מילת מפתח: מאפייני תקשוב בחינוך
מיון:
נמצאו 523 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    במרבית הרצאות המרצים משתמשים במצגות פאורפוינט או Prezi , המנהג הזה רווח בקורסים רבים בקמפוסים ובהרצאות מקצועיות , אך בראיון מעניין עם החוקר Christof Wecker מתברר כי התרומה של מצגות בכלל ומצגות פאורפויינט בפרט היא שלילית מבחינת הלמידה הקוגניטיבית. ניתוח-מטא של 40 מחקרים מצא כי מצגות הפאורפוינט יוצרות רדידות בתהליכי הלמידה והם משמשות יותר כלי עזר למרצה ופחות ללומד. מרצים טובים הם אלו ששואלים שאלות ומעוררים עניין ולא אלו שנצמדים בהכרח למצגות פאורפויינט. המילה המדוברת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר המצגת החזותית והנטייה של הלומדים להתרכז באמצעים חזותיים פוגמת לעתים בפענוח הקוגניטיבי של המילה הכתובה .

  • לינק

    המעבר של מורים להיסטוריה בארה"ב להוראה מתוקשבת הולך ומתחזק בשנים האחרונות וגורמי הפיקוח החינוכי שם מעודדים מאד את המורים להיסטוריה לעבור להוראה מתוקשבת באינטרנט תוך ניצול פלטפורמות מתוקשבות חדשניות. מטרת מערך השיעור המקוון המוצע כאן היא להציע למורים להיסטוריה כיצד ללמד את פרק ההיסטוריה של תקופת הרנסנס ( כיתות ו'-ח') בלמידה מתוקשבת מלאה. כחלק מהיערכות נדרשים המורים להיסטוריה להירשם ל Collaborize למערכת המתוקשבת ( פלטפורמה שיתופית מקוונת חינמית) ולהעביר באמצעותה את השיעור המקוון .

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

  • לינק

    כדי למדוד מיומנויות חשיבה מסדר גבוה כדאי לשלב את הטכנולוגיה בתהליך ההערכה. כך עולה מהמחקר של Yigal Rosen ו-Maryam Tager שהוצג בכנס ה-IAEA שנערך לאחרונה בישראל. במסגרת המחקר הוצגה בפני 190 תלמידים בני 14 (מארצות הברית, בריטניה, סינגפור ודרום אפריקה) דילמה – האם להכניס חלב אורגני לקפיטריה של בית הספר, והם היו צריכים לקבל החלטה ולכתוב המלצה לגביה על סמך מידע במגוון אתרי אינטרנט. על התלמידים היה למיין את האתרים השונים, לנתח את המידע המוצג בהם, לאסוף טענות ועובדות, לארגן אותן ולקשר ביניהן, להחליט מה חשוב ורלוונטי לצורך בחירת החלופה המועדפת ולכתוב המלצה לגביה. משימה כזאת משלבת מיומנויות של המאה ה-21, כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ניתוח והערכת מידע וכן בניית טיעון ( תמר אבירם).

  • לינק

    בשנתיים האחרונות התעצמה הפעילות המתוקשבת של בתי ספר בישראל במעטפת מתוקשבת של ימים מקוונים . כך לדוגמא , מדווחת אפרת מעטוף על יוזמה של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך . פעילויות מתוקשבות מוכנות לשימוש בסביבת מוודל, במגוון נושאים: יום השואה, יום ירושלים, שבועות, האחר הוא אני, גלישה בטוחה ומדעים. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ד'-ט'.

  • לינק

    בארצות הברית כבר עושים זאת, בבריטניה זה כנראה יקרה בקרוב. בארץ אימצו פרו יקט אמריקאי ובקרוב יתקיים בבתי הספר "יום הקוד הישראלי". האם יש ללמד מדעי המחשב, כולל תכנות, כבר בבית הספר היסודי? בארצות הברית כבר צומחת במהירות תנועה כלל ארצית ללימודי תכנות במערכת החינוך. 20 אלף מורים, מגן חובה ועד כיתה י"ב, לימדו השנה שיעורי תכנות ( שיר חכם).

  • לינק

    דו"ח השוואתי חדש של אונ"סקו אודות מצב התקשוב החינוכי במדינות דרום מזרח אסיה ואסיה. בדו"ח נכללים 18 מדינות בינהן , סינגפור, דרום קוריאה, יפאן , קזחסטאן , גיאורגיה , הודו ואינדונזיה. הדו"ח כולל את הפרקים הבאים: מדיניות תקשוב חינוכי , תשתית התשתית החינוכי, שילוב המחשב בהוראה – הלכה למעשה, תכניות תקשוב ארציות, הוראה מתוקשבת ולמידה מקוונת. המדינה המובילה היא סינגפור , הדואגת לא רק ליחס של מחשב אחד לארבעה תלמידים אלא גם להפעלה רציפה של תכניות הוראה ייעודיות בתחום התקשוב החינוכי. מדינות נוספות המובילות בתחומי התקשוב החינוכי עפ"י המדד המשוקלל של E-readiness הן דרום קוריאה , יפאן וגאורגיה .

  • מאמר מלא

    המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

  • לינק

    לפיתוחים האחרונים של דפדפני Chrome עשויים להיות השלכות גם מערכות החינוך ועל השימוש בכלים מתוקשבים בעתיד הנראה לעין. טכנולוגיות שונות ושפות תכנות כדוגמת HTML5 מאפשרים לנו כיום ליצור יישומים העושים שימוש ישיר בחומרת המחשב. בעוד שבעבר הלא רחוק יכלו הדפדפן רק “להציג” תכנים, וכל תוספת כגון הצגת וידאו דרש תוסף ייעודי, כיום מרבית הדפדפנים יכולים לנגן וידאו, לגשת למיקרופון, לעבוד במצב “Offline” ולהסתנכרן מחדש בעת חיבור לאינטרנט ( ניב ליליאן והראל שטנשטיין ) .

  • לינק

    משחק וחזרה על החומר. מה מיוחד ב- Kahoot? מדובר באתר שמאפשר ליצור חידון, המבוסס על שאלות רב ברירה (מבחן אמריקאי) מתוזמנות. המשחק עצמו מתבצע באמצעות טאבלטים או טלפונים ניידים. הפלטפורמה תומכת בעברית (יחד עם זה, מופיעות בעיות בהצגת שאלה הכוללת מילים בעברית ובאנגלית יחד). למשחק יש את כל המאפיינים של גיימיפיקציה בכיתה: השתתפות של כל התלמידים, תחרות, ניקוד, הנעה לפעולה, למידה חווייתית. בסיום ניתן לייצא את התשובות כקובץ אקסל ולשלוח במייל ( יעל חקשוריאן) .

  • לינק

    פרט להיותו "ירוק" וקל לנשיאה, יתרונו של הספר הדיגיטלי הוא ביכולתו לשלב קישורים לאתרים רלוונטיים, סרטוני וידאו, קבצי אודיו והפעלות (מבדקים ומשימות) המעשירים את חוויית הקריאה ומזמנים העמקה בחומר הנלמד. בנוסף, הספר הדיגיטלי שומר על עדכניותו, משום היכולת לעדכנו ON-LINE. בחוזר מנכ"ל הוגדרו שלוש רמות פיתוח לספרי לימוד דיגיטליים ( אפרת מעטוף )

  • לינק

    אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

  • לינק

    כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

  • לינק

    מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

  • לינק

    בשנים האחרונות עוסקים מוסדות אחדים להשכלה גבוהה בפיתוח של קורסים ללמידה מרחוק בסיוע פלטפורמות אינטרנטיות. המגמה כיום היא לפתח קורסי "מוק" המאפשרים השתתפות חופשית בקורסים אקדמיים ללא תשלום או דרישות קדם. המאמר הנוכחי מתאר את השלבים שהובילו לתכנון ולפיתוח של קורס מוק בטכניון בנושא ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים, הן באנגלית והן בערבית ( מירי ברק, עביר ותד, מיטל שגב, חוסאם חאיק ).

  • לינק

    ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

  • לינק

    הסיבות לכישלון ההטמעה של התקשוב בביהס נבעו ניגוד אינטרסים או בטיב תהליך קבלת ההחלטות. ההרצאה חשפה את עמדות שלושת הגורמים השותפים לתהליך הטמעה: "המטה"-הדרג הקובע קרי משרד החינוך ,מדגישה את חשיבות המורה בשטח ורכזי התקשוב,בתי הספר עצמם ,בהם חשיבות טיפח ההוראה-למידה בבית הספר בראש מעייניהם והספקי הטכנולוגיה שמן הסתם המנדט שלהם הוא הטמעת הכלי הטכנולוגי אותו הם מספקים "מכאן שמורכבות תפקיד רכז התקשוב גדולה מזו המוגדרת ע"י משרד החינוך במינויו".

  • לינק

    מאמר עתיר תובנות של ג'יי הורוויץ. "למרבה הצער, היום יותר ויותר הלמידה הבית ספרית מאמצת את השיטות שפותחו עבור ה-eTraining, ואת הנחות היסוד שלו. אם המטרה היא יעילות, סביר להניח שהשיטות האלו, והעקרונות שעליהם השיטות מבוססות, תקפים. וכאשר לא מבחינים בין ה-training לבין ה-learning, קל, ואולי אפילו כדאי, לשלב את שיטות ה-training לתוך ה-learning. ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    תפיסות שגויות ביישום למידה שיתופית הלכה למעשה, נובעות בין השאר, מהשיח הציבורי השגוי סביב המושג "רשת חברתית", שעסוק יותר במגמה תאורטית וספקולטיבית שאיננה נסמכת על טבע החברה האנושית. השיח מתיימר לגבש מתווה ארגוני אידיאלי של התנהלות חברה אנושית כ"רשת"שוויונית לכאורה, נטולת היררכיה וניהול מלמעלה. נראה כאן שתפיסה זו שגויה, אינה מציאותית, ובעיקר פוגמת ביישום ההולם והמתאים בחינוך, בעצם המושג למידה בכלל, ובלמידה חברתית/ שיתופית בפרט.לאחר ניכוש התאוריות והספקולציות שאינן תורמות, נמצא, שמורה טוב, שמבין את המשמעות האמתית של חברתיות, יכול וחייב לרתום את השפעת החיברות, קודם כל לצרכי חינוך, ולאו דווקא להיגרר או להימנע בגלל ההשפעות השליליות. ביכולתו להשפיע, לשנות עמדות ונורמות שליליות, ולהעצים אישית וחברתית את תלמידיו, באמצעות למידה חברתית מודעת והולמת ( אברום רותם).

  • תקציר

    במדינת ווירג'יניה בארה"ב הגיעו למסקנה כי יש ללמוד מניסיונם של מורים שהצליחו להטמיע ולשלב היטב את התקשוב בהוראה ובלמידה . תחנת השידור הציבורית ( מקבילה לטלוויזיה החינוכית בישראל אבל הרבה יותר רלבנטית) לקחה על עצמה את האתגר. הם אספו מידע על מורים מצליחים בתחומי התקשוב החינוכי , תחקרו אותם והעלו את הממצאים והתובנות לשידור ולאתר אינטרנט שהקימו במיוחד לכך. בסקירה הם מציגים את התובנות העיקריות של המורים פורצי הדרך בבתי הספר של וירג'יניה ( Kelly Walsh ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין