מילת מפתח: מאפיינים קוגניטיביים
מיון:
נמצאו 233 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    רבים טוענים שהרעיון של קהיליית לומדים שעלה בספרות החינוכית בשנות ה-80 המאוחרות של המאה הקודמת עדיין מעורפל. לדעת הכותבים העירפול משקף שונות בין מיזמים רבים של קהיליות לומדים בחינוך. הכותבים נוטים לטובת מה שהגדירו כקהיליות אונטולוגיות של לומדים ובהן במיוחד הפוליפוניות. הם חושבים כך מתוך מחויבות לחינוך ותמיכה בדיאלוג ביקורתי המתמקד בהתעלות מעל נורמות, ערכים ופרקטיקות ידועים. הכותבים ואחרים החלו בפיתוח דגם של סילבוס פתוח ברוח דברים אלה ( Matusov, E., Von Dyuke, K. & Han, S) .

  • לינק

    המחקר החדש של פרופסור אוליב צ'פמן , אחת המומחיות המובילות בקנדה ובארה"ב לחינוך מתמטי, עוסק בעמדות ובמסוגלות הקוגניטיבית של מורים למתמטיקה בביה"ס כאשר הם ניצבים בפני יישום של תכנית לימודים חדשנית למתמטיקה בביה"ס. במשך שנים עקבה פרופסור צ'פמן אחר חשיבת המורים בבתי הספר נוכח יישום תכנית לימודים חדשה במתמטיקה וניתחה את צורות החשיבה והגישות שלהם נוכח השינוי אליו נדרשו. לגישות ולאמונות של המורים כלפי שינוי בתכנית הלימודים היו השפעות הרבה יותר משמעויות מאשר יוזמי השינוי לקחו בחשבון. לכן, חייבים גורמי הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות להיות מודעים להלכי הרוח ולגישות של המורים למתמטיקה וזאת על מנת להפנים ולהטמיע אצלם מסוגלות קוגניטיבית לשינויים אפשריים בתוכנית לימודים במתמטיקה עוד במהלך ההכשרה באקדמיה או במכללות ( Chapman, Olive).

  • לינק

    ארגון עצמי הוא למידה מן הניסיון. מערכת קוגניטיבית רוכשת, באמצעות הניסיון, יכולות והתנהגויות חדשות. מרגע שנלמדו הן נשמרות לשימוש אפשרי עתידי בזיכרון. לפיכך פעילות קוגניטיבית תלויה בקיומה של למידה וזיכרון. ארגון עצמי איננו יכול להיות רק מולד ומתוכנת. אם הוא מולד לא יכול להיווצר בו חידוש שמביא לאינטראקציות חדשות עם הסביבה. אם אין אינטראקציות חדשות אין צורך בלמידה ובזיכרון. ארגון עצמי מתרחש רק תוך כדי תנועה. קוגניציה מתהווה, משנה ו"משפרת" מתוך עשייה, מתוך אינטראקציה. אינטראקציות של חילופי מידע ופעילות הם ממהות הפעילות הקוגניטיבית.( דב שמחון) .

  • סיכום

    המחקר שנערך בעשורים האחרונים מראה שאנו יכולים לשפר מיומנויות קריאה באמצעות הוראה של "אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות" לתלמידים. ככל שאנו יכולים ללמד תלמידים לחשוב באופן אקטיבי על חשיבתם בעת שהם לומדים, כך תהיה הלמידה שלהם יעילה יותר. למעשה, אנו יכולים ללמד תלמידים להפוך למה שמריסיה לווט (Marcia Lovett) מאוניברסיטת קרנגי מלון מכנה "לומדים מומחים". על פי המחקר של לווט, קבוצת ניסוי של תלמידים שהשתמשו באסטרטגיות מטה-קוגניטיביות באופן חזק יותר תפסו את עצמם כלומדים יעילים, הפגינו הנעה גדולה יותר ללמידה, והשיגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מקבוצת הבקרה ( Jenkins, B ).

  • לינק

    אלפרד אדלר, 1870–1937, עמיתו של פרויד ואבי הפסיכולוגיה החברתית ההומניסטית, שעל עקרונותיה מבוססים בתי הספר להורים בישראל ובמקומות אחרים, טען שהתנאי הפסיכולוגי החשוב ביותר ללמידה של תלמידים הוא תחושת ערך; תלמיד פנוי ללמידה ואף שמח בה רק כאשר הוא מרגיש שיש לו ערך, שהוא רצוי, יכול, שייך. תחושת השייכות מקנה ערך – אנשים שאני מוקיר צריכים אותי, שואלים עליי, חשים בחסרוני, מייחסים לי ערך. חוויה של ערך הנובעת מחוויה של שייכות היא הדלק המניע בני אדם – גם את הלמידה. כאשר תלמיד מרגיש לא שייך, לא רצוי, לא שווה – הוא אינו לומד; הוא עסוק בחוסר הזה ומנסה לפצות עליו, לעתים קרובות על ידי יצירת "בעיות משמעת" ( נאוה כהן).

  • לינק

    הבלוג, שהינו יישום טכנולוגיות Web 2.0, מזמן ללומדים מעורבות בלמידה, העצמה תוך מקום להשמעת הקול האישי, מזמן למידת עמיתים, פיתוח חשיבה ביקורתית רפלקטיבית ומעודד כתיבה (קורץ וחן, 2012). מטרת המחקר : לבחון ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, כלומר: האם ניתן למצוא בבלוגים עדויות לתכונות קוגניטיביות המייצגות נטיות חשיבה כגון: נטייה למטא-קוגניציה, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות וכדומה ( אלה פלג) .

  • לינק

    כל מומחי הלמידה הגיעו כבר מזמן למסקנה כי הצבת מטרות ללומדים במצבים מתאימים תורמת רבות לשיפור יכולות הלמידה ולהתקדמות . למעשה , זה מה שעושים החונכים /מאמנים, הם דבר ראשון מציבים מטרות ללומד/סטודנט בצורה נכונה וכך משיגים אצלו יותר מוטיבציה וכפועל יוצא גם התקדמות בציר הלמידה והידע הנרכש .לאחרונה פותחה בארה"ב מערכת מתוקשבת להצבת מטרות עבור לומדים/סטודנטים או עובדים הרוצים להתקדם מבחינה מקצועית ( מערכות הדרכה ארגוניות) .

  • לינק

    סרט תיעודי חדש באינטרנט המציג תפיסה חדשנית לגבי המיומנויות הנדרשות בעתיד בלמידה והמשמעויות מכך מעורר עניין רב בעולם החינוך וגם קבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק דנה בו ארוכות. בסרט התיעודי החדש איש החינוך מיטרה מציג את שלושת המיומנויות החשובות ( שכדאי ללמוד בבית ספר) : הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע. "בתחילת הסרטון סברתי שמדובר בעוד סרטון סיסמאות ריק מתוכן, אך מיד עם הופעתו של סוגאטה מיטרה, הבנתי שאלי יש כאן יותר".

  • לינק

    במחקר זה שבו נחקרה היכולת של תלמידים להציג אנלוגיות להסבר וליצור לעצמם אנלוגיות לשתי תופעות טבע בלתי הפיכות, ערבוב ומעבר חום, השתתפו 25 ילדים מכיתה א' בגיל 7-8. החוקרים מצאו שתלמידים שתרמו באופן פעיל לדיונים שנערכו בכיתה, הצליחו באופן עקבי ליצור השוואות אנלוגיות בין אובייקטים ידועים, שניתנו על ידי חוקר וחלק מהילדים יכלו להציג אנלוגיות שלהם לתופעות טבע מופשטות שאיתן הם באו במגע ( Haglund, J., Jeppsson, F., & Andersson, J ).

  • לינק

    תכניות בית-ספריות המפותחות לקידום רווחה נפשית חברתית ורגשית שואפות לצמצם את הסיכון של כישלון אקדמי של תלמידים ותוצאות שליליות אחרות, כגון התנהגות אנטי-חברתית ובעיות נפשיות. מאמר זה ממפה את המסלול הפוליטי הבריטי החל מהבנת החשיבות של רווחה נפשית חברתית ורגשית, ועד העברת תכניות בבתי הספר שמשפרים אותה. המאמר מסכם את התוצאות של סקירה סלקטיבית של התערבויות בית-ספריות יעילות ושואב לקחים עבור מדיוניות ופרקטיקה ביחס ליישום של תכניות ( Bywater, T., & Sharples, J ).

  • תקציר

    מחקר זה מתמקד בהתאמה שבין מפת מושגים -CMaps שלוקחים בחשבון במיוחד, את המורכבות הרבה של חומר הלימוד. קבוצת תלמידי כיתה ו' יצרו CMaps עבור שני נושאי לימוד בדרגת קושי משתנה. ההתאמה בין מורכבות CMaps לבין מבחן הסיום הייתה קטנה אך בעלת משמעות רבה בשני חומרי הלמידה. קיימת מורכבות של CMaps יחסית לידע ארוך הטווח בחומר הלימוד הקשה, אבל לא בהקשר לאחד הקל. יתרה מכך, המספר הרב של שגיאות טכניות עושה את זה כמעט בלתי אפשרי להעריך את הידע של התלמידים ( Conradty, C. C., & Bogner, F. X) .

  • לינק

    דיווח ממפגש לימודי רב-תחומי שבו דנו בממצאים עדכניים על האתגרים שברכישת הקריאה בערבית ובכלל, ובהשלכות של הידע המחקרי על העשייה החינוכית. המפגש אורגן ע"י צוות היוזמה למחקר יישומי בחינוך. עריכה: אביטל דרמון, מנהלת היזמה איתי פולק, מרכז ועדת שפה ואוריינות .

  • לינק

    בשעה שמערכות חינוך ברחבי העולם מחפשות כיוון לחינוך איכותי ולהכשרת דור העתיד של התלמידים היה הראוי להתייחס לרשימה הזו של מיומנויות עתידיות אשר להן יידרשו עובדים בעתיד. הדרישה מגיעה כמובן מארגונים ומתאגידים היודעים דבר וחצי דבר אודות כישורים התורמים לקדמה ולהתפתחות המקצועית של העובד . המיומנות הראשונה היא יכולת מצרפית של הפקת משמעות מפיסות מידע ותהליכים שונים, המיומנות השנייה היא חשיבה מקורית ומותאמת , כזו היכולה לחשוב על פתרונות יצירתיים "מחוץ לקופסא" . ספק אם מערכות החינוך יוכלו לסייע במיומנות זו אצל העובדים העתידיים ( Marcia Conner).

  • תקציר

    בעוד שקיים מאגר פרסומים העוסקים במטה קוגניציה אישית, המחקר העוסק בקהילות רפלקטיביות, נמצא בתחילתו. מחקר זה יוצר מסגרת לתפיסת מטה-קוגניציה בקבוצות על ידי תיאור מרכיבים רצויים של מטה קוגניציה קבוצתית. מחבר המאמר התמקד בקבוצה של חמישה מורים לפני שהתחילו ללמד קורס בהוראת המדעים, המעורבים בלמידה מאותגרת בעיות (PBL ). המטרה של קורס ה-PBL היתה לעזור לתלמידים לקלוט תפיסות שימושיות שניתן ליישמן להוראה ( Siegel, M ) .

  • לינק

    בארה"ב ובאוסטרליה יש כיום הערכה רבה לתפיסות הפדגוגיות של Robert Marzano הידועות בשם : A New Taxonomy of Educational Objectives . יותר ויותר מכללות ואוניברסיטאות משלבות את המודל של מרז'אנו בתכנית הלימודים שלהם. הטקסונומיה של מרז'אנו מייצגת את אחת הניסיונות ( ויש עוד ניסיונות חשובים כגון הטקסונומיה של פרופסור דויד פסיג) ליצור עדכון או שינוי בטקסונומיה של בלום. הטקסונומיה של מרזאנו מורכבת מארבעה נדבכי ידע עיקריים החשובים ללמידה ופיתוח החשיבה.

  • לינק

    למידה מבוססת בעיות, נותנת בידי הלומדים דרך למידה ניסויית תוך שימוש במגוון טכנולוגיות וכלים. דרך הוראה זאת מקדמת את הפיתוח של כישורים אנליטים וסיבתיים מאחר והסטודנטים לומדים איך ללמוד כדי למצוא ולפתח פתרונות לבעיות אמיתיות בעולמנו. המחקר הנוכחי מוסיף לידע הקיים בנושא על ידי עשיית שימוש ביומני סטודנטים, בנוסף לכלים האחרים, כדי לבחון את האימפקט של PBL על מגוון ביצועי הסטודנטים. לצורך ניתוח התוצאות, נעשה שימוש בשיטה מעורבת בתכנון מחקר (mixed method research design) אשר מחברת גישות איכותיות וכמותיות לצורך איסוף הנתונים, הניתוח והעיבוד שלהם. במחקר זה, המורים סייעו לתהליך הלמידה על ידי הנחיית התלמידים דרך השלבים השונים של הלמידה מבוססת בעיות, חיבור הסטודנטים לבעיה, בניית המבנה, ביקור הבעיה, ביקור חוזר של הבעיה, יצירת תוצר והצגה והערכת הביצוע. התכנית מסייעת בפיתוח כישורי עצמאות. כן היא תורמת לבניית אווירת קהילה בכיתת הלימוד. הלומדים/סטודנטים הרגישו בנוח והם הציעו רעיונות, מבלי לפחד שהם יכולים לטעות ( Anthony R. Trude, Maria M. Ferreira ).

  • לינק

    הרצאתו של ג'ורג סימנס על קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים רב- שותפים. קורסים אקדמאיים פתוחים רחבי היקף מסוג MOOCS הולכים ונעשים שכיחים יותר בעולם האקדמאי. בהרצאתו מתייחס ג'ורג' סימנס, אבי תורת הקוניקטיביזם, למאפיינים של סוג קורסים מתוקשבים אלו ולייחודיות שלהם מבחינת יצירת הידע והפצתו. במיוחד מציין ג'ורג' סימנס את הייחודיות של הקורסים המתוקשבים המבוזרים שאינם בנויים בהכרח כל תכנים אלא על תחנות של פעילויות מתוקשבות שצריך הלומד לעבור. הפעילות המתוקשבות מבוזרות לכל אורך ורוחב האינטרנט ולא בפלטפורמה יחידה . בשלבים מתקדמים של הקורס צריך הלומד גם לייצור בעצמו פעילויות מתוקשבות. כל הקורסים הללו מבוססים על למידה מכוונת עצמית , אך יש בהם מרכיב פעיל של אינטראקציות בין הלומדים וניווט ידע אישי או שיתופי ( George Siemens).

  • לינק

    הנושא של הבדלים בין המינים ביכולות מתמטיות הוא מקור ידוע לויכוחים מרים בנוגע להשפעות ביולוגיות מול השפעות סביבתיות. התוצאות של המחקר ,הנסקר בכתבה, מחזקות את המסקנה שהבדלים בין המינים ביכולת המילולית הם אלו שמשפיעים על ההבדלים בין המינים בחישובים האריתמטיים, ומעניקים לבנות יתרון בחישובים הללו. כלומר, ההבדלים הביולוגיים בין המינים קיימים, אבל לא בגלל יכולות קוגנטיביות הקשורות לעיבוד מספרים. אחת הסיבות האפשריות לחפיפה בין היכולות המילוליות לחישובים האריתמטיים היא ששניהם משתמשים באותן מקורות שבו זיכרון העבודה מעובד במוח. ( גיל גרינגרוז ).

  • לינק

    הספר שלפנינו עוסק בסיפור חייהן של שתי בעלות מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך שתחום התמתחותן הוא אנשים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב וריכוז והן עצמן מתמודדות עם קשיים דומים. הספר מביא את זיכרונותיהן ואת חוויותיהן לאורך מעגלי החיים: ילדות, צבא, לימודים באקדמיה, תעסוקה, זוגיות והורות. לכל אחד מפרקי הספר שני חלקים משלימים: החלק הראשון הוא דיאלוג כן ואמיץ בין הכותבות, המעז להתבונן בעיניים פקוחות בקשיים שמזמנים החיים עם ליקויי הלמידה והפרעת קשב וריכוז, בדרכי ההתמודדות וביכולות הנוצרות בעקבות התמודדות זו; החלק השני עוסק בניתוח תאורטי של הנושאים העיקריים שעלו בדיאלוג, ובהמלצות להתמודדות מעשית ( אורית דהן, אורלי צדוק) .

  • לינק

    המחקר בחן את השפעתם של גורמים אפקטיביים על היכולת של מורים מתחילים להפעיל פדגוגית-חקר במדעים. כבר דיואי (Dewey, 1910) טען שיש לשנות את הוראת המדעים וללמדם כחקר וכך לסייע ללומדים לפתח חשיבה שיטתית. מן המחקר ניתן לראות כיצד הרגשות השפיעו על הדרך בה המורות עבדו ועל ההחלטה אם להמשיך להשתמש בפדגוגית-חקר או לשנות את דרך ההוראה. בעוד מורים חדשים רבים לומדים על חקר בתוכניות ההכשרה, רק מעט ידוע על ההתנסויות הרגשיות שלהם בבואם לנקוט בה בכיתותיהם. ממצאי מחקר זה מתארים התנסויות אלה ומסבירים את הגורמים המשפיעים. (Dreon, O., McDonald, S ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין