מילת מפתח: מאפייני אישיות
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 21 ל-34
  • לינק

    בבתי הספר מקדשים את התחרות, את ההישגים המדידים ואת הלימוד הפורמאלי לתכלית מעשית. אך התלמידים זקוקים למורים שאינם מסתפקים בכך, אלא מחפשים דרך קבע אחר משמעות .במחקר בשם "על מה משפיע המורה המשפיע?" שהנחה פרופסור ישעיהו תדמור (חינוך כחוויה קיומית, 2007) נבדקה השאלה כיצד תופסים אנשים את "המורה המשפיע" שהיה להם בתקופת לימודם בבית הספר. עולה מן המחקר כי כוחו של "המורה המשפיע", או כוחה של "המורה המשפיעה", כפי שנצרב בזיכרון של התלמידים לשעבר, לא התבטא דווקא בבקיאותו או בבקיאותה של המורה בידע או בדרך הוראת הידע, גם לא בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה. מתגלה בבירור, ש"המורה המשפיע" ו"המורה המשפיעה" הם מי שנגעו בנשמותיהם של התלמידים, מי שעצבו את זהותם, מי שהמגע החינוכי אתם היווה חוויה לתלמידיהם.

  • לינק

    הספרות המקצועית על תפקידם ומעורבותם של מרצים ומורים בתחומי ההוראה המתוקשבת מתמקדת יותר מכל במאפייני ההוראה שלהם , בשיטות ההוראה ובהנחיית הלומדים. מה שחסר היא התייחסות לצד האנושי של המרצה/מורה בהוראה המתוקשבת. אין כמעט התייחסות בספרות המקצועית של הלמידה המתוקשבת להיבטים אנושיים של התנהגות המרצה/מורה, לאישיותו , לרגשות ולאמונות שלו כאדם במהלך הקורס. על רקע זה , ביקשו עורכי המחקר הנוכחי לבדוק האם הסטודנטים הלומדים בלמידה מתוקשבת אכן מצפים ורוצים שתהיה נוכחות אישית של המרצים/מורים בקורסים המבוססים על למידה מתוקשבת. במחקר הנוכחי השתתפו 68 סטודנטים שלמדו בלמידה מתוקשבת שענו על שאלונים בנוסף לקבוצת מיקוד. המחקר נערך בכמה אוניברסיטאות אוסטרליות מובילות. ממצאי המחקר מוכיחים כי הרוב הגדול של הסטודנטים מצפה לנוכחות אישית ומעורבות רגשית של המרצים/מורים בקורס המתוקשב. הסטודנטים מצפים מהמרצה המלמד בקורס מתוקשב לגלות יותר יחס אישי , להפגין רגשות , להיות פתוח , לגלות הומור ולהתייחס באופן אישי ללומד באמצעות משובים אישיים ( Andrea Reupert, Darryl Maybery, Kent Patrick, Philip Chittleborough ).

  • לינק

    שהסטודנטים מקבלים באופן גלוי או סמוי. עובדה זו מעלה כמה שאלות: האם המרצים הדיסציפלינאריים, כמי שמשמשים במתכוון או שלא במתכוון דגם לחיקוי ( modeling) באופן הוראתם, זקוקים גם לכישורים פדגוגיים- דידקטיים? האם הם אמורים ללמד את הקורסים שלהם בזיקה לצורכי שדה ההוראה? מהו למעשה תפקידם של המרצים הדיסציפלינאריים במכללות לחינוך? האם יש להם תפקיד ייחודי ביחס לעמיתיהם באוניברסיטאות? שאלות אלו מקבלות משמעות מיוחדת לאור הביקור המתמדת המעלה לא אחת את הצורך ברפורמה במערכת החינוך ובהכשרת המורים. הספר דן בשאלות הללו מנקודת מבט המקצועית של מרצים למדעים במכללות לחינוך. אופי שאיפותיו ומורכבותן, מידת שביעות רצונו מהמצב הקיים, נטייתו למעורבות, לחידוש ולדרישה לשינוי – כל אלה משפיעים על תפיסתו את תפקידו במכללה ועשויים להשפיע גם על מידת היענותו לשינוי עתידי במערכת הכשרת המורים. המחקר המתואר בספר חשף חמישה טיפוסים של מרצים למדעים במכללות לחינוך: המדען, המחנך לערכים, המומחה להוראה, מטפח הלמידה והנכנע לאילוצים. נטיותיו האישיות של כל אחד מהטיפוסים ותפיסת התפקיד שכל אחד מהם גיבש לעצמו משפיעים הן על האופן שבו הם קולטים ומפרשים את המציאות המכללתית והן על אופן תגובתם לה ( אקשטיין, לאה).

  • מאמר מלא

    השאילתא הממוחשבת על מאפייני המורה העתידי הורצה בכל מאגרי המידע האקדמאיים הבינלאומיים העוסקים בחינוך וכן בפורטל מס"ע של מכון מופ"ת. נבדקו כל המחקרים במאגר ERIC , מאגר PROQUEST , SAGE וכן מאגר Wilson education full text . כמו כן, נבדקו מנועי החיפוש המובילים כגון Google scholar (הגרסה האקדמאית המלאה של גוגל). הממצאים כוללים גם עיקרי דברים בכנסים (הקלטות) של מומחי חינוך באקדמיה באנגליה ,בארה"ב (מרצים בכירים לחינוך וחוקרים מובילים) על ההוראה העתידית ומאפייניה. עיקרי הממצאים מוצגים בהמשך הסקירה . קובץ מלא של הממצאים מצורף .

  • סיכום

    המאמר בוחן את תפיסותיהם המקצועיות של מרצים דיסציפלינריים המלמדים את מקצועות המדעים במכללות לחינוך. ממצאי המחקר מלמדים, כי מרכיבים אובייקטיבים של המציאות המכללתית, וביניהם אילוצים שונים והאופן שבו הם נתפסים בעיני המרצה, נקלטים באופנים שונים על ידי מרצים שונים ומשפיעים על תפיסת תפקידם. ניתוח הממצאים העלה חמישה טיפוסים שונים של מרצים דיסציפלנריים: "המדען", "המחנך לערכים", "המומחה להוראה", "מטפח הלמידה" ו"הנכנע לאילוצים", המובחנים זה מזה בתפיסותיהם במגוון נושאים הקשורים לתפקידם ולנטיותיהם האישיות (לאה אקשטיין, עמוס דרייפוס)

  • סיכום

    מטרת ההרצאה לעורר בקרב ציבור העוסקים בחינוך את שאלת תפקידו המהותי של המורה בבית הספר. העולם בו אנו חיים הינו עולם דינאמי, משתנה ומתפתח, ובעקבות כך כמות הידע הכללי עולה במהירות רבה. בד בבד, הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לכל אדם איסוף מידע זמין כמעט בכל תחומי הדעת. אסור אפוא, שתפקיד המורה יהיה מוגבל להקניית ידע. המורים ומתכנני תוכניות הלימודים החדשות מחויבים להביט אל הצרכים האמיתיים של התלמידים בהווה ובעתיד. במהלך ההרצאה הוצגו היבטים חדשים ואינטגרציה פרקטית בין גישות קוגניטיביות מוכרות שלדעתי נשכחו מבלי משים לב ומחשבה, על מנת להבנות את תפקיד המורה כאחראי לחשיבותו של התלמיד יותר מאשר כאחראי לתכנים (היידי פלביאן)

  • תקציר

    מחקר זה הוא ניסיון להתוות את הפרופיל הפסיכו-חינוכי של מורות המצליחות לשלב חברתית בכיתותיהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 24 מורות, שמנהלי בית ספר ומפקחים המליצו עליהן כמורות המצליחות בשילוב, ו-782 תלמידים שלמדו בכיתותיהן של משתתפות המחקר. מידת השילוב החברתי נבדקה באמצעות שאלון סוציומטרי שהוגש לתלמידים. הממצאים שסווגו על סמך ניתוח תכנים מעידים על הבדלים מובהקים בפרמטרים המתווים את הפרופיל הפסיכו-חינוכי, בין מורות המצליחות בשילוב חברתי לבין מורות שסווגו כנכשלות בשילוב חברתי. מורות המצליחות בשילוב חברתי התאפיינו בהשקפת עולם פדגוגית פיידוצנטרית, בעמדות חיוביות כלפי שילוב, בתחושת מסוגלות עצמית להוראה, ביכולת אמפתית ובצידוד בעבודת צוות יום-יומית. (שמחה בן-יהודה, אוריאל לסט)

  • סיכום

    המאמר מדגים מהי קוהרנטיות כמושג שלם דרך מעקב אחר מורה אחת, ומציע לקבל את תכונת הקוהרנטיות כאחת מתכונות המורה הטוב. המחברות עורכות השוואה בין קוהרנטיות לתכונות אחרות ולבסוף מציעות יש לחשוב הן על הצורך בתכונת הקוהרנטיות של המורים המכשירים והן על דרכים לפתח קוהרנטיות במורים לעתיד. בשלב שבו מגבש המתכשר להוראה את אישיותו המקצועית רצוי ללמד את הידע התיאורטי ואת הידע הפרקטי בהתייחס לאמונות המקצועיות שפיתח לעצמו המתכשר עוד לפני תהליך ההכשרה. (רחל טלמור ואלה שובל)

  • תקציר

    ספרה החשוב של פרופסור Mary Kennedy מהמחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת מישיגן בארה"ב מנסה לחקור בצורה מעמיקה מדוע מורים המלמדים בבתי ספר הם לעתים אבן נגף בניסיונות ליישם רפורמות בביה"ס. מה מקור ההתנגדות של המורים לרפורמה אותם מבקשים גורמי חוץ ליישם בבית הספר? חלק מהסיבות לעמדות השליליות של המורים הם פועל יוצא של האווירה והאקלים הבית-ספרי וחלק נובע גם מהצורך להשקיע יותר בהתפתחות המקצועית של המורים בשטח. יש להבין גם כי המורים מתמודדים כל יום עם הוראה שוחקת ולחצים מכיוונים שונים (תלמידים, הנחיות ביורוקרטיות, הורים , הנהלה) ובנסיבות אלו ההתלהבות שלהם משינוי דועכת לאורך זמן. ברוב המקרים, מתכנני הרפורמות החינוכיות בעולם התעלמו ממצבם של המורים, מהצורך להשקיע בהתפתחותם המקצועית ומהצורך להבין את בעיותיהם בכיתה. הספר של פרופסור מרי קנדי יצא בהוצאה לאור היוקרתית של Harvard University Press.

  • לינק

    בעבודה זו בחרה יעל פרי עזאני לבחון שנית מהן העדפותיהם של תלמידים בימינו באשר לתכונות המרכיבות פרופיל של מורה טוב. השערותיה במחקר זה היו : א. כי קיים משקל רב למאפייני מנהיגות בין המאפיינים אשר תלמידים מייחסים למורה טובב. כי קיים שוני בין המשקל שמייחסים תלמידים למאפיינים מנהיגותיים לבין המשקל שמייחסים מבוגרים למאפיינים מנהיגותיים.במחקר זה נמצא, בהתאם להשערה, כי התלמידים מעניקים באופן מובהק משקל רב למאפיינים המנהיגותיים כפי שבא לביטוי במיוחד בתשובותיהם לשאלון 8 המאפיינים.

  • תקציר

    המחקר בדק את הקשר בין משתני הרקע האישי והמקצועי ותפיסת הקונטקסט הבית ספרי לבין העמדות בחינוך (שמרנות ופתיחות) בקרב מורים ערבים בבתי-ספר יסודיים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה מורים משלוש העדות העיקריות של האוכלוסייה הערבית בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וייחודו הוא בכך שסוגיה זו טרם נחקרה במגזר זה. (אחמד עזאם)

  • תקציר

    מטרות המחקר היו לבחון את העמדות ואת המעורבות של צעירים בישראל ובגרמניה בספורט ואת העמדות והמעורבות שלהם בפעילויות אלימות ואגרסיביות. כמו כן רצה המחקר לבדוק אם קיים קשר בין העמדות והמעורבות של הצעירים בספורט לבין המעורבות שלהם בפעילויות אלימות. (איתן אלדד, רחל טלמור)

  • סיכום

    המחקר בוחן את תחושת השייכות לבית הספר בקרב כל תלמידי כתות ו' וח' במחוז גדול בקנדה. השונות בתחושת השייכות של התלמידים היתה בעיקר בתוך בתי הספר ולא בין בתי הספר. ברמת התלמיד, תחושת השייכות הושפעה הכי הרבה, בשתי הכתות, מהתנאים הפיסיים והמנטאליים של התלמיד ופחות ממאפיינים אינדיבידואליים ומשפחתיים שלו. הערכה עצמית של התלמיד היא המנבא החשוב ביותר לתחושת השייכות של התלמידים ולאחריו מצבו הבריאותי. ברמת בית הספר, אקלים בית הספר משפיע יותר מהקונטקסט הבית ספרי בעיצוב תחושת השייכות של התלמיד. (Xin Ma)

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון את האפקטיביות של הפעילויות השונות, במסגרת "יום שיא" בבית הספר, ללמידה משמעותית של נושאים במדע-טכנולוגיה הן מבחינה קוגניטיבית-דידקטית (הבנה והישגים) והן מבחינה ריגושית (הגישה לפעילות מרוכזת במדע). זאת בכדי ליעל את הארגון והביצוע של "ימי השיא" העתידיים בבית הספר. המחקר נערך בבית הספר היסודי-קהילתי "נופית", בעקבות "יום שיא" במדעים שהתקיים לפני חנוכה. הפעילות, שאורגנה בשיתוף פעולה בין צוות בית הספר והורים מתנדבים, כללה סדנאות והדגמות בסביבות למידה רב-גילאיות, כשהנושאים היוו העשרה לתכנית הלימודים. אירוע זה אִפשר בחינת אספקטים שונים של התנסות בדרכי למידה מגוונות (מיכל קרופניק-גוטליב וחני סביון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין