מילת מפתח: מאפיינים קוריקולריים
מיון:
נמצאו 213 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    בעוד שמודלים חינוכיים מצליחים אחרים, כמו המודל הפיני או הסינגפורי, אינם יכולים להיות מיושמים בישראל בשל ההבדלים התרבותיים והדמוגרפיים הגדולים, הרי שלאונטריו ולישראל כמה קווי דמיון גדולים שהופכים אותו למודל חיקוי רלוונטי. עם אוכלוסייה של 13 מיליון איש, 2 מיליון תלמידים, תושבים בעלי רקע תרבותי שונה וגם דוברי שפות שונות – ומהגרים רבים, אונטריו היתה בעשור האחרון מעבדה מצליחה לרפורמה חינוכית, שהביאה לא רק להישגים במבחנים, אלא לסגירת פערים בין אוכלוסיות שונות ( דפנה מאור) .

  • לינק

    מחבר המאמר מציין כי למיטב ידיעתו, אפשר לקבוע כי בשלב זה הכשרת המורים בעולם אימצה את הגישה שלפיה יש להקנות ידע תוכן מתמטי וידע תוכן פדגוגי למתכשרים להוראת המתמטיקה ברמה היסודית. בנוסף לידע תוכן מתמטי ולידע תוכן פדגוגי, יש הסכמה על כך שלמורי בית הספר היסודי צריך להיות מושג כלשהו על דרכי החשיבה המתמטית של ילדים ( שלמה וינר).

  • לינק

    האם להפוך את כל ההוראה להוראה הפוכה? ההוראה ההפוכה מתאימה בעיני ד"ר גילמור קשת כאסטרטגיה נוספת ולא בלעדית כמו כל אסטרטגיית הוראה, מוצלחת ככל שתהיה. בכלל הגמישות חשובה מאד בהוראה משום שמלמדים נושאים שונים, פרקטיקות מגוונות ואוכלוסיות תלמידים שונות. מעבר מלא להוראה הפוכה עשוי להיתקל בקשיים, נא ראו את העדות של פול אנדרסון, מורה לביולוגיה בעל אתר יוטיוב עשיר בסירטונים. אנדרסון מספר שחלק מהילדים לא הצליחו לצפות בסירטונים משום שהם עובדים אחר הצהריים או אין להם מחשב. הוא מזהיר מפשטנות יתר ומגלישה לפסיביות של התלמידים – הוא מזכיר שלא להסתפק בהכנת הסירטונים, אלא יש לתכנן דרכים שבהן התלמידים יהיו פעילים בלמידה – זו הרי כל הנקודה ( גילמור קשת) .

  • לינק

    רשת בתי הספר "ידע הוא כוח" מסייעת לתלמידים ממשפחות מעוטות הכנסה בארה"ב לצמצם פערים חינוכיים. השנה נפתח סניף גם בקרית ביאליק. בתי ספר ברשת, המכונה ( KIPP (Knowledge Is Power Program, "תוכנית ידע הוא כוח"), הם חלק מהמערכת הציבורית בארה"ב והורי התלמידים אינם נדרשים לשלם כל תשלום נוסף ( ירדן סקופ ) .

  • לינק

    מחבר המאמר, ד"ר אלי אייזנברג ,( סמנכ"ל בכיר וראש מינהל למו"פ והכשרה באורט ישראל ) מציג מודל חדשני של בית הספר אורט יוצר-העתיד המיועד להוביל ולפרוץ דרך בתחומים הבאים: תכנים , מיומנויות וכישורים הנדרשים במאה ה-21 , ערכים, למידה, הוראה והנחייה, מבנה פיזי ועיצוב סביבתי. בית הספר החדשני של אורט לא יהיה ממיין ויקבל את אוכלוסיות התלמידים של קהילתו ואלה הרוצים להתחנך בו ויקדם את ניעותם החברתית והכלכלית.

  • לינק

    בתי הספר בישראל נמצאים על סף משבר. הם מיושנים ויוצרים נזקים קשים לתלמידים, למורים ולחברה – כך עולה מנייר עמדה שנכתב על ידי חוקר החינוך ד"ר אמנון כרמון. "יש להכיר בכך שעבר זמנו של מבנה בית הספר הקיים – על מדינת ישראל להתניע מהלך של שינוי גישה בתחום החינוך", נכתב בנייר העמדה ( ליאור דטל) .

  • לינק

    עדכון של משרד החינוך מ28 לינואר 2013 לגבי מצאי מקצועות הלימוד במערכת החינוך בישראל וחלוקת האחריות למקצועות הלימוד ותחומי האחריות. "מקצועות הלימוד הנלמדים במערכת החינוך נמצאים תחת אחריותה של המזכירות הפדגוגית ועומדים בלב פעילותה. אחריות זו כוללת את מדיניות המקצוע, בניית תכנית הלימוד, קביעת תכני הלימוד, ליווי הכשרה ופיתוח של המורים המקצועיים, פיקוח ומעקב על הוראת המקצועות השונים הטמעתם ופיתוחם בשטח, בחינות הבגרות, חומרי הלימוד ועזרי ההוראה, חידושים מחקרים ופרויקטים, ייצוג המקצוע בארץ ובחו"ל" .

  • לינק

    המסמך שלהלן מציע המלצות ליישום "הצעד הבא" של רפורמת "אופק חדש". הרפורמה החלה בשנת 2007, וה"צעד הבא" יימשך בחמש השנים הבאות. ההמלצות מבוססות על שורה של מחקרים מהארץ ומהעולם, ועיקרן חתירה להעמיד את עובדי ההוראה – מורים וגננות – במוקד התהליך החינוכי. "הצעד הבא" יעסוק בתנאי עבודתם, באוטונומיה שלהם ובהתפתחותם המקצועית והאישית. למסמך המקורי בדפוס מצורפים נספחים – הערות על היבטים של "אופק חדש: הצעד הבא" – אשר נכתבו בידי פרופ' יזהר אופלטקה, ד"ר יורם הרפז, פרופ' עמי וולנסקי, ד"ר יריב פניגר, ציון שורק, פרופ' נמרוד אלוני ופרופ' דוד גורדון.

  • לינק

    כיצד מכשירה אמריקה את מוריה היווה נושא המטיל מורא במשך שנים רבות. ב-2005 ארתור לוין (Arthur Levine), נשיא מכללת המורים באוניברסיטת קולומביה דאז, הדהים את עמיתיו (ואת עצמו, הוא אומר) עם דוח נוקב המסיק שתכניות הכשרת מורים "נעות בטווח שבין תכניות בלתי הולמות למחרידות". בקיץ זה המועצה הלאומית של איכות ההוראה (National Council on Teacher Quality) תיארה את הכשרת המורים כ"תעשיה של בינוניות" ( Bill Keller ).

  • לינק

    עד שנת 2018 תהיה בארה"ב דרישה לעוד יותר ממיליון משרות של בעלי תוארי STEM . המרכז הלאומי למשאבים מדעיים NSRC- National Science Resources Center בארה"ב פיתח מעגל למידה דומה, להוראת המדעים, הנקרא FERA: Reflect, Apply Focus, Explore,

  • לינק

    הציבור האמריקאי אינו מכיר את מבחני פיזה וטימס כמו הציבור הישראלי, אבל הוא מכיר היטב את המיקום הנמוך של ארצות הברית בדירוגים הללו, וגם הוא מחפש קיצור דרך לצמרת. על רקע זה יצא לאור בימים אלו ספרה של העיתונאית אמנדה ריפליי "הילדים הכי חכמים בעולם".הספר סוקר ברוח ההשוואות של פיזה את מערכות החינוך בגרמניה, בארצות הברית, בדרום קוריאה, בפולין וכמובן בפינלנד. כדי להבין את נקודת המוצא של המחברת כדאי לבחון את האינדקס: בעוד שנושא הפערים החברתיים מוזכר פעמיים, מבחני פיזה מוזכרים יותר משלושים פעם ( יולי תמיר) .

  • סיכום

    החל בשנת הלימודים תש"ע פועלת מדיניות של מערך הכשרה והדרכה למורי מו"ט המבוססת על שני מעגלים מרכזיים – תכניות הכשרה להתפתחות מקצועית של המורים לכיוון של הוראה אינטגרטיבית (המשלבת בין הוראת מדעים וטכנולוגיה); והכשרת מורים מובילים שיסייעו בהטמעת השינוי בשדה ההוראה. מורים מובילים הם מורים בעלי ידע תוכן וידע פדגוגי בתחום הוראת מדע וטכנולוגיה, העוברים התפתחות מקצועית ממוקדת. הם יובילו בבית ספרם את הצוות וידריכו צוותים בבתי ספר נוספים. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלמורים מובילים מגוון דעות ביחס לצורך בשילוב בין מדע וטכנולוגיה באמצעות הוראה בגישה האינטגרטיבית או המשך ההוראה הדיסציפלינרית (נורית הוכברג, יגאל גלילי).

  • לינק

    קבוצה של מורים צעירים מבקשת לעודד הוראה באמצעות משחקים. לכנס שארגנו בחופשת סוכות הגיעו יותר ממאה מורים, ששמחו ללמוד על האפשרות המרתקת. מיכאל גורודין, יו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל ומורה בתיכון "ליד האוניברסיטה" בירושלים: "משחקים זה לא רק צחוקים". מה מבדיל שיעור טוב משיעור גרוע? יש הרבה גישות שונות למשחק, אבל יש כמה דברים שכדאי שיהיו בו. למשל מטרה, מכשול ואמצעי. אם במשחק אין לדמויות איזושהי מטרה ברורה, מכשול בדרך למטרה ואמצעי לעבור אותו, זו בעיה. או במקרה של הדמויות, אם אין לדמות מוטיבציה ברורה, זה לא יעבוד. המשחק לא יעניין, ובמשחק לא מעניין לא ישחקו, בטח לא תלמידים" ( אמתי מור ).

  • לינק

    ועדת היגוי (steering committee) היא ועדה מייעצת שהחברים בה הם בדרך כלל בעלי עניין או מומחים. בוועדה כזו נדונים נושאים דוגמת מדיניות, מטרות ומשאבים. ועדת היגוי היא אחד המבנים הארגוניים במערך בתי הספר לפיתוח מקצועי (PDS: Professional Development Schools), ותפקידה הוא לבנות ולפתח את השותפות מכללה-שדה. כחלק מבניית מערך ה-PDS בישראל במסלול העל-יסודי הוקמה בשנת 2000 ועדת היגוי למערך זה. ועדה זו פועלת ומלווה את השותפות מכללה-שדה מאז ועד היום ( תילי וגנר, אביבה קליגר).

  • לינק

    מדינת ישראל צריכה להחליט לאן פניה: לשינוי תרבותי של החינוך או לדשדוש מתמשך בדפוס הקיים. אם הכוונה לעבור ללמידת חקר היא רצויה – והיא לא רק רצויה, אלא קריטית – אזי עלינו לבחון את מעשינו, שבהם כנראה מצוי הכשל. בין ההוראה הפרונטלית הרווחת היום להוראת חקר ישנם הבדלים כה גדולים, עד שהם הופכים את שתי הפדגוגיות הללו לפרדיגמות קוטביות, לתמונות עולם חינוכיות שונות. יש לנו צורך בשינוי תרבותי, ושינוי תרבותי הוא עניין גדול מאוד ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    כתבת המגזין "טיים" אמנדה ריפלי סקרה מחקרים בינלאומיים של מערכות חינוך ועקבה אחר שלושה תלמידי תיכון אמריקאים שלמדו בפינלנד, דרום קוריאה ופולין, ואת מסקנותיה פרסמה לפני כמה שבועות בארצות הברית בספר "The Smartest Kids in the World and How They Got That Way", ובתרגום חופשי: "הילדים החכמים בעולם ואיך הם נעשו כאלה". הדרך לשיפור ההישגים היא מערכת חינוך תובענית, ושינוי במעמד המורים. "שינוי מעמד המורים" הוא מטבע לשון שגור בפי נציגי ארגוני מורים, אך כוונתה של ריפלי שונה מכוונתם. בפינלנד מקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות עם חסמי הכניסה הגבוהים ביותר. קשה להתקבל ללימודי הוראה, קשה עוד יותר לשרוד אותם, וקידום לא נגזר מוותק אלא מהישגים. בהתאם, המשכורת גבוהה והמקצוע עצמו נחשב יוקרתי, תחרותי ומעורר קנאה. זהו עיקר ההבדל הפיני ( שיזף רפאלי ) .

  • לינק

    האם ניתן ללמד תלמידים לתפיסה והבנה טובים יותר של תרשימים בספרי הלימוד שלהם? האם הוראה שכזאת יכולה להעביר את התלמיד לתרשימים שאינם בתכנית הלימודים, באותו תחום או תחום חדש? איזה שיטות פועלות באופן הטוב ביותר להשגת מטרות אלה? תוך התבססות על מחקר קודם המראה תוצאות חיוביות בהשוואה לקבוצות ביקורת, גם בלימוד והפעילות המעבדתית וגם בהתערבויות קצרות של המורים, מחברי המאמר פיתחו שלושה ניסויים כיתתיים של ששה שבועות, כל אחד, והשוו את האפקטיביות שלהם במדגם של 137 תלמידי מגמה ביולוגית בבית הספר התיכון ( Cromley, Jennifer G.; Bergey, Bradley W.; Fitzhugh, Shannon; Newcombe, Nora; Wills, Theodore W.; Shipley, Thomas F.;) .

  • לינק

    בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    מערכת תכנון הכשרת המורים באנגליה התקלקלה ומסתכנת במחסור עתידי של מורים, אומר צוות חשיבה אוניברסיטאי. משרד החינוך האנגלי החליף כ-9,000 מקומות הכשרת מורים מאוניברסיטאות ישירות לבתי ספר תחת תכנית הזיקה הישירה (School Direct programme).אולם מחקר מיליון+ (Million+) מנבא, שהואיל ורק 45% מהמקומות יתמלאו, יהיו פחות 3,000 מורים באנגליה שיוכשרו עד 2014.( Hannah Richardson ).

  • לינק

    באנגליה הכריז שר החינוך מייקל גוב על צעד נוסף שיהפוך את הבחינות הארציות שבהן נבחנים תלמידי תיכון באנגליה לקשות יותר – לאחר מהלך שנמשך שנים, שבו בתי ספר באנגליה הגבירו את עומס הבחינות ההשוואתיות ושיטות ההערכה המתוקננות, שנועדו לשפר את האיכות וליצור גרסה כלשהי של תקן לאומי. במקביל, קיבלו בני גילם בסקוטלנד תכנית לימודים שמבטלת את הבחינות הארציות לבני 16 (דפנה מאור , ליאור דטל).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין