי אוויר; באהבה, נטליה; אישה בגן); יהודית קציר (למאטיס יש את השמש בבטן; הנה אני מתחילה) ועמליה כהנא-כרמון (ליוויתי אותה בדרך לביתה).

  • תקציר

    בשני העשורים האחרונים אנשי חינוך ומחקר עדים למהפך בפער המגדרי במערכת החינוך. בארצות הברית ובמדינות מתקדמות אחרות, עולות התלמידות על התלמידים הן בציוני הקריאה, הן בממוצע הציונים בתיכונים והן בשיעור הכניסה למכללות. תופעה חובקת עולם זו מעלה שאלות על הסיבות לאי השוויון בהישגים: האם מקורם של ההבדלים ביולוגיים או נרכשים ומובנים חברתית? האם יש מרכיבים חינוכיים, מעבר לתרומת ההורים והמחנכים, שמתאימים יותר לבנות מאשר לבנים? למשל, תוהה המחקר, האם רק מקרה הוא שנשים מהוות את רוב המחנכות בשלבי הלימוד המוקדמים, בכיתות היסוד וחטיבת הביניים, בתקופה בה תלמידות מתנהגות טוב יותר ומגיעות להישגים גבוהים יותר? המאמר מבקש לעמוד על השפעת מגדר המורה על נערים ונערות בחטיבת הביניים.

  • תקציר

    רבים הם החוגים לתואר ראשון השייכים לתחומי המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בהם שיעור הנשים הלומדות נמוך. ישנם מספר חוגים לא-מדעיים, כגון פילוסופיה, בהם המצב דומה. המאמר מבקש לבחון כיצד סטודנטים תופשים את המקצועות הנלמדים במסגרת לימודי תואר ראשון והאם התפישה שקיימת הפליה מגדרית נגד נשים בחוגים מסוימים אכן מנבאת הבדלים מגדריים בחוגי הלימוד. מן המחקר עולה שהמנבא הדומיננטי לאיזון מגדרי בחוגים לתואר ראשון אינו היות המקצוע מדעי או לא-מדעי, אלא שילוב של מאפיינים שונים של המקצוע, כגון האם המקצוע נתפש כמתמטי, מדעי, מסייע לאנשים או יצירתי.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד מוטיבציה והקשרים סביבתיים משפיעים על מעורבותם של תלמידים בלמידת מקצועות המתמטיקה ומדעים. הוא מתמקד בבחינת הבדלים בין בנים ובנות ובהבדלים בין דפוסים המיוחסים למגדר. מיושמות בו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות והוא בוצע על תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

  • תקציר

    המאמר מתאר סקר שערך המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך לגבי "המאפיינים של מנהלים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב". הסקרכלל בתי ספר ציבוריים מיסודי ועד תיכון (K-12), מנהלים ומורים מ-50 מדינות ואת מחוז קולומביה (District of Columbia). הממצאים העיקריים בדו"ח כוללים: את מספר המנהלים של בתי הספר הציבוריים בארה"ב, כמה מהם נשים; מוצאם האתני; השכר שלהם וכמה זמן הם מקדישים למשימות שונות בעבודה.

  • תקציר

    טכנולוגיות דיגיטליות מציעות הזדמנויות יוצאות מן הכלל לפיתוח סביבות למידה מקוונות אישיות וגמישות המסוגלות לספק שירותים באיכות גבוהה. ההצלחה של סביבות למידה מקוונות אלה מקושרת ליכולתן לעורר חוויות סובייקטיביות של נוכחות, שדרכן לומדים מקוונים מרגישים שהם "ממוקמים" באופן אינדיבידואלי בתוך סביבה חינוכית בעלת אופי אנושי, אמיתית. המחברים בנו מודל משולב שממקם תהליכים קוגניטיביים (השליטה הנתפסת של לומד מקוון, תשומת לב ממוקדת, דמיון מנטלי) ורגש בליבה של תצורת הנוכחות, ומתייחס לתפקיד המתווך של מגדר (Rodriguez-Ardura, Inma; Meseguer-Artola, Antoni, 2016).

  • תקציר

    מטרת המאמר הייתה לקבוע האם משאבי חינוך למדעים עבור בית הספר היסודי כללו דימויים חזותיים המוטים על ידי מגדר. באופן ספציפי, מספר הגברים והנשים שתוארו וצוינו המקצוע והפעילות של כל אדם בדימויים החזותיים. הניתוח הראה שיותר גברים מאשר נשים תוארו עם מקצוע המדעים ושיותר נשים מאשר גברים תוארו כמורות. מחקר זה מראה שקיים ייצוג סטריאוטיפי של גברים ושל נשים במשאבים מקוונים לחינוך למדעים, המדגיש את השינויים הדרושים כדי ליצור ייצוג מאוזן של גברים ושל נשים Anne H. Kerkhoven, Pedro Russo, Anne M. Land-Zandstra, Aayush )Saxena, Frans J. Rodenburg, 2017).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור מנהיגות אתית בהקשר של המערכת החינוכית הערבית בישראל. הוא בוחן את הקשרים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות ומאפייני רקע של המנהיגים החינוכיים. 150 מנהיגים חינוכיים מבתי ספר ערביים שונים השיבו על כלי מחקר תקף אשר כלל 40 פריטים המורכבים משישה תתי סולמות: שלושה ממדים של מנהיגות אתית (ביקורת, צדק ודאגה) ושלושה היבטים של עבודת מנהיגות (רגישות אתית, אקלים וקבלת החלטות). הממוצעים חושבו עבור כל תת סולם. נמצאו קשרים מובהקים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות, סוג בית הספר של המנהיגים והוותק שלהם (Arar, Khalid; Haj, Ibrahim; Abramovitz, Ruth; Oplatka, Izhar, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה חוקר את המנבאים המתרחשים בו-זמנית של הבנת הנקרא (מילולית והסקתית) של מתבגרים בקריאת סיפורת (fiction) וספרי עיון (non-fiction). המנבאים נבחנו בתחום הקוגניטיבי (זיהוי מילה, שטף קריאה), הפסיכולוגי (מגדר) והאקולוגי (חשיפה לדפוס). החשיפה לדפוס של טקסטים מסורתיים ודיגיטליים נסקרה תוך שימוש בשיטת רישום יומנים לגבי הרגלי קריאה. המחקר כלל מדגם חתך של 312 תלמידים בתחילת גיל ההתבגרות (גילאי 13-11) ואמצע גיל ההתבגרות (גילאי 15-14), מסטטוס סוציו-אקונומי מגוון (Duncan, Lynne G.; McGeown, Sarah P.; Griffiths, Yvonne M.; Stothard, Susan E.; Dobai, Anna, 2016).

  • תקציר

    שיעור הנשירה של מורי חינוך מיוחד מוכשרים מאוד הוא בעיה נרחבת בארצות הברית. מחקר זה בחן את הקשר שבין תתי-הסולמות של השחיקה כמו תשישות רגשית, נתק מן העצמי והישגיות אישית ביחס ל-10 משתנים דמוגרפיים. הנתונים מצביעים על כך שקיים קשר בין כל המשתנים הדמוגרפיים לבין שחיקה. אולם, ניתוח היסקי של מגדר ומצב משפחתי הקשורים לשלושת תתי-הסולמות הראה כי ההבדלים אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית (WILLIAMS, JOY; DIKES, CATHERINE, 2015).

  • לינק

    מחקר זה בחן הבדלי מגדר אפשריים בקבלה הנתפסת של סטודנטים להוראה את הטכנולוגיה בעבודתם המקצועית במסגרת המודל של קבלת טכנולוגיה (Technology Acceptance Model). הממצאים חשפו כי בעוד שלא נמצא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות לפי מגדר לגבי השימושיות הנתפסת, עמדות כלפי טכנולוגיה וכוונה להשתמש בטכנולוגיה, הסטודנטיות להוראה השיגו תוצאות נמוכות יותר לגבי קלות השימוש הנתפסת(Timothy Teo, Xitao Fan, Jianxia Du, 2015).

  • תקציר

    אנשים מתנהגים שונה בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים. המטרה העיקרית של מחקר זה היא לבחון את הסבירות שמורים לעתיד יתנהגו בצורה לא מוסרית בסביבה הממשית ובסביבה הווירטואלית. מורים לעתיד ענו על סקר מקוון ותפיסותיהם נאספו עבור תרחישים שונים. הממצאים חשפו שמורים לעתיד צפויים יותר להתנהגות לא מוסרית בסביבה וירטואלית מאשר בחיים הממשיים (Akdemir, Omur; Vural, Omer F.; Colakoglu, Ozgur M. , 2015).

  • תקציר

    מחקר זה מתכוון לבחון את הנטיות של סטודנטים להוראה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט, את הגורמים המשפיעים על הנטיות שלהם ואת הסיבות לגניבה הספרותית. הממצאים חשפו שלסטודנטים להוראה הייתה, במידה מסוימת, נטייה לבצע גניבה ספרותית תוך שימוש באינטרנט על ידי העתקה של חומרים או שימוש באותה עבודה לקורסים שונים (Eret, Esra; Ok, Ahmet. , 2014).

  • תקציר

    לספרות יש פוטנציאל לשנות את המציאות, ובהתאם לכך, לתוכנית הלימודים בספרות הנלמדת בתיכון יש השפעה רבה על תודעתו ועל "ארון הספרים" של התלמיד הישראלי. תוכנית לימודים זו, הנלמדת ומוטמעת על ידי דור הישראלים הצעירים, שותפה בעיצוב "הקהילייה המדומיינת" הישראלית. התוכנית זו מבוססת על ארבעה נושאים: "זהויות", "מה זאת אהבה?", "לחיות בארץ ישראל" ו"שירים בעקבות השואה" ובכל נושא נבחרו עשרה שירים. מקריאת השירים מתוך בדיקת זיקתם לנושא המוצהר שאליו הם משויכים משתקף "סיפור" שגוי מעיקרו, המשבש את מאפייניה של הקהילייה המדומיינת (אסתי אדיבי-שושן).

  • סיכום

    מטרת המחקר היא לחשוף את המניעים ואת תפיסות התפקיד של מורים גברים הבוחרים בהוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי.המחקר המוצג הוא חקר מקרה שבמסגרתו נחקרו שמונה מורים בפועל המייצגים תרבויות שונות, שני מורים מכל תרבות: מורים צברים, מורים יוצאי אתיופיה, מורים יוצאי חבר העמים ומורים בדווים. כל המורים עובדים בבתי ספר יסודיים בדרום הארץ ונבחרו באקראי ( שוש מלאת, אתי גלעד).

  • לינק

    מחקר זה מבקש לתאר את השיח המגדרי של בית ספר תיכון ערבי-מוסלמי בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתנהלות בית הספר ובאינטראקציה הלימודית של כל אחד מהמינים בו. כמו כן המחקר עוקב אחר האופנים שבהם מתגבשות עמדות והתנהגויות מגדריות במציאות הסביבתית הטבעית שלהן ואחר האופן שבו עמדות והתנהגויות אלה נתפסות בעיני התלמידים והמורים ( ח'אלד עראר).

  • לינק

    סטודנטים מבוגרים יותר בהשכלה הגבוהה מפגינים צורות רצויות יותר של התנהגות למידה מאשר סטודנטים צעירים יותר. מחקר זה חקר האם מגמה זו ממשיכה לאורך החיים הבוגרים. והאם גישה זו התרחשה בעקבות שונות לגבי מגדר, לגבי נושא הלימוד ורמת הלימוד, והאם הייתה לכך חשיבות תיאורטית או מעשית כלשהי (John T.E. Richardson, 2013).

  • לינק

    מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

  • לינק

    המחקר התכוון לנתח את ההשפעה של מיפוי מושגי, אסטרטגיית למידה המבוססת על קונסטרוקטיביזם, על הביצוע האקדמי של תלמידים בכיתה ז' בנושא של מדע כללי. מחקר דמוי-ניסויי זה בחן 167 תלמידים הלומדים בשני בתי ספר שבהם יש הפרדה בין בנים לבנות. התוצאות הראו שהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות מיפוי מושגי היה טוב יותר מהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות שיטת ההוראה המסורתית (Cheema, A., & Mirza, M. S. , 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין