מילת מפתח: מאפייני אישיות
מיון:
נמצאו 34 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחברי המאמר מבקשים לבחון האם ניתן להרחיב את האפיסטמולוגיה של דיואי לתיאוריות למידה באופן המיידע את הפיכת התנהגות ההוראה לאינטליגנטית יותר. המסקנה היא שניתן לקבץ את הנטיות סביב הרגלים של המוח הקשורים ישירות לתיאוריות למידה חינוכיות ביחס להתחשבות, ולתיאוריות למידה התומכות בקשיבות או בלמידה. נטיות מבוססות כהרגלים של המוח בתיאוריות חינוכיות נבחרות עשויות לתמוך ולהדריך את ההתפתחות המקצועית של נטיות להוראה (Servet Altan, Jennie F. Lane, Erskine Dottin, 2017).

  • לינק

    המחקר המתואר במאמר זה התמקד בבדיקת הקֶשר שבין בחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך לבין נטיות מקצועיות של סטודנטים בארבע מכללות לחינוך. במחקר השתתפו סטודנטים שלמדו בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" וסטודנטים שלמדו בתכניות דיסציפלינריות. המחקר התבסס על התאוריה המגדירה את הנטיות המקצועיות כ'עוגני קריירה'. תשובות המשתתפים (Schein, 1977) של שיין לשאלונים הסגורים ולשתי שאלות פתוחות אפשרו לבחון את מניעיהם לבחור בתחום הלימודים שבחרו, כמו גם את תפיסתם באשר לתרומתו של תחום זה לעתידם המקצועי (זהר טל וחיה אלטרץ).

  • לינק

    ניתוח זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית הוא טכניקה מרתקת, עוצמתית ומפתיעה. אדלר התעניין דווקא במה שהמטופלים בחרו לגלות, ולא להסתיר, בזיכרונות שלהם. הוא ראה בזיכרונות המוקדמים מטפורות הפותחות צוהר להבנת אישיותם שלה מטופלים, מייצגות את המתרחש בחייהם בהווה ומנבאות את התנהלותם בעתיד. הספר מציע סקירה מקיפה של העבודה עם כלי מרכזי זה בפסיכולוגיה האינדיווידואלית – הלכה ומעשה (גיסי שריג).

  • תקציר

    מחקר זה בחן אילו גורמים קובעים את סיום התואר בתכנית להכשרת מורים מבוססת אוניברסיטה בהולנד. המחברים הניחו שהן המאפיינים של הסטודנט והן המאפיינים של סביבת הלמידה השפיעו על סיום התואר. המחברים כללו את הגורמים הבאים במחקרם: ההנעה להפוך למורה, מסוגלות עצמית להוראה, מחויבות מקצועית, תפיסות של ניהול זמן ותפיסות של איכות ההוראה בתכנית להכשרת מורים (Fokkens-Bruinsma, Marjon; Canrinus, Esther Tamara, 2015).

  • לינק

    המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

  • לינק

    כיצד ננחיל למתכשרים להוראה את ההבנה הזו? אחת הדרכים האפשריות היא ללמד את התכנים הללו בדרך של דיגום (modeling) המבוסס על אותם הנחות יסוד הבונות את האמון. אבל הפעם נותן האמון הוא המרצה ומקבלי האמון הם הסטודנטים. לצורך כך בנתה מחברת המאמר קורס לסטודנטים לתואר שני שנקרא "אמון, כבוד והתכוונות". הקורס התבסס ברובו על הוראת עמיתים, למידה שיתופית והערכת עמיתים. זאת כדי לתת מקום של כבוד ולשדר אמון לסטודנטים בדבר היכולת שלהם לרכוש ידע באופן עצמאי, ליכולת שלהם לשתף בידע את עמיתיהם ולהעריך באופן הגון את ההישגים שלהם. לשם כך כל סטודנט התבקש לבחור טקסט המבטא לפחות עיקרון הומניסטי אחד בחינוך או דמות של מחנך או מחנכת הומניסטים בעלי שיעור קומה וללמד את הטקסט הנבחר בכיתתו, באופן יצירתי, ( אפרת קס).

  • לינק

    שחר עוז הפנה את תשומת לבנו למאמר החשוב של פרופסור ג'ון האטי על ההבדלים שבין מורה מצויין למורה ותיק. המורה המצוין (או המומחה) הוא המורה שמצליח לעשות שינוי תודעתי, משמעתי ומקצועי אצל תלמידיו. אלה המורים שאנחנו זוכרים שנים רבות אחר כך. למאמרון נוספו הפניות נוספות למחקריו החשובים של פרופסור ג'ון האטי, מטובי החוקרים בחינוך כיום ( שחר עוז) .

  • לינק

    מעבר לידע, לכלים ולמיומנויות, שהם ללא ספק חשובים ובעלי ערך, נמצא המורה כאדם. הוא, ורק הוא , בראש ובראשונה הוא, יקבע את איכות התהליך החינוכי המתרחש בין כותלי הכיתה. המורה הוא זה שמביא לכיתה כל בוקר מחדש את כלי ההוראה העיקרי – את עצמו, את חוזקותיו ואת חולשותיו, את מודעותו ואת המקומות ה"עיוורים" שלו, את התשוקה שלו ללמד או לחלופין -את עייפותו ושחיקתו. הוא גם מביא את תחושת המסוגלות שלו להיות מורה טוב, את ערכיו ומחויבותו ואמונותיו, את כל מה שהוא מכיל כאדם שלם . "אני מאמינה שההשקעה הרבה ביותר בתהליך הכשרת המורים צריכה להיות באישיותו של המורה. בסיוע לו להכיר את עצמו, את רכיבי זהותו, את העמדות שלו כלפי העולם בכלל וכלפי בני אדם ותהליכים חינוכיים בפרט. צריך לאפשר לו שלא לפחד לפגוש ולהתמודד עם “חלקי הצל" שלו וללמוד לשלוט בהם. לבדוק את זהותו כאדם, כמורה" ( אפרת קס ).

  • סיכום

    המחקר נערך במכללה לחינוך של אוניברסיטה בנברסקה. הקשר בין המכללה לבין בתי הספר הנמצאים עימה בקשרי עמיתות השפיע על בחירת משתתפי המחקר. החוקרים בקשו לבדוק את הרלוונטיות של דגם ההערכה של המתכשרים לתהליך הקבלה לעבודה. אוכלוסיית המחקר כללה: בעלי תפקיד בשיבוץ להוראה, מתכשרים להוראה, מורים מאמנים ומדריכים פדגוגיים. במחקר היו שני חלקים: חלק א' – בסיום ההכשרה מוערך כל מתכשר על מידת ההבנה והשליטה בשמונה תחומים ספציפיים הנחשבים בסיסיים להכשרה. לצורך המחקר פותחה טבלה, שהגדירה את שמונה התחומים הנ"ל ולפיה הושוו התשובות של ארבע קבוצות הנחקרים כשהדרוג של המשבצים לעבודה היה קו הבסיס להשוואה שמטרתה לבחון את מידת ההתאמה בין המדרגים השונים; חלק ב' – כל משתתף במחקר התבקש להציע עד חמש תשובות לשאלה הבאה: "כאשר שניים או יותר מועמדים להוראה מפגינים שליטה והבנה של המרכיבים הנ"ל מהם הגורמים שיבחינו/יבדילו ביניהם לצורך קבלה לעבודה?" (Ziebarth-Bovill, J., Kritzer, J., & Bovill, R).

  • מאמר מלא

    מחקר של ד"ר אפרת קס מגלה שיש קשר הדוק בין העולם הפרטי־משפחתי לבין תחושת המסוגלות המקצועית של מורות. "אני מציעה לכל מורה", אומרת קס, "לבוא ממקום של חוזק ולבדוק באיזה בית גדלה, מה חיזק את תחושת המסוגלות שלה ומה החליש אותה". למה הכוונה ב"תחושת מסוגלות אישית"? "זוהי תחושת יכולת פנימית שיש לכל אחד ואחת מאתנו כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם משימה חדשה; ההרגשה של 'אני יכולה להתמודד בהצלחה עם המשימה' או 'אני פוחדת מכישלון ומוותרת' ( נאוה דקל ) .

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון אמונות וערכים של מתכשרים להוראת חינוך גופני באמצעות ניתח ופרשנות של סיפורי מורים אהודים. מורים לחינוך גופני יודעים, כמורים אחרים ואף ביתר שאת, שתוצאות ההוראה הנבנית בהווה ייראו ויובנו רק בעתיד (למשל הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות). שאלות המחקר: (1) מיהם המורים האהודים על מתכשרים להוראת חינוך גופני ?; (2) האם יש אב-טיפוס של מורה אהוד בעיניהם?; (3) אילו תכונות של מורה אהוד הם מציינים? ( Smith, M.A., & Schmidt, K ).

  • תקציר

    יש הבדלים משמעותיים בין מאפייני המורה של המאה ה21 לבין מאפייני המורה של המאה ה20 . אם המורה של המאה ה20 היה בדרך כלל יותר משכיל ובעל ידע רב יותר הרי המורה של המאה ה21 מאופיין יותר כמורה מקושר בעיקר באמצעי מדיה שונים באינטרנט. המורה כיום יכול וצריך להיות מקושר לעמיתים , למקורות מידע מעודכנים, לקבוצות עניין ועוד . המורה המקושר כיום יכול לקבל תמיכה גדולה יותר מעמיתים. מאפיין נוסף של המורה במאה ה21 הוא ממד השליטה הטכנולוגית ( Josh Stumpenhorst ).

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר כמותי שבחן את ההשפעה של אקלים ארגוני על שחיקת מורים בבתי ספר בישראל. הספרות המחקרית בתחום מזהה סיבות שונות לשחיקה ומעלה עדויות שמורי חינוך מיוחד נשחקים אף יותר ממורים בחינוך הרגיל. שני המושגים העיוניים המרכזיים במחקר:שחיקת מורים היא תופעה מורכבת שנחקרה ונדונה רבות. הגישות המחקריות כמו גם ההגדרות שונות אלה מאלה. אוכלוסיית המחקר כללה 302 מורים מבתי ספר יסודיים שחולקו לשלוש תת-קבוצות : מורי חינוך רגיל, מורי חינוך מיוחד ומורי חינוך מיוחד ממסגרות מתי"א. כלי המחקר היה שאלון "תפקיד ההוראה, מאפייני בית הספר ורגשות מורים", והוא נבנה במיוחד למחקר זה ( Lavian-Hillel, R).

  • לינק

    ילדים בסיכון מעורבים לעתים קרובות בעימותים עם מורים, שמעוררים תחושות עלבון וזעם הן אצל התלמיד והן אצל המורה. כשהמורה מתקשה להכיל את רגשותיו ואת רגשות תלמידו, הוא עלול לנטוש את תפקידו כסמכות מגדלת מיטיבה ולאבד את יכולת האמפתיה שלו כלפי הילד. המורה זקוק לעזרה ולתמיכה שיחזירו לו את יכולת ההכלה וההתבוננות בעצמו ובילד ( דני שראל).

  • לינק

    כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

  • תקציר

    מחקרים רבים בחנו את החשיבות של יחסי הגומלין בין התלמידים והמורה להתפתחותם של הילדים. אולם, הרבה פחות ידוע לגבי האופן שבו יחסים אלה משפיעים על החיים האישיים והמקצועיים של המורים. סקירה זו שוקלת את החשיבות של יחסי הגומלין בין התלמידים והמורה מבחינת רווחתם הנפשית של המורים ובריאותם החל במודל הטרנסקציונלי של לחץ והתמודדות של לאזארוס (Transactional Model of Stress and Coping of Lazarus) מ-1991. בהתבסס על תיאוריות של יחסים בינאישיים, הונח שלמורים יש צורך בסיסי בזיקה לתלמידים בכיתתם ( Jantine L. Spilt, Helma M. Y. Koomen and Jochem T. Thijs).

  • סיכום

    מאמר זה דן בחקירה איכותנית של תפקיד הרגשות בתהליך הלמידה, כפי שהתפתחו דרך ה-praxis של מורה אחד בכיתה בחטיבת הביניים באוסטרליה. הנתונים נאספו גם מהפרספקטיבות של התלמידים, פרספקטיבה נוספת הנעדרת מספרות המחקר העכשווית. מה שעלה מנתונים אלה היה סדרה של פרקטיקות רפלקטיביות חברתיות-רגשיות מחוברות שהתבססו בתגובות רגשיות ובתשובות עוקבות. מהפרספקטיבה של התלמיד, תגובות אלה מספקות אפיקים למעורבות מעמיקה יותר בתהליכי הלמידה. המורה, כמנחה (facilitator) בניגוד למצב המסורתי של הוראה, היה מסוגל לייצר קישורים יצירתיים וחקירה של תוצאות חלופיות ודרכי למידה באמצעות מיקוד מכוון על הקישורים הרגשיים הללו (Fitzsimmons, Phil and Lanphar, Edie ).

  • לינק

    מה מניע ילדים ובני נוער לעסוק בפעילות גופנית ובספורט? מה מניע ספורטאי עילית להמשיך באימוניהם המפרכים ולנסות לשפר עוד ועוד את הישגיהם האישיים? כיצד אפשר לטפח מוטיבציה בקרב ילדים ומבוגרים לעסוק בפעילות גופנית ובספורט? ומדוע ילדים מאבדים עניין בעיסוקם הספורטיבי ונושרים ממנו לטובת עיסוקים אחרים? אלו הן כמה מהשאלות המעסיקות מורים לחינוך גופני, מאמנים בספורט, רופאים, מטפלים ומורי מורים בתחומי החינוך הגופני והספורט, שספר זה מנסה לספק להן תשובות. המטרה העיקרית של הספר היא לבחון את תרומתם של סוגים שונים של מוטיבציה – מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית, מוטיבציות המתעוררות בעקבות עונש או קבלת תגמול, המוטיבציה להשתתפות, המוטיבציה להישג, המוטיבציה התחרותית, מוטיבציות חברתיות ומוטיבציות מוסריות – לעיסוק בפעילות גופנית ובספורט (אמה גרון , שולמית רביב, רוני לידור) .

  • סיכום

    מקצוע ההוראה איבד ברבע האחרון של המאה העשרים מזוהרו.המחקר בחן את הקשר בין סולם השכר האחיד והארצי של המורים, לבין איכות הפונים להוראה מצד אחד, ומיצובם של המורים מבחינת שכרם יחסית לבעלי מקצועות אחרים מצד שני.עפ"י ממצאי המחקר מיצובם היחסי של המורים המתבטא בשכרם, קשור באופן הדוק למקום המגורים שלהם: בישובים שרמת החברתית-כלכלית נמוכה יחסית, שכר המורים גבוה יחסית וביישובים שרמתם החברתית-כלכלית גבוהה, שכרם נמוך בהרבה.ממצאי המחקר ניתן להניח שיוקרתם החברתית של המורים גבוהה יחסית ביישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, ולהפך.

  • לינק

    המורה הטוב? האם אפשר לסרטט אב טיפוס שלו, לתאר את מאפייניו? האם הוראה טובה ומורה טוב חד הם? האם הזמן משפיע על דיוקן "המורה הטוב"? כיצד אפשר להיעשות "מורה טוב"? העיסוק במאפייני המורה הטוב לא נותר בידי פילוסופים בלבד. מחקרים בתחום החינוך (לעתים בשילוב תחומי דעת אחרים) מחפשים את המאפיינים של "המורה הטוב" ובוחנים כיצד אפשר ללמוד מהם. לדיון ולמחקר בנושא שלושה צירים מרכזיים: הציר הערכי־אידאולוגי של עבודת המורה; מאפייני אישיותו של המורה; תחום הידע של המורה. הציר הערכי־אידאולוגי: בתחום זה אפשר לסרטט ארבעה דיוקנאות בסיסיים השונים זה מזה בדגשים שהם מציבים לעבודת המורה ובמטרות המרכזיות שעליו לחתור למימושן: מורה מנחיל תרבות; מורה כסוכן שימור או סוכן שינוי חברתי; מורה כמפַתח של היחיד; מורה כמנחיל ידע דיסציפלינרי( נירית רייכל) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין