מילת מפתח: מבחני פיזה
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, הוא האיש שאחראי לבחינות PISA לתלמידי תיכון ובחינות PIAAC לכישורי מבוגרים. בריאיון נדיר בכנותו לעיתון "כלכליסט", מתח שלייכר ביקורת חריפה על מערכת החינוך הישראלית והציעה דרכים מעשיות לשיפורה.

  • לינק

    רוב המהפכות בחינוך הן מהפכות מתוכננות, הן מונעות על ידי אינטרסים פוליטיים, כלכליים או דתיים. אבל המהפכה של החינוך המדיד היא מהפכה שקטה שהתרחשה כמעט באקראי. למעשה היא מעולם לא הוכרזה כמהפכה. ובכל זאת היא הולידה את אחד השינויים הגדולים ביותר במערכת החינוך בישראל ובמערכות חינוך בעולם כולו. מדובר על ההשפעה המהפכנית של המבחנים הבין-לאומיים על מערכות חינוך לאומיות. הציונים במבחנים הבין-לאומיים הפכו מכלי הערכה חינוכי לכלי הערכה משקי, המשפיע על החלטות חינוכיות תוך התעלמות מערכים חינוכיים ופדגוגיים כגון דמוקרטיה בחינוך (יולי תמיר).

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמה היום ממצאים ראשוניים מהמחקר הבין-לאומי פיזה 2015. פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. מחקר זה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), במחזוריות של אחת ל-3 שנים. מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" – רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. במחזור פיזה 2015 השתתפו 72 מדינות וישויות כלכליות, בהן כל 35 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2015 בקרב מדגם מייצג של 6,598 תלמידים הלומדים ב-173 בתי ספר, רובם בכיתה י'. המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים, קריאה ומתמטיקה. במחקר פיזה 2015 הושם דגש על אוריינות מדעים (ראמ"ה).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

  • תקציר

    הערכות בין-לאומיות, כגון מבחן פיז"ה (PISA), משמשות כדי להמליץ על מדיניות חינוכית לשיפור הישגי תלמידים. מחקר זה מראה שהערכות החתך מאחורי המלצות מסוג זה עשויות להיות מוטות. המחברים עשו שימוש במערך נתונים ייחודי ממדינה אחת שיישמה את מבחן פיז"ה במתמטיקה בשנת 2012 לכיתות ט' לכלל התלמידים שנבחנו במבחן טימס (TIMSS) בשנת 2011, ואספו מידע על מורי התלמידים בכיתות ט'. נתונים אלה איפשרו למחברים להעריך באופן מדויק יותר את ההשפעות של משתנים כיתתיים על ביצועי התלמידים במבחן פיז"ה (Carnoy, Martin; Khavenson, Tatiana; Loyalka, Prashant; Schmidt, William H.; Zakharov, Andrey. , 2016).

  • תקציר

    מאמר זה טוען כי קובעי המדיניות באנגליה שואלים בצורה לא ביקורתית את המודל הפיני להכשרת מורים. הפילוסופיה הפינית והפילוסופיה האנגלית של הכשרת המורים שונות מאוד, והשאלת המודל הפיני להכשרת מורים אינה מתאימה להשקפה אודות הכשרת המורים באנגליה. לפיכך, המדיניות המושאלת הוצאה מהקשרם של הערכים הרחבים יותר והיסודות של החינוך הפיני. גישה לא שיטתית זו לרפורמה במדיניות חינוך מתעלמת מהעובדה שמדיניות חינוך ו"פרקטיקות מתקיימות בקשרים אקולוגיים האחת עם השנייה ובמערכות אקולוגיות שלמות של פרקטיקות הקשורות זו לזו". לפיכך, מדיניות מושאלת זו של הכשרת מורים אינה מובילה בהכרח לתוצאות ששורטטו בידי קובעי המדיניות ברפורמות (Chung, Jennifer, 2016).

  • סיכום

    רבות מהכלכלות המובילות בעולם יכולות לעשות יותר כדי לסייע לבני נוער המתקשים בלימודים לקבל רמת חינוך טובה יותר שתצייד אותם לחיים. דו"ח חדש מהארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הבוחן מדוע תלמידים בעלי ביצועים נמוכים מפגרים בלימודים בבית הספר, מצא שניתן לעשות רבות כדי להפחית את מספר הילדים בעלי הביצועים הנמוכים במיומנויות המתמטיקה, הקריאה והמדעים (Gijsbert Stoet, 2016).

  • תקציר

    בהתבסס על פרספקטיבה חברתית-תרבותית לגבי הערכה חינוכית, הדוגמאות האמפיריות של מרגריטה סנדר (Margareta Serder) ואנדרס יעקבסון (Anders Jakobsson) משמשות כנקודת פתיחה עבור ניתוח ביקורתי של מבחן פיז"ה והדימוי של החינוך המדעי שהוא מנציח (Roehl, Tobias, 2015).

  • סיכום

    תלמידים הבטוחים ביכולתם לפתור בעיות מתמטיות מגיעים להישגים גבוהים יותר מחבריהם, שביטחונם העצמי בכל הנוגע למתמטיקה אינו גבוה – כך עולה ממחקר שנערך במסגרת פיז"ה, מבחן בינלאומי הבודק את רמת האוריינות של תלמידים במתמטיקה, קריאה ומדעים. לפי המחקר, בקרב תלמידים ממדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), ההבדלים בין תלמידים בעלי ביטחון עצמי גבוה לאלה שביטחונם העצמי נמוך שקולים, בממוצע, ל-49 נקודות ציון (רן שפירא, 2015).

  • לינק

    תגובה נוספת לדוח ארגון ה-OECD בנושא "Students, Computers and Learning" ניתן למצוא במאמרון מעניין של יורם אורעד. לדבריו, הדוח בוחן, בין היתר, "…את הקשר בין הגישה לאינטרנט בבתי הספר, השימוש במחשב בכיתות והביצועים במבחני פיז"ה. הדו"ח מתאר מצב שבו תלמידים שהשתמשו במחשב בבית הספר באופן מתון היו בעלי הישגים מעט מעל הממוצע לעומת תלמידים שלא עשו זאת. אבל ההפתעה מגיעה מכיוון בלתי צפוי – דווקא הישגיהם של תלמידים שעשו שימוש במחשבים בבית הספר בתדירות גבוהה היו גרועים בהרבה מהישגיהם של אלה שלא עשו שימוש במחשב" (יורם אורעד).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס לכתבה המפורסמת באתר Ynet המדווחת על כך שעל פי דוח ארגון ה-OECD השימוש במחשב ובאינטרנט בבית הספר איננו תורם להישגים לימודיים. הורוויץ מתנגד לזיהוי הישגי התלמידים עם התוצאות במבחני PISA: "יכול להיות שקיימת קורלציה בין למידה לבין תוצאות גבוהות במבחנים, אבל מאד יכול להיות שלא. האפשרות שאין קורלציה כזאת מתחזקת עוד יותר לאור זה שכבר מזמן למדנו שעל אף העובדה ששנחאי שבסין זוכה לציונים הגבוהים ביותר במבחני PISA, שלטונות סין מאד מודאגים שהם הופכים את תלמידיהם למכונות למבחנים במחיר של אי-פיתוח היצירתיות" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    יורם אורעד מייחד פוסט נוסף לנושא החינוך הפיני ועומד על ההשוואה לחינוך בארץ: "ההישגים הבינוניים (וגם למטה מכך) של מדינת ישראל במבחנים הבינלאומיים, שפינלנד מייצגת את ההצטיינות בהם, רחוקים מאד לדעתי מלשקף את המצב האמיתי בחינוך בישראל ובתוצאותיו של חינוך זה. עובדה היא שאנחנו למדנים, יצירתיים ומלאי כושר המצאה למרות שאנחנו רחוקים מלהצטיין במבחנים האלה. הדבר משתקף במגוון רחב מאד של היבטים ותחומים. קשה לנו לראות זאת משום שקיימת אצלנו נטייה לבקר את עצמנו רבות, נטייה שהיא חיובית ביותר והייתי אומר חיונית לפריחתה ולהתקדמותה של חברה אנושית. הלמדנות, היצירתיות וכושר ההמצאה משתקפים, בין היתר, בעצם היותנו בחזית הטכנולוגיה העילית בעולם, בזכיותינו הרבות בפרסי נובל וגם בפיתוחים בטחוניים רבים" (יורם אורעד).

  • לינק

    יורם אורעד מביע את דאגתו ממבחני פיז"ה בהתייחסו למכתב הפתוח שנכתב בידי אנשי אקדמיה מרחבי העולם ואשר יועד לפרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיז"ה: "מזה שנים שאני מודע לנזקי פיז"ה ואף חווה אותם ברמה המקצועית. אולם כאן מדובר במכתב של אנשי אקדמיה בעיקרם, לא אנשי חינוך. אלה הגדירו באופן מדויק מאד את מהותה ואת מרכיביה של דאגה זו. דווקא ריבוי אנשי האקדמיה ומיעוט אנשי החינוך מקנה לדעתי יתר תוקף לסכנה ולבעייתיות של המבחנים כפי שהיא עולה מן המכתב. זאת, משום שאפילו אנשי האקדמיה שמומחיותם אינה חינוך הבחינו בבעיה. מאז ומתמיד עוררו אצלי המבחנים האלה הסתייגות. המבחנים, מקצועיים לכשעצמם, יש בהם מן השטחיות מבחינת ההערכה הכלל מערכתית של תלמידים ומורים ברחבי העולם, הן משום שונותם של המדינות בהרכבן ובאופי אוכלוסייתן והן משום שהמבחנים מכוונים רק לתחום צר מאד, התחום שניתן למדוד באופן כמותי".

  • תקציר

    במאמר זה, מחקר אמפירי משווה את יעילות ההוצאה על חינוך בין עשרים מדינות אירופאיות במהלך השנים 2006 עד 2009. התוצאות הראו שהיעילות הממוצעת נותרה יציבה באופן בסיסי באותה תקופה (Agasisti, Tommaso, 2014).

  • לינק

    הרשת היא כבר מזמן לא רק מקום לאיתור מידע. הרשת נהפכה לתשתית המשמעותית ביותר למציאה וקידום של פתרונות לבעיות ברמת הפרט, הקהילה, הכלכלה והלאום. מי שלא יידע להשתמש בה באופן מכוון ומושכל יישאר עם מפה ישנה ביד בעידן שכל האחרים נעים במהירות עם GPS (ערן רביב).

  • סיכום

    המאמר עוסק בניתוח ביקורתי של מבחני פיזה מנקודת המבט של הפערים בין הדרישות או הסטנדרטים שמייצגים המבחנים לבין מאפיינים של מערכות החינוך המדינתיות השונות. מבחני פיזה עוסקים בהערכת היכולות של תלמידים בני 15 בשפת אם, במתמטיקה ובמדעי הטבע, מבוססים על תבחינים של מדינות ה-OECD המתייחסים לסטנדרטים חינוכיים גלובליים. לדעת הכותב מומחי חינוך בינלאומיים מהווים כיום את הקבוצה החזקה ביותר בשיח "החינוכי" ויוצרים את המושג של הון אנושי כפרדיגמה שלטונית. זוהי תפיסה המשוקעת בראיית עולם לפיה אנו חיים ב"חברת ידע" שצריכה להתאים ל"כלכלה מבוססת-ידע" בתנאים של תחרות בינלאומית הולכת וגדלה (Richard Munch).

  • מאמר מלא

    השפעתו של אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה, על החינוך חוצה מדינות, יבשות וימים. והיא חייבת להדליק נורת אזהרה (יולי תמיר).

  • מאמר מלא

    קבוצה של אנשי אקדמיה וחינוך מרחבי העולם פרסמה בחודש מאי האחרון ב"גרדיאן" הבריטי מכתב פתוח לפרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה. במכתב הם מביעים דאגה עמוקה מהשפעתם של המבחנים, קוראים לעצירתם ומציעים רעיונות שיתרמו לטיפול בסוגיות שהעלו.

  • לינק

    כמה תובנות מעניינות שמביא ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו על מבחנים וסטנדרטים בעולם . "פרופסור לארי קובן כותב שהסטנדרטים החדשים, והמבחנים שאמורים להעריך אם תלמידי ארה"ב עומדים בהם, מהווים התירוץ החדש למכירת חומרה ולומדה לבתי הספר. עבור החברות שמפתחות ומוכרות את המבחנים האלה מדובר ברווחים של עשרות מיליוני דולרים. בנוסף, למבחנים האלה השפעה גדולה על יום הלימודים בבית הספר, כאשר שעות למידה יקרות מוקדשות להם, וחלק ניכר ממערך הלימודים מופנה להכנה לקראתם. יש כאן מקרה של הזנב שמכשכש בכלב, כאשר כמעט לכולם ברור שבארה"ב בתי הספר נדרשים להתאים את עצמם למבחנים במקום שהמערכת תפתח שיטות הערכה שבאמת בודקות את הלמידה שאמורה להתרחש בהם" ( ( ג'יי הורוויץ ) .

  • לינק

    באחרונה נשלח מכתבם של כ-90 חוקרי חינוך, מהבכירים בעולם, לאנדריאס שלייכר העומד בראש ארגון פיז"ה – נגד המבחן ? כותבי המכתב מעלים טענות רבות וקשות כלפי תפקידו הגלובלי של המבחן, שממשלות, שרי חינוך ואמצעי תקשורת מצפים דאוגים וחרדים, אחת לשלוש שנים, לראות מהו המיקום שיקצה להם ( אברהם פרנק).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין