מילת מפתח: מאפייני תקשוב בחינוך
מיון:
נמצאו 523 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    בכנס הבינלאומי ה-39 בהערכה חינוכית שנערך בחסות ארגון ה-IAEA הרצו ד"ר שרה הרשקוביץ וד"ר יניב ביטון על משימות אינטראקטיביות מבוססות מחשב בלימוד מתמטיקה והתמקדנו בפוטנציאל הטמון בשילובן כמשימות הערכה מעצבות. משימות הערכה כאלו מאפשרות להעריך רעיונות מושגיים, להסתכל על התהליך ולא רק על התוצר הסופי, לסייע בתיעוד התהליך, לעקוב אחר האסטרטגיות של התלמיד ולזהות תפיסות מוטעות שלו. למידע הנשמר בעקבות ביצועי התלמיד יש ערך מוסף: הוא מסייע למורה בתכנון המשך ההוראה ומסייע לתלמיד לא לחזור על טעויות.בהרצאה הם הציגו שתי דוגמאות למשימות אינטראקטיביות, הכוללות שימוש באנימציה או בגרפיקה אינטראקטיבית והמגשרות על הקושי לתקשר אותן מילולית בפשטות ולבצע אותן עם נייר ומספריים ( שרה הרשקוביץ , יניב ביטון).

  • לינק

    אחת מתכונות הדיון הער והמתגבר על קורסי המוק היא בלבול מושגים. מרוב התלהבות או מתוך מעמקי ההתנגדות, תוך כדי סערת הבנייה וכפועל יוצא מדאגה כנה לנזקים אפשריים, צמח מגדל בבל של מושגים. לעיתים קרובות התומכים והמתנגדים מדברים על דברים שונים. לכן מה שנדרש עכשיו נוכח החידוש המסעיר והענק של דורנו הוא חשיבה סדורה ומאורגנת. למטרה זו מציג המאמר כמה טקסונומיות מהספרות הקיימת שתעזורנה לתאר, למקם ולהעריך סוגים שונים של קורסי מוק. זאת כדי לאפשר השוואה בין הקורסים השונים, כדי לעצב תהליכי אקרדיטציה שיתפתחו בהמשך וכדי לשמש מפת דרכים למי שמפתחים את הדור הבא של קורסי המוק ( שיזף רפאלי).

  • לינק

    מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).

  • סיכום

    בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה על תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי צפוי להשפיע גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .

  • תקציר

    מדיווחים שקיבלנו לאחרונה מארה"ב , נראה כי חברת גוגל עושה מאמץ רב לקדם את המחשבים הניידים מפיתוחה הידועים בשם Chromebook . היתרונות מבחינת המורים בבתי הספר הם עלויות תחזוקה נמוכה , שמישות גבוהה מבחינת כלים מתוקשבים ( התאמה מלאה לכל יישומי גוגל דרייב וגוגל גוקס) . בשוק המכללות האקדמאיות גוגל כבר הצליחה לייצור נוכחות מרשימה של מחשבים ניידים מסוג כרומבוקס . כרגע המאמץ העיקרי של גוגל הוא לכיוון בתי הספר ברחבי ארה"ב . שביעות הרצון של התלמידים ממחשבים ניידים אלו היא רבה גם בזכות דפדפן הכרום המותקן הם וגם בזכות השילוב המוצלח עם ענן היישומים של גוגל באינטרנט ( James Kendrick).

  • לינק

    כמנהיג הארגון, מנהל בתי-הספר מהווה "סוכן שינוי" מרכזי בהטמעת רפורמות בבתי-הספר. מטרת המחקר היא להרחיב את ההבנה על תפקיד מנהל בית-הספר כמנהיג של הטמעת רפורמה טכנולוגית פדגוגית שיזמו רשויות המדינה, ולבחון את השפעות דרכי פעולתו על המורים שהם מיישמי הרפורמה בבית-הספר. המחקר מבוסס על אינטגרציה של שישה מחקרים שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע בהם נחקרו לעומק בתי-ספר בצפון-הארץ שנמצאו בשנה השנייה של תוכנית התקשוב הלאומית ( כהן גילת) .

  • לינק

    תובנות מעניינות של ג'יי הורוויץ , מטובי המומחים בישראל לתקשוב חינוכי . "באתר נענע צפיתי בכתבה מסוף השבוע על תקשוב בתי הספר בישראל ששודרה בערוץ 10. למוד ניסיון מכתבות קודמות בערוץ בנושא החינוך, לא היו לי ציפיות רבות. אבל דווקא העובדה שהכתבה היתה בת 13 דקות עוררה בי התקווה שאראה משהו רציני יותר מאשר הביקורת הצפויה – חזרה נדושה על כך שכלים דיגיטאליים יקרים אינם משנים דבר בחינוך, ולכן מדובר בבזבוז כסף אדיר. אבל תקווה לחוד ומעשה לחוד – בסופו של דבר היו אלה 13 דקות של קלישאות, שבמידה רבה סתרו אלה את אלה." (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    פרויקט מחשב לכל ילד נכשל, לאחר שהתגלה שהשימוש האינטנסיבי בטכנולוגיה לא מסייע להתגבר על הפרעות הקשב של התלמידים. מצד שני, פרויקטים ללמידה מהבית דווקא מבטיחים לתת פלטפורמה יעילה, שאף מקצרת את זמן הלמידה בהשוואה לישיבה בכיתה. האם הטכנולוגיה אכן משפרת את הישגי התלמידים הנעזרים בה, או שלעולם לא תוכל להחליף את מקום המורה? ( אושרת קוטלר).

  • לינק

    פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .

  • תקציר

    כל מי שעוסק בהוראה יודע, שככל שרמת השיח והאינטראקציה בכיתה גבוהה יותר כך גם הלמידה משמעותית יותר. בכנס צ'ייס 2014 שנערך ב-11.2, הציגו ד"ר דובי וייס ורינת שחף-ברזילאי מודל חדשני לקידום רמת השיח בכיתה באמצעות מערכת עת-הדעת. המודל נקרא "הצתת-אש" והוא פותח במהלך מחקר פעולה שיתופי שנערך בשיתוף משרד החינוך ופרופסור מנוחה בירנבוים.

  • לינק

    במחקר זה אנו בוחנים את יישום 'סילבוס –הצללים ' עבור תלמידי יסודי. במסגרת המחקר נאספו שאלות מ 58- תלמידי כיתה ה' בנושא 'משאבי-טבע', הנלמד במסגרת תכנית הלימודים במדעים. השאלות היוו בסיס לפיתוח שתי סביבות למידה מתוקשבות. האחת מפנה את התלמידים לתשובות מוכנות שעליהם לקרוא ואילו השנייה מפנה אותם לחפש את התשובה בעצמם תוך ניווט בין קישורים למקורות מידע. תלמידי קבוצות ההתערבות התנסו בשתי הסביבות, בתתי נושאים שונים. השינוי ברמת העניין, תחושת המסוגלות ותחושת הקשר והשייכות נבחנו באמצעות שאלונים סגורים לפני ולאחר כל התנסות (חני סבירסקי , אילת ברעם -צברי ).

  • תקציר

    מטרות המחקר היו לבחון את מידת הטמעת הוראה משלבת טכנולוגיה על ידי מורים שסיימו שלוש שנים בפרויקט "מחשב לכל מורה". כיצד הקריטריונים של קבלה או דחייה ( Rogers, 1995 ) באים לידי ביטוי אצל המורים והאם השתמשו במחשב לצרכי הוראה ובכלל וכיצד תכני ההשתלמות והנגשתם למשתלמים תרמה להפיכת בית הספר למתוקשב מחד, ומאידך האם הייתה תמיכה מההנהלה ועד כמה זו השפיעה על התהליך ההטמעה (שרה פרזון, יהודה פלד) .

  • תקציר

    בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

  • לינק

    מטרת המאמר לעמוד על הפערים שבין תוכניות הלימודים באזרחות בישראל, בדגש על תוכנית הלימודים לחטיבה עליונה, לבין התחום של "אזרחות דיגיטלית", אשר עוסק במיומנויות ובתוכן שעל האזרח לדעת לשם תפקוד בסביבה מקוונת מודרנית. "אזרחות דיגיטלית" נוגעת בתחומים מגוונים, ובהם חוק ברשת, מסחר דיגיטלי, אתיקה בסביבה מקוונת, זכויות וחובות ברשת ועוד ( אביב צמח) .

  • לינק

    מאמר זה מכוון להבהרת האופי וחשיבות הזרימה של תהליכים התנהגותיים אצל תלמידים בסביבות לימוד וירטואליות/מקוונות. עד עכשיו, הוצע ונבחן, מודל זרימה אינטגרלי בסביבות למידה מקוונות. החלק הנסיוני של המחקר, מתבסס על טכניקות מדידה איכותיות וכמותיות. בראשונות מבוסס על שבעה ראיונות עומק שנערכו על ידי מומחים מתחום סביבות למידה מקוונות, בשתי קבוצות נפרדות ( Esteban-Millat, Irene Mart?nez-L?pez, Francisco J. Huertas-Garc?a, Rub?n ).

  • לינק

    מערכת הדרכה מועילה וחשובה למורים שפותחה בינואר 2014 ע"י מדריכי התקשוב במחוז הצפון של משרד החינוך בהנחיית מפקח התקשוב משה חיימוביץ. מטרת האתר: מתן מענה והדרכה לכל המורים בבתי הספר לעבודה באתרים שלהם על מנת לעמוד ביעדי ותפוקות תכנית התקשוב הלאומית.

  • לינק

    מאמר ביקורתי לגבי האתיקה של שילוב טכנולוגיות תקשוב בכיתה ולמידה . הכותב סבור כי לבצע הערכה מחקרית ויישומית מוקדמת של הכלים המתוקשבים/יישומי מחשב אותם נדרשים המורים להטמיע בכיתה. ההשוואה העקרונית היא לתעשיית התרופות אשר בודקת בצורה ניסויית כל תרופה בקרב קבוצת בקרה וקבוצת ניסוי ( M. O. Thirunarayanan) .

  • לינק

    לקסי-קיי הוא כתב עת לקסיקלי-מקוון של מכללת קיי ובנוי ככתב עת מתהווה, שאליו יצטרפו בכל פעימה מושגים נוספים. המושגים מאורגנים בסדר אלפביתי ועולים ל"כיכר הידע" באתר מכללת קיי. כתב העת יעלה את מושגיו בשתי פעימות בשנה ולפניכם גיליונו הראשון היוצא בט"ו בשבט, חג האילנות.

  • לינק

    מאמרון מאיר עיניים ועתיר תובנות של ג'יי הורויץ. "אחרי הכישלון החרוץ של חלוקת מכשירי iPad לכלל התלמידים במחוז של לוס אנג'לס, לא צריך להיות ידען גדול בענייני חינוך כדי להבין שמחוזות אחרים ייזהרו מאד לפני שהם יאמצו תכנית דומה. , הכישלון שבחלוקת מכשירי ה-iPad בלוס אנג'לס מתגמד לעומת הכשלון החינוכי שבא לביטוי בהמשך האחיזה בתפיסה כזאת.

  • סיכום

    מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין