מילת מפתח: מבנה ארגוני
מיון:
נמצאו 12 פריטים
פריטים מ- 1 ל-12
  • סיכום

    מכון מופ"ת הוא מוסד ללא כוונות רווח, המשמש מרכז בין-מכללתי למחקר ולפיתוח בנושא הכשרת מורים. מסגרתו הייחודית בישראל ובעולם מעניקה תמיכה לפיתוח המקצועי של מורי מורים ולתהליך חיברותם וכן לעריכת מחקר בנושאים קשורים. מוסד זה הוקם בשנת 1983 על-ידי האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך מתוך הנחה, שצרכיהם של מורי המורים הם ייחודים וזקוקים למענה נפרד ועצמאי ולהעמקת הידע המחקרי בתחום. ככלל, מכון מופ"ת מאורגן ליחידות משנה כמו ערוץ הכתיבה, ערוץ המחקר, ערוץ הלמידה, ערוץ למידת-עמיתים ועוד. בהישענו על עדויות מהספרות ומהמחקר, מאמר זה מפרט על שלושה ערוצים הקיימים במכון מופ"ת: למידה, כתיבה ומחקר. לקראת סוף המאמר, נדונות דילמות הקשורות למדיניות המכון, למחויבותו ולעבודתו העכשווית (Golan, M., & Reichenberg, R).

  • סיכום

    פרופ' לארי קובן, אשר הוכשר כהיסטוריון של החינוך והבקיא לגבי כל נחשול של רפורמה חינוכית לשיפור הוראה ולמידה במהלך המאה שעברה, מציין כי איננו יכול להציע תכניות ספציפיות עבור מועצות מנהלים בית-ספריות, מפקחים, מנהלים, מורים, הורים ומצביעים. מדוע? בשל חשיבותו הרבה של ההקשר (context). אך יש מספר עקרונות שהוא מאמץ אשר מנחים את החשיבה שלו לגבי הוראה, למידה ורפורמה. עקרונות אלה קובעים את הכיוון שיש להתאימו למסגרות שונות. עקרונות אלה מגיעים מההתנסות של המחבר במשך חמישה עשורים כמורה, כמנהל וכחוקר (Larry Cuban, 2015).

  • לינק

    כבר באמצע שנות ה 80- ניכרה אי-נחת ציבורית מחטיבות-הביניים, על רקע הישגים דלים בתחום האינטגרציה החברתית, ורווחה התחושה שהמבנה אינו משרת את היעדים הפדגוגיים הרבים שנקבעו. עם זאת, משרד החינוך אינו כופה כיום את המעבר למבנה שש-שנתי הכולל חט"ב ברשויות מקומיות שבהן הרפורמה לא בוצעה או לא הושלמה. בכל מקרה, אין מדיניות מוצהרת של משרד החינוך לביטול חטיבות-הביניים אלא לכל היותר נסיגה חלקית מהמחויבות להרחבתן לכלל המערכת. בסקירה המפורטת של יובל וורגן , ממרכז המידע והמחקר של הכנסת מובאים , בין היתר , מסקנות צוות העבודה של משרד החינוך, במסגרת התכנון האסטרטגי לשנת 2009 בנושא חטיבות-הביניים. הצוות קבע כי מוקד הבעיה הוא היעדר מדיניות ומטרות ברורות לכיתות ז'–ט' בתחומים פדגוגיים, חברתיים וארגוניים, בהקשר של קיומן הן כחטיבות-ביניים עצמאיות והן כחטיבות ממוסדות בתוך המסגרת השש-שנתית ( יובל וורגן).

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מציג מחקר שהתמקד בהבנת תהליכים שהתרחשו בשלוש מכללות לאחר פרסום דוח דוברת . ניתוח שיח, המתמקד במיצוב מורי המכללות בעת משבר לנוכח תהליכי השינוי שהתרחשו במכללות, אפשר התמודדות עם סוגיית הזהות המקצועית של מורי המורים. הקולות השונים, כפי שבאו לידי ביטוי במהלך הראיונות , אפשרו זיהוי, תיאור והסבר של ממדים סמויים וגלויים בתהליך ההתמודדות לנוכח התמורות שחלו בתחום הכשרת מורים. ניתוח הראיונות חושף מסרים סותרים שהצביעו על איום קיומי ועל תחושת חוסר אונים מצד מורי המכללות. עוד עלה מהראיונות כי קיימים כשלים בזרימת מידע בין הקבוצות השונות בתוך המכללות, וכי דרכי ההתמודדות לוקות בהעדר מדיניות ברורה ומגובשת (אסתר ורדי-ראט, אריאל חורין, חוה גרינספלד, עירית קופפרברג).

  • תקציר

    פרופסור אברהם יוגב סבור כי יש לדון בעתידן של המכללות האקדמיות לחינוך ללא קשר למידת היישום של דוח דוברת, ולו רק כדי למלא את הצורך בהכשרת מורים לעתיד. הדבר נחוץ במיוחד לנוכח המחסור הצפוי במורים בארץ עקב הנטייה הפוחתת לפנות ללימודי הכשרה להוראה. על המחסור הצפוי מרמזת בין השאר העלייה בגיל הממוצע של המורים במערכת. במאמר זה סוקר פרופסור אברהם יוגב שלוש חלופות עקרוניות להמשך דרכן של המכללות האקדמיות לחינוך. חלופה א' : העברת המכללות לחינוך כמכללות נפרדות לחסות ות"ת , חלופה ב': הפיכת המכללות ליחידות-סמך באוניברסיטאות. חלופה ג' : הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. מתוך שלוש החלופות שהועלו בנוגע לעתידן של המכללות לחינוך, נוטה לבו של פרופסור יוגב לשלישית- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה. דווקא הצעד המהפכני כביכול- הקמת אוניברסיטה רב-מכללתית להוראה –עשוי להבטיח את עתיד המכללות וההכשרה להוראה , ולתרום לשדרוגם האקדמי והחברתי של המכללות ושל תהליך ההכשרה.

  • לינק

    למרות של רכזי השכבות אין הכשרה פדגוגית ייחודית, פרט למקצוע ההוראה שלהם, הם מהווים כוח ניהול השותף למנהל בית הספר. הם אחראים על משימות ארגוניות שונות המוטלות עליהם ומצויים בקשר מתמיד עם המחנכים והיועצות. מיקומם בצוות ההנהלה המצומצמת של בית הספר מקנה להם סמכות ושליטה. אמנם, תופעה זו נפוצה בחינוך העל-יסודי יותר מאשר בחינוך היסודי, אך במהותה התופעה נותנת לגיטימציה להתנהגות הארגונית של בית הספר כמוסד. כך נוצר ארגון שכול בעל תפקיד אחראי על חלק אחר של המערכת והטיפול בפרט נותר בעיקר בין המחנך לתלמיד. אולם בחינוך העל יסודי, קצרה ידו של המחנך לעסוק בשיפור הישגים (מרים קדרוני)

  • לינק

    מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

  • מאמר מלא

    מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

  • לינק

    סקירת השינויים שחלו במבנה מערכת החינוך במדינת ישראל והצגת רעיונות לשינוי מבנה מערכת החינוך שעלו במסגרת משרד החינוך וטרם מומשו. בחלק השני של המסמך מתוארות שלוש הצעות לשינוי מבנה מערכת החינוך שהעלו גורמים בתוך משרד החינוך. שתי הצעות שהועלו באופן מקביל בסוף שנות ה-80 מעלות את הרעיון להקדים את גיל הכניסה למערכת החינוך ואת ההצעה לשלב חטיבה על-תיכונית (לימודים באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות הכשרה אחרים) במסגרת מערכת החינוך. הצעה שהועלתה באגף התכנון של משרד החינוך בשנת 2001 היא לאפשר לתלמידים חזקים יותר להתחיל את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה כבר בכיתה י"ב. (מיכל טביביאן, רוניה בריטברד)

  • לינק

    מודל "קהילות אטלס" ("Atlas Communities”) הוקם בשנת 1992 והנו פרויקט משותף של ארבעה ארגונים: "הקואליציה לבתי-ספר חיוניים" ("Coalition for the Essential Schools, "התוכנית לפיתוח החינוך" ("Educational Development Program"), "התכנית לפיתוח בתי-ספר" ("School Development Program"), ו"פרויקט אפס" של אוניברסיטת הרווארד ("Project Zero" at "Harvard University"). מודל זה משלב בין הרעיונות השונים של כל ארגון (שוויון הזדמנויות, בית הספר כקהילה, ריבוי אינטליגנציות ו -“pathways") לשם יצירת מודל ייחודי ומקיף. המודל תומך בבתי ספר מגן חובה ועד תיכון, המעוניינים להפוך ל"קהילות לימוד דמוקרטיות". (יאיר גד)

  • תקציר

    הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין