מילת מפתח: מאפיינים רגשיים
מיון:
נמצאו 48 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    המאמר הנוכחי של הדוקטורנטית סמדר גלעד מתמודד בצורה שיטתית עם הסוגיה איך מורים באמת מרגישים בעבודתם ולא על איך מורים/מנהלים אומרים או מציגים שהם מרגישים בעבודה. קרי, הנורמות הרגשיות וההתנהגותיות המשמשות תשתית פסיכו- חברתית למעשה ההוראה. כלומר, האם כל מורה שמחייך אל התלמיד שלו (או אל הורה, קולגה או מנהל) עושה זאת רק כי הוא מעריך, מחבב או אוהב אותו? "אם לסכם עד כה את הנאמר לרגשות המורה, דרכי ההתמודדות שלו ('הצגה שטחית'/ 'הצגה מעמיקה') עם מצבים מורכבים (משימות חדשות, הטמעת רפורמות, החדרת שינוי , עומס רב וכד') או הזולת (אינטראקציה עם תלמידים/הורים/קולגות) יש השפעה ברורה על רווחתו הנפשית והפיזית ועל תפקודו. לאורך זמן רווחה נפשית לקויה המתבטאת בהיעדרויות מרובות, שחיקה, עזיבת מורים את המקצוע, חילופי צוות מרובים, טעויות בשיקול דעת בתכנון והערכה תשישות רגשית ופיזית יש בהן לפגוע ביחידה השלמה- בית הספר" ( סמדר גלעד).

  • מאמר מלא

    המאמר של ד"ר כרמלה גינת מתאר בקצרה מהי עבודה רגשית בביה"ס , ואחר כך מדגים , על סמך חקר מקרה, תהליכים של עבודה רגשית, יקשור בין תהליכים אלה לבין הבנה רגשית ויסיים באתגר הרגשי שמציבה רפורמת “אופק חדש". המציאות בישראל, כמו במדינות אחרות, מיצבה את המורים כנותני שירות, את התלמידים כלקוחות ואת הנהלת בית הספר, המפקח והמשרד כמנהלים ומעבידים. בהקשר זה המונח עבודה רגשית בהחלט רלוונטי. מחקרים אכן מראים שהוראה כרוכה בלא מעט עבודה רגשית, במיוחד בשנות ההוראה הראשונות ובתקופות של הטמעת רפורמות חינוכיות ( כרמלה, גינת).

  • מאמר מלא

    במאמרו מאיר העיניים נעזר פרופסור יזהר אופלטקה במונחים "ניהול רגשות" (emotion management) ו"הצגה (או הפגנה) רגשית" (emotion display), המרבים להופיע בספרות הפסיכולוגית־ארגונית, כדי להדגיש את האבסורד שבהמשגת תפקיד המורה כ"נותן שירות". נקודת מבט ביקורתית זו תדגיש את ההכרח להביא בחשבון את ההיבטים הרגשיים של ההוראה בכל רפורמה חינוכית הנוגעת בתפקיד המורה. הממדים הרגשיים המורכבים של תהליכי ההוראה והלמידה אינם מאפשרים סטנדרטיזציה ורציונליזציה של ההוראה כפי שהוגי דעות נאו־ליברלים רבים טענו וטוענים. עולות מספר שאלות על תפקיד המורה בימינו הנאו־ליברליים: כיצד נורמות חברתיות מעצבות את הרגשות שמורים מצופים להביע בעבודתם; מהם חוקי הרגש המשולבים בתרבות בית הספר ומכוננים אותה; מהם ביטויים רגשיים "ראויים" מבחינת המורים; איך המורים לומדים את דרכי ניהול הרגשות "הראויים" במקום עבודתם; מדוע מורים מדכאים רגשות מסוימים בעבודתם. התשובות על שאלות אלו שונות היום מן התשובות שהיינו מקבלים לפני שני עשורים ( יזהר אופלטקה ).

  • מאמר מלא

    גם מורים שמסכימים עקרונית עם עמדת הסמכות המגדלת מתקשים ליישמה. זוהי עמדה תובענית מבחינה רגשית; היא מפגישה את המורה עם חולשות, נקודות עיוורות, הזדהויות ורגישויות שלו עצמו ולא רק של תלמידיו; היא מאתגרת את יכולת ההחזקה, ההכלה והאמפתיה שהוא מסוגל לפתח. כדי להכשיר מורים לעבוד מתוך עמדה כזאת, צריך ליצור אקלים חינוכי בבית הספר שמאפשר אותה. עניין זה כרוך לעתים בהנחלתן של עמדות שאינן מקובלות על מקצת המורים, כדי ש"יחס אמפתי למורה" לא יישאר סיסמה ריקה, חשוב מאוד לבנות למורים בתוך בית הספר מרחב להתייעצות – מרחב קונקרטי שכולל הקצאת מקום וזמנים קבועים, ומרחב מטפורי בלבו של המנהל ובעקבותיו בלבבות האחרים. מרחב כזה לא נועד רק ל"כיבוי שרפות", אלא למתן אפשרות ליציאה מהיום יום הלוחץ, לעצירה לצורך התבוננות, לחשיבה לעומק על האירועים כבין־סובייקטיביים, להכרת הסובייקטיביות של המורה. הפניית קשב כזה למורה, שמאפשר התבוננות מעמיקה וזיהוי של רגשותיו וצרכיו מול התלמיד, מול ההורים או מול בית הספר, עשויה למוסס תגובות רגשיות חריפות, לעצור תגובות אימפולסיביות פוגעות, או לפחות למתן ולמזער את נזקיהן לאחר התפרצותן ( שראל , דני).

  • לינק

    מורים נתונים במערכת יחסים נמרצת ומורכבת שבה הם נעלבים ועולבים, ננגסים ונוגסים. תאוריית הביס מציעה מבט מפתיע על יחסים ועל התמודדות עם עלבונות . תאוריית הביס של קליל ג'מיסון, יועצת לפיתוח ארגוני, מנתחת יחסים בין־אישיים בארגון על בסיס משל מטפורי פשוט: כל אדם בארגון הוא עיגול שגודלו מייצג את תחושת הערך והעוצמה שלו ברגע נתון. העיגולים הגדולים הם המנהלים, מקבלי ההחלטות; העיגולים הקטנים יותר הם הכפיפים בדרגות השונות – חלקם עיגולים בינוניים וחלקם קטנים מאוד. יש קשר בין הדרגה של אדם בארגון ובין תחושת הערך העצמי שלו, אך הקשר לא תמיד פשוט. אדם יכול להחזיק בדרגה גבוהה, אך להיות בעל תחושת ערך עצמי רופפת, ולהפך ( אורית אלפי).

  • לינק

    ילדים בסיכון מעורבים לעתים קרובות בעימותים עם מורים, שמעוררים תחושות עלבון וזעם הן אצל התלמיד והן אצל המורה. כשהמורה מתקשה להכיל את רגשותיו ואת רגשות תלמידו, הוא עלול לנטוש את תפקידו כסמכות מגדלת מיטיבה ולאבד את יכולת האמפתיה שלו כלפי הילד. המורה זקוק לעזרה ולתמיכה שיחזירו לו את יכולת ההכלה וההתבוננות בעצמו ובילד ( דני שראל).

  • סיכום

    מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).

  • לינק

    משנת 1976 ועד 1978 אספו ריי מקדרמוט, מייקל קול ולואיס הוד סדרה של צילומי וידאו מכיתה אחת של ילדים בני שמונה ותשע בסביבות שונות. המאמר הנוכחי מבוסס על איסוף נתונים זה ועל התמקדותם של החוקרים בסיפורו של ילד המוגדר כבעל ליקויי למידה, בשם אדם. מטרת המאמר להעלות כמה שאלות על הגישות השונות להסבר כישלונות למידה ולשמש מוקד לתיאור תפיסות של הקשר ולמידה. לרוב מניחים שילדים נעשים לקויי למידה בעקבות כשל כלשהו בהתפתחותם. על פי קו המחשבה הרגיל, הילד הוא יחידת הניתוח, והליקוי הוא תקלה שפוצעת את ה"כשירות" שלו. מאמר זה מציע דרך חלופית לחשוב על הבעיה. ליקויי למידה הם קטגוריה בתרבות שלנו, וכל עוד מוקצה להם מקום בארגון המטלות, היכולות וההערכות בבתי הספר שלנו, שיעור מסוים מקרב ילדינו מובטח להם. אפשר אפוא לומר שאין ליקויי למידה, אלא רק פרקטיקה חברתית של הצגתם, אבחונם, תיעודם, הסברתם ותיקונם. לא נטען כאן כי אשר אין ילדים אשר מכל סיבה שהיא לומדים הרבה יותר לאט מאחרים או בדרכים שונות מאחרים. נטען רק שאין ליקויי למידה בהיעדרם של הסדרים חברתיים המייחסים חשיבות לקצבי למידה שונים ( מקדרמוט, ריי).

  • לינק

    מאמר קצר אך עתיר תובנות של יהודית שכתבה בבלוג שלה ברשת שילובים. כותבת יהודית, אשת חינוך, העוסקת גם בחינוך של תלמידים בסיכון :רק "בשלב השני הבנתי שמוטיבציה פרושה אחריות המורה, אני אחראית שהיא תפרוץ החוצה, אם היא פרצה מהנקודה הזאת התלמיד שלי כבר ייקח הלאה, הפריצה היא אחריות שלי", לרגש יש השפעה עצומה על יצירת מוטיבציה אצל תלמידים. "כשרוצים לעורר מוטיבציה אצל תלמידים כדאי לזכור מה משפיע ולבדוק איך אני מתנהלת במקום הזה ולא למה אין להם מוטיבציה?"

  • לינק

    המאמר בוחן את הניסיונות המובנים החדשים לפנות ולנהל רגשות בכיתה. הניתוח הביקורתי מתמקד באג'נדה הרחבה של האוריינות (literacy) הרגשית הפועלת בתוך בתי הספר, ובאופן ספציפי יותר ב"תכנית של אספקטים רגשיים וחברתיים של למידה" (Social and Emotional Aspects of Learning) (ראשי תיבות: (SEAL ). במאמר נטען גם שהמודל הטיפולי התומך בפעילויות של SEAL מסכן את האינדיבידואליזציה בחינוך ובכיתה ובשל כך הפרשנות השגויה של ההבדל המקובע מבחינה תרבותית וחברתית, יוצרת פתולוגיה אצל תלמידים מסוימים בתוך התהליך ( Gillies, Val).

  • לינק

    מטרתו המרכזית של מאמר זה הייתה להציע ולבחון מודלים אמפיריים של המשתנים האמורים לנבא את ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית ברמת בית הספר התיכון. המודלים התבססו על שני סוגים של מחקרים: א) מחקר ותיאוריה על ויסות הרגשות ו-ב) ממצאים ממחקר על שיעורי בית שהזכיר מספר גורמים שעשויים להשפיע על ניהול הרגשות בעת הכנת שיעורי הבית (Jianzhong Xu, 2011).

  • לינק

    המאמר מציג דימוי של מנהל בית הספר כשוער הניצב בתווך בין העולם הבית-ספרי לבין העולם שבחוץ. המאמר משתמש בדימוי זה כדי לבחון את המורכבות הקיימת מבחינה רגשית בתפקידו של מנהל ביה"ס. שני נושאים עולים מתפיסתם של המנהלים את תפקידם כשוערים: ראשית, המנהלים נתפסים ברשת של נאמנויות סותרות. שנית, המנהלים נאבקים באופן לא מודע בתחושה של בדידות מחד גיסא ובתחושת שייכות מאידך גיסא. אין ספק כי המתח בין הנאמנויות הסותרות (כגון הסתירה בין המחויבות לתלמידים והמחויבות לרשות המקומית, הסתירה בין הרגשת שייכות לצוות ההוראה והבדידות בתפקיד) משפיעים על המורכבות הרגשית של המנהלים בתפקידם. נטען כי מאחורי מאפיינים רגשיים אלו, שוכנת תפישת הזהות המקצועית של מנהלי בתי הספר והיא גם מושפעת עמוקות מהן . לסיכום, המאמר מעלה הצעות עבור הכשרה של מנהלים לעתיד (Geert Kelchtermans, Liesbeth Piot, Katrijn Ballet).

  • לינק

    עיקרי הרצאתו של פרופסור יזהר אופלטקה ביום העיון של מכון מופ"ת :עושים סדר: על רגשות יחסים, וכלים בניהול כיתה. תחום הרגשות הוא עיסוק חדש בתחומי מינהל החינוך בארץ ובעולם. בתחומי הניהול מחוץ לחינוך, אנו רואים שעובדים ומנהלים בחברות ובתאגידים עוברים שינוי וניתן להם לגיטמציה להביע רגשות בצורה גלויה וסמויה. אם עובדים ומנהלים יכולים להביע רגשות , אז אולי גם מנהלי הכיתה (המורים) יכולים להביע רגשות בכיתה? כיום אנו שואלים שאלות מהותיות בנוגע לרגשות בהוראה ובניהול, כגון מה הקשר בין שינוי חינוכי לבין רגשות המורה. מה הקשר בין אמונות המורה לבין רגשותיו ? אי אפשר להתעלם מהעבודה הברורה כי מקצוע ההוראה הוא פרקטיקה ששזורות בו התנסויות אמציונאליות .עבודת המורה בכיתה יש בה הבעת רגשות (חמלה, התלהבות, דאגה, אהבה, צער, כעס….) לצד גילוי יכולות פדגוגיות. פרופסור יזהר אופלטקה מדגיש בהרצאתו כי בעבר ואולי גם בהווה נדרשת מחוייבות ארגונית של המורה לעבודתו, אך הוראה טובה פירושה מחוייבות רגשית כלפי התלמידים.

  • לינק

    מטרות המחקר ( עבודת דוקטורט) : לבחון את תרומתו של מודל רב מימדי, שכלל גורמי הגנה וגורמי סיכון ותרומתם להסבר תחושת הבדידות של מתבגרים עם ליקויי למידה. נבדקו הקשרים בין המשתנים השונים, בקרב תת הקבוצות של התלמידים עם ליקויי הלמידה, אשר חולקו על-פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. להשוות בין תלמידים עם וללא ליקויי למידה תוך בדיקה של ההבדלים בין קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, בחלוקה על פי הסביבה החינוכית וחומרת הלקות. בחלוקה הראשונה התייחס המחקר לשתי קבוצות של תלמידים עם ליקויי למידה, על פי סוג בית הספר בו הם למדו. במחקר השתתפו: מתבגרים עם ליקויי למידה אשר עמדו בדרישות הבית ספריות ולמדו בבתי ספר תיכוניים, ומתבגרים עם ליקויי למידה, אשר לא עמדו בדרישות הבית ספריות והמשיכו לימודיהם במרכזי חינוך ונוער ( עדי שרעבי).

  • לינק

    שיעור הנושרים מקורסים מתוקשבים לעתים גבוה יותר מקורסים רגילים. העלאת תכנים לקורס מתוקשב אינה מבטיחה בהכרח את הצלחתו .המאמר מונה כמה אסטרטגיות מועילות להצלחת הקורסים המתוקשבים מבינת העניין של הלומדים בו. בין האסטרטגיות אותן מונה המאמר: יצירת מוטיבציה גבוהה יותר ללומדים בקורס מתוקשב, כמו לדוגמא שימוש במודל ARCS הפסיכולוגי , Keller הציע את מודל ARCS המכיל ארבע מרכיבים המשפיעים על המוטיבציה של התלמיד. Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction. יצירת הבנייה של התכנים בקורס במתכונת ברורה ושיטתית מהצגת העקרונות לדוגמאות קונקרטיות. כמו כן, מונה המאמר את חשיבות שזירת המרכיבים הויזואליים לצד תכני הקורס המתוקשב. הכוונה לתמונות ובעיקר לשילוב סרטי וידאו לצד התכנים. האסטרטגיה הרביעית המוצעת: יצירת מעורבות רגשית של הלומדים ויותר מכך המלמדים בקורס המתוקשב ( Joe McCleskey).

  • לינק

    דוח המחקר מציג בחינה של משקלו של רכיב האוריינות הרגשית (אינטליגנציה בין אישית ותוך אישית (Gardner, 1983) כרכיב בכישורי הניהול הבית ספרי, כפי שהוא נתפס על ידי מנהלי בתי ספר. מטרת המחקר הינה להשלים את המודל של קמפבל המבוסס על שלושה עמודי תווך: מנהיגות, מנהל ופדגוגיה (Campbell, 1999), והמשמש כיום מודל מרכזי בהכשרת מנהלים, באופן שיציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מן המחקר בו נבדקו מאפייני "המנהל האידיאלי" (Schneider & Burton, 2005) עלתה באופן מפתיע, במנותק ממתכונת המנהיגות, התייחסות לכישור משמעותי נדרש נוסף, הוא האוריינות הרגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש. שאלות המחקר ניסו לאשרר את קיומו של נדבך זה כנדבך משמעותי בניהול הבית ספרי, תוך כדי זיהוי ומיפוי המאפיינים המרכיבים אותו והצגת האופן בו מביא אותו מנהל בית הספר לידי ביטוי בעבודתו השוטפת. אשרור קיומו של הרכיב הרביעי משלים את המודל של קמפבל, באופן המציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מודל זה יוכל לשמש בסיס לעדכון תכניות ההכשרה והפיתוח של מנהלי בתי ספר על מנת להכשירם כיאות לתפקידם ( שניידר, אלכסנדר ועינת יצחק מונסונגו).

  • סיכום

    המחקר בוחן את ההשפעות של משתנים שונים כמו אפייני מורים, תנאי ההוראה, תמיכה ועוד על מידת ההתמדה או הנשירה מן ההוראה של מורים לאנגלית בבית הספר התיכון. המחקר מצביע על כמה משתנים המנבאים נשירה של מורים, במקרה זה, מורי אנגלית בבתי ספר תיכוניים. אחד המשתנים הרלוונטיים והמבלבלים למורי מורים הוא כיצד להכשיר בתחומים אלה. החוקרים במחקר הנוכחי הראו שהתפישות של המורים לאנגלית את ההכשרה(למשל, תיאוריות למידה ובחירת חומרים להוראה, תצפיות ומשוב פורמליים, אורך ההתנסות ועוד) לא נמצאו כמנבאות סיכון לנשירה בין אם המורים קיבלו הכשרה דיסציפלינרית בלבד, חינוכית בלבד או שתיהן ( Hancock, C.B. & Scherff, L ) .

  • לינק

    בעיות התנהגות בכיתה והפרעות משמעת הן אירועים מורכבים שיש להם ממדים רגשיים וקוגניטיביים סמויים. המחקר הנוכחי נעזר בשתי סכמות אנליטיות כדי להבין לעומק את מהות ומאפייני השיח של מורים עם תלמידים במהלך הטיפול בהפרעות משמעת. 31 סטודנטים במכללה להוראה צפו במקרים של הפרעות משמעת בגני ילדים ובכיתות של בתי ספר יסודיים ותיעדו 20 מהם. בתום השיעור הם ראיינו (בנפרד) את המורה ואת התלמיד על האירוע וסייעו לחשוף את הנרטיב הפנימי של השותפים. הממצאים משקפים מיצוב סמכותי, ולעתים קרובות כוחני, של הגננות ושל המורות כלפי התלמידים. הן משתמשות בשפה בוטה, חסרת עידון, שיש בה לא מעט פקודות, הנחיות והתרסות כלפי התלמידים שהפרו את המשמעת ברוב המקרים הנרטיב של המורות משקף היצמדות לכללים שלהן בניהול הגן והתייחסות מעטה לנסיבות האישיות של התלמיד המפריע. הנרטיב של התלמידים פחות מגובש ונוטה להצדקת המעשים . החוקר מסכם באומרו: "ללא התבוננות אמִתית במראה אין סיכוי לפתור את הבעיה ( אליעזר יריב). קישור למאמר המלא

  • לינק

    מאמר זה מציג פרספקטיבות של 12 מורים עם ליקויי למידה ( מאובחנים או מזוהים באופן אישי ) , 10 נשים ו-2 גברים, בגילאים 28-56, עם וותק של 2-26 שנים בהוראה. כלי המחקר היה ריאיון מובנה הכולל שאלות פתוחות ושאלות סגורות. בניתוח תוכן איכותי זוהו שלוש תמות מרכזיות המרכיבות את הסיפור של מורים אלו: התייחסות לתפיסת תפקודם העכשווי כמורים , המבטאת תחושת מסוגלות לצד זיכרונות עבר על אודות הלקות, חשיפת הלקות , עיתויה והקשרה, השפעת הלקות על עבודתם המקצועית ועל תפיסתם החינוכית (גיה ווגל , ורדה שרוני ).

  • לינק

    אחת הבעיות המהותיות במערכות חינוך בעולם היא בעיית המעבר של תלמידים מביה"ס יסודי חדשני ואותנטי לביה"ס תיכון המצדד בלמידה מסורתית ומדגיש את ההישגים במקום הלמידה האותנטית. המאמר הנוכחי מנסה לנתח את השינוי שעוברים התלמידים שהעתקים מסביבה לימודית אותנטית ותומכת בביה"ס יסודי לסביבה המנוכרת בביה"ס התיכון . המאמר מבוסס על חקר מקרה של מעבר תלמידי ביה"ס יסודי חדשני ואותנטי בעיר ניו-ארק בארה"ב לבי"ס תיכון רגיל באותו אזור. המאמר מבוסס על ניתוח ראיונות עומק עם התלמידים. למרות שהמעבר האופייני מביה"ס יסודי אותנטי ותומך לביה"ס הישגי כרוך במשבר , מרבית התלמידים מצליחים בסופו של דבר להסתגל למציאות הלימודית החדשה שנכפתה עליהם, אך לטווח ארוך המחיר מבחינת התלמידים וגם מבחינת המערכת הוא כבד. המאפיינים של מוטיבציה פנימית שפעמו בלב התלמידים בביה"ס היסודי נעלמים במרוצת הזמן בביה"ס התיכון ההישגי ( R. DePalma, Eugene Matusov & Mark Smith).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין