מילת מפתח: מאפייני ניהול וארגון
מיון:
נמצאו 24 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    המאמר מתמקד בשינויים בהשכלה הגבוהה במדינות שונות בעולם, וסוקר את קווי המדיניות העיקריים כלפי ההשכלה הגבוהה במדינות מערביות בשני העשורים האחרונים. במאמר מובאות המגמות המורכבות ולעיתים אף הפרדוקסליות המתרחשות במערכת ההשכלה הגבוהה, ומוצגים דרכי הפעולה המרכזיות שנקטו מוסדות החינוך הגבוה בתגובה לשינויים תחיקתיים וציבוריים. המאמר בין השאר מתמקד בנושאים הבאים: תהליכי גיוון מוסדי ואידיאולוגי במערכת ההשכלה הגבוהה, שינויים בתקציב ובשכר הלימוד ושינויים בדרכי המשילות והניהול של המוסדות הללו. ברור שלכל אלה יש השפעה גם על עיצוב הידע המדעי ופיתוחו. כל אלה תורמים לשינוי בתפקידם של המוסדות להשכלה גבוהה בחברה. המאמר בוחן את ההשלכות של השינויים שנסקרו בהקשר הישראלי, ומצביע על הצורך שיעדי ותפקידי ההשכלה הגבוהה צריכים להיות מותאמים למאפיינים ולצרכים החברתיים הייחודיים והמקומיים של החברה הישראלית (יזהר אופלטקה).

  • לינק

    מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

  • רפרנס

    למרות שאסופת המאמרים "כן בבית ספרנו: מאמרים על חינוך פוליטי" נוטה לברוח מהשדה ומקיימת רק חלק מההבטחה שלה – לדון בחינוך פוליטי בבית הספר – יש בה מאמרים מעניינים וחשובים. האסופה "נשיאה באחריות בחינוך: בין גיבוש להתמוססות" ראויה לכל שבח בעיקר בשל השאלה שהיא מעלה: מי אחראי למערכת החינוך (יורם הרפז).

  • לינק

    אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך) פרסמה לציבור דוח מנתוני מחקר טאליס 2013. מחקר טאליס (Teaching and Learning International Survey – TALIS), הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי לשיתוף פעולה ופיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development – OECD), הוא מחקר בין-לאומי מקיף בנושא עבודתו של המורה והסביבה הלימודית בבתי הספר. מטרתו העיקרית היא לספק מידע השוואתי ושימושי על אודות מורים שמלמדים בכיתות ז', ח' וט' ועל אודות מנהליהם.

  • מאמר מלא

    רפורמות חינוכיות רבות בארץ ובעולם הופכות את תפקידו של מנהל בית הספר למורכב יותר ומחייבות אותו לרכוש מגוון כישורים, ובכללם כישורים פוליטיים. בכישורים פוליטיים אלה עוסק ספרו של ד"ר אברהם פרנק, מנהל בית ספר בעברו. הספר מתבסס על ראיונות מובְנים למחצה של הכותב עם חמישים מנהלים ומנהלות מכל המגזרים (למעט החרדי והחינוך המיוחד) במסגרת עבודת הדוקטורט שלו (יזהר אופלטקה).

  • סיכום

    מורים מעולים עושים הרבה יותר מאשר להעסיק תלמידים במהלך זמן השיעור. הם מתכנני שיעור מעולים; הם מומחים לזיהוי תוכן מאתגר לתלמידיהם; הם מנתחים נתונים להבנת התקדמות התלמיד; הם יודעים כיצד לעצב הערכות החושפות באם התלמידים שולטים בחומר; הם מיומנים בשמירה על כך שההורים יהיו מעודכנים ומעורבים בחינוך ילדיהם; הם עושים שימוש בשיעורים מפסיכולוגיה התפתחותית כדי לבסס קשרים אישיים גם עם התלמידים המאתגרים ביותר; ועוד ועוד. העובדה שדורשים ממורים להצטיין בכל התחומים הללו מהיום הראשון ללא צוות תמיכה היא סיפור ישן מאוד ומתסכל. קיים שפע של פתרונות מוצעים, אך השאלה שכמעט אף פעם אינה נשאלת היא האם זה ריאלי לחשוב שנוכל אי פעם למצוא או לפתח מיליונים של מורים שהם מעולים בכל ההיבטים הרבים של ההוראה (Dan Weisberg).

  • לינק

    מדינת ישראל השתתפה במחקר בינלאומי חדש – טאליס – שנערך על ידי ארגון ה-OECD. מחקר זה, המתמקד בסגלי הוראה ומנהלים, נועד לבדוק תפיסות של מורים ומנהלים בנוגע להוראה ולמידה, פרקטיקות הוראה בכיתה והתפתחותם המקצועית של המורים. המידע נאסף באמצעות שאלונים שמועברים למורים ולמנהלים בבתי הספר. המחקר מאפשר ללמוד על ההבדלים בין מדינות מבחינת המדיניות החינוכית ופרקטיקות ההוראה, ועל השפעתה של המדיניות החינוכית על התפתחותם המקצועית של מנהלים ומורים ועל סביבת הלמידה של בתי הספר. המחקר נערך בחודשים מרץ-אפריל 2013, בקרב מדגם מייצג של כ-200 בתי ספר, שבהם לומדים תלמידים בשכבות גיל ז', ח' ו/או ט'.

  • לינק

    אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

  • לינק

    כמנהיג הארגון, מנהל בתי-הספר מהווה "סוכן שינוי" מרכזי בהטמעת רפורמות בבתי-הספר. מטרת המחקר היא להרחיב את ההבנה על תפקיד מנהל בית-הספר כמנהיג של הטמעת רפורמה טכנולוגית פדגוגית שיזמו רשויות המדינה, ולבחון את השפעות דרכי פעולתו על המורים שהם מיישמי הרפורמה בבית-הספר. המחקר מבוסס על אינטגרציה של שישה מחקרים שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע בהם נחקרו לעומק בתי-ספר בצפון-הארץ שנמצאו בשנה השנייה של תוכנית התקשוב הלאומית ( כהן גילת) .

  • לינק

    נייר עמדה זה מציע מתווה לתהליך הידברות שיתופי והדרגתי שמטרתו לברר ולהגדיר את התפקידים, הסמכויות והאחריות הכרוכים בניהול כוח האדם בהוראה ולחלק את התפקידים, הסמכויות והאחריות מחדש בין רשות השלטון המרכזית (בעיקר משרד החינוך) לבין רשויות השלטון המקומיות באופן מושכל ומוסכם. מתווה ההידברות המוצע יניע תהליכי הבשלה ומוכנות בקרב הרשויות המקומיות ויגביר את האמון בין בעלי העניין בתחום החינוך. חלוקה מחדש כזו – שלה יהיו שותפים כל בעלי העניין בתחום החינוך – תוביל בטווח הבינוני והארוך לפתרונן של שתי תופעות לא רצויות: האחת היא הכישלון המתמשך של משרד החינוך, כמעסיק העיקרי של מורים במערכת החינוך (ובמיוחד בחינוך היסודי), לווסת את פריסת המורים באופן שיבטיח איכות דומה של מורים בכל רחבי הארץ ובכל תת-מערכות החינוך ( ורדה שיפר) .

  • לינק

    מחקר זה נערך במטרה לפתח מפת מושגים לניהול מערכת ידע,Concept Map Knowledge Management System (CMKMS) לצורך שימוש ככלי לתצפית בשינוי שחל בהבנת מושגים ביולוגיים לאורך זמן, אצל הסטודנטים. ה- CMKMS עשוי להיות בר תועלת בהערכת מידת הידע של הסטודנטים ובחשיפת תהליכי החשיבה הייחודיים שלהם. מחקר זה היה מודע וזכה להתייחסות לא רק להערכה העצמית של הסטודנטים אלא גם ממידת שביעות הרצון שלהם אחרי השימוש ב-CMKMS. ה-CMKMS מחבר את האבחון של מפת המושגים עם הסגנון של תהליך החשיבה, ומקדם את פעילויות המורים, צעד אחר צעד, לצורך קידום למידה אפקטיבית אצל הסטודנטים ( Shih-Hwa Liu and Gwo-Guang Lee ).

  • לינק

    המחקר בחן את הקשרים בין התנהגויות מנהיגותיות של מנהלים לבין למידת תלמידים והישגיהם במונחים של הקדשת/הקצאת זמן ע"י המנהל לפעילויות הוראתיות ולהדרכת מורים. כלים: (1) תצפיות אישיות בנות יום שלם ב-100 מנהלים שנאספו במשך שלוש שנים; (2) מסד נתונים מנהליים עשיר על בתי הספר, הסגל והתלמידים; (3) נתוני סקר מנהלים נוסף (Grisson, J.A., Loeb, S ).

  • תקציר

    אילו מנהיגים מובילים את בתי הספר שלנו? את השאלה הנוקבת הזו בוחן מחקרו של ד"ר איציק גונן, מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. המחקר מסתמך על מודל "הטווח המלא של המנהיגות" של החוקרים ברנרד מ. באס וברוס ג. אבוליו (Bernard M. Bass & Bruce J. Avolio), המבחין בין מנהיגות מעצבת לבין מנהיגות מתגמלת. מנהיגות מעצבת היא כזו שבכוחה לתת משמעות לדברים שאנו עושים ולגרום לכך שנחוש חזקים וכשירים יותר לבצע את היעדים המשותפים לנו ולמנהיג. לעומתה, מנהיגות מתגמלת אינה מתעלה מעבר לסחר החליפין הרגיל שבין השקעת מאמץ ועמידה במשימות לבין התגמולים הניתנים בתמורה ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    מטרת המחקר לנסות ולאפיין את פרופיל המנהיגות של מנהלים ובעלי תפקידים במערכת החינוך, תוך שימוש במודל 'הטווח המלא של המנהיגות' (באס ואבוליו, 1991, באס, 2008), במטרה לבנות על בסיס הממצאים תוכנית אימון ופיתוח מנהיגות למורים, בעלי תפקידים ומנהלי בתי"ס. מודל 'הטווח המלא של המנהיגות' מציג סגנונות מנהיגות השייכים למנהיגות מעצבת, מול סגנונות מנהיגות השייכים למנהיגות מתגמלת. מודל זה נחשב למודל מנהיגות מוביל בעולם. במחקר שיוצג נטלו חלק 152 נבדקים, בוגרי ארבעת המחזורים הראשונים של הלומדים בתוכנית מנהיגות בחינוך במכללת אורנים, המעניקה תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך. חלק מהנבדקים הם מנהלי בתי"ס והשאר בעלי תפקידים מובילים במערכת החינוך( איציק גונן) .

  • לינק

    בעידן בו מערכת החינוך נדרשת להתאים עצמה לסביבה משתנה ומורכבת, ולהתמודד עם מציאות ביטחונית בלתי יציבה, חוקרים וקובעי מדיניות מפנים את תשומת הלב לחשיבותו של החוסן הבית ספרי כמרכיב מרכזי בשיפור האפקטיביות הארגונית. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את תופעת החוסן הבית ספרי , כמאפיין קולקטיבי של הארגון, המאפשר לו להסתגל לדרישות הסביבה, ולהגיב באופן מיטבי לשינויים ( שני אורית , אנית סומך).

  • לינק

    תקציר זה מהווה סיכום של מחקר אותו יזם מכון אבני ראשה בנושא מנהיגות בית ספרית והישגי תלמידים בישראל. המחקר שהינו ראשון מסוגו והיקפו בישראל בודק את הנושאים הבאים: הקשר בין סגנון המנהיגות לליבת ההוראה (הפעולות היום יומיות בכיתה, שמטרתן הוראה, למידה ויישום תכנית הלימודים); הקשר בין ליבת ההוראה להישגי תלמידים במיצ"ב; כיצד מנהלים יכולים להשפיע על ליבת ההוראה, ובאמצעותה – על הישגי תלמידים ( יעל עופרים) .

  • לינק

    מנהיגות מניעה היא מנהיגות שיש ביכולתה לעורר את המוטיבציה של המונהגים ולגייס אותם להצטרף בכוחות משותפים להשגת מטרה או מטרות משותפות. ניתן להבחין בין שני סגנונות של מערכות יחסים בין המנהיג לבין המונהגים (פופר, 1999): סגנון אחד הוא סגנון ה'מנהיגות המתגמלת' (transactional leadership), שבבסיסה העובדים פועלים על פי תועלת מול עלות, עד כמה יידרשו להשקיע, מה וכמה ירוויחו מכך. המשמעות לכך היא כי מידת המאמץ של המונהגים לבצע את המשימות תלויה ברמת הכדאיות של המעשה. מנהיג בסגנון מנהיגות מתגמלת יכול לטפח בקרב אנשיו העדפה להתבוננות סלקטיבית של התמקדות בתועלת האישית והמערכתית ופחות בעלות המעשה. ככל שהעובדים המונהגים יהיו מודעים יותר לתועלת המופקת מהמעשה ופחות למידת ההשקעה הנדרשת לו, כך רמת ההניעה שלהם תעלה. ככל שהמנהיג יערב, יעודד, יגייס ויתייעץ עם העובד לקחת חלק במשימות הנדרשות, המונהג יתרגם זאת כתועלת אישית חיובית, וכך רמת התוצאות ביישום המטרות שהוגדרו תהיה גבוהה יותר. מתוך כך עולה, כי "מנהיג יעיל" הוא מנהיג אשר מקבל החלטות ביחס לארגון מתוך שותפות ושקיפות מלאה עם עובדיו ( אסתר כלפון) .

  • לינק

    מכללת קיי מדגישה כמעט בכל תחום לימודים ופעילות את נושא מנהיגות הסטודנטים הלכה למעשה. במאגרי המידע של המכללה מצויות הפניות לומר תאורטי ספרותי רב בנושא מנהיגות. הנושא "מנהיגות ומונהגים" נבחר כנושא השנתי של המכללה בשנת הלימודים תשע"ג, ומדי שנה אף נערך בנושא "מנהיגות בספורט". המכללה פועלת זה מספר שנים בקידום מנהיגות סטודנטים בדרכים שונות ומגוונות ( חזקיה (חזי) אהרוני, חנה נאגר, ליטל אלגביש ) .

  • לינק

    בספרן שיצא לאור לאחרונה, "מנהיגות מהיסוד: לימוד יעיל בבתי ספר בעלי ביצועים נמוכים באופן מסורתי", המחברות/עורכות סיכמו ממצאים חשובים משבעה מחקרי מקרים הבוחנים את ההצלחה המתמשכת של שבעה בתי ספר שהפרופיל שלהם תואם את אלו בעלי תכניות עם ביצועים נמוכים מבחינה היסטורית. בהביטן מעבר להתמקדות קפדנית באיסוף נתונים, ניתוח והתערבות אישית, מחברות אלו רצו להבין את הגורמים שהובילו להישג הלא טיפוסי של אוכלוסיות אלו הנמצאות בסיכון לביצועים נמוכים ( Loveland-Sennett, B. A ) .

  • לינק

    ניסיון בינלאומי מראה שחינוך באיכות גבוהה הוא תוצאה של מנהיגות פדגוגית טובה יחד עם דגש מערכתי על טיפוח ותמיכה במנהיגי בתי ספר. אך למרות כל המאמצים להביא לשיפור, מעט מקומות בארצות הברית מצאו דרך קוהרנטית לפיתוח מנהיגי בתי ספר דגולים. כיצד מדינות אחרות, בייחוד מדינות שעולות על ארצות הברית במבחנים בינלאומיים של הישגי התלמידים, מתמודדות עם זה? מה יכולים מחנכים אמריקניים ללמוד שעשוי לחדד את ההבנה שלהם ולהאיץ את מאמציהם? ( Stewart, V) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין