מילת מפתח: מאפייני תפקיד
מיון:
נמצאו 174 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    מחקר חדש שבדק מה חשים המורים בבתי הספר בישראל כלפי מקצוע ההוראה, גילה שרבע מן המורים שנבדקו מצטערים שבחרו במקצוע. כשליש מהמורים חשים כפיות טובה ולחץ בעבודה. במסגרת המחקר התבקשו כ-200 מורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים להשיב על שאלונים, ולציין אילו רגשות הם חשים במהלך עבודתם. את המחקר ערכו פרופ' זמירה מברך, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן, וד"ר דיצה משכית, מהמכללה האקדמית לחינוך "גורדון" בחיפה. תדמיתם של המורים, מציינות החוקרות, נמוכה לא רק בעיני הציבור, אלא גם בקרב המורים עצמם, שרבים מהם חשים במהלך עבודתם מבולבלים, חסרי ביטחון וכפיות טובה על כך שבחרו בהוראה. מנתוני המחקר עולה כי 22% מהמורים העידו כי הם חשים תחושות של פחד בעבודתם, 28% העידו כי הם מאוכזבים וכרבע הודו שהם לא חשים הנאה או שמחה בעבודתם.

  • לינק

    ככל שעולם החינוך הולך ומתקדם לעבר למידה מקוונת ומתוקשבת , עולה הצורך בעיצוב מחדש ובהגדרה מחודשת של תפקיד המורה המקוון . לא מדובר בהגדרות תפקיד של רשויות חינוך אלא בתפיסת עולם פדגוגית המבקשת לאתגר את הלומדים. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר ניסיונות להגדיר מחדש את מאפייני התפקוד של המורה שיילמד בסביבה מקוונת . אחת התפיסות שהוצעה לאחרונה גובשה והוצעה ע"י חוקרים מיפן ומאוסטרליה המעורבים במשך שנים בפיתוח סביבות הוראה ולמידה מתוקשבות. במאמר הם מציעים מודל להוראה מתוקשבת תוך התבססות על התפיסה של מרחב הוראה מועצם (המעניק למורה העצמה מקצועית ואישית) למורים ומרחב למידה מועצם וגמיש לתלמידים ( המעניק לתלמידים אפשרות להתפתח ולצמוח מבחינה קוגניטיבית). במודל המוצע ניתן משקל למאפיינים של שיח מקוון בכיתה ודיאלוג לצד רפלקציה ויצירת סקרנות אצל התלמידים בסביבה המקוונת ובמקביל גם בקרב המורה המקוון . המודל המוצע מתייחס בעיקרו למסגרות למידה של בתי ספר , אך ניתן עקרונית למימוש גם בחינוך הגבוה (Insung Jung . Colin Latchem ) .

  • סיכום

    בארה"ב כשליש מהמורים החדשים הם בוגרי תוכניות הכשרה/הסמכה חלופיות ו- residency alternative programs, והשאר – תוכניות מסורתיות. בין הסיבות לכן : (1) הצורך להיענות למחסור במורים עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת והניסיון לאפשר כניסה של פרטים למקצוע(Murnane & Steele, 2007); (2) ביקורת על הכשרת המורים המסורתית לטובת הכשרה מקומית שיובילו המחוזות, שתספק מורים המתאימים טוב יותר לצורכי בתי הספר (Grossman & Loeb, 2008); (3) ההערכה שמתכשרים חשים כלפי התגמולים הניתנים, במיוחד ההזדמנות לעקוף דרישות מסוימות כמו השתתפות בקורסים וחיסכון בזמן ההכשרה (Johnson & Liu, 2004). אחת הדרכים להתייחס למחלוקת בדבר ההבדלים בין מסלולים שונים אלה היא לבחון דווחים של מורים על מידת מוכנותם בשנת ההוראה הראשונה ולשאול: האם למאפייני תוכנית יש השפעה על תחושות המוכנות בקרב בוגרי המסלולים השונים? הדיון בשאלה הנדונה במאמר זה מתבסס על נתונים מהשנים 2003 – 2004 ( Kee, A.N).

  • לינק

    התמודדות עם עלבון כמעט ואינה נדונה באופן ישיר, וההתמודדות האישית של מורים עם רגשות פגועים זוכה לתשומת לב פחותה בהרבה מזו שזוכה לה העיסוק בתפקידיו הפסיכולוגיים של המורה כתומך בצרכים הרגשיים של תלמידים. במאמר זה ייעשה ניסיון לשרטט קווים להבנת הדינאמיקה הפסיכולוגית של העלבון, וליישום של הבנה זו להנחיית מורים בנושא התמודדות עם פגיעה ועלבון. יתואר כיצד גישות שונות בפסיכולוגיה מסבירות את הדינאמיקה של העלבון, תוצג הרלבנטיות של נושא זה לעבודה עם מורים, ולבסוף יוצגו דרכי העבודה עם מורים בנושא. זווית הראייה שמאמר זה הציע שמה דגש ברור מאוד על התהליכים הרגשיים אותם עובר המורה עצמו, באינטראקציה של עם אחרים בעת קונפליקט. במאמר מנסה ד"ר אורית אלפי להציג דרך עבודה עם מורים על התמודדות עם עלבון המדגישה את המורה עצמו כסובייקט רגיש, פגיע ומגיב. ( אורית אלפי). .

  • לינק

    ארבעה מורים ישמחו לנפץ את כל מה שאמרו לכם בבית הספר על יכולות ועל הצלחה. המורה חייב לפענח את העוצמות והחולשות של התלמיד ולהבין איך לקדם אותו. "יש ילדים שהם כמו מריצות, צריך לדחוף אותם. אחרים הם כמו עפיפונים, צריך לקשור אליהם חוט כדי שלא יעופו. אחרים הם כמו בלונים, מלאים ברוח ועשויים להתפוצץ. אתה צריך לזהות מה עומד מולך כדי להחליט באיזה כלי לימודי להשתמש". "המערכת לא נותנת למורים את התנאים שיאפשרו להם לתת לתלמידים את הטוב ביותר", קובעת לילי בן עמי, מורה למחשבים, לתנ"ך, למחשבת ישראל ולמגדר בתיכון זיו ומרקס בירושלים. "אין לנו כלים לזהות את הפוטנציאל של התלמידים ולתת להם את תשומת הלב, הטיפול האישי והמעקב". כתבת מגזין בעיתון דה-מרקר "הארץ" ( נעה נבט).

  • לינק

    פיתוח מנהיגים מורים ('Developing Teacher Leaders') מאת פרנק קרודר, סטפן קאאגאן, מרגרט פרגוסון וליאונה האן (Frank Crowther, Stephen Kaagan , Margaret Fergusson and Leone Hann), עם הקדמה מאת אנדי הארגרייבס (Andy-Hargreaves). הספר מספק הוכחה לחשיבותה של הגדרה מחדש של המנהיגות כדי שתפעל במקביל עם המורים בכיתות. הספר קורא להכיר במורים כגורם העיקרי לשינוי קבוע ומבקש רנסנס למקצוע ההוראה. מאחר ותהליכי הוראה כיום מתמקדים יותר בלמידת התלמיד, יש הכרח בפיתוח היכולת של המורים כמנהיגים. לצורך כך יש להציב במרכז את היצירתיות של המורה. המנהלים שיכולים לחלוק במנהיגות עם המורים שלהם ואז עם בתי ספר אחרים ייתפסו כמנהיגים העתיד האמיתיים.מחבר הספר Crowther מכנה זאת "מנהיגות מקבילה" (Bruce Hammonds).

  • לינק

    בשנת הלימודים תש"ע ( 2010) הוחלה בכיתות ז' בכל הארץ תכנית לימודים חדשה, בעלת לוח זמנים מדויק, תכנים מוגדרים והדרכה אינטנסיבית למורים. טבלאות מפורטות נבנו ובהן נרשם בדיוק מה ילמד כל ילד בכיתה ז' בכל שבוע ובכל שיעור, איזה עמוד בספר המורים אמורים ללמד בכל שיעור ושיעור, כמה תרגילים יתורגלו , מתי יהיו מבחני רבעון ומבחני אמצע השנה. הנחת העבודה של מובילי התכנית, וגם של האמורים להובילה בבתי ספר היא שהמורים יילמדו היטב עפ"י התכנית המפורטת , התלמידים יידעו מתמטיקה. כותבת המאמר, שרה עברון , מנהלת ביה"ס, מנתחת את גורמי ההצלחה והכישלון של תכנית הלימודים החדשה עפ"י תורת המורכבות. הכותבת מדגישה כי המערכות בבתי הספר אינן לינאריות. מי שמניח הנחת עבודה של לינאריות ותו לא – עלול להתרסק בעת יישום תכניתו. המערכות בביה"ס הן למעשה אוסף ייחודי של ילדים, מורים וקהילה, הן אינן ניתנות לצמצום לתבנית אחידה ואוניברסלית. המאמר כולל תובנות של שתי מגיבות פלג דור-חיים , וחן גרץ שמואלי.

  • לינק

    בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

  • לינק

    המורה הטוב? האם אפשר לסרטט אב טיפוס שלו, לתאר את מאפייניו? האם הוראה טובה ומורה טוב חד הם? האם הזמן משפיע על דיוקן "המורה הטוב"? כיצד אפשר להיעשות "מורה טוב"? העיסוק במאפייני המורה הטוב לא נותר בידי פילוסופים בלבד. מחקרים בתחום החינוך (לעתים בשילוב תחומי דעת אחרים) מחפשים את המאפיינים של "המורה הטוב" ובוחנים כיצד אפשר ללמוד מהם. לדיון ולמחקר בנושא שלושה צירים מרכזיים: הציר הערכי־אידאולוגי של עבודת המורה; מאפייני אישיותו של המורה; תחום הידע של המורה. הציר הערכי־אידאולוגי: בתחום זה אפשר לסרטט ארבעה דיוקנאות בסיסיים השונים זה מזה בדגשים שהם מציבים לעבודת המורה ובמטרות המרכזיות שעליו לחתור למימושן: מורה מנחיל תרבות; מורה כסוכן שימור או סוכן שינוי חברתי; מורה כמפַתח של היחיד; מורה כמנחיל ידע דיסציפלינרי( נירית רייכל) .

  • לינק

    שיח הגלובליזציה מעסיק רבים וביניהם אנשי חינוך המתקשים להשתלב במציאות הדינאמית של ימינו, שבויים בפרדיגמות קלאסיות שעיצבו את בית הספר. המורים – עמלם רב, שכרם דל, תנאי עבודתם בלתי הולמים, הוראתם נתפסת כחסרת השראה. הדיון הנמשך בפרדיגמות הפדגוגיות ההולמות את המציאות של ימינו אינו מביא בדרך כלל לשינוי בעבודת המורים. כאיש מקצוע , המורה הוא אדם בודד. הכיתה שבה הוא פועל סגורה ללא חלונות אל העולם. התלמיד- צרכן הידע הפעיל במציאות המידע המסחררת של הבית- צרכן ידע פסיבי בבית הספר. לנוכח הממדים הללו, ייבחנו הפרדיגמות של "המורה הטוב", "התלמיד הטוב" ו"בית הספר הטוב" ותוצע פרספקטיבה עתידית ההולמת מציאות זו . במורה הטוב מוצג כ"איש העולם הגדול", כמנחה, כמתווך וכמוביל תהליכי למידה, מדובר בשינוי תפיסתי של המורים את עצמם ואת תפקידם. בהתאם נדרשים אופקים חדשים למערכת הכשרת המורים. התלמיד הטוב מוצג כאישיות לומדת , אוטונומית ובעלת יכולת נווט במערכת תרבותית פתוחה ומקושרת. הדימוי המוביל בדיון הוא של " תרנגולת חופש" – אנו שואפים להכשיר לומדים שמרחב הלימוד שלהם הוא "העולם". בית הספר הטוב מוצג כתשתית המטפחת את שני אבות הטיפוס הללו, "מקום" שמאפשר הרפתקה של משמעויות וידע ששותפים לה אנשים צעירים ואנשים "צעירים ברוחם" , קרי מורים (משה שנר).

  • לינק

    בעוד מדיניות החינוך בישראל מתקשה להגדיר מטרות, לגשר על הפער בין בית הספר לחברה ולאמץ אסטרטגיות לפתרון בעיות ודילמות, המורים מותשים מסדר יום בלתי אפשרי ומורחקים מכל השפעה על מדיניות החינוך . שני דברים מייחדים את המסמך שכתבו ד"ר נעה אפלויג ויעל שלו־ויגיסר, חוקרות במכון ון ליר: התהליך והתוצר. מבחינת התהליך, הנייר נכתב על בסיס שיחות רבות ומובְנות עם קבוצות מורים . מבחינת התוצר, המסמך מאפיין את מצב המורים כמצב ביניים: המורים "תקועים" בין בעיות, גישות, אסטרטגיות ודילמות שמדיניות החינוך מתקשה להכריע ביניהן. המורים משלמים את מלוא המחיר על היעדר יכולתם של מדינאי החינוך לעצב מדיניות מורים והוראה ברורה ועקבית. המאמר התפרסם בגליון אוקטובר 2010 של "הד-החינוך " במסגרת הנושא המרכז " הטובים להוראה: איך עושים מורים טובים" .

  • לינק

    מי הוא אותו מורה "איכותי" ומהם מאפייניו? נושא זה שנוי במחלוקת ומעורר ויכוח סוער בקרב חוקרי חינוך וקובעי מדיניות. מסתבר שהמחקר החינוכי עומד חסר אונים נוכח שאלה זו. האינדיקטורים של המשתנה "איכות ההוראה" מניבים ממצאים מאד לא עקביים, לא חד-משמעיים ולעתים אך סותרים. המסקנה העולה מסקירה של ECS , הוועדה האמריקאית לחינוך, היא שהזיקה של היקף הידע ועומק הידע של המורה לאיכות ההוראה שלו אינה ברורה ( Education Commission of the States, 2003 ). בשלב הנוכחי אפשר לומר שיש הסכמה רחבה בין החוקרים על העובדה שהיבטים חשובים מאוד של איכות המורה אינם ניתנים למדידה באמצעות אינדיקטורים כגון תארים, מספר שנות לימוד, ניסיון, ציוני מבחנים כאלו ואחרים ויכולת אקדמית או פדגוגית. לכן , מרבית המאפיינים של מורים שנמדדו במחקרים מסבירים חלק קטן בלבד מן השונות בין מורים ומן העובדה שמורים מסוימים נחשבים לאפקטיביים הם אנשים שיכולותיהם מתפרשות על מגוון עשיר של תחומים ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    ליקטנו כמה מקורות מידע באינטרנט על מאפיינים של המורה הטוב כהוקרה למורים אשר ב5 באוקטובר 2010 חב להם העולם תודה והערכה על התמודדותם. בין הסקירות ניתן למצוא את ההיבטים הבאים: הקושי בבחינת איכות מורים ( פרופסור David C. Berliner), הויכוח על דמות המורה הטוב נמשך בארה"ב, מ"דמות המורה העתידי" לדפוסים פרופסיונאליים של אנשי חינוך עתידיים … ( פרופסור רוני אבירם) , סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה / מירה קרניאלי, המורה להיסטוריה מתיכון עירוני א' שפתח לפני יעקב שבתאי את שערי התופת של דנטה, מקום המנהיגות בתפיסת תלמידים את המורה הטוב, מהוראת מסירה להוראת בנייה, מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?, תפקיד המורה בסביבה של פדגוגיה חדשה ( פרופסור חנן יניב) .

  • לינק

    מאמר מעניין של ד"ר אברום רותם בבלוג שלו . לדעתו, ההנחה כי הילדים לומדים בעצמם מעצמם באמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוכחה כמוטעית . "הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברנו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך. הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה."

  • לינק

    בבתי הספר מקדשים את התחרות, את ההישגים המדידים ואת הלימוד הפורמאלי לתכלית מעשית. אך התלמידים זקוקים למורים שאינם מסתפקים בכך, אלא מחפשים דרך קבע אחר משמעות .במחקר בשם "על מה משפיע המורה המשפיע?" שהנחה פרופסור ישעיהו תדמור (חינוך כחוויה קיומית, 2007) נבדקה השאלה כיצד תופסים אנשים את "המורה המשפיע" שהיה להם בתקופת לימודם בבית הספר. עולה מן המחקר כי כוחו של "המורה המשפיע", או כוחה של "המורה המשפיעה", כפי שנצרב בזיכרון של התלמידים לשעבר, לא התבטא דווקא בבקיאותו או בבקיאותה של המורה בידע או בדרך הוראת הידע, גם לא בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה. מתגלה בבירור, ש"המורה המשפיע" ו"המורה המשפיעה" הם מי שנגעו בנשמותיהם של התלמידים, מי שעצבו את זהותם, מי שהמגע החינוכי אתם היווה חוויה לתלמידיהם.

  • לינק

    אתר שפ"י תיעד את עקרונות ההשתלמות "המעבר מהוראה להנחיה ביישום תוכנית כישורי חיים". הנחת היסוד של ההשתלמות הייתה כי תפקיד היועצים לסייע למחנכים ליצור דיאלוג קבוצתי מצמיח. יצירת דיאלוג כיתתי מסוג זה מחייב את המורה להשתמש בכלי הנחיה המקדמים הקשבה, ערבות הדדית קבוצתית, והעצמת הפרטים השייכים לקבוצה. כלים אלה שונים בחלקם מכלי ההוראה המקובלים והידועים למורים. מטרת מסמך זה לאגם את הידע, התובנות, התרגילים והסדנאות אשר ייושמו ופותחו ביומיים אלה. חומרים אלה יכולים לשמש כלי עבודה למדריכים, מורים וליועצים בבואם לעבוד על נושא ההנחיה. כל הכתוב במסמך זה מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות. כל הכתוב במסמכי ההשתלמות מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות.

  • לינק

    סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

  • לינק

    המאמר דן בשינויים שיש לערוך בהכשרת מנהיגים בבתי ספר על-מנת לפתח מנהיגות בית ספרית אפקטיבית. המחברת טוענת כי יש להגדיר מחדש את תפקיד המנהיגות, לבחון את תכני ההכשרה המקצועית ואת אופן מסירתה, לערוך שינויים בתהליכי האיתור המיון והגיוס של מנהיגים ולפתח דרכים חדשות להערכת המנהיגות. המחברת טוענת כי יש להגביר את מקצועיות התפקיד על מנת ליצור איזון טוב יותר בין סמכות לבין אחריות (Ellen Goldring )

  • לינק

    מטלה ארוכת טווח בכתיבה היא מטלה הבאה לקדם את יכולות הכתיבה של התלמידים בהלימה לנושא נתון, למטרה, טקסטים מלאים. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה ,התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. בתהליך הכתיבה נקבעת מטרה משותפת הידועה לכל הקבוצה , התלמידים מודעים לתכלית הכתיבה והמורה יכול לתכנן מצבי למידה שונים כדי להגיע למימושה. מטלת כתיבה ארוכת-טווח היא עבודה לזמן ארוך והיא כוללת מספר מפגשים המאורגנים בכל פעם באופן מדויק. התנסות התלמידים בכתיבת מטלה ארוכת טווח כוללת סדרה של מצבים בעלי מטרה משותפת הידועה לכל התלמידים.

  • לינק

    מטרת מחקר חלוץ זה היא ללמוד על תפיסת המלווה את בעיית הנשירה, על המקום שניתן לה במהלך הליווי והכלים שעומדים לרשות המורה המלווה כדי להתמודד איתה. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישת חקר מקרה ובודק את הסוגיה הנחקרת כפי שהיא משתקפת ונתפסת בעיני שלוש מורות מלוות שסיימו בהצלחה את קורס החונכים ועסקו בליווי בתשס"ט ועוסקות בליווי בתש"ע. הכלים שבאמצעותם נאספו הנתונים: ראיונות עומק ומסמכים כתובים.שאלות המחקר: (1) מהי תרומת המורה המלווה למניעת הנשירה של המורה המתחיל; (2) מה הם המרכיבים המקצועיים הדרושים למורה המלווה כדי להתמודד עם בעיית הנשירה. ממצאים עיקריים: ממחקר חלוץ זה עולה בבירור כי המודעות לנושא הנשירה נמוכה, למלווה אין יכולת לזהות אותה אצל המורה המתחיל והנושא עלה באקראי בשיח בין המורה למלווה. הממצאים מצביעים על היעדר תפיסת האחריות של המורה המלווה למניעת הנשירה ולמעורבות פעילה בנושא. כמו כן מעידות המורות המלוות כי הן חוששות לעסוק בנושא בגלל חסמים פנימיים ( עינת ברגר , חוה תורן).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין