מילת מפתח: מאפייני התפתחות מקצועית
מיון:
נמצאו 202 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    המחקר , שגובש בשנת 2012 ע"י Woodgate-Jones, Alexandra , בדק את הפוטנציאל הגלום בשינוי התנסות פרחי ההוראה (תכנית ההכשרה PGCE) במהלך התפתחותם המקצועית בבתי הספר באנגליה. מדובר על מחקר איכותני שנערך בכמה בתי ספר בדרום אנגליה במטרה לבדוק את ליווי פרחי ההוראה בבתי הספר באמצעות קהילות מעשה בחינוך ( קהילת עמיתים). ממצאי המחקר מלמדים על התרומה החיובית שנמצאה בפעילות של קהילת מעשה בחינוך לטובת פרחי ההוראה. לאור זאת, מומלץ ע"י החוקרת כי בתי הספר באנגליה בהם מתנסים פרחי ההוראה באנגליה יקימו ויטפחו קהילות מעשה בחינוך כביטוי כמסגרת יעילה מוכחת לתמיכה בהתפתחות המקצועית של פרחי ההוראה וללמידת עמיתים שיתופית (Woodgate-Jones, Alexandra ).

  • לינק

    מחקר זה בחן כיצד "מודל של קבלת הטכנולוגיה" (Technology Acceptance Model (TAM) מבוסס היטב יכול לחזות את הכוונות של מורים להמשיך את השימוש בלמידה מקוונת לצורך התפתחות מקצועית בהתבסס על הקלות הנתפסת של שימוש והתועלת (Smith J and Sivo S., 2012).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את היישום השיטתי של קהילות למידה מקצועיות (PLC) בבתי ספר בסינגפור. המחברים מבקשים להראות ראשית כיצד התפתחויות של מדיניות הניחו למעשה את היסודות לקהילות של (Hairon, S., & Dimmock, C.,2012).

  • לינק

    המגמה כיום היא להתייחס למקצוע ההוראה כקריירה הבאה לידי ביטוי בלמידה והתפתחות מקצועית לאורך כל החיים. מכל מסגרת או מתכונת של התפתחות או אף רפורמה חדשה – המורה צובר ידע, משתנה, קשוב לשינויים ולמגמות ומתפתח בהתאם לנושא ולמיומנויות שהוא שואף לקחת קדימה במטרה להתקדם ולערוך שינוי בהרחבה או בהגדרת תפקידו. הסקירה הבאה עוסקת במודלים לפיתוח קריירה בהוראה. הסקירה סוקרת דגמים וכיווני פיתוח ומחקר במדינות העולם המתקדמות וגם בישראל ( דזירה פז , עמי סלנט).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעות ואת התפקידים של המנטור המקוון עם תהליך של חונכות מקוונת בסביבות למידה שיתופיות הנתמכות על ידי מחשב בקהילות של מורים במהלך הקריירה (Helga Dorner, 2013)

  • סיכום

    המאמר מתעד תהליכי מחקר עצמי וממצאים של קבוצת מורי-מורים שבחנה התנסויות למידה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) במתודולוגיה של מחקר-עצמי-שיתופי. יעדי החוקרים היו לחקור, לתעד ולהבין טוב יותר את תמונת העמיתות שכל אחד מהם שותף בה. ניתוח הממצאים העלה כמה מאפיינים. יש צורך בטרנספורמציה של העמיתות לנוכח הרמות הרבות של קשרים עם קבוצות ופרטים בה, שכן קשר מתפתח מתוך התנסויות משותפות והשיתוף בהן ( Ikpeze, C.H., Broikou, K.A., Hildenbrand, S., & Gladstone-Brown, W) .

  • לינק

    פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .

  • לינק

    האסטרטגיה המוצגת במאמר היא תיאום של התפתחות מקצועית בין הקשרים שונים (בית-ספרית או מחוזית) ובין תפקידים שונים (מורים, מדריכי מקצוע (כאן-מתמטיקה), צוותים מובילים). הספרות העוסקת בהתפתחות מקצועית ובהכשרת מורים מדגישה את חשיבות ארגון הלמידה סביב דרכי הוראה גבוהות-מינוף (Ball et al., 2009), ואת הצורך בהזדמנויות של חקר והפעלה של דרכים אלה ע"י המורים (Grossman, et al., 2009). מטרת המחקר הייתה להבין מה נדרש כדי לתמוך במורים ( כאן-בכיתות האמצעיות) לביצוע הוראה שאפתנית (כאן- בבתי ספר גדולים עירוניים).המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם ארבעה מחוזות עירוניים גדולים. כל אחד מהם מתמודד עם אתגרים רבים ובהם: שיעור גבוה של תלמידים חלשים (Jackson, K.,& Cobb, P.).

  • לינק

    מסגרת המחקר – מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה (שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות – קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים? ( Cochran-Smith, M) .

  • לינק

    איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .

  • לינק

    במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .

  • לינק

    המכללות האקדמיות לחינוך ובתי הספר לחינוך באוניברסיטאות הם שותפים מרכזיים ליישום מדיניות ההתפתחות המקצועית של מורים במסגרת הסכם "אופק חדש".[1] הסכם זה עיגן באופן רציף את תהליך ההתפתחות המקצועית וקשר אותו לקידום המורים, הן בהיררכיית בית הספר והן בסולם השכר. צוות המחקר , הפועל במסגרת רשת המחקר "מדיניות כוחות ההוראה בישראל", שם לו למטרה לבדוק את עמדת המכללות האקדמיות לחינוך ובתי הספר לחינוך באוניברסיטאות כלפי מתווה ההתפתחות המקצועית של מורים על פי "אופק חדש". תוצאות המחקר הצפוי תאפשרנה קבלת תמונה ברורה ועדכנית בשלושה צירים ( אריה קיזל ונעמי דיקמן) .

  • תקציר

    למעבר של בתי ספר בעולם להוראה מתוקשבת בכיתה 1:1 ( מחשב נייד לכל תלמיד או טאבלט נייד לכל תלמיד) יש השלכות ברורות על ההתפתחות המקצועית של מורים . מרבית המורים המצטיידים בטאבלטים או במחשבים ניידים נדרשים להשקיע רבות בלמידה מקצועית הן כדי להכיר את מגוון היישומים והן כדי לבנות בצורה שונה את מערכי השיעור ופריסת מקורות המידע הדיגיטאליים . אוכלוסיית המחקר הנוכחי ,שנערך בארה"ב , היו מורים לאנגלית בביה"ס תיכון אשר הצטיידו בטאבלטים ועברו ללמד בכיתות מתוקשבות 1:1 ( Towndrow, Phillip Alexander; Wan, Fareed ) .

  • לינק

    ההתפתחות המקצועית של מורים במסגרת "אופק חדש" הולכת ומתגבשת בנתיבי ההכשרה וההשתלמויות בישראל . גישות חדשניות מתפתחות על מנת לתת מענה לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות , דרגות -7-9 במסגרת "אופק חדש". מכללת אורנים , לדוגמא, מציעה מסלול השתלמות והכשרה מרתק בשם " מורה חוקר את עשייתו – דרגה 8 באמצעות מחקר פעולה כמתודה מרכזית" . ההתמחות נועדה לפתח מומחיות של מורים לחקור שאלות מתחום עבודתם השוטפת. בנוסף, להעשיר את הידע העיוני, האקדמי והמחקרי שלהם בתחום הנחקר, תוך פרסום מהלכיו וממצאיו הן בקרב עמיתים, והן בקרב הקהילה המקצועית, כך שממצאי עבודתו יבואו לידי ביטוי בעבודתו ובעבודתם של עמיתיו בכיתה ובבית-הספר.

  • לינק

    הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה ה-21. ( רמה קלויר, לאה קוזמינסקי).

  • לינק

    המסורת היפנית של "לימודי שיעורים", שבמסגרתם קבוצות של מורים סוקרות את השיעורים שלהן ובודקות איך לשפרם, בין השאר באמצעות ניתוח של טעויות תלמידים, היא אחד המנגנונים האפקטיביים ביותר לרפלקציה של מורים וכלי לשיפור מתמיד. משקיפים חיצוניים שצפו בכיתות החינוך היסודי ביפן הבחינו זה כבר בלמידה העקיבה והיסודית של מושגים מתמטיים ובדרך שבה המורים מובילים את הדיון ברעיונות מתמטיים נכונים ושגויים כאחד, כדי שהתלמידים יגבשו תפיסה איתנה של כל מושג. שיאם של לימודי השיעורים הללו, שמתבצעים בנפרד בכל מוסד ומוסד, מגיע לא פעם בצורת שיעורי מחקר פומביים נרחבים.

  • לינק

    המאמר מציג תוכנית להתפתחות מקצועית שמטרתה לחזק בקרב מורים את היכולת ליצור קשרים בין למידה חוץ בית-ספרית לבין זו הנעשית בתוך בית הספר בתחום המתמטיקה. המורים מצופים להשתמש בהבנות שהתלמידים רוכשים בהתנסויות חיצוניות שונות לתמיכה בלמידת מתמטיקה בכיתה(Taylor, E.V.).

  • לינק

    כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי , שנערך בישראל, נועד לבדוק את צרכי ההתפתחות המקצועית של מורים למתמטיקה כפי שהם תופסים ומבטאים אותה במהלך התפתחותם המקצועית וההשתלמויות בהם השתתפו. ממצאי המחקר מצאו הבדלים בין התפיסות של המורים הוותיקים למתמטיקה ובין התפיסות של המורים הצעירים למתמטיקה המורים הצעירים יותר מרוכזים בעצמם ובתועלות שיביאו ההשתלמויות לידע המקצועי שלהם בעוד המורים הוותיקים למתמטיקה מעדיפים להשביח את הידע המקצועי שלהם באופן שישפיע על למידת התלמידים בכיתה ( Atara Shriki; Ilana Lavy ).

  • תקציר

    החשיבות שמייחסות מערכות חינוך בעולם לפיתוח מנהיגות בית-ספרית באה לידי ביטוי בהיקף התוכניות השונות בעולם ובגיוונם. המאמר הנוכחי בוחן את ההתפתחות של התוכניות המקצועיות לפיתוח מנהיגות בית ספרית במערכות החינוך המובילות בעולם ומרחיב את היריעה לגבי המאפיינים של התוכניות השונות במדינות העולם. המאמר מציג דגמים נבחרים שונים של כמה תכניות ומראה את ההבדלים העקרוניים ביניהן ( Tony Bush).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין