מילת מפתח: מאפייני התפתחות מקצועית
מיון:
נמצאו 202 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה בחן את התפיסות של מורים ישראליים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי צרכיהם המקצועיים, במטרה לפתח קורסי הכשרה למורים בפועל שמספקים צרכים אלה. שמונים וארבעה מורים ענו על שאלון ורואיינו. התוצאות מראות שהצרכים העיקריים של המשיבים משויכים לחיזוק יכולת הידע הדידקטי שלהם להתמודדות עם היבטים רגשיים הקשורים ללמידת מתמטיקה של תלמידים. אף על פי שלרוב המשיבים חסרה הכשרה פורמלית במתמטיקה, הם מייחסים פחות חשיבות לצורך שלהם בהגברת הידע בתחום (Shriki, Atara; Patkin, Dorit, 2016).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר לקדם הבנה אמפירית של דיספוזיציות מחקריות של מורי מורים, כחלק מבירור המשמעות של תהליכי התפתחות מקצועית של מורי מורים. בשלב הראשון פותח כלי להערכה עצמית (בן 20 פריטים) של מורי מורים את הדיספוזיציות המחקריות שלהם שהועבר ל-472 מורי מורים (בפלנדריה, בלגיה). בשלב השני נחקרה הדיספוזיציה המחקרית תוך שימוש בכלי שפותח במטרה לבחון הבדלים בין תת-קבוצות בעלות רקע התנסותי שונה (ותק בהוראה בחינוך חובה, התנסות במחקר, משך העבודה כמורה מורים) והקשרי העבודה (סוג מוסד ההכשרה) (Tack, H., & Vanderlinde, R).

  • תקציר

    המטרה של מטא-אנליזה זו היא לבחון את היכולת של סביבות למידה מקוונות לסייע לקידום המאפיינים הקריטיים של התפתחות מקצועית של מורים שזוהו על ידי דסימון (Desimone, 2009) כמיקוד בתוכן (content focus), למידה פעילה (active learning), קוהרנטיות (coherence), משך הזמן (duration) והשתתפות קולקטיבית (collective participation). ניתוח של 20 מחקרים אמפיריים ביקש לחשוף את מטרת המחקר, המתודולוגיות שבהן השתמשו, והממצאים העיקריים. מחקרים רבים ציינו את היכולת של סביבה מקוונת לערב את המורים בלמידה פעילה, בהשתתפות קולקטיבית ובפעילויות למידה ממוקדות תוכן (Surrette, Timothy N.; Johnson, Carla C. , 2015).

  • לינק

    פרויקט עדש"ה – עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה – אותו מובילים ד"ר רוני קרסנטי ופרופ' אברהם הרכבי, מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, החל את דרכו לפני כשלוש שנים. הפרויקט, המתנהל בתמיכת קרן טראמפ, מציע הכשרה מתקדמת למורים למתמטיקה באמצעות צפייה קבוצתית מודרכת בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, ומאפשר לימוד, דיון והתפתחות מקצועית. בעקבות העלייה במספר הסרטונים והביקוש ההולך וגדל מצד מורים ומרכזי פסג"ה (מרכזים להתפתחות מקצועית של מורים) הפזורים ברחבי הארץ, הושק באחרונה אתר האינטרנט של פרויקט עדש"ה. האתר החדש מְרַכֵּז בתוכו את כל השיעורים שצולמו עד כה במסגרת התוכנית, וכולל הדרכה לצופה וחומרים לניתוח וללמידה מתוך השיעורים (אתר מכון ויצמן למדע).

  • סיכום

    כותבי המאמר מציגים בו מיפוי של שאלות רחבות העומדות בפני מערכות חינוך כיום ודרכי הטיפול בהן. השאיפה למצוא פתרונות יוצר מחלוקות מקוטבות סביב שאלות כמו: מי צריך להיכנס למקצוע ההוראה, מהן הגישות ללמידת מורים ומהו הקשר בין למידת מורים לבין פיתוח ההוראה בכיתה. ההמשגה המחודשת של ההכשרה המוצעת במאמר מדגישה כי: (1) ההכשרה, הקליטה במקצוע וההתפתחות המקצועית לאורך הקריירה הם רצף שמחייב קשר בין חלקיו; למידה ניתנת להתפתחות באמצעות תפיסת הרצף המקצועי ובמהלכו. (2) כל המורים הם מורי מורים בעלי ידע וניסיון שווי חשיבות, ויש לכך השתמעויות לתוכניות ולאתרי ההכשרה וללמידת מורים (McMahon, M., Forde, C., & Dickson, B).

  • תקציר

    מחקר עצמי זה בוחן באיזה אופן החוויות של היעדר האישיות (non-personhood experiences) של מחברות המאמר תרמו לתהליך גיבוש זהות מורה המורים שלהן. המחברות חקרו חוויות אלה, שהן מאוד כואבות עבורן, לא כגישה קורבנית אלא משום שרצו ללמוד משהו לגבי האופן שבו הן יכולות לעסוק באינטראקציות בעייתיות אלו כדי לחדש את מחויבותן לעבודתן כמורי מורים באוניברסיטה (Rice, Mary Frances; Newberry, Melissa; Whiting, Erin; Cutri, Ramona; Pinnegar, Stefinee, 2015).

  • סיכום

    התוכנית "חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית" הייתה בין התוכניות הראשונות שהוגשו לאישור המל"ג, והראשונה במכללת לוינסקי לחינוך, שנפתחה לרישום וזכתה להסמכה קבועה של המל"ג. תשע"ד היא השנה האחת עשרה לקיום התוכנית, והשנה העשירית של מסיימים-מוסמכים בתוכנית. בתקופה זו התוכנית התבססה ורכשה לעצמה שם בתחום החינוך הלשוני בארץ, מוסמכי התוכנית ממלאים תפקידים מובילים בהוראה ובתחומי החינוך הלשוני והוראת שפות במערכת החינוך.מאמר זה יציג את התוכנית משלוש נקודות מבט: הרציונל של תכנית הלימודים ומטרותיה; הישגי התוכנית לאור בחינת פרויקט הגמר; ממצאי סקר מוסמכים על התוכנית והישגיה (אילנה אלקד-להמן, רחל חיטין-משיח ועירית קופפרברג).

  • לינק

    המאמר נסמך על מחקר של פרקטיקות אפקטיביות בהתפתחות מקצועית מתמשכת שנמשך 18 חודשים ונערך בשני שלבים: שלב ראשון- ניתנו מענקים ל-232 מיזמים בית ספריים של התפתחות מקצועית מתמשכת ברחבי אנגליה ועוד 670 בתי-ספר היו מעורבים וכן רשויות מקומית ומוסדות להשכלה גבוהה. מתוך 232 המיזמים הנ"ל רק 68% הגישו הצעות להמשך בשלב השני וקיבלו מענקים נוספים ( Earley, P., & Porritt, V).

  • מאמר מלא

    המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

  • לינק

    במסגרת ניסוי חמש- שנתי, בו נוטלים חלק פעיל אנשי הפסג"ה באשקלון מטעם גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, הם מפתחים בפסג"ה אשקלון את המיזם החדשני "כיכרות ידע", שהוא רשתות למידה ברוח המאה ה-21, שמיועדות להשביח את תהליכי הפיתוח המקצועי. הכיכרות מאגמות את הידע של עובדי ההוראה באזור ההזנה של הפסג"ה (אשקלון וחוף אשקלון) ובכלל, ממש כפי ששימשה "כיכר העיר המרכזית" בימים עברו.

  • תקציר

    מטרות המחקר היו לבחון את מידת הטמעת הוראה משלבת טכנולוגיה על ידי מורים שסיימו שלוש שנים בפרויקט "מחשב לכל מורה". כיצד הקריטריונים של קבלה או דחייה ( Rogers, 1995 ) באים לידי ביטוי אצל המורים והאם השתמשו במחשב לצרכי הוראה ובכלל וכיצד תכני ההשתלמות והנגשתם למשתלמים תרמה להפיכת בית הספר למתוקשב מחד, ומאידך האם הייתה תמיכה מההנהלה ועד כמה זו השפיעה על התהליך ההטמעה (שרה פרזון, יהודה פלד) .

  • סיכום

    שדה מחקר ההתפתחות המקצועית הגיע בתקופתנו לצומת הכרעה. מחקרים מ- 20 השנים האחרונות זיהו מרכיבי תוכניות שנועדו למקסם למידת מורים ובהם: מיקוד מודגש בתוכן, גישות מוכוונות-חקר, שיתופיות ותיאום עם תוכניות הלימודים הבית ספריות והחלטות המדיניות (Cohen & Hill, 2001, Garet et al., 2001, Penuel et al., 2007). המצב הוגדר כקונצנזוס ( Desimone et al., 2009,) Russell et al., 2009), אך עם זאת תוצאות מאכזבות שעלו ממחקרים אחרונים שכללו מאפיינים מוסכמים אלה גרמו לצורך בחשיבה מחודשת (Garet et al., 2012, Santagata et al., 2011 Harris & Sass, 2011,). המאמר מציע גישה חדשה למחקר על התפתחות מקצועית, המבוססת על השוואות של מרכיבים תכנוניים בשלבים הראשוניים של פיתוח התוכניות ( Hill, H.C., Beisiegel, M., & Jacob, R).

  • לינק

    מגע הוא תהליך אינטראקטיבי דו-צדדי שבו כל הממדים – חשיבה, רגשות והנעה כמו גם עשיה(התנהגות) – חשובים וניתן לדמות אותם למגעים פנימיים וחיצוניים בצורה של הספרה 8 , כלומר, שתי טבעות הנפגשות בנקודה מרכזית ((A lemniscate. לפי כל אלה מגע (contact) בין מורה לבין תלמידים הוא שילוב של מגע פנימי וחיצוני בכאן ובעכשיו, אשר מזווית המורה משמעותו מודעות עמוקה ונוכחות ביחס לחשיבה, לרגשות, להנעה ולהתנהגות שלו ושל תלמידיו ופעולה הגורמת לתלמידים לחוש בכך שהמורה מודע להם, וכך מצד התלמידים אל המורה. השתמעויות – ההבחנה בין מגע לבין קשר, נוכחות ומעורבות בסיסית ועשויה לפקוח עיניים למה שמתרחש בכאן ובעכשיו בכיתה. איכות המפגש הרגעי בין מורים לבין תלמידים עשוי להיות ציר מרכזי להשפעות התנהגותיות על תלמידים. ייתכן גם שניתן ללמוד כיצד לשפר את איכות הרגעים הללו בהכשרת מורים ליצירת מגע( Korthagen, F., Attema-Noordewier, S., & Zwart, R.C).

  • לינק

    המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).

  • לינק

    מחבר המאמר מציין כי למיטב ידיעתו, אפשר לקבוע כי בשלב זה הכשרת המורים בעולם אימצה את הגישה שלפיה יש להקנות ידע תוכן מתמטי וידע תוכן פדגוגי למתכשרים להוראת המתמטיקה ברמה היסודית. בנוסף לידע תוכן מתמטי ולידע תוכן פדגוגי, יש הסכמה על כך שלמורי בית הספר היסודי צריך להיות מושג כלשהו על דרכי החשיבה המתמטית של ילדים ( שלמה וינר).

  • לינק

    המאמר מסכם ממצאים של מחקרים שעסקו בתרומת המחקר להתפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, על פעילויותיה, והשפעתה על למידה מקצועית של מורים ועל תוצרי התלמידים. הממצאים האמפיריים החזקים והלכידים שבבסיס המאמר יוצרים מצע לקידום הגישה של יצירת קשר בין המחקר לבין ההוראה והלמידה המקצועית. זאת ע"י שילוב המורים, ברמות שונות של מעורבות, בפעילות מחקרית כחלק מפעילויות ההתפתחות המקצועית ( Cordingley, P).

  • לינק

    הביטוי "חי בסרט" נחשב לכינוי גנאי, אך למידה מסרטים מסתמנת דווקא ככיוון חיובי בחינוך. האפשרות ללימודים מקוונים באמצעות הרצאות מוקלטות הולכת והופכת לעובדה קיימת עבור סטודנטים. יוזמה של המחלקה להוראת המדעים במכון וויצמן מביאה כעת את הבשורה המוסרטת גם למורים. תוכנית עדש"ה (עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה) מציעה למורים למתמטיקה צפייה מודרכת – משותפת או עצמאית – בשיעורים אמיתיים שצולמו בכיתות, המאפשרת לימוד והתפתחות מקצועית, דיון והפריה הדדית.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לברר את הצרכים המקצועיים של מורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, כפי שהם נתפסים על ידי המורים עצמם, במטרה לפתח תכניות שמביאות בחשבון את קולם של המורים ומספקות מענה ישיר לצרכים אלה. מהממצאים עולה כי המורים מצביעים על קשיים בהתמודדות עם כיתות הטרוגניות של תלמידים ועל הצורך להכיר חומרי למידה מגוונים, תוך פיתוח יכולתם להתאים חומרים אלה לסוגי הלומדים. המורים זקוקים להכוונה מעמיקה שתסייע להם להתמודד עם תלמידים מתקשים ( עטרה שריקי, דורית פטקין).

  • סיכום

    מאמר זה מתאר תהליך של שינוי במודל ההדרכה הפדגוגית שעבר צוות מדריכים פדגוגיים (מד"פים) במכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה, ואת אופן ביצועו הלכה למעשה. במכללה התקיים עד לשנת הלימודים 2010-2009 דגם התנסות בהוראה שהיה מבוסס על "המודל המסורתי", לפיו המד"פ אחראי להדרכת הסטודנט, להערכתו ולהתקדמותו בסיועו של המורה המאמן. במודל זה המיקוד הוא בסטודנט ובזיקה לכיתה שבה הוא מתנסה (סלמאן עליאן, אלכסנדרה דניאל-סעד ).

  • תקציר

    הפרקים בחלק 1 עוסקים במודלים של התפתחות מקצועית עבור סגל הוראה בסביבות מקוונות, במצבים כגון למידה מקצועית המשתמשת באתרי רשתות חברתיות, והתפתחות מקצועית בסיוע עוזרי הוראה בתארים מתקדמים המלמדים באופן מקוון. חלק 2 נוגע בתיאוריות של למידה מקוונת והפרקטיקות הטובות ביותר של הוראה ולמידה בסביבות מקוונות ( Jared Keengwe, Lydia Kyei-Blankson) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין