מילת מפתח: מבחן מבוסס סטנדרטים
מיון:
נמצאו 18 פריטים
פריטים מ- 1 ל-18
  • לינק

    אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, הוא האיש שאחראי לבחינות PISA לתלמידי תיכון ובחינות PIAAC לכישורי מבוגרים. בריאיון נדיר בכנותו לעיתון "כלכליסט", מתח שלייכר ביקורת חריפה על מערכת החינוך הישראלית והציעה דרכים מעשיות לשיפורה.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.

  • לינק

    המאמר מתמקד בסקר ה-2015 Education Next על רפורמות בית-ספריות בארה"ב. הנושאים שנידונו כוללים את ממצאי הסקר לגבי עמדות הציבור האמריקני; מדידת הביצועים של בתי ספר ומורים; השקפותיו של ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו (Bill de Blasio) לגבי מבחנים מתוקננים; והעברת הצעת החוק של האצלת הסמכות מחדש בידי בית הנבחרים (Henderson, Michael B.; Peterson, Paule.; West, Martin R, 2016).

  • סיכום

    הקשר המחקר המוצג במאמר הוא מגמת התביעה המודגשת לאחריותיות בחינוך בארה"ב לפיה מורים נדרשים לתוצאות למידה מהירות הנמדדות בדרך כלל במבחנים, וגם חווים סנקציות בתהליך זה. מחקר זה נערך בקרב קבוצות מורים במסגרות של עמיתות "אוניברסיטה – בית ספר" ומצביע על השפעות שונות ולעתים בלתי הוגנות כלפי המורים ובתי הספר שסביבות האחריותיות השונות יוצרות. המחקר תורם להבנות קיימות על למידה מקצועית של מורים בהקשר של רפורמות פוליטיות חינוכיות קיימות. ספציפית, הוא מחזק את הנרטיב של אחריותיות עתירת סיכון והשפעותיה על ההוראה ובהן: צמצום קוריקולרי, הוראה למבחן או המבחן כתוכנית הלימודים ועוד (Jacobs, J., Burns, R.W., & Yendol-Hoppey, D).

  • סיכום

    המחבר טוען שאנו חיים בעולם שבו החינוך מונע על ידי התוכן. הוא טוען שהמורים חשים לחץ ללמד את תכנית הלימודים, משום שהכוחות בעבודה מכתיבים שחייבים לעבור על חומר רב מתכנית לימודים. אולם המורים הם אנשי מקצוע, המכירים את תלמידיהם ויודעים למה התלמידים זקוקים. ולכן על המורים לקבוע סדרי עדיפויות לגבי כיסוי חומר הלימודים (Andrew Miller, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את התפקיד שסיפור סיפורים עשוי למלא בלמידה מקצועית של מורים לאנגלית. המאמר מתבונן בדרכים שבהן סיפורים מעצבים את חיי היומיום שלנו, ומתייחס לאופן שבו הפוטנציאל ליצירת משמעות של סיפור סיפורים עשוי לאפשר לנו לקבל תובנות לגבי עבודתנו כמחנכים (Doecke, Brenton, 2015).

  • מאמר מלא

    רק חוקרים ומנהיגי חינוך אחדים קוראים תיגר על מדיניות החינוך הנאו־ליברלית החדשה שהתפשטה בעולם כאש בשדה קוצים. קול אחד, חד וברור כזה, הוא קולו של פסי סאלברג מפינלנד (עמי וולנסקי).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים טוענים שהערכות ביצוע מתוקננות של הוראה מציעות משאב בעל ערך עבור למידה ושיפור הפרקטיקה בהכשרת מורים.המחברים מסכמים שהערכות ביצוע בהוראה יכולות לספק הכוונה והנעה עבור מאמצים לשיפור תכנית מתמשכת, לתרום לפיתוח של שפה קונקרטית ומשותפת של הפרקטיקה, ולהאיץ את ההתמקצעות של ההוראה (Peck, Charles A.; Singer-Gabella, Marcy; Sloan, Tine; Susan Lin, 2014).

  • לינק

    להשפעה השלילית המתמשכת של המבחנים הסטנדרטיים כמנגנון העיקרי של אחריותיות שאושר בארה"ב במסגרת החוק "שום ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind) יש השפעה הרסנית על הוראה ולמידה בבתי הספר בארה"ב . מחבר המאמר מציין שכמורי מורים, עלינו להיות יצירתיים וזהירים בבואנו ללמד מורים לעתיד על הסכנות באמון רב מדי בציוני מבחנים ותכניות הערכה. אולם שינוי יכול, ואכן אולי חייב, להתחיל להתרחב בכיתה אחת בכל פעם. בהתייחס לכל האנשים והגורמים החינוכיים בארה"ב הנמצאים בחזית בצאתם נגד ההשפעה של המבחנים, נראה שמורי המורים בארה"ב , על פי רוב, בולטים בהיעדרם ( Dave Powell).

  • לינק

    ישראל אימצה את המבחנים הבין-לאומיים והפכה אותם לסטנדרטים בהצהרות ובמעשה. במאמר שלהלן יוצגו השינויים שחלו במדיניות, בתכניות הלימודים ובמיצ״ב במדעים לאור המבחנים הבין-לאומיים והקשיים וההזדמנויות שמזמנים מבחנים אלה למערכת החינוך ( אביבה קליגר) .

  • תקציר

    הגישה שאפשר לשפר בית ספר באמצעות לחץ של מבחנים סטנדרטיים חיצוניים התגבשה בארצות הברית בשנות השבעים של המאה העשרים. הרעיון של אחריותיות (accountability) שימש את מערכת החינוך האמריקאית במרבית הרפורמות שלה, ובתחילת המאה העשרים ואחת אימצה אותו מערכת החינוך הישראלית בהתלהבות בהתאם להמלצות ועדת דוברת. אבל אנחנו, בניגוד לאמריקאים, לא ליווינו את יישום רעיון האחריותיות במחקר מתאים שיבדוק את יעילותו ( דוד נבו) .

  • לינק

    המחבר הוא פרופסור לפסיכולוגיה במכללת בוסטון בארה"ב, הטוען כי הגיע הזמן לחשוב לעומק על מטרת החינוך. המחבר טוען כי בארה"ב ובמדינות מודרניות רבות אובססיביים לגבי מדידת החינוך של הילדים. שיטת הערכה זו גורמת לבית הספר להיראות כבית חרושת, שבו מודדים את החינוך על ידי בחינה של כל תלמיד, בכל תחנה לאורך המסוע, כדי לראות אם היא או הוא רכשו את המיומנויות ואת "העובדות" הספציפיות שאותן למדו והאם התלמיד/ה מוכן/ה לעבור לתחנה הבאה. המחבר טוען כי בסופו של דבר, המטרה של חינוך היא מציאת משמעות לחיים, וכל אדם צריך לעשות זאת למען עצמו (Dr. Peter Gray, 2013).

  • לינק

    איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

  • לינק

    הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך – ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .

  • לינק

    תלמידי כיתות ח' ברחבי הארץ יידרשו לגשת מסוף מארס ועד תחילת יוני לארבע בחינות הערכה, בנוסף לבחינות הבית-ספריות הרגילות. בחלק מבתי הספר, יגשו התלמידים לארבע הבחינות במהלך חודש אחד. בנוסף על כך, ב-40 בתי ספר יידרשו תלמידים לגשת לבחינה בינלאומית נוספת. בעוד שבאופן רשמי מנחה משרד החינוך את בתי הספר שלא להקדיש את זמן ההוראה להכנה למבחנים הארציים והבינלאומיים, הלחץ שבו נתונים המנהלים והמורים, שיכולותיהם נמדדות באמצעות מבדקים אלה, גורם להם להכניס את התלמידים למשטר למידה קפדני לקראת המבדקים הללו ( טלילה נשר).

  • תקציר

    מושג הסטנדרטים שהחל להתגבש לפני שני עשורים, הוצג כתרופת פלא לריפוי חוליי החינוך. לדעת ד"ר עמי וולנסקי, מושג זה הוביל לנוקשות בשיטות הלמידה, לאחידות במטרות ולראיית המבחנים כחזות הכל. לטענתו הסטנדרטיזציה הוצבה בדרגת חשיבות כה גבוהה עד שאנרגיות, משאבים, גמישות ויצירתיות בדרכי העבודה של בתי הספר שותקו ונעלמו. מחקרים מן השנים האחרונות שבדקו את תוצאותיה של מדיניות זו זועקים בממצאיהם על נזקים חינוכיים מצטברים במדינות השונות. הממצאים מצבעיים על כך שריבוי מבחנים הביא להתפתחות דפוסי הוראה מכניסטיים, דפוסים המכוונים להצלחה בבחינות באופן שהמאיס את תהליך הלמידה הן על התלמידים והן על המורים. השיטה יצרה עומס בלתי נסבל על המורים, ובעקבות כך גם לשחיקה מקצועית ולנטישת ההוראה.

  • תקציר

    המחקרים מלמדים כי שאלות רחבות הקשר אמנם מאתגרות את הלומדים בקורס או בכיתה, אך יש בהם סכנה שהתלמידים לא בדיוק יזהו ויבינו את המושגים המרכזיים בשאלה. כלומר, מושגים אלו יבלעו ביצירת ההקשר ואז התקפות של הפריט במבחן תרד. לכן, ממליצים כותבי המאמר, כי יש להציג הקשרים יותר ממוקדים בפריטי מבחן על מנת להציג ולהפעיל את המושגים שאותם צריכים הלומדים לזהות ולהבין. במחקר הנוכחי נערך ניסוי לשיפור מבחן בהוראת המדעים בביה"ס תיכון וחט"ב באנגליה. ממצאי הניסוי הוכיחו כי שאלות ממוקדות במבחן יעילות יותר מאשר שאלות רחבות הקשר. הניסוי בחן גם את מיקוד השאלות על הדרך שבה ענו התלמידים על השאלות. מן המאמר ניתן ללמוד כיצד להכשיר את המורים להוראת המדעים כיום לשפר את איכות פריטי המבחן שלהם (Ayesha Ahmed, Alastair Pollitt)

  • לינק

    במאמר זה מוצגת התנסות אישית של מורה ומדריכה בהטמעת מהלך של הערכה מבוססת סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה בבית הספר היסודי. בשלב הראשון של תהליכי היישום וההטמעה של תרבות הערכה מבוססת סטנדרטים שודרגו תוכניות הלימודים הבית-ספריות הקיימות לתכנית לימודים בית-ספרית מבוססת סטנדרטים המציגה את הרצף ההתפתחותי של הידע בתחום התוכן ואת המיומנויות אשר חובה לרכשן. בשלב השני הושם דגש על פיתוח תוכניות הוראה מבוססות סטנדרטים הכוללות התייחסות לתהליכי הוראה-למידה ולתהליכי ההערכה המתקיימים במהלך הוראת היחידה ובסיומה (מזור, שנית).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין