מילת מפתח: מאפיינים קוגניטיביים
מיון:
נמצאו 233 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" כתב מאמר מעניין על חשיבותן של מיומנויות הלמידה ובית הספר הראוי לכך. במאמרון בלוג שכתב דיוויד וורליק (David Warlick) בעקבות כנס שבו השתתף, הוא מעלה הערות שרשם לעצמו ובהן הוא מהרהר באופן בו צריך להיראות בית ספר המתרגל מיומנויות למידה. אחת מהן התייחסה לצורך בטשטוש האבחנה בין המורה לבין התלמיד.

  • לינק

    תפיסת החום קשורה להיבטים אמוציונליים וגורמת למשיכה אל אובייקט הנתפס כחם ולרתיעה מאובייקט הנתפס כקר. רתיעה ממחשבים נחשבת לאחד מממדי חרדת מחשבים, והיא עלולה לפגוע בהתפתחות הפרט במהלך חייו המקצועיים והאישיים. במחקר הנוכחי נבחנו ההבדלים בין תפיסת החום של המחשב לבין תפיסת החום של הספר בקרב 213 בני נוער מארבעה בתי ספר תיכוניים. מחציתם נשאלו על הספר, ומחציתם על המחשב. כל נבדק בחר ארבע מתוך ארבעים מטפורות חמות ולא חמות שהוצעו לבחירתו בשאלון מטפורות אסוציאטיביות ( אסיה שרון).

  • לינק

    ביה"ס לא יכול להמשיך להעביר לתלמידיו רק תכנים (מידע) ולהכין אותם לבחינות. היכולת והכוונה למצוא מידע ברשת ולהפכו לידע הופכים משמעותיים יותר מצבירת מידע בתחומי תוכן מגוונים. גבי סלומון כתב בספרו משנת 2000: "השאלה החשובה כבר איננה מהו הידע שאתה שולט בו ויכול לשלוף אותו מנבכי זכרונך, אלא לאיזה מידע אתה יודע להגיע ומה אתה יודע לעשות עם המידע הזה". התלמידים צריכים ללמוד כיצד ללמוד, ולפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מה משתנה אצל הלומד?מדובר בעצם בתהליכי מציאת מידע ברשת והפיכתו לידע, עם דגש על קשרים שיוצר הלומד במטרה יצור ידע חדש. התהליך דורש חיפוש אחר המקורות המתאימים, ניהול המידע שנמצא ואינטגרציה בין שלל המקורות (שיר בוים-שוורץ).

  • לינק

    רבות דובר על המיומנויות החדשות שיש להקנות לתלמידים על מנת להצליח בעבודה ובחיים, להלן מספר נקודות מתוך אתר The center of public education . תלמידים אשר יקבלו חינוך תיכוני טכנולוגי מתקדם, יהיו בעלי סיכוי רב להחזיק משפחה במעמד ובאורח חיים בינוני ומעלה.תלמידים אשר רכשו קשת רחבה של מיומנויות, חשיבה ביקורתית, פתירת בעיות, שיתוף פעולה ויצירת מוצרים ותהליכים חדשים, יהיו מסוגלים להסתגל בקלות לשינויים ולהם היתרון בהשתלבות במקומות עבודה ובחיים.

  • מאמר מלא

    נירופדגוגיה היא תחום דעת חדש ששואף ליצירת פדגוגיה שמתחשבת בתכונות המוח, תוך דו-שיח והכרות הדדית. במאמרים קודמים דנו מזווית ראיה נירופדגוגית בלמידה במוח ובכתה [2-5]. במאמר הנוכחי אנו מרחיבים את היריעה, ומתמקדים בקשר בין למידה לבין מוטיבציה במוח ובכתה. המאמר ייחודי ומציע זווית ראיה חדשה להבנה וניתוח המוטיבציה שלנו ושל האחר. באופן משלים או כתוספת למקובל [1] אנו מציעים לצאת לדרך הבנת המוטיבציה מהתבוננות במנגנוני מערכת הגמול המוחית: הנאה, ציפייה לגמול, רצון, והנעה, וכן מהתבוננות בבסיס העיצבי של מסלולי הגמול השונים במוח ובכיתה. המאמר שזור בדוגמאות נירו-פדגוגיות רבות ( יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני, ומעיין ורטמן) .

  • לינק

    פרויקט חדש של מכללת אפרתה בירושלים מחבר בין המרצים באקדמיה לגיל הרך. מומחים לחינוך ילוו גננות, ישלבו שיטות חדשות שמבוססות על מחקרים עכשוויים ויוסיפו ציוד לעידוד היצירתיות. במסגרת פיילוט שהחל השנה ביוזמת החוג לגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך אפרתה ובשיתוף עיריית ירושלים, הוקמו כמה גנים אקדמיים שמתבססים על מחקרים עדכניים בתחום ההוראה והחינוך. כך למשל, בנוסף לציוד הקיים בגני הילדים, מוצבים בכל גן אקדמי קוביות עץ בכמות גדולה, בהסתמך על מחקרים שקובעים שלמידה דרך משחק קוביות מפתחת את דרכי החשיבה ואת היצירתיות ( עמרי מניב ) .

  • לינק

    שני מאמרים אקדמאיים שהתפרסמו לאחרונה בנושא יישום חקר רשת (webquests) בהוראה ובלמידה מלמדים כי שיטת חקר הרשת הוותיקה לא פסה מהעולם ויש לה עדיין אפקטיביות רבה בהכשרת מורים בסביבה מתוקשבת . המאמר הראשון מדווח על יישום חקר הרשת בהכשרת מורים לשפות זרות באוניברסיטה בדרום אמריקה ( קולומביה) . במאמר מתואר תהליך היישום וההטמעה של שיטת חקר הרשת בקרב פרחי ההוראה בדרום אמריקה. המאמר השני של Hope J. Hartman מתייחס ליישום שיטת חקר הרשת בהכשרת מורים בארה"ב ומונה את היתרונות המטה-קוגניטיביים של השיטה כאמצעי לטיפוח יצירתיות בתהליכי הלמידה המתוקשבים של פרחי הוראה והמעורבות שלהם בתהליךהבניית החקר המתוקשב.

  • לינק

    לתלמידים כיום יש אינסוף כלי למידה בקצות האצבעות. השקופיות הוחלפו מזמן במצגות ושיעורי בית ניתן "להעתיק" בלחיצת כפתור בסלולרי לשליחת קובץ התשובות. השאלה הנצחית בקרב חוקרי חינוך וחברה היא אם כל השפע הטכנולוגי הזה תורם ליכולתם של תלמידים להצליח או פוגם בה? לטענת החוקרים במכון פיו, 87 אחוזים מ-2,462 המורים שהשתתפו בסקר בארצות הברית מאמינים שהטכנולוגיות הדיגיטליות של היום "יוצרות דור מוסח בקלות בעל טווח תשומת לב קצרה". 64 אחוזים מהמורים טענו שהטכנולוגיה מזיקה יותר ממועילה לתלמידים שלהם ( אילנה ברודו ) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר על האפקטים של שלושה סוגים של מפעילי רפלקציה בקורס מקוון. חמישים וארבעה מתנדבים, מסודרים בחמש קבוצות, השתמשו בהזדמנויות מובנות אלה לרפלקציה, תוך כדי לימוד. התוצאות מראות שנעשה שימוש נרחב במפעילי רפלקציה על ידי הנבחנים והתקבלו כבעלי תועלת לרפלקציה ולמידה. נבחנים בקבוצות הניסיוניות דיווחו על זרוז רפלקטיבי ורפלקציה נרחבת, גדולים באופן משמעותי מאשר בקבוצות הביקורת. בניגוד, לא התקבלו אפקטים חיוביים בביצועים של הלומדים ויכול להיווצר עיכוב . פרדוקס זה מגלה אפשרות של פירושים שונים אשר נדונו לאור הטענה הפדגוגית שיש לעשות שימוש בגישות של מחשבה עמוקה יותר ללמידה ( Verpoorten, Dominique , Westera, Wim , Specht, Marcus).

  • לינק

    על פי שני סקרי מורים שהופצו לאחרונה, קיימת דעה רווחת בקרב מורים שהשימוש הקבוע של תלמידים בטכנולוגיה דיגיטלית פוגע בטווח הקשב וביכולת ההתמדה שלהם לנוכח משימות מאתגרות. החוקרים מציינים שהממצאים מייצגים את העמדות הסובייקטיביות של המורים ואינם צריכים להיתפס כהוכחה ניצחת לכך ששימוש נרחב במחשבים, טלפונים ומשחקי מחשב משפיעים על יכולת התלמידים להתמקד. אף על פי כן, החוקרים שביצעו את המחקרים, יחד עם חוקרים אשר בוחנים את השפעת הטכנולוגיה על התנהגות והמוח, אומרים שהמחקרים הם משמעותיים בשל נקודות התצפית של המורים, המבלים שעות ביום בהתבוננות בתלמידים ( Richtel, M) .

  • לינק

    במחקר הפעולה הנוכחי נבחנה באופן יישומי שיטת הוראה שמתבססת על "תחנות" של ניהול ומעקב עצמי אחר תהליך הלמידה. שיטה זו מבוססת על מודל של למידה מוכוונת עצמית שפיתח גריסון ( Garrison, 1997.) . השיטה כוללת יסודות קוגניטיביים של ניהול ומעקב עצמי, ובהם: חופש בחירה; למידה שמחוברת לעצמי של הלומד; תהליך הלמידה מלווה בהתנסות חווייתית; והלמידה מוכוונת תחנות. לאחר שנערכה לסטודנטים הדגמה חווייתית וגם הוסברה מהותו של הניסוי, הם התבקשו לבחור מטלה שתהיה רלוונטית עבורם, ללמוד אותה ולעקוב באופן אינטרוספקטיבי אחר התרחשותה. המעקב נערך באמצעות שלוש "תחנות" מנטליות ( אליעזר יריב) .

  • לינק

    מאמר זה מהווה חקר מקרה (case study) של תכנית ספציפית, אשר ממנה ניתן יהיה להפיק ידע ומשמעות רחבה (שלסקי ואלפרט, 2007), ומתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית. הממצאים הראשוניים שיוצגו להלן בקצרה שופכים אור על היבטים שונים של תכנית ההכשרה מבעד לעיניהם של משתתפי התכנית ומשמעותה עבורם. לממצאים אלו השלכות משמעותיות לבניית מודלים להכשרה ולהטמעה של עקרונות פסיכולוגיה חיובית בשדה החינוכי בעתיד ( פנינית רוסו-נצר) .

  • לינק

    החיים עם ADD/ADHD יכולים להיות קדחתניים וההורות לילד עם הפרעת קשב יכולה להיות כמו טיפוס במעלה הגבעה שבו גם המשימות הפשוטות ביותר עלולות להתיש ולשבור אותנו. ספר זה עוסק בסוגיות של ארגון וניהול זמן בהקשר של ADD/ADHD ומציג שיטת מעשיות כיצד לעזור לילדינו להתארגן בחיי היומיום ולהכניס קצת שלווה למהומה. בהתמודדות עם טווח קשב קצר ו"פתיל" קצר עוד יותר, שריל קרטר מראה לנו כיצד, בעזרת הFIRST ( הנעה, אינדיבידואליזם, כללים, פשטות וניהול זמן) ניתן ללמד גם את הילדים ההיפראקטיביים ביותר, שגדעתם מוסחת בקלות, כיצד לסדר את מיטתם, להכין את הילקוט לבית הספר ובאופן כללי להיות מאורגנים יותר ( קרטר, שריל ר ) .

  • לינק

    לקליטה טובה בכיתה א' יש משמעות רבה, כך גם לבחינות הבגרות בתיכון, אבל לפי מחקר אמריקני דווקא כיתה ג' היא הנקודה הקריטית ביותר בלימודים, ועלולה לגרור קשיים רבים בהמשך. הסיבה: בשלב זה הילדים לא רק מתרגלים את מיומנות הקריאה, אלא מתחילים לדלות מידע מטקסטים. "צריך לתגבר ילדים מתקשים בכיתה זו", אומרת החוקרת. בטור שכתבה עבור מגזין טיים, מסבירה חוקרת וסופרת מוכרת בארה"ב, אנני מרפי פול, שספרה הבא "מבריק – המדע שמאחורי החוכמה" עוסק בנושא זה בדיוק, מדוע דווקא כיתה ג' היא משמעותית כל כך. לפי פול, העניין קשור בעיקר ביכולות קריאה ועיבוד מידע. בכיתה ג', מסתבר, יפסיק הילד לקרוא בטקסט את הסיפור הכללי, ויתחיל לדלות מהמילים אינפורמציה (נטעלי גבירץ) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן את ההשפעות ואת התפקידים של המנטור המקוון עם תהליך של חונכות מקוונת בסביבות למידה שיתופיות הנתמכות על ידי מחשב בקהילות של מורים במהלך הקריירה (Helga Dorner, 2013)

  • לינק

    עם פתיחת שנת הלימודים, מתפרסם בארה"ב מחקר חשוב ומקיף על דפוסי שינה ולמידה מתברר שתלמידים שלומדים בלילות לקראת מבחנים, משיגים ציונים פחות טובים מאלה שמקפידים לישון היטב לפני המבחן. "ללמוד במקום לישון זה לא פרודוקטיבי", מסכמים החוקרים, ומגישים צרור עצות ללמידה יעילה. המסקנה של המחקר היא שהקרבת השינה לטובת לימודים היא לא פרודוקטיבית, להפך: חלק מהצלחה אקדמית משמעה גם למצוא אסטרטגיות שיאפשרו לימודים ושינה ( נטעלי גבירץ ) .

  • לינק

    נתונים שהצטברו במהלך השנים האחרונות בקופת חולים כללית מגלים כי דווקא ילדים מחוננים סובלים יותר מחבריהם ה"רגילים" מהפרעות קשב וריכוז ומלקויות למידה. עדיין אין הסברים מספקים לתופעה. אחת התיאוריות שהעלו אנשי המקצוע, אשר עדיין לא זכתה לאישוש מדעי, היא שהעברת החומרים במוחותיהם של מחוננים מתבצעת במהירות גבוהה מהרגיל, אשר לעתים גורמת לשיבושים ( ארי גלהר) .

  • לינק

    עבודת דוקטורט משנת 2012 בארה"ב אשר מטרתה הייתה לבדוק האם מכשירים ליצירת משוב בשיעור, מכשירים מסוג קליקר, משפיעים על מטה-קוגניציה של הלומד. המחקר בדק את ההשפעות המשוב של מכשירים ליצירת משוב בכיתה שאין בהם מרכיב טכנולוגי גבוה לעומת מכשיר עם מערכת משוב עתירת טכנולוגיה מסוג קליקר. ממצאי המחקר הוכיחו כי למכשירים טכנולוגיים ליצירת משוב מסוג קליקר יש השפעה משמעותית על המטה-קוגניציה של הלומד ( Manke-Brady, Melanie).

  • לינק

    משרד החינוך, אומרת ד"ר דליה אלוני, "דוגל זה שנים בגישת הילד במרכז. בכל אספת הורים ראשונה המורה מבטיחה שכל ילד יקבל מענה לצרכיו, שתהיה התייחסות לקשייו. ההורה מרגיש שלמרות שיש בכיתה ארבעים תלמידים – בכל זאת יראו את הילד שלו. השאלה היא אם ההבטחה מציאותית. היום, בגלל חוק השילוב וגורמים נוספים, רמת ההטרוגניות בכיתות גבוהה מאוד וכדי לקיים את ההבטחה, מורים וגננות נדרשים ליצירתיות בפתרון בעיות ולשכלול היכולת הטיפולית שלהם" ( ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית, מנחה סדנאות לחדרי מורים).

  • מאמר מלא

    מחקר של ד"ר אפרת קס מגלה שיש קשר הדוק בין העולם הפרטי־משפחתי לבין תחושת המסוגלות המקצועית של מורות. "אני מציעה לכל מורה", אומרת קס, "לבוא ממקום של חוזק ולבדוק באיזה בית גדלה, מה חיזק את תחושת המסוגלות שלה ומה החליש אותה". למה הכוונה ב"תחושת מסוגלות אישית"? "זוהי תחושת יכולת פנימית שיש לכל אחד ואחת מאתנו כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם משימה חדשה; ההרגשה של 'אני יכולה להתמודד בהצלחה עם המשימה' או 'אני פוחדת מכישלון ומוותרת' ( נאוה דקל ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין