מילת מפתח: מאפיינים קוגניטיביים
מיון:
נמצאו 233 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • סיכום

    פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.

  • תקציר

    במחקר אתנוגרפי שנערך בבית ספר יסודי בשוודיה, מקרה של השתתפות ילדה בשם הלנה, בכתה ז', בלימוד מדעים, נותח. התוצאות מראות שתנאים ונסיבות משתנים, של התנסות בכיתה יכולים ליצור אפשרויות חדשות למעורבות התלמיד, ומצביע על העובדה, שלא ניתן למיין תלמידים, כ"סוגים שונים של תלמידים", על בסיס מוקדם, כמו: מין, מוצא אתני, מצב סוציואקונומי ורקע חברתי כלכלי ( Andree, M).

  • לינק

    ידע מטה-קוגניטיבי(מ"ק) – הידע של מורי-מורים על ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות עשוי לספק תובנות על הוראת מבנים אלה למתכשרים להוראה. המאפיינים והפונקציה של מטה-קוגניציה ובעיקר ידע מ"ק נחקרים כל הזמן (למשל, Kuhn, 2001,White & Frederiksen, 2005). זהו ידע המוגדר כידע של הפרט על תהליכים קוגניטיביים של עצמו(Brown, 1987). המחקר: מה אומרים מורי מורים על בניית ידע מ"ק ועל פיתוח מומחיות של המתכשרים במסגרת ההכשרה? האם הם עושים זאת? ( Van Velzen, J.H. ).

  • לינק

    מאמר של נעמי פורת וגילה קורץ שהוצג בכנס צ'ייס 2012, על מחקר שעשו לבחינת הבלוג הלימודי כמקדם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בקרב סטודנטים. במאמר, הבהיר בניסוחו ובהצגת הדברים שבו, מתארות הכותבות שמצאו במחקרן את הבלוג הלימודי כמקדם חשיבה אצל הסטודנטים. ברשומות הבלוגים של הסטודנטים נמצאו ייצוגים של אסטרטגיות חשיבה בהיקף גדול מבחינת המספר וכן במגוון גדול. כמו כן, זוהתה מגמת עלייה בשכיחות האסטרטגיות לאורך תקופת הפעילות בבלוגים.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בודק את השפעת ההפרעה ( Interruption ) ועושרה על איכות הביצוע הקוגניטיבי, תוך השוואה בין הפרעה הנגרמת מקבלת מידע באמצעות מסר 'עשיר' או מסר 'דל' באמצעי תקשורת שונים. תיאורית עושר המדיה ( Daft & Lengel, 1984, 1986; Daft, Lengel, & Trevino, 1987) ) מציעה כי אמצעי תקשורת שונים זה מזה בעושר המידע אשר ביכולתם להעביר וכי דרכי מילוי המשימה משתפרות כשצורכי המשימה תואמים את יכולת הערוץ לשאת מידע. מרכז הניתוח במחקר הנוכחי, מתמקד בהשוואה של השפעת ההפרעה המתווכת על ידי הטלפון הנייד וביישום ה- WWW באינטרנט, וכנשאי עושר מידע 'עשיר' ו'דל' ( אילת חן לוי, שיזף רפאלי , ירון אריאל ) .

  • לינק

    בשנים האחרונות האנושות כולה והמידענים בפרט מתמודדים עם אתגר חדש – עומס מידע. אם לפני מספר שנים משאב המידע היה חסר הרי שהיום אנחנו נמצאים בקיצון השני, אנחנו מוצפים. אתגר זה מציב בפנינו את הצורך לסגל לעצמנו דרכים להתמודד עם עומס המידע, לסנן אותו ולעבד אותו כך שעדיין נוכל להפיק ערך ממשאב המידע. הרצאה זו עוסקת בהמחשה של עודף המידע ותבחן את הכלים שמאפשרים לנו להתמודד.כמו כן נעסוק באופן שבו עומס מידע משפיע על שתי אוכלוסיות יעד, מאתר המידע ומקבל המידע. אגב, הוכחה לכך שעומס המידע הוא אכן אתגר שיש להתמודד איתו היא העובדה שלמונח "עומס מידע" יש ערך בויקיפדיה ( שרית חיים).

  • לינק

    יש הטוענים שטכנולוגיה מפריעה ליכולת למידה מעמיקה. רשת האינטרנט מציעה פיתויים רבים ובאמצעות שיטת הקישורים מאפשרת לנו לדלג מדף לדף בלי לסיים קריאה של אף דף. הטענה היא כי הקריאה הופכת לרוחבית ומרפרפת וכי אנו מאבדים את יכולת ההעמקה שלנו בקריאה לאורך זמן בטקסט אחד ארוך ומעמיק. יותר מכך יש האומרים כי ההסתגלות לאופן הקריאה החדש גורם לפגיעה של ממש ביכולות קוגניטיביות כגון ריכוז וזיכרון. גם המעבר מתורה שבע"פ לתורה שבכתב פגע בזיכרון שלנו – אין ספק שאנחנו זוכרים פחות ויודעים פחות טוב לספר סיפורים, האם זה פגע ביכולת שלנו לכתוב? האם זה פגע ביכולת שלנו לחקור? ביכולתנו לפתח פיתוחים טכנולוגיים? ( ד"ר דפנה רבן ) .

  • לינק

    המחבר ערך ראיון עם רוברט ביורק (Robert Bjork), המנהל של מעבדת הלמידה והשכחה (Learning and Forgetting Lab) באוניברסיטת UCLA , פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה בעל שם לדחיסת מידע בדרך שתאפשר למידע לא להישכח. ביורק מציע שיטה ללמידה של חומר, שאותה הוא מכנה interleaving. ביורק מפרט מהי השיטה ונותן טיפים נוספים לשיפור הלמידה וזכירה של חומר Garth Sundem).

  • לינק

    בתיאוריית הזרימה המפורסמת של Mihaly Csikszentmihalyi, שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מהי חווית הזרימה? לפי הפסיכולוג הקוגניטיבי צ'יקסנטמיהאי (Mihaly Csikszentmihalyi) זרימה היא מצב מנטלי של עשייה, בו אדם שקוע כולו בעשייה ומרגיש ממוקד ואנרגטי. זהו מצב שבו אנו חשים שתודעתנו והחוויה מאוחדים לישות אחת. דוגמאות לחוויות זרימה הן חוויות כמו קריאת ספר, משחק, או שיחה שאנו שקועים וממוקדים בהן ושום דבר לא מסיח את דעתנו. בסקירה גם ביבליוגרפיה על יישום תיאוריית הFLOW בלמידה מתוקשבת.

  • לינק

    קרול דואק היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, המתמחה בפסיכולוגיה של האישיות ושל המוטיווציה, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד . בספר חדש בהוצאת מינדסט, "הפסיכולוגיה של ההצלחה", מאת קרול דואק, היא קוראת לנו להפסיק מיד עם הרעפת השבחים. הרעפת שבחים כזו אינה מחזקת את הילד, טוענת דואק, להפך היא גורמת לו לחרדה, לחץ וחוסר יכולת להתמודד עם כישלונות.

  • תקציר

    ממצאים של מחקרים שונים מוכיחים כי האבחנה הדורית בהנחת ה"ילידוּת הדיגיטלית" עלולה להטעות ואף להכשיל. למשל, בנט ומתון (Bennett & Matont, 2010), חוקרים בתחום החינוך מאוניברסיטת וולונגונג באוסטרליה, מציגים מחקרים שבדקו נגישות לסביבות מתוקשבות. על-פי מחקרים אלה, בכל הנוגע לילדים בגיל בית-הספר, אין זה נכון להניח שלכולם יש נגישות יומיומית וישירה למחשב, גם אם יש להם מחשב בבית. לנגישות זו יש השפעה מכרעת על מידת ה"ילידוּת הדיגיטלית" שלהם. לצד היתרונות, חשוב להדגיש שאסור ליפול בפח שטומנת הנחת ה"ילידוּת הדיגיטלית" של הנבחנים, ויש לתת את הדעת לאפשרות של שוני רב בין הנבחנים הצעירים מבחינת הידע והיכולות שלהם בשימוש בכלים מתוקשבים. (אורית ימיני ונורית בלטיאנסקי).

  • לינק

    המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמרון מעניין על שילוב מקורות היסטוריים בהוראת ההיסטוריה בביה"ס. כותב דביר : "בתור מורה, הגישה כלפי מקורות היסטוריים מהווה נדבך בעייתי. מחד גיסא, המקורות משרתים את ההבנה של התלמידים ומחזקים את רמת העניין שהם מפגינים בשיעורים. מאידך גיסא, הניתוח של המקורות ההיסטוריים הינו בעייתי מכיוון שהוא מכיל פרשנות רבה של התלמידים ולא תמיד התלמיד מצליח להפריד בין עובדה למסקנה."

  • לינק

    אמונות מונעות מוטיבציה של תלמידים והתנסות עצמית מסודרת התגלו ככלי המשפיע על מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה. יעד חשוב של הוראת המדעים הוא להעצים את התלמידים על ידי חיזוק האמונה שלהם, שהם יכולים להצליח בלימוד מדעים ולטעת בהם איסטרטגיות למידה, כדי לעזור להם להגיע להצלחה. במאמר זה מדווח על פיתוח ותיקוף כלי מדידה של מקדמים בולטים המתייחסים למוטיבציה והבקרה העצמית של תלמידים בכתות הנמוכות של חטיבות הביניים. פיתוח הכלי, כולל, זיהוי של החלטות מפתח במוטיבציה ובקרה עצמית של התלמידים, בלימודי מדעים, המבוססות על מדע תיאורטי ומעשי. כשהושלם פיתוח הכלי, נערך ניסוי פיילוט שכלל 52 תלמידי מדעים משתי כיתות ח' ( Velayutham, Sunitadevi , Aldridge, Jill Fraser, Barry ) .

  • תקציר

    האינטרנט ירש את מקומם של אמצעי התקשורת הוותיקים והפך למקור העיקרי לחדשות. סקר עדכני של חברת המחקר Pew מצא שכ־50% מהאמריקאים מקבלים את רוב החדשות שלהם מהאינטרנט. המספר מייצג צמיחה של כמעט 20% מאז 2008, שלוותה בנסיגת שיעורי ההסתמכות על טלוויזיה כמקור לחדשות. המגמה חזקה עוד יותר בקרב צעירים ובקרב משכילים, ונכונה גם בישראל. העידן החדש של העיתונות מתאפיין בפער דיגיטלי הולך ומעמיק. זה אינו עוד הפער בין מי שיש להם גישה לרדיו ולאינטרנט לבין מי שאין להם. הפער הוא בין אלה שיכולים להתמודד עם העושר העצום של המידע הגולמי והלא ממוין באינטרנט, מי שיודעים היכן למצוא את העיקרי, העדכני והאמין וכיצד למיין ולתעדף אותו – לבין אלה שלא יכולים ( שיזף רפאלי) .

  • לינק

    בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).

  • לינק

    הסברים והצעות התמודדות עם התופעה השכיחה בה המורים מרגישים שהתקשורת עם הילדים טובה ואכפתית והילדים פחות. בתי ספר רבים מדווחים על פער מדאיג במיצ"ב בין חווית המורים המרגישים שאכפת להם, והם קרובים בפועל לתלמידים, לבין חווית התלמידים שטוענים שהמורים לא קרובים, לא אכפתיים ולעיתים גם משפילים . במאמר מציגה הפסיכולוגית חלי ברק שטיין מספר השערות לפער הנחשף במיצב"ים רבים בין חווית המורים המדווחים על רמה גבוהה של אכפתיות וקרבה לתלמידים, ובין הדיווח של התלמידים הנותנים ציונים נמוכים לאכפתיות ולקרבה של המורים, ואף טוענים שבחודש האחרון קרה שמורה השפיל אותם ( חלי ברק שטיין).

  • לינק

    מאמר זה בוחן את הקונפליקט בין התנסויות בהוראה של מורים לבין למידה מקצועית כאשר הן משולבות בפרויקט מחקר. המחקר שעליו מדווח במאמר הנוכחי מתייחס לשנה הרביעית של מחקר אורך בן חמש שנים על הצגה של מושגים אלגבריים מוקדמים. עשרת המורים המשתתפים במחקר מגיעים מחמישה בתי ספר יסודיים הנמצאים באזורים של מעמד הביניים בבריסביין (Brisbane ), קווינסלנד באוסטרליה. הממצאים מחקירה זו מציעים שקונפליקטים פוטנציאליים רבים קיימים בין האינטרס של התנסות בהוראה לבין זה של למידה מקצועית. על חלק מהקונפליקטים הללו ניתן להתגבר, קונפליקטים אחרים ניתן לצמצם על ידי הבניה מחדש, אבל חלק מהקונפליקטים טבועים באופן בסיסי כאשר משולבות מתודולוגיות ( Janeen Lamb, Tom Cooper and Elizabeth Warren).

  • לינק

    להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).

  • לינק

    Annie Murphy Paul היא המחברת של הספר “Origins" ועובדת על ספר חדש לגבי מדע הלמידה. היא טוענת כי כמות שיעורי הבית של התלמידים חשובה הרבה פחות מאשר איכות שיעורי הבית. אף על פי שסקרים מראים שכמות הזמן שילדינו מקדישים לשיעורי הבית עלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. לפי התוצאות מחודש דצמבר האחרון של "התכנית להערכה בינלאומית של תלמידים", התלמידים האמריקאים ממוקמים במרכז הדירוגים האקדמיים הבינלאומיים מקום 17 בקריאה, מקום 23 במדעים ומקום 31 במתמטיקה (Annie Murphy Paul ).

  • לינק

    אם עד לפני עשור היה בית הספר תל חי שבדרום תל אביב מוסד נחשל ורווי אלימות, הרי שבשנה שעברה השיג במבחני המיצ"ב ציון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, והאלימות בין כתליו כמעט נעלמה. מהו, אם כך, הגורם לשינוי? שיעור שבועי בן שעה המתבסס על עקרונות המדיטציה, יוגה ודמיון מודרך. ועכשיו, דממה ( נועה לימונה) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין