מילת מפתח: מאפיינים קוריקולריים
מיון:
נמצאו 213 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המחקר מבקש להבין בצורה טובה יותר את התהליך של תכנית לימודים לאומית בקנה מידה גדול במונחים של אסטרטגיות היישום שבהן השתמשו, תפקידה של הרפורמה, והקוהרנטיות של תכנית הלימודים כפי שנתפסו בידי בעלי העניין האחראים על הבניית תכנית הליבה הלאומית בפינלנד. גוף מחקרי גדול לגבי רפורמה בית-ספרית מראה שגורם מכריע מרכזי עבור האפקטיביות של רפורמה בתכנית הלימודים הוא הדרך שבה הרפורמה מייושמת. בהתאם לכך, יישום רפורמה בתכנית הלימודים גורר תמיד תרגום של הרעיונות החדשים לפרקטיקות חינוכיות חדשות, הכרוך בתהליכי הענקת מובן מורכבים אצל המעורבים (Pietarinen, Janne; Pyhalto, Kirsi; Soini, Tiina, 2017).

  • סיכום

    פרק זה טוען, כי תנועת המחשבה של "הוראה לשם הבנה" (Teaching for Understanding), הפועלת בעולם ובארץ בעשורים האחרונים, הצליחה לפתח מסגרות הוראה יעילות להבנת התכנים שנלמדים בבתי הספר. עם זאת, תנועה זו נכשלה בכל הקשור לבניית תפיסה חינוכית כוללת שמאפשרת הבנה מעמיקה, מורכבת וביקורתית של העולם ולא התייצבה במרכז מערכת החינוך. לדעת המחבר, הדבר נגרם, לפחות באופן חלקי, בשל כשלים משותפים לרוב הוגי התנועה. הפרק מציע דרכים להתמודד עם כשלים אלה במגמה להביא לחינוך להבנת העולם (אמנון כרמון).

  • תקציר

    המחברים משתפים ממצאים מחקר מקרה שארך תשעה חודשים המערב חקירה של התפתחות מקצועית בעמיתות בית ספר-אוניברסיטה לגבי האופן שבו מורים מפתחים, מיישמים ומפרשים פדגוגיות מבוססות קהילה (community-based pedagogies), גישה מבוססת נכסים (asset-based approach) לתכנית הלימודים המכירה בסטנדרטים מחייבים אך מתחילה בהכרה ובהערכה של ידע מקומי (Sharkey, Judy; Clavijo Olarte, Amparo; Ramirez, Luz Maribel, 2016).

  • לינק

    בשנת 2006, קיבלה המל"ג החלטה בדבר מדיניות הכשרת מורים בישראל ולפיה האוניברסיטאות והמכללות יאמצו מתווים זהים להכשרת מורים (אריאב וגרינפלד, 2008). המתווים המנחים נוצרו בהמשך לשתי ועדות המל"ג, שפעלו להציע אמות מידה משותפות ללימודי ההכשרה להוראה במכללות ובאוניברסיטאות. מאמר זה בוחן את תהליך הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה, המכשירות אקדמאים (סטודנטים בעלי תואר ראשון לפחות) להוראה בבתי הספר במכללות ובאוניברסיטאות, את מידת ההלימה שלהם לתכניות הלימודים ואת עמדות בעלי התפקידים כלפיהן. המחקר מניח, שלאוניברסיטאות מאפיינים בסיסיים, שעשויים להשפיע על יישום שונה של המתווים בהשוואה למכללות (רוני לידור, נעמי פייגין, רחל טלמור, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ).

  • לינק

    התכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" היא תוצר עבודתן של שתי ועדות שהקימה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה להוראה במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות לוותה במחקר. מאמר זה מתמקד בממצאי המחקר על אודות אופן הטמעת המתווים המנחים בתכניות הלימודים לתואר ראשון (.B.Ed) במכללות האקדמיות לחינוך (רוני לידור, נעמי פייגין, ברברה פרסקו, רחל טלמור, חגי קופרמינץ).

  • לינק

    תכנית לימודים היא מסמך משמעותי במדינה דמוקרטית. היא משמשת חוליה מקשרת בין קובעי מדיניות לבין המורה בשדה, ובה בעת היא מהווה בסיס מקצועי – עוגן תאורטי ויישומי – לבחירות שהמורה נוטל בשעה שהוא מתכנן את ההוראה עבור תלמידיו ובשעה שהוא מלמד בפועל.לאיכותה של תכנית הלימודים במקצוע הוראה יש השפעה רבה על איכות הוראת המקצוע. זאת הסיבה שבשלה התכנסה קבוצה של אנשי מקצוע בחינוך גופני לסדרת מפגשים במכון מופ"ת במהלך שנת לימודים מלאה, ודנה בשאלות המהות העומדות בבסיס כתיבת תכנית לימודים בחינוך גופני (אלה שובל, מירי שחף ורוני לידור).

  • לינק

    מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, פותח בימים אלה תוכנית ייחודית וחדשנית בשם "אלפא" בשיתוף עם עמותת "קרב" ליזמות בחינוך. התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של תלמידים מחוננים שהמדע בנפשם, במיזם תלת-שנתי הפתוח לתלמידים העולים בשנת תשע"ה לכיתה ט'.

  • לינק

    במאמרון חדש שלו מעלה ג'יי הורוויץ כמה תובנות מעניינות לגבי מטרות החינוך כיום . ג'יי הורוויץ מתייחס לסידרה בת שני מאמרונים , שפרסם לפני שבוע פרופסור לארי קובן בהם הוא בוחן אחד מהשינויים המשמעותיים שעברו על מערכות חינוך בעולם המערבי – המעבר מהדגש על החינוך כאמצעי להכשרת האזרח שמסוגל לתרום לחברה אל החינוך כאמצעי לקידום המצב הכלכלי של החברה. קובן טוען שלפני 150 שנה עיקר הדגש בחינוך היה על עיצוב האדם כחלק מחברה בעלת ערכים ברורים ומוגדרים, ואילו היום עיקר הדגש עובר לקידום מטרות חברתיות/כלכליות ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    כאשר אנו מבקשים להעמיד את הלומד בפני תהליך למידה רציני, נרצה שהוא יתמודד עם משימות קשות ומורכבות. לעיתים אנו מתקשים להבחין בין "קשה" לבין "מורכב" ואז אנו מעמידים את הלומד בפני אתגר שאינו רלבנטי למטרות הלמידה. המאמר המצורף מסביר באופן מאיר עיניים ששאלה קשה היא שאלה שנדרש מאמץ לענות עליה, ושרוב האנשים לא ידעו לענות עליה. לרוב היא תתבסס על הזיכרון של הלומד לעובדות.

  • לינק

    המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).

  • לינק

    מאמר זה מציג צרוף של שלוש גישות חינוכיות לתרגול מוגבר של מדעני העתיד. שיטות אלה מצרפות מיומנויות שבדרך כלל אינן מוכנסות בשנת הלימודים האקדמית הראשונה. השיטות הן, פתיחת הנושא בהובלת הסטודנטים באמצעות שאלות על גבי הלוח Student-led Blackboard Introduction(SBI), כתיבת מאמר מדעי, תכנון, ביצוע והצגת מודולה מעבדתית עצמאית ( Collins, Eva-Maria S. Calhoun, Tessa R ).

  • לינק

    תכניות ומטרות למידה באוניברסיטאות בעולם הולכות ומתפתחות וכוללות ידע, כישורים ועמדות רבים יותר הקשורים לאופי הבין-לאומי של מגוון רחב של מקצועות ועיסוקים, ולתהליכי גלובליזציה בולטים. כיום מצופה מבוגרי חינוך גבוה לדעת יותר על העולם שמחוץ לסביבתם, כולל ארצות מוצאם, כדי שיוכלו לתפקד כאזרחים בעלי מודעות ואחריות ולפעול אישית ומקצועית בהקשרים בין-לאומיים. מחקרי מעקב והערכה על למידה ותכנון בין-לאומיים אינם רבים. במאמר זה מוצגת סקירת מאמרים בנושא תוך ניסיון להדגיש מגמות חדשות במחקר המאירות את התחום של למידה בחו"ל מאפייניה ותרומותיה (Richard Edelstein).

  • לינק

    עדויות חדשות ,שמגיעות לאחרונה מארה"ב , מלמדות כי גובר התסכול של מורים בבתי הספר שם מהדגשת היתר של בחינות ההישגים הסטנדרטיות שהנהיג משרד החינוך הפדראלי בשנים האחרונות. לדעת המורים, הדגש שניתן להכנת תלמידים לבחינות ההישגים פוגם הן בעבודתו היצירתית של המורה בכיתה , בדרכי ההוראה יותר מכל במוטיבציה של התלמידים ללמידה סקרנית וחקרנית.

  • לינק

    השאלה האם למכללה יש שליחות בעולם היא שאלה שחשובה לי, פותחת פרופ' לאה קוזמינסקי, המשמשת כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מאז פתיחת שנה"ל תש"ע (2010-2009). "אני רואה את השליחות של קיי לפיתוח החינוך בנגב." את המאפיינים הייחודיים של מכללת קיי מדגימה פרופ' קוזמינסקי באמצעות חמישה תחומים, או עוגנים כלשונה, המלווים את עשיית המכללה. העוגן הראשון הוא הסטודנט, כפי שהיא מפרטת: "הסטודנט כאדם, על זהותו האישית והתרבותית, נצמא במרכז תהליכי הלמידה. אנחנו לא 'מיישרים' את הסטודנטים שלנו כך שיתאימו לתוכניות לימודים. ההיפך, אנו מעמידים את הסטודנטים, את זהותם ואת סגנונות הלמידה שלהם במרכז." ( ערגה הלר ).

  • לינק

    מחקר זה מתאר פיתוח של תכנית לימודים בקוריאה, לחינוך מדעי אתי המבוססת על STS לתלמידי בית הספר התיכון המתמחים או מתכוננים להתמחות בעתיד במדעים ובהנדסה. התכנית החינוכית כוללת חומרים מתחומי הפילוסופיה, היסטוריה, סוציולוגיה, אתיקה של מדע וטכנולוגיה, ותיאוריות המבוססות על STS. החוקרים קיוו שהתכניות החינוכיות האתיות שלהם יקדמו ויפתחו אמונות אפיסטומולוגיות ופיתוח שיקול דעת מוסרי. מרכיבים פסיכולוגיים אלה נבנו לצורך פתרון דילמות חברתיות ואתיות מורכבות בתחומי המדעים וההנדסה. כפי שצויין בתחילה, התכנית הועברה לתלמידי בתי ספר תיכון בקוריאה שלומדים מדעים והנדסה ( Han, Hyemin . Jeong, Changwoo).

  • לינק

    תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).

  • סיכום

    בחטיבת ביניים באזור השרון מוטמעת משנת תשע"א "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning) במקצוע תרבות ישראל בשכבה ח'. ההוראה הופקדה בידיהן של שש מחנכות מדיסציפלינות מגוונות, שלא הוכשרו ספציפית להוראה בתחום זה. המורים הוכשרו באמצעות הדרכה צוותית וליווי של מומחים פדגוגים לתחום הלמידה מבוססת פרויקט, מטעם המכון הדמוקרטי. הכשרת הצוות הייתה נדבך מרכזי בכל התהליך של הטמעת השינוי הפדגוגי ( שרון רחמים).

  • לינק

    מבין הפעולות הרבות, המורה המתאים לבית הספר הקיים מבצע בעיקר העברת ידע דיסציפלינרי. הוא אינו נדרש לעסוק בצרכים של תלמידיו, בכישורים שלהם – רק הבסיסיים ביותר – אינו מתנסה בדרכי הוראה שונות, והנגיעה שלו לנושאים ערכיים ויצירתיים היא שולית. המערכת לא רק שאינה מעודדת, היא אינה מאפשרת במרבית המקרים הוראה טובה כמו זו שאמור לבצע מורה הפרופסיונלי. למורה כזה דרוש מרחב האוטונומיה המתאים (Eurydice, 2008) – עניין קריטי – שאינו נתון לו בבית הספר הישראלי ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    בעשורים האחרונים חלו תמורות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים. במסמך זה נסקרו אלה שצפויות, עקרונית לפחות, להשפיע מאוד על מערכת החינוך. מהפכת טכנולוגיית המידע השפיעה מאוד על דרכי התקשורת הבין-אישית, השפה הכתובה והדבורה, הנגישות למידע ואופן השימוש בו, וכן על דרכי חשיבה ופתרון בעיות. תמורות שונות הביאו להגדלת פערים בהכנסות בישראל ולפיחות בפרקי הזמן שהורים יכולים להקדיש לילדים. שני אלה גורמים להגדלת הציפיות שמערכת החינוך תשלים את החסרים. החברה הישראלית מתאפיינת כיום בקבוצות חברתיות ותרבותיות הנבדלות זו מזו ובמידה רבה אף מנוכרות זו לזו (עפרה ברנדס, עמנואל שטראוס).

  • לינק

    הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין